ברוכים הבאים לאנגלית עם תמר וכמה חיכיתי לסרטון הזה. אז אחרי שהתעסקתי מספיק בדקדוק, סוף סוף יש לי זמן לדבר קצת על אחד הסיפורים שאני הכי אוהבת ללמד, שאני הכי אוהבת לקרוא ושבכלל אני הכי אוהבת, זה אחלה סיפור, זה אחלה סיפור, סיפור מעולה. אני יודעת, אתם לומדים המון יצירות ספרותיות במהלך התיכון. חלקן מוצלחות יותר, חלקן... מוצלחות פחות.
אבל באמת, בכנות, ואני לא אומרת את זה רק כי אני מורה לאנגלית, באמת שזה אחד הסיפורים האוהבים עליי. Mr. Now All by Somerset Moham. יש בו ריחולים, יש בו בגידות, יש בו תכשיטים, יש בו גזענות, לאוקיישן אקזוטי, מספר מתנשא, דמות שחיה בסרט, או דמות שחיה בסרט.
אני אומרת לכם, זה הכל מהכל, מלאית. אז מיסטר נורו, או בעברית, מר קולי יודע. תרגומים לעברית זה קשה לי. בכל מקרה, בואו נתחיל עם הסטינג. איפה זה קורה?
על עונייה ששתה. מ-סן פרנסיסקו, יוניטד סטייטס, ליוקוהמה, ג'פן. מתי זה קורה?
ממש ממש אחרי מלחמת העולם הראשונה. וזה חשוב. למה?
כי באותה תקופה... בארצות הברית היה אסור לצרוך ולייצר ולקנות ולעשות שום דבר כיפי עם אלכוהול. אז באופן רשמי לא היה אלכוהול בארצות הברית, וספינה שיוצאת מארצות הברית אין עליה אלכוהול. מדובר בתקופה של אחרי מלחמה, ובתקופה של אחרי מלחמה, זו הייתה תקופה שכדי להגיע ממקום למקום, אנשים בעיקר השתמשו בעוניות ופחות במטוסים, ואחרי מלחמה שבה כל העוניות אין לטובת האירוע הזה של המלחמה, לוקח זמן עד שהעוניות מתחילות לתפקד שוב ככלי תחבורה ולא ככלי מלחמה. מה שאומר לנו בעצם שממש קשה להעסיק הרגע כרטיס לעונייה, וגם אם יש לך מספיק מזל כדי להעסיק כרטיס, אתה כנראה תיתקע באיזשהו חדר מאפן עם עוד מלא אנשים.
nobody wants that. הסיפור נפתח במשפט הבא. I was prepared to dislike Max Kelada even before I knew him.
וזה חשוב כי מדובר פה במספר שהדבר הראשון שהוא בוחר לה... להגיד לנו זה שהוא לא אהב את אותו מקס קלאדה בכלל לפני שהוא פגש אותו. ומה זה אומר לנו על בן אדם?
איזה מין בן אדם כל כך ממהר לשפוט מישהו אחר עוד לפני שהוא בכלל פוגש את האיש, בכלל שהוא עזבו לדבר איתו, עוד לא ראית את הבן אדם. אז כמו שאמרתי קודם, למרות שהמספר שלנו מבסוט מזה שהוא חולק תא או חדר רק עם בן אדם אחד, השמחה שלו הולכת לאיבוד די מהר כשהוא מגלה את השם של השותף הזה לחדר, מקס קלאדה. והוא אומר לנו ככה וגם סמיץ וגם בראון הוא לא סתם נותן אותם כדוגמאות הוא לא סתם אומר הייתי הרבה יותר שמח עם השותף של יאה סמיץ או בראון הוא בכוונה משתמש בשמות האלה כי אלה שמות מאוד אנגלוסקסיים אנגלוסקסיים הכוונה שמות של אנשים שהם במקום מקור שלהם מאנגליה.
גם אמריקאי שקוראים לו סמט או בראון איפשהו בהתחלה היה אנגלי. ולא קשה להבין מזה מה זה אומר על המספר. הוא גזען, הוא ממהר לשפוט, הוא שופט בן אדם לפי השם שלו או יותר נכון לפי המוצא שלו או אם אפילו עוד יותר לדייק לפי האיבריטיות שלו.
אז ממשיך המספר ואומר שכשהוא ירד לחדר הדבר הראשון שהוא ראה שם זה לא את מיסטר קלאדה אלא את הלאגג' את הכבודה של מיסטר קלאדה. וגם את זה הוא לא אהב. מה הוא לא אהב בזה? מגוון דברים. There were too many labels on the suitcases.
יותר מדי תוויות על המזוודות. למה הוא לא אהב את זה? אולי זה אומר שמסטר קלאדה מטייל יותר מדי? The wardrobe trunk was too big. ה-wardrobe trunk זה המזוודה שבתוכה שמים את כל הבגדים, מדובר במזוודה כזו גדולה.
זה היה גדול מדי בשבילו. למה זה מפריע לו שזה גדול מדי? אולי למיסטר קלאדה יש יותר מדי בגדים?
אולי זה הופך אותו למגונטר מדי? אולי הוא מתעסק במראה שלו יותר מדי? אחר כך הוא עובר לטואלטיקה של מיסטר קלאדה, לכלר החצה שלו.
הפתעה, גם את זה הוא לא אוהב. אז למיסטר קלאדה יש איזשהו בוסם יקר, יש לו איזה שמפו, יש לו ברילנטין שזה כמו ווקס כזה לסער של פעם, והמברשות של מסר קלאדה שעליהן חרוטות ה-initials, הרשי תיבות של השם של מיסטר קלאדה בזהב, היו מלוכלכות מדי. לא, המספר שלנו הוא דרמה קווין שאין לתאר. הכל מפריע לו. זה בן הזה נורא.
זה בן אדם נורא. אני... בשלב הזה אני מזכירה לכם המספר עדיין לא פגש את מיסטר קלאדה, הוא ממשיכה לו לסמוקינג רום, איזשהו חדר ראשון, הוא מבקש חבילת כלפים ומתחיל לשחק משחק שקוראים לו פיישנס, זה משחק שקצת דומה לסוליטר, משחקים אותו לבד, בעדר סמארטפון כי אנחנו אחרי מלחמת העולם הראשונה, וקצת אחרי שהוא מתחיל לשחק ניגש אליו איזשהו בן אדם ושואל אותו הא� עכשיו תראו, אנחנו לא מדברים פה על בן אדם ישראלי ב-2021, אנחנו מדברים פה על איזה, סליחה על הביטוי פלוץ בריטי ב-1920 ומשהו.
הבן אדם מנומס, מנומס, ונימוסים חשובים לו. וכשבן אדם זר ניגש אליו, הדבר המנומס לעשות, זה שהבן אדם שניגש יציג את עצמו ויחכה שיזמין אותו לשבת. אבל זה לא מה שקורה.
במקום זה ניגש בן אדם ושואל אותו אהלן, אתה זה זה וזה? אתה יעקב שרנסקי? אתה בלו בלו בלו?
זה לא משהו המספר רגיל אליו, זה לא בא לו בטוב, והוא לא אוהב את זה. הוא לא אוהב בינתיים כלום המספר שלנו, לא יודעת אם שמתם לב. I am Mr. Kelada, he added, with a smile that showed a row of flashing teeth, and sat down. סוף סוף, Mr. Kelada מציג את עצמו ומתיישב, שוב, בלי לחכות להזמנה. המספר אומר לו, כן כן, נראה לי אנחנו חולקים חדר.
ומיסטר קלאדה, מה זה מבסוט מהאירוע? שימו לב מה הוא אומר לו. ויש פה כמה דברים מעניינים שמסטר קלאדה אומר. מסטר קלאדה תופס מעצמו בריטי, למרות שכל הסממנים מראים לנו שהוא לא.
החל מהשם שלו עד ההתנהגות שלו ואחר כך גם אתם תראו איך שהוא נראה ואיך שהוא מתנהג והוא אומר לו כמה דברים שהם מאוד בריטים. קודם כל הוא אומר I was jolly glad. I was jolly glad.
זה מין סלנג שהוא כל כך בריטי, ה-jolly glad הזה. זה כמו אני נפעמתי לגלות ש, או הייתי מאוד שמח לגלות ש, ורק בריטים משתמשים בזה. הוא גם אומר לו I'm all for us, English, sticking together. כלומר... אנחנו האנגלים צריכים לדבוק זה בזה להיות אחד בשביל השני כשאנחנו בחול עכשיו תראו לכם את המספר מסתכל על האיש הזה שקוראים לו מקס קלאדה מדבר על איזה כיף שאנחנו בריטים וביחד והבן אדם לא נראה לא בריטי ולא לא ביחד והמספר במין חוסר טקט שואל אותו Are you English?
ומיסטר קלאדה כאילו לא מבין מה אתה רוצה. Rather, you don't think I look like an American, do you? British to the backbone, that's what I am.
עכשיו, מיסטר קלאדה כל כך רחוק מהמציאות, שהוא אומר לו, מה, אני נראה לך אמריקאי? לא, אדוני, אתה גם לא נראה אמריקאי, אתה נראה כאילו אתה מהשדוד. אבל מיסטר קלאדה מתעקש, אני אינגליש עד העצם, אני אנגלי עד לשד עצמותיי.
כדי להוכיח את זה, מיסטר קלאדה מוציא מהכיס שלו את הפספורט האנגלי שלו ומנפנף מתחת לאף של המספר. עכשיו איך יכול להיות שאל בן אדם שהוא לא בריטי יש פספורט בריטי? אני מזכירה לכם, אולי תזכרו משיעורי היסטוריה. פעם אנגליה הייתה אימפריה, האימפריה הבריטית והיא חלשה על הרבה אזורים, היא השתלטה על המון מקומות והיו לה קולוניות בכל מיני מקומות ברחבי העולם, גם בישראל אגב.
וכנראה שבמדינה שאנחנו לא יודעים בדיוק איפה היא שממנה מסר קלדה הגיע היה שלטון בריטי ולכן יש לו דרכון בריטי כדי לנפנף מתחת לאף של המספר. והפסקה הבאה היא קצת מסובכת, אני אקרא אותה ואני אסביר תוך כדי. ופה המספר בעצם חושב לעצמו והוא חושב ככה.
קינג ג'ורג' המלך ג'ורג' אז היה מלך ג'ורג' באנגליה. יש לו הרבה נתינים מוזרים או זרים. והוא כמובן מדבר על כל האנשים האלה שגרים בקולוניות הבריטיות שהם לא באמת בריטים.
מיסטר קלאדה אז יש לנו פה תיאור של המראה של מיסטר קלאדה כמובן דרך העיניים המאוד שיפוטיות והמאוד ביקורתיות של המספר אז בואו נסכם את המראה של מיסטר קלאדה תודה. יש לנו נמוך, יש לנו sturdy שזה חסון, דמיינו לבנה קטנה. Clean shaven, מגולח למשאי, כלומר מגולח צמוד צמוד. And dark skinned, או כהה.
With a fleshy hooked nose. Fleshy מהמילה flesh, מהמילה בשר, כלומר היה לו אף בשרני, והוקט, כלומר כזה. And very large, lustrous and liquid eyes.
הוא מתאר את העיניים שלו ממש, זה טיפור מגיעי לעיניים שלו. Lustrous זה מבריק, בוהק, ליקוויד, נוזל. He's long black hair was sleek and curly.
יש לו שיער ארוך, מוחלק אחורה ומטולטל. והוא דיבר עם Fluency. Fluency זה לא בדיוק מבטא, אלא יותר מין שטף דיבור כזה.
שלא היה בו שום דבר בריטי, שום דבר אנגלי. והמחוות שלהם, שפת הגוף שלו הייתה Exuberant. גדולות ומלאות מרץ. בהמשך הפסקה, I felt pretty sure that a closer inspection of that British passport would have betrayed the fact that Mr. Kelada was born under a bluer sky than is generally seen in England. כלומר, המספר שלנו מאמין שאם נבדוק את הדרכון של מיסטר קלאדה קצת יותר לעומק, אנחנו נראה שהוא נולד במקום שבו השמש זורחת הרבה יותר מאשר בלונדון למשל.
אנגליה היא ידועה כמדינה קצת כודרת, מעוננת, אין שם הרבה שמש, אבל אם נסתכל בדרכון של מיסטר קלאדה, המספר בטוח שנמצא שהוא נולד במקום עם הרבה יותר שמש. כלומר, לא באנגליה. אולי במזרח התיכון, אולי משהו כזה, אנחנו לא בדיוק יודעים. אז יש לנו את המספר שיושב שם מבועס, ויש לנו את מיסטר קלאדה שמבסוט על החיים שלו.
ומיסטר קלאדה בשלב הזה שואל את המספר, What will you have? כלומר, מה תשתה? עכשיו הכוונה היא לא מה תשתה פנטה או זירו, הכוונה היא איזה משקי אלכוהולי אתה רוצה.
ואנחנו יודעים הרי בגלל הזמן ובגלל המקום שעל העונייה זו אין אלכוהול, היא לא מגישה שום אלכוהול כי יצאה מארצות הברית, והמספר רק חושב לעצמו שהדבר שהכי לא בא לו עכשיו זה איזה לימונדה מרפנה כאילו. ואז מיסטר קלאדה שולף מכל כיס של המכנסיים שלו פלסק, פלסק זה בקבוק הזה קטן שיש בו אלכוהול, פלסק אחד מרגל ימין, פלסק אחד מרגל שמאל ובעצם מציע למספר ויסקי אין סודה או ג'וי מרטיני. הוא אפילו נותן לו אופציות, מה שתבחר.
המספר שלנו בוחר במרטיני ומתחיל לשתות, הוא מחמיא למיסטר קלאדה על הקוקטלים שלו. ומיסטר קלאדה שמאוד מחפש להרשים פה ולמצוא חברים, אומר לו אל תדאג, יש הרבה מאיפה שזה בא, וגם תגיד לכל החברים שלך פה בספינה שאתה יש לך חבר שיש לו את כל האנקול בעולם. אז מיסטר קלאדה עושה פה מאמץ, הוא רוצה להיות לבבי, הוא רוצה להיות נדיב, הוא רוצה להשאיר רושם טוב על המספר שמקבל ממנו בדיוק את הרושם ההפוך. אז הם מתחילים לדבר, או יותר נכון מיסטר קלאדה מתחיל לדבר, והוא מדבר על כל נושא שבעולם.
הוא מדבר על ניו יורק, ועל סנט פרנסיסקו, ועל מחזות, ועל תיאטרון, ועל מוזיקה, ועל ספורט, ועל פוליטיקה, ועל מה לא. והוא גם מאוד פטריות, הוא אוהב את המדינה שלו. מה שמוזר שהמדינה הזו שהוא כל כך אוהב היא לא באמת המדינה שלו, הוא פטריוט כלפי אנגליה משום מה וזה מאוד מאוד מבלבל את המספר, הוא לא אוהב את זה שמישהו שהוא לא אנגלי ביידה בוק כל כך אוהב ומפער את אנגליה הוא אפילו חושב שזה פוגע בדגל באיזשהו מקום שבן אדם שהוא כנראה לא מאנגליה אלא יותר מהאזורים של אלכסנדריה ובירות בא ומפער את הדגל האנגלי עוד דבר שמסטר קלאדה עושה שמעצבן את המספר זה שהוא לא שם מסטר לפני השם משפחה שלו, של המספר תודה. כלומר, נניח ולמספר קוראים אבי כהן, מן הראוי לקרוא לו מיסטר כהן, אבל לא, המספר קורא לו סתם כהן, כאילו הם חברים מהטירונות או משהו, והמספר לא, הוא לא מתחבר.
באיזשהו שלב למספר נמאס מהחפירות של מיסטר קלאדה, והוא מנסה לרמוז לו להתפנות משם, מיסטר קלאדה לא כל כך מבין רמזים, אז המספר שלנו שהניח את המשחק שלו בצד, כי זה הדבר המנומס לעשות כשמישהו בא לדבר איתך, לוקח את המשחק בחזרה ושוב מתחיל לשחק בתקווה שמסטר קלאדה יבין את הרמז וילך משם. אבל, the three on the four, מסטר קלאדה אומר לו, השלוש על הארבע, הוא מגלה לו את השלב הבא במשחק. ואני לא יודעת אם יצא לכם לשחק משחק שאם מישהו כל הזמן גילה לכם מה צריך לעשות לפני שאפילו הספקתם להסתכל מה קורה. זה לא כיף זה מעצבן גם אותי זה מעצבן תארו לכם מה המספר שלנו הרגיש לגבי זה.
אז מיסטר קלאדה ממשיך לגלות לו את הצעדים במשחק, עד שהוא מנצח במשחק, אבל הוא מנצח והוא כל כך כועס, והוא כל כך מתעצבן. With rage and hatred in my heart, I finished. סיימתי את המשחק עם שנאה וזעם בלב שלי.
כבר אמרנו דרמה קווין או שלא אמרנו דרמה קווין? ואם זה כאילו לא גרוע מספיק, אז מיסטר קלאדה שאל אותו, Do you like tricks? אתה אוהב טריקים, אתה אוהב קסמים לא, אני אוהב קארד טריקס. עונה המספר.
אה, אני אראה לך את זה. הוא הראה לי שלושה. הוא הראה לו שלושה. המספר כרגע נראה לי מסתכל מסביב ומחפש מאיזו פינה של החדר לתלות את עצמו.
המספר שוב מנסה להתחמם עם מיסטר קלאדה, הוא אומר לו, שמה, אני הולך לדיינינג רום, לחדר אוכל, לתפוס לעצמי מקום. אבל, אבל מיסטר קלאדה מרגיע אותו ואומר אני כבר תופסתי לנו מקום בחדר אוכל, כי זה רק הגיוני שאם אנחנו ישנים ביחד, אנחנו גם נשב יחד בארוחות. והפרק הראשון נגמר במשפט, I did not like Mr. Kelada. אז לסיכום, הפרק הראשון יש לנו שתי דמויות, אחד המספר, אנחנו לא יודעים איך קוראים לו, השני, מיסטר קלאדה. הדמויות ממש הפוכות, הן מתנגשות.
דמות אחת בכלל לא מבינה שהדמות השנייה לא סובלת אותה, הוא לא תופס את זה בכלל, הוא לא מעלה על דעתו שהבן אדם שמולו לא מעוניין בחברתו. הוא כל כך רוצה להתחבב, הוא כל כך רוצה להיות חלק, הוא כל כך רוצה להיות בריטי, למרות שהוא לא, והוא לא מבין את זה, והוא לא מבין בכלל את המספר. והמספר שרק מחפש איך להיפטר למסטר קלאדה, לא מצליח לשדר לבן אדם שום דבר, ויש נתק מוחלט בין שני האנשים האלה, שכרגע תקועים ביחד 14 יום, וכמו שזה נראה... מיסטר קלאדה לא הולך לשחרר מה המספר בזמן הקרוב.
אם הפרק השני עדיין לא עלה, אני מבטיחה שהוא יעלה בימים הקרובים. אז נתראה בשיעור הבא, ביי! תודה.