היי, סרטון שלישי בסדרת הסרטונים הכנה לבוגרות מעבדה בפיזיקה בסרטון הראשון דיברנו על מבנה המעבדה, מבנה הבוגרות למה צריך שאלות חקר, למה יש את חלק החקר, למה צריך אותו, מה הוא נותן לנו ולמה ללמוד אליו? בחלק השני דיברנו על מבנה שאלות החקר הכלליות ביותר מה זה חקר, למה עושים אותו, איך עושים אותו, הגדרת משתנים אנחנו נחזור על זה טיפה בכל המעבדות האחרות שנדבר עליהן היום אנחנו בסרטון הזה, אנחנו נשים את הדגש למעבדת החובה חוק שמי של ניוטון אז ניתן קצת רקע תיאורטי אנחנו יודעים בחוק השני של ניוטון שסיגמה F שווה ל-MA כשבעצם סיגמה F הוא הכוח המעיץ M המסה המועצת ו-A התאוצה של המסה וכמו שאנחנו יודעים קיימות הפרופורציות הרגילות של החוק השני שניתן אנחנו בעצם צריכים לבנות איזשהו מערך של ניסוי שבעזרתו נוכל למצוא, לבדוק את כל התלויות ולהבין שבעצם ניוטון צדק אנחנו נחקור ונראה האם ניוטון צדק בעצם אנחנו צריכים למצוא מערך ניסוי, כלי מדידה לכל מיני גדלים שיש פה אני רוצה להוסיף ברקע התיאורטי עוד איזשהו הסבר נוסף על אחד ממכשירי המדידה שיש לנו והוא נקרא רשם זמן רשם זמן הוא אחד ממכשירי המדידה שאנחנו השתמשנו בניסוי הזה לצורך ביצוע מדידה במיוחד לצורך מדידה של תאוצה מטרת רשם הזמן המטרה הארוכה והרחוקה שלו זה תעלי זה למצוא מציאת תאוצה של גוף. איך רשם זמן עושה את זה, ואיך אנחנו עוזרים לו בעצם, כי זה תהליך מאוד לא פשוט.
רשם זמן הוא בעצם מכשיר, שמסמן נקודות על סרט, בהפרשי זמן קבועים. אז אני רושם פה, מסמן נקודות על סרט, פסמיהו ב-F ראשי זמן קבועים מה שהוא מוציא לנו, התוצר בעצם של הדבר זה נקרא תרשים עקבות אותו תרשים עקבות בעצם נותן לנו את הדרך למדוד את המהירות הרגעית של גוף בכל רגע ורגע רק לצורך התזכורת, הרשם הזמן שאנחנו משתמשים בי בבית ספר נותן 50 נקישות או נקודות תודה. נקודות בשנייה, כלומר, דלתא T הפרש הזמן בין כל שתי נקודות.
סמודות הוא 0.02 סקנד. איך עובד רשם זמן? אולי נדבר בהזדמנות אחרת. מה בעצם קורה?
אני בסוף הניסוי, בסוף כל חלק של הניסוי, לא הניסוי כולו, האחד והגדול, אני מקבל סרט. על הסרט מתקבלות נקודות. בהתחלה מקבל נקודות במקום אחד, נתעלם ממנו. אחרי זה אני מקבל נקודות בהפרשי מרחק שהולכים וגדלים בעצם העובדה שהפרשי המרחק הולכים וגדלים באותו הפרש זמן מרמז לי על העובדה שהגוף בעצם נע בתאוצה. אם ההפרשים בין הנקודות היו קבועים, הגוף היה נע במיעוט קבועה.
אם הנקודות היו מתקרבות, הגוף היה בהיעטה. בגלל שהנקודות מתרחקות ובאותו פרק זמן עובר מרחק קטן, בינוני, יותר גדול, יותר גדול וממש גדול. אז בעצם אנחנו מבינים שהגוף הזה כנראה מעיץ עובר תהליך של העצה עכשיו אני בעצם אומר לעצמי אני יכול למצוא נתעלם רגע מהאוסף הנקודות בהתחלה הן נובעות בגלל העובדה שה שאנחנו מחזיקים את הגוף, מפעילים את רשם הזמן, לא נותנים לגוף לזוז, אז אפשר להתעלם מכל נקודה התחלה. אגב, יש סיכוי שזה יקרה גם בסוף, כשהגוף כלשהו הגיע לגלגלת, או נתקע ברצפה, והוא הפסיק לזוז, עדיין רשם הזמן נותן נקישות.
אנחנו לוקחים איזשהו חלק מרכזי בסיפר. אנחנו מגדירים את זה כ-t שווה 0, זה כבר 0.02, 0.04, 0.06, 0.08 ו-0.1. כמובן, כל אלה נמדדים ביחידות של סקט.
אנחנו נותנים בעצם לנקודות האלה, אנחנו בעצם אומרים, אם אני רוצה למצוא את ה-v הזה, נקרא לנקודה הזאת נקודה 0, זאת תקרא נקודה 1, זאת תקרא נקודה 2, 3, 4 ו-5. אז אם אני רוצה למצוא את v1, אני יכול לעשות את זה על ידי בעצם מהירות ממוצעת על הקטע הזה. אני בעצם אבוא ואגיד, ש-Γ'x לחלק ל-Γ't בקטע, הוא נותן לי את V1. כשבעצם ד'x זה x של נקודה 2, פחות x של נקודה 0, לחלק ל-0.04.
למה 0.04? כי יש לי פה שני מרווחי זמן. הזמן הזה פחות הזמן הזה.
זה נותן לי את v1. באופן מאוד דומה, אני עושה את v2, שזה בעצם delta x לחלק ל-delta t, ששווה לנקודה אחרי x3, פחות הנקודה לפני x1, לחלק להפרש הזמן ביניהם 0.04. ממשיך ל-v3, ממשיך ל-v4, מקפל כרגע 4 מירויות. את v0 אי אפשר לחשב כי אין לו נקודה לפני, את v5 אי אפשר לחשב כי אין לו נקודה אחרי. את כל ה-V' האלה אני מכניס לגרף.
איזה גרף? גרף של מהירות במטר לשנייה כמובן, כתלות בזמן T בסגן. חשוב להקפיד שזה יהיה מטר לשנייה, אחרת התאוצה שתתקבל לא תהיה במטר לשנייה בריבוע. אם אנחנו לא נקפיד על X במטרים, ונעבוד עם X בסנטימטרים, התאוצה תהיה יותר גדולה.
כי היא תהיה בסנטימטרים לשנייה בריבוע, אבל בפועל היא תהיה רק מעיט מהערך שמצאתם. בעצם מתקבלות לי פה עכשיו סדרה של ארבע נקודות. אני אעביר ביניהם קו מגמה, אנחנו מדברים פה על החץ הארוך להזכירכם, והשיפוע של הגרף, השיפוע של הגרף הוא בעצם התאוצה. אוקיי? אם הרעיון הזה היה ברור, אז אפשר לעבור ולהגיד, יש לנו מד תאוצה.
אנחנו יודעים למצוא את תאוצת הגוף בכל פעם שנרצה. מה נצטרך לעשות? לחבר רשם זמן.
סרט מדידה לגוף, להפעיל אותו בזמן הנכון, בסוף התהליך אני יודע מה התאוצה שלו. זה כל הקונצפט של ראשן הזמן. בגדול, עיקרון הפעולה שלו, זרם חילופים, שדה מגנטי ומגנטים קבועים.
זרם החילופין דרך סילונית הופך את הפולריות המגנטית של הסליל, שגורם לפס מגנטי להפוך למגנט. ואז כמגנט שמשנה את הכותביות שלו 50 פעמים בשנייה, הוא עולה ויורד בתוך בית רשם זמן שלו, ויורד כלפי מטה ונותן נקישה על סרט מדידה, ואז הוא נותן את הנקישות האלה המדוברות. תודה. אחרי שיש לנו את הרקע התיאורטי, בואו נדבר על הניסוי עצמו.
אוקיי, אז בניסוי עצמו אנחנו רוצים לאמת את החוק השני של ניוטון. עכשיו בעצם אנחנו צריכים לשים לב שאנחנו לא מוצאים באמת את סיגמה F שווה A, אנחנו יותר עובדים לכיוון A שווה לסיגמה F חלקי M. אני רוצה להסביר לרגע למה. כשאנחנו עובדים ממשתנה תלוי ומשתנה בלתי תלוי, אמרתי שהמשתנה הבלתי תלוי זה ערך שנקבע מראש ויש לי שליטה עליו. המשתנה התלוי הוא ערך שאין לי כל כך שליטה עליו ואותו אני מודד בניסוי.
הרגע גילינו שיש לנו מעט תאוצי אז אולי עדיף שמד התאוצה ימדוד את תאוצת הניסוי עצמו ספציפית ובעצם סיגמה F זה הכוח המיעיץ עליו יש לי קצת יותר שליטה ואני יכול למדוד. אז זה ככה היה ההסבר למה אנחנו מעדיפים לעשות את זה. עוד כמה עקרונות חשובים של ביצוע מדידות מעבדה. כשאנחנו רוצים למצוא תלות של משתנה מסוים במשתנה אחר, אנחנו בעצם רוצים לוודא שקשאה המשתנה, השאר הגורמים שיכול להיות שישפיעו על המדידה לא השתנו.
למשל, בדוגמה הזאת, כשאני רוצה למצוא בחלק הראשון של הניסוי, כמו שאתם מבינים, יש שני חלקים לניסוי, אני רוצה בעצם למצוא את התלות של A בסיגמה F. שוב, התלות של A בסיגמה F. אז מה חשוב להקפיד?
חשוב להקפיד ש... ב-M, המסה המועצת תישאר קבועה. נרשום את זה פה כהערה באדום, כי זה ממש חשוב.
נקפיד על M מסה מועצת קבועה. זהו החלק הראשון של הניסוי. שוב, אם היינו תוך כדי ניסוי גם משנים את המעשה המועצת, לא היינו מגלים את התלותה האמיתית הזאת.
בעצם אנחנו רוצים לוודא שתוצאות הניסוי מעידים רק על הקשר הזה ולא מעידים על שום קשר אחר. איך מבצעים את החלק הניסוי, החלק הראשון של הניסוי? אז בואו נכיר את מערכת הניסוי מערכת הניסוי לשמחתי הרבה, מערכת הניסוי מתאימה גם לחלק השני זה יחסוך קצת זמן אחר כך מערכת הניסיון נורא פשוטה.
יש לנו שולחן שבקצה הוא יש גלגלת. על השולחן מונחת עגלה שאנחנו מאוד מקווה שהיא חסרת חיכוך. מהעגלה יוצא חוט שעובר דרך הגלגלת אל סלסלה כזאת. שבה אפשר לשים משקולות.
בואו נחליט שאת הניסוי שלנו אנחנו מתחילים כשכאן יש לי שמונה משקולות, וכאן יש לי שתי משקולות. אוקיי? זה ההחלטה שלי. סתם שרירותית זה לא באמת משנה. בואו נחליט ונוסיף שהמסה הכוללת של הדבר הזה זה m קטן g.
ובואו נחליט שהמסה הכוללת של הדבר הזה ברגע הזה... זה ספציפי או בכל רגע נתון אחר יהיה M גדול G עכשיו אם אנחנו נערוך תרשים כוחות על הגופים אז אנחנו בעצם נראה שלכאן פועל T ימינה ופועל עליו M G למטה פועל עליו נורמל למעלה. ונקווה נקווה מאוד שאין פה חיכוך שפועל עליו אחורה, כי אולי זה יהיה אחד הטירוצים ללמה הניסוי לא לגמרי צליח. על הגוף הזה מבחינת כוחות שפועלים פועל עליו M גדול G למטה ו-T למעלה.
בואו נפתח את המשוואות התנועה הרלוונטיות לגוף הזה. על הגוף הימני אנחנו נבחר את ציר Y כלפי מטה. ועל הגוף הזה נבחר את ציר X ימינה.
אין לי צורך בציר Y של הגוף הזה, אז אני אחסוך לנו את העומס, ופה כמובן שאין לנו צורך בציר X. על הגוף M גדול. סיגמה Fy שווה ל-Ma מה הסיגמה Fy שלו?
M גדול G שמכוון כלפי מטה פחות T שמכוון כלפי מטה שווה למסת הגוף M גדול כפול תאוצתו עבור הגוף M קטן סיגמה Fx שווה ל-Ma T הוא הכוח היחידי עם כיוון הציר וזה שווה למסת הגוף כפול תאוצתו בגלל שלשני הגופים יש את אותה תאוצה A אני טעיתי כאן, זה mA, לא היה mg כמו שכתבתי. בגלל שלשני הגופים יש את אותה התאוצה, אני יכול לחבר בין המשוואות. אם אני מחבר בין המשוואות, אז ה-t מפה בפלוס וה-t מפה במינוס מצטמצמים.
נשאר לי באגף שמאל רק את m גדול g, ובאגף ימי נשאר לי m קטן ועוד m גדול. A. אני אשנה כאן נושא נוסחה ואני אבודד ואגיד ש-A שווה ל-M גדול G, נחלק ל-M גדול ועוד M קטן.
מי שהיה פותר את התרגיל הזה בעזרה דבר שנקרא מגח מערכת גוף כולל היה מגיע למשוואה הזאת. זאת הרבה יותר מהר מה שחשוב שנבין שבעצם יש לנו פה זה סיגמה F מה שנקרא הכוח המעיץ כי בעצם MG הוא הכוח שמושך את כל המערכת בכוח כבר קבוע. נקפיד ש-M גדול יהיה או לא יהיה כוח קבוע.
מה שעוד יש לנו פה זה את זה. המסה במכני. זה בעצם המסה המועצת. אנחנו צריכים לזכור את המשוואה הזאת. הדוד שנה נכתוב לנו אותה בפינה.
וזאת מערכת הניסוי. הרעיון הוא בחלק הראשון לפחות לדאוג ש-M גדול G ישתנה כי הוא המשתנה שלנו בעוד שהמס מה שעמו את זה את m גדול ועוד m קטן? לא משתנה. אני אתן לכם כמה שניות של מחיקת הלוח, בשביל לחשוב לבד איך עושים את זה. אני חוזר, A שווה ל-M גדול G, לחלק ל-M גדול ועוד M קטן.
איך נקפיד על שינוי הכוח המעיץ, כוח מעיץ, ומסה מועצת? איך נקפיד על זה בלי לשנות את המסה המועצת? 5, 4, 3, 2, 1, הנה התשובה.
אנחנו בעצם במהלך הניסוי נעביר כל פעם מסות מההגלה אל הסלסלים המשקולות. על ידי העברת משקולות מההגלה, הגוף העליון, לסלסלה, הגוף התלוי שהיה לנו פה בצד, נשמר את המסה המועצת. אם היה לנו שמונה ושתיים, אז זה 10 משקולות.
ברגע שאני אביר אחת, אז יהיה לי 7 ו3, זה עדיין 10. ברגע שאני אביר עוד אחת, יהיה לי 6 ו4, זה עדיין 10. הצלחתי לשמר. אבל בכל הפעמים האלה הגדלתי את המסה של הסלסלן, כלומר הגדלתי את mg. זה הרעיון.
אנחנו בעצם נבצע סדרה של ניסויים כאלה. כל פעם נאפס את המערכת, נרים את הגופים, נגיד 3, 2, 1 ונעזוב. כמובן שנפעיל את רשם הזמן בצד, ניתן למערכת ליפול, לסלסלה ליפול, להגלה להאיץ, נמדוד דרך סרט המדידה את התאוצה ובכל פעם נכניס את הערכים לתוך טבלה. בתבלה יהיה לנו את A ביחידות של מטר לשנייה בריבוע, כתלות ב-σיגמה F או במקרה שלנו ב-M גדול G ביחידות של ניוטון. כל פעם הרי נעשה מדידה.
מה זה נעשה מדידה? נקבע את MG, נמדוד את A, וכן הלאה וכן הלאה. וניקח את כל הערכים האלה ונכניס לטבלה. אחרי שיש לנו תנועים בטבלה, אנחנו נייצר לנו גרף. מה זה נייצר גרף?
בעצם נקבע שיש לנו את A, המשתנה התלוי, מטר לשנייה, לשנייה בריבוע, כתלות ב-Mg, פי יחידות שניוטון, הכוח המאיץ. אם אנחנו ניקח את הערכים מהטבלה ונסים אותם, על הגרף שלנו, אנחנו נקבל נקודות שהקו המגמה שלהם הוא קו מגמה לינארי. מה זה אומר שהוא קו מגמה לינארי?
זה אומר שיש לו שיפוע קבוע. רגע, שיפוע קבוע. יש לו שיפוע אז כמו שאמרנו בסרטון השני מעבדת החקר שלנו באה לבדוק את האמת היא באה לבדוק שהמציאות היא נכונה מה בעצם הרעיון? הרעיון הוא שיש לנו את השיפוע התאורטי שיפוע תאורטי ושיפוע מעשי. בואו נזכר, שיפוע תיאורטי, בא מתוך התיאוריה, מה השיפוע התיאורטי שלנו?
אחד חלקי, M גדול ועוד M קטן. אני אזכיר לכם, הטריק שלנו היה לשמוע... לשמור על מס המועצת קבועה, כדי שהשיפוע התיאורי תהיה קבוע. אגב, אנחנו יודעים את המספר הזה. זה המס השקולה ל-10 משקולות, מה שהיה בדוגמה הראשונית.
והשיפוע המעשי, אנחנו לוקחים אותו מפה, מהאקסל. בוא נדמיין שהמספר הזה הוא k איזשהו מספר כלשהו קבוע רגע שלא ביצעתי באמת את הניסוי כרגע אני יכול להחליט שזה k והרעיון המרכזי הוא בעצם להשוות אמרנו בין הגדלים האלה אז אנחנו בעצם נשווה ביניהם ונגיד לעצמנו שבעצם k שווה לאחד חלקי m גדול ועוד m קטן או בעצם מפה נגיד שm גדול ועוד m קטן שווה 1 חלקי ואז נגיד לעצמנו אוקיי עד כמה זה מדויק עד כמה זה נכון הרי אנחנו יודעים את זה יודעים כי אנחנו קבענו כמה משקולות יהיו לנו אנחנו בדקנו מה המסה הכוללת של הסלסלים המשקולות שבתוכה הגלים המשקולות שבתוכה וזה כל הזמן נשמע אז אנחנו יודעים כבר נבדוק את זה, קבענו פעם אחת זהו stays forever, זה הטריק ועכשיו נבדוק עד כמה זה מדויק למציאות הרי זה המציאות שלנו אחרי שנדע את הקשר ביניהם עד כמה הם קרובים לצורך העניין אם אני יודע שזה זה אמור להיות 12 קילוגרם. לא באמת.
וזה יוצא לי 11.8 קילוגרם, אני יכול להגיד לעצמי, טוב, זה בסדר, כי זה די קרוב למה שזה צריך להיות במציאות. המושג די קרוב לכל הקשרים האלה, נכיר אותם ונדבר עליהם באחד מסרטון ההמשך שנבין. עד כאן החלק הראשון של חוק שני שניוטון, תכף נעבור לחלק השני.
בחלק השני אנחנו רוצים לגנוד תלות נוספת שיש לתאוצה. הרי התאוצה בעצם, סיגמה F שווה ל-MA, או A שווה לסיגמה F חלקי M, מדברת גם על התלות ההפוכה בין התאוצה למסה. אז אנחנו בחלק הזה נחשב את זה. חלק שני. בחלק השני אנחנו בעצם נגלה את הקשר בין A ל-M, המסה המועצת.
המסה המועצת. או כפי שזה אולי יותר רלוונטי לניסוי שלנו, A כתלות ב-M ועוד M גדול. ובעצם אנחנו לא באמת נעשה את זה אבל תכף נראה מה באמת נעשה כדי שזה יהיה נכון כמובן כמו מקודם אנחנו חייבים להקפיד תוך הקפדה על סיגמה F או M גדול G כי אנחנו לא רוצים בעצם שהתלות הזאת תושפע מגורם אחר שמשתנה בבעיה והוא יערוס לנו את המדידות.
אוקיי, מה קורה? אותה מערכת ניסוי, עדיין עגלה, עדיין סלסלה, עדיין משקולות, עדיין משקולות. רק הפעם אנחנו חייבים שהמסה MG של הסלסלה יישאר קבועה.
אסור לשנות אותו. איך עושים את זה? איך מי אם מתמודדים עם זה, תמתינו עוד שנייה ותדעו.
חמש, ארבע, שרוש, שתיים. כבר גילינו שאני לומד במילה שלי, אמרתי שנייה וספרתי עד חמש. אבל הרעיון יהיה בעצם שאם מקודם העברנו משקולות ממקום למקום, הפעם אנחנו חייבים לשמל את זה כמס הקבועה, אז בעצם נוציא משקולות מההגלה. נבצע את הניסוי על ידי הוצאת משקולות מהעגלה. לא נעביר משקולות לסלסלה הפעם, כי אנחנו חייבים לשמור על סלסלה קבועה.
נבצע את המדידה מספר פעמים, בכל פעם נשנה את המסה המועצת ונמדוד את התאוצה. נשנה את המסה המועצת ונמדוד את התאוצה. נשנה את המסה המועצת ונמדוד את התאוצה.
איך מודדים את התאוצה? רשם זמן. כל פעם אנחנו נכניס את הערכים. המסה המועצת, אם קטן ועוד אם גדול ביחידות של.
קילוגרם, ואת התאוצה ביחידות של מטר לשנייה בריבוע. נקבע ונכתוב, נמדוד. נקבע, נמדוד. נקבע, נמדוד.
נקבע, נמדוד. נקבע, נמדוד. בשלב, נמדוד. משתנה בלתי תלוי, משתנה תלוי. אותו אנחנו קובעים, אותו אנחנו מודדים.
לקחנו, עשינו את המדידות, ומה עושים עכשיו? מכניסים לגרף. a מטר לשנייה, m פלוס m, גם אני עושה פה סוגריים. ביחידות של קילוגרם אם נכניס את הנתונים מהטבלה לגרף נתקבל גרף לא לינארי נתקבל גרף משתנה שאלו אותי אנשים, תגיד מה אכפת לך? לך שהגרף משתנה.
אני אגיד להם שעל הגרף הזה אני לא יכול להסיק שום מסקנה. תכלס, זה יכול להיות גרף של אחד חלקי משהו בריבוע. משהו בשלישית. הם כולם נראים די דומים. אני לא יכול להסיק מסקנה על הקשר באמת שמתקיים בתלות במסה בין A למסה זה יכול להיות קשר ריבוי, קשר כלשהו אני לא יודע להגיד לגביו אני רוצה למצוא את הקשר האמיתי וקשר אמיתי ניתן לגלות אך ורק על ידי גרפים לינאריים אוי, יצא לנו גרף לא לינארי כמה חבל מה שצריך לעשות זה את פעולת הלינאריזציה את פעולת הלינאריזציה הסברתי בסרטון השני תשלימו אחר כך ומה שאנחנו בעצם נעשה זה אנחנו נשנה את משתנה ציר X שלנו במשתנה חדש שתלוי בזה אבל הקשר שלו ל-A הוא כן לינארי אתם בטח כבר יודעים, או לפחות חלקכם מבינים, שבעצם הקשר בין A לסכום המסות הוא כמובן לא קשר לינארי, הוא קשר של משהו במחנה.
אז בעצם A ביחידות של מטר לשנייה בריבוע תלוי ב-1. חלקי סכום המסות שזה ביחידות של 1 חלקי קילוגרם אני בעצם אוסיף לטבלה הזאת עוד עמודה של 1 חלקי סכום המסות ואז אני יכול ליצור בטבלת הערכים אני יכול אחרי זה לשים את כל הנקודות על גרף להעביר ביניהם את קו המגמה ולמצוא את השיפוע שלו תודה. שוב נבצע את אותו תהליך מהו אותו תהליך?
השוואת השיפוע מהאקסל השיפוע המעשי של הניסוי עם השיפוע התיאורטי מה הפעם השיפוע התיאורטי? השיפוע התיאורטי הוא בעצם המקדם של אחד חלקי המסות. אז זה בעצם M גדול G. בגלל שאני יודע את M גדול G, בגלל שאני יודע למה לצפות, אני יכול להשוות ביניהם ולהגיד ולגיד עד כמה זה מדויק או לא מדויק עד כמה האחוז הדיוק שלי בבעיה הוא נכון או לא נכון על זה נדבר בסרטון בהמשך זה היה החלק השני של הניסוי הדבר הבא שנשאר לדבר עליו כשמדברים על החול החוק השני של ניוטון זה למה הניסוי לא הצליח?
למה התוצאות שלנו לא כל כך דומות למציאות? אגב, יכול להיות שעליכם מזל, יכול להיות שעשיתם ממש עבודה טובה. יכול להיות שלקחתם את כל הדברים שצריך לקחת בחשבון, לקחתם בחשבון, והמדיעות שלכם מדויקות, אבל זה לא תמיד המצב.
לפעמים יש קצת בעיות. אז בואו נכין את רשימת התאוצים, או מה יכול... מה יכול לא להצליח? מה הם הגורמים שמפריעים הפרעות לניסוי מדויק?
אני אוהב לקרוא לזה רשימת התירוצים. ושוב, למה אנחנו צריכים את זה? א', כי יכול להיות שלא יצליח לנו ונצטרך להסביר. ב', לפעמים שואלים על זה. מה יכול היה למנוע מהצלחת הניסוי?
מה יכול להסביר אי דיוקים במדידות? אז דבר ראשון מאוד קלאסי וברור. אני חושב שזהו הרבה אנשים מבינים את זה זה שאנחנו התעלמנו מכל מיני גורמי חיכוך איפה יש לנו גורמי חיכוך? יש לנו חיכוך עם האוויר של הסלסלה יש לנו חיכוך בין העגלה לגוף או עם הגלגלים או דברים כאלה גם בגלגלת אז חיכוך בואו נרשום איפה באוויר בעגל גלים של העגלה בעגל גלת תודה. או בכל דבר אחר שחשבנו שהוא יהיה אידיאלי והוא לא.
הסבר מספר 2. רשם הזמן שלנו. רשם הזמן הוא בעצם, אמרנו שהוא נותן 50 נגישות בשנייה על הסרט. כל הפער בין שתי נקישות הוא 0.02 שניות כלומר משך זמן של נקישה וודדת הוא קצר קצר קצר אבל זו נקישה ונקישה בעצם נותנת מכה לסרט ומצמידה אותו לרגע אחד קטן קטן קטן קטן, ללוח, אבל היא בעצם גם סוג של עוצרת. זה כמו שאני אתפוס את הסרט, ואני אתפוס אותו, ואני אתפוס אותו, ואני אתפוס אותו, המון המון המון פעמים במהלך הניסוי.
אם הניסוי נמשך שנייה אחת, הוא לא, הרבה פחות. אבל נניח שואני נמשך שנייה אחת, 50 פעמים הייתי תופס את הסרט. די הגיוני שזה גם כן מעט את הסרט.
אז זה הטירוץ השני למה הדברים לא הצליחו לנו. ההסבר השלישי זה יש לנו פה בעצם מכשיר מדידה שהוא לא לגמרי מדויק. מד התאוצה שלנו בעזרת רשם הזמן, אנחנו בעצם מודדים פה מרחקים ומודדים זמנים ומחשבים ממוצעים. אז בעצם יש לנו אי דיוק של מכשירי מדידה. של מכשירי מדידה נפרט על זה עוד בסרטון שמדבר על אידיוקים של מכשירי מדידה דברים נוספים שיכולים להיות פה זה כל מיני גורמים אנושיים לא הפעלנו את הדברים בזמן, לא ראינו את הדברים נכון איגלנו, לא דייקנו, לא דייקנו בתאוצה לא הצלחנו להקפיד באמת על דברים שהשארו קבועים כמו שרצינו זה בדרך כלל הגורם האנושי ובדרך כלל הוא השם.
אולי הם הסתם לעשוי הרבה מדי שנים לפולניה. זהו, זה היה הסרטון על החוק השני של ניוטון, בהמשך נלמד על שאר ניסויי החובה. תודה רבה ולהתראות.