שמעתי באיזה פודקאסט שהמאפיין של הסרטים שהם הבסט סלרס כן זה שהם ארוכים מהממוצע בהרבה וואלה טיטאניק, אבטר, אנד גיימס, מעל שלושה עוד כן, מעניין, אני רוצה לראות את ה... את אבטר סטיים עכשיו? כן, גם אני.
את מרות שזה סרט שמאלני יש? מה? אבטר זה סרט שמאלני בתרוף? אבטר? תסביר.
מה, אתה לא יודע? לא. מה... אני לא רואה את העולם ככה. מה זה קשור ללראות העולם?
עולם. חבירות מסרים. הרי בספר יש מסר. מה המסר של אבטר? מה קורה באבטר?
אני לא יודע. יש קולוניזציה? כן.
זה מסר אנטי לא קולוניאליסטי? נכון? כן.
חד וחלק. זה לקשת מו שמאלני כאילו? מסר אנטי...
אתה רואה את העולם בעיניים אנטי קולוניאליסטיות? עזוב שנייה שזה. אתה מסתכל על אירוע, אתה אומר מי הטוב, מי הרע. הפרע הציל, שזה תפיסת רוסו, תפוסה שמאלנית. יש את הפרע הציל אל מול תעשייה שמכריבה את העולם, את כל הדת הירוקה.
הכל שם. הכל שם. וזה לא בסבטקסט.
יש סרטים שזה בסבטקסט. באבטר זה. עכשיו, אני נהנה מזה, למרות שזה סרט שמאלני.
למרות? כן. אחר איפה עובדה? אגב, למשל, שר התאבות, זה סרט ימני. זה רק?
שר התאבות, זה סרט ימני. זה עלילה ימנית. באיזה אופן? מאוד שומרנית. יש טוב ברור, יש רע ברור.
הטוב והרע, כמעט אפשר לומר בעצמות של הדמויות יש מסע גיבור קלאסי מאוד, אין אי בהירות, אין ספקות, אולי גם יש להם צד טוב, גם בסאורון יש איזה נקודה, זה תפיסה תשמרנית מאוד. תזכרי לא ללכת איתך לסרטים. אתה יכול ללכת איתי.
חבר הכנסת שמחה רותמן, ציונות הדתית, יושב ראש ועדת חוק חוקה ומשפט, תודה רבה שאתה מתארח עצמו. תודה שהזמנתם. הציתי לשאול אותך, ארבע שנים מהיום, דקרת תום הקדנציה, אחרי שהצלחת כבר להעביר את כל הרגלות שלך, כל הרפורמות שאתה רוצה להעביר, שתכף נדבר עליהן. עשה לי דמיון מודרך, איך נראית מדינת ישראל?
אני יכול פשוט להגיד, לפחות בתחום המשפטי-חוקתי, שזה מה שמעניין אותי כמובן בוועדה, די דומה לאיך שהיא הייתה נראית כשהטבנים נולדנו, אתה יודע מה לא אפילו לא נולדנו, היינו טינג'רים, שנות ה-80 וה-90, בבית משפט שהוא נהנה מאמון הציבור, שהשופטים שלו מקדמים זכויות אזרח וזכויות פרט ולא אג'נדה פוליטית, שהמערכת הפוליטית שבו משמשת כלי, זה נשמע קצת אוטופי, אבל משמשת כלי לצמצום סכסוכים ולא להגברת סכסוכים. אני חושב שזה מקום שכולנו נרצה לחיות בו. כולנו הכוונה כולל כולנו.
אני לא חושב שהיא תהיה מדינה שחלקים מסוימים באוכלוסי יגידו פה אני לא רוצה לחיות. אני חושב שכולנו נרצה לחיות במדינה שכזאת. ואת זה אתה משיג על ידי החלשת בית המשפט העליון הגבוה לצדק?
אני חושב שבית המשפט העליון, בין בשבטו כבגץ ובין בשבטו כראש הפירמידה השיפוטית במדינת ישראל, והם מסתכלים ב... בזום אאוט קצת יותר, אז גם פרקליטות, וכל מה שמכונה מערכת המשפט, אני חושב שהיום הם נורא נורא חלשים. הם נורא נורא חלשים, כי הציבור לא מאמין בהם. יש שני שרים, שיש להם הרשאות פליליות בעברן, יש ראש ממשלה שבחקירות, פעם היינו חושבים שדבר כזה לא יכול להיות. עכשיו יש כאלו שאומרים, תראו לאן הציבור הישראלי הלך.
אני לא אומר לאן הציבור הישראלי הלך. אני חושב שהציבור הישראלי במקום מצוין. אני שואל את עצמי לען מערכת המשפט הלכה? לען מערכת המשפט הלכה שההרשאה שלה לא שווה כלום בעיני ציבורים גדולים ממדת ישראל, כי שהם חושבים שם עושים שיקולים פוליטיים בהרשאה? עזוב עכשיו אם הם צודקים או לא.
אני יכול להתווכח איתך על זה, יכול להיות שנסכים או לא נסכים. אני רוצה שנייה אחת להבין את הנקודה שלך. אתה אומר שהעובדה שיש יותר מאי פעם שרים בממשלה שיש להם הרשאות פליליות, וראש ממשלה שנמצא בחקרה, זה לא מעיד על הנורמות הציבוריות שהוא שחטו אלא מעיד על מערכת המשפט בוודאי, כי זה אומר לך שיש לך 64 מנדלות דתים במדינת ישראל שאומרים אין לי שום אמון שמערכת המשפט פעלה כמו שצריך שהגישה את כתב היישום נגד נתניהו.
אחרת אנחנו רוצים ראש ממשל המושחת. אני רוצה ראש ממשל המושחת? לא.
אני פשוט לא מאמין שנתניהו מושחת. אני מאמין שמערכת המשפט וכל הדברים שנחשפים במהלך התיק שלו, הם מראים על השחיתות של המערכת. יש הרבה מאוד אנשים שהצביעו למפלגת שס וגם מפלגות אחרות שידעו טוב מאוד ששאס תהיה חלק מהקואליציה שאומרים אנחנו מאמינים שלדרי נעשה עוול. לא מדבר כרגע על התיק הישן שזה היה ישן שאז הרבה מאוד אנשים מהימין, מהשמאל, שדיברו אז על התיק הישן. אירי, עוד דבר בזה שואלים שני מידי שקל.
ועדיין הרבה... שוב, אתה מסתכל... ושואל אותי, האם, מה דרי עשה? ואני אומר לך, תסתכל על הציבור במדינת ישראל, ציבור גדול וענק, שאומר, so what?
שורה תחתונה, הציבור במדינת ישראל הרים את היד שלו בראשון בנובמבר, ואמר למערכת המשפט, יש לי אפס אמון בך. ספר לי בבקשה, איזה רפורמות אתה הולך לעשות כיושב ראש ועדת חוקה, ואיך הרפורמות האלה מחזקות את מערכת המשפט לשיטתך? אז דבר ראשון, אנחנו מדברים על מה שמכונה פסקת התגברות, או בכלל אפשר לקרוא לזה שם.
כולל יותר, הסדרת עניין הביקורת השיפוטית על חוקי הכנסת. אתה יכול להסביר לי את זה ב-30 שניות, כך שגם הילדים שלי, שהגדול שבהם הוא בן 13, יבין מה זה אומר? פעם בית המשפט העליון אמר, אני מבטל חוקים כי הם סותרים חוקי יסוד.
זה התזה אוקיי, אז חוק יסוד כבוד האדם וחירותו עבר בכנסת ברוב של 31 חברי כנסת נניח שיש מחלוקת ביני לבין בית המשפט העליון בשאלה מה הוא אומר האם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אומר שאני לא יכול למשל להרחיק מסתננים מדרום תל אביב יש מחלוקת אז אם בית המשפט אומר אתה לא יכול, אני חושב שכן אני המחוקק עכשיו אני יכול לשנות את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ולכתוב אפשר להרחיק מסתננים ולתקן אפשר לעשות את זה ואני יכול לבוא ולהגיד, לא רוצה עכשיו להתעסק לחוקיסות כפודה דברית. חירותו, נשאיר אותו במקומו, אבל אני, הפה שעשר הוא הפה שהתיר, אני עברתי את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ב-31 חקים, תן לי להעביר חוק בכנסת ולכתוב בו, למרות מה שכתוב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אני אומר שאפשר להרחיק מסתנים מדרום תל אביב. למרות מה שכתוב בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, אני אומר שמותר לתת פתור מגיוס לחרדים. כל הדוגמאות האלו הם דוגמאות שקרו, הם מהחיים מה שנקרא, דוקומנטרי.
ואז? ואז בית המשפט אומר, הפה שעשר הוא הפה שהתיר. אמר לי המחוקק בקובע ואור, נובש חוק היסוד, אל תעשה איקס, כך אני מבין.
אומר לי המחוקק, למרות מה שכתוב בחוק היסוד, אני רוצה בכל זאת לעשות את זה, יש לי סיבה חשובה לעשות את זה, תן לי. ואני מכבד את זה. כך זה אמור לעבוד.
איך זה מחזק את מערכת המשפט? אני אומר שבשנייה שבית המשפט העליון בכלל מבטל חוקים, זה מייצר סיטואציה שאני כציבור לא יכול להשפיע על החוקים של מדינת ישראל באמצעות הקלפי. אומרים לי זה מחוץ למשחק גם אם אתה תביא עכשיו לכנסת 80 חקים, 60 חקים, 120 חקים, תשכנה את כולם, יבוא לך בית המשפט ויגיד, אסור לך לעשות את זה.
למה? כי אני אמרתי. אז אני מאבד אמון, אני אומר, בית המשפט הוא לא מגן על הזכויות שלי. בית המשפט הוא שחקן פוליטי, שלוקח את העמדה שבכנסת תמכו בה 20 חקים, וקופה אותה על כל השאר. ואז אני אומר, אז הוא מפלגה פוליטית, כשם הספר שלי, מפלגת בגץ.
הוא מפלגה פוליטית, שאף פעם לא הצבעתי לה. ואין לי אמון בה אני רוצה שנייה לגזור משמעות אחרת מהעמדה שאתה מבין המשמעות היא כזאת. אתה אומר בעצם, אם עוברת חקיקה בכנסת, לא משנה באיזה רוב, רוב של 30 חקים או רוב מדהים של 80 חקים, זה רצון העם ואין בלתו.
ואין מפלגת בגץ שיכולה לקחת לידיה את קביעת המדיניות ולהגיד אחרת. מזה אפשר לגזור שאם יש רצון פוליטי בכנסת לחוקק לא משנה מה, חקיקה שפוגעת בזכויות שלי כמיעוט וואטבר או לא יודע מה, כתושב ירושלים וואטבר, מאחר שזה רצון העם, זה יחזור. זה מה שצריך להיות וזהו זה.
אתה מבין שזו משמעות שעלולה להוביל אותנו למקום רע מאוד. ואם בגץ יעשה זה? מה זאת אומרת?
אבל אני... אוקיי. לא, ש... אני הסתכלתי כמה חוקים בגץ פסל עד היום. מה שאתה בעצם...
כמה חוקים בגץ פסל עד היום. שנייה, רק אביר את השאלה. מה אתה בעצם אומר? אתה אומר שאם אני נותן כוח למישהו, יש סיכוי שהוא ישתמש בכוח הזה לרעה. חד משמעית.
חד משמעית. למה אתה לא חושש שבגץ יעשה את דושי מושלרה? כי הוא לא פסל הוא כן מאוד חוקי לא קשור למאות. אבל בנבחן התוצאה הוא לא. אז לשיטתך, א' אפשר להתווכח כמה הוא פסל, ונדבר על זה עוד שנייה.
באמת גם זה אפשר להתווכח? בלי. כל דבר אפשר להתווכח. זה היופי בדמוקרטיה.
האמירה הפשוטה, בגץ פסל, מעט חוקים, זה רק סימן לשיטתך אמור להיות. אני הרי לא מסתכל על בגץ כמקור המוסר והאור. אבל לשיטתך, שבגץ הוא כן מקור המוסר והאור, כנראה, כי הוא מגן עלינו מפני המחוקק הרשב והמפחיד. אז אין הרבה מקרים אם שמחוקק הרשב המפחד עשה משהו לא בסדר, אז למה אני צריך לתת את זה לבגץ? זה כמו, במידה מסוימת, כאשר אתה מעביר את הכוח מה מחוקק לבית המשפט, כדי שיגן עלינו מפני סיטואציה שמחוקק חוקק חוק לא טוב, אתה משול למי שמתאבד כדי שהוא לא ירצח.
אבל חבר'ה, תכנסת רותמן, לא ענית לי לשאלה. אתה מסכים איתי שזה עלול להוביל למצב שבו אין שום רסנים ובלמים למחוקק? הוא יכול לעשות מה שבעל?
לא, ודאי שלא. איך לא? יש מלארס אני מוכן תן לי דבר.
היה לך עכשיו קואליציה, עד לאחרונה, של רוב של 61 חברי כנסת. הם יכלו לעשות מה שהם רצו? לא. למה?
פגעת זמנם הם? לא, בין היתר כי הם היו מסוכסכים מבפנים. הנה מצאת מנגנון אחד שקיים במדינת ישראל, שלא קיים בכמעט אף מדינה מערבית שאנחנו רגעים להתייחס אליה, של הצורך להקים קואליציה. קהליציה הוא חסם מאוד מרכזי על כוחו של הרוב.
אז יש לך ייצוג במדעת ישראל, לכל קבוצה תמיעות די קטנה, יכולה לקבל ייצוג בפרלמנט, צריך להתחשב בה להקמת קהליציה, שזה ממש לא פשוט, וגם לא אחרי שהקמתה קואליציה אתה צריך אותה להצבע אתה צריך אותה, שילותה, שפילי באסטר, אתה צריך אותה, לרצות אותה, ולכן לא סתם ממשלות ימין בעבר הביאו את תקציבים גדולים לציבור הערבי. מה עוד? את צריך לעמוד לבחירות פעם בארבע שנים, או פעם בארבע חודשים, יותר נפוץ בחמש השנים האחרונות, שלוש השנים האחרונות. כן, תחשב שזה... את צריך לעמוד לבחירה בוודאי, הוא גורם מרסם מאוד גדול.
אני הרי לא יכול לעשות, נניח, את כל חלומותיי, כי אני יודע שבסופו של דבר יש עוד מעט בחירות, יש עוד מעט אנשים שאולי לא מסכימים איתי לחלק מהדברים. מסתרך גם אחרי הבחירות הבאות להקים קואליציה. אז יכול להיות שאני אקבל, ארצה מאוד את הבייס שלי, כי יושב ראש ועדת חוקה, כל מי... אבל הם בוחרים בכם, יעוד בוחרים בכם. אה, יפה.
אז בבחירות הבאות אני אהיה באופוזיציה, כי מי שהייתי בקואליציה, מפלגות אחרות, פחות יוו. המפלגות החרדיות, אני לא חרדי, אם אני אפגע בציבור החרדי, ורצה את הציבור שלי כביכול, אז לא יהיה לי קואליציה בפעם הבאה המנגנון הזה הוא איזון מאוד מאוד חזק על כוחו של הרוב בוא נדבר על עוד צעדים שאתם תכננים לעשות אחד הצעדים שהכי מעניין מעניינים אותי זה להפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון. כלומר, כאלה שבסוף השר הוא השר הממנים. חייב שתסביר לי למה צריך לעשות את זה. ואיך זה מחזק את מערכת המשפט.
אני מאמין שכל אדם, זה כאלה ייעוץ וייצוג משפטי. גם נציגי הציבור שלנו רוצה שילם ייעוץ וייצוג משפטי. יש להם. עכשיו השאלה, האם יש להם? היועץ המשפטי.
מה הוא? האם הוא האורך דין שלי? או האם מטרתו לראות בכל דרך חוקית שבה אני יכול לקדם את המדיניות שלי להתגייס? להישחב על הגדר בשבילי, כמו עורך דין מהשוק הפרטי, שאני לוקח כדי לייצג ולהשיג את האינטרס שאותו אני מייצג, או מה שמעניין אותי, או שמה, הוא מייצג את הציבור. הוא יודע מה רצון הציבור, הוא יודע מה האינטרס הציבורי, הוא מגדיר.
עכשיו, כאשר התפתחה עמדה שבאה ואומרת, יש יועץ, והוא לעומתי לשר. הוא צריך לשמור על המדינה מפני השר. הוא שומר סף. שב... הוא שומר סף מפני מי?
מפני הציבור, מפני נציג הציבור, מפני מי שקובע המדיניות. למה אני צריך יועץ משפטי שישמור סף מפניו? אולי אני צריך לשמור מפניו?
אתה יכול לתת לי דוגמאות מהפרקטיקה של היום יום, בשנים האחרונות, של יועצים משפטיים, לא בהי-לבל, במשרדי הממשלה, שמפריעים לשרים לעבוד? אני אומר שוב, כך עכשיו, לאחרונה הייתה חברי, השר אוחנה. כן היה שר בדאפ.
כן. והוא יש לו תפיסה מדיניותית, מדיניות מאוד ברורה בנוגע לנשיאת נשק. הוא גשה עתירה בעניין הזה, על שינוי הקריטריונים, הוא חשב שהוא יכול לעשות משהו מסוים, העמדה המשפטית שלו הייתה סבירה לחלוטין, לשנות הקריטריונים, שהוא יכול לעשות את זה בתקנות של שר, ובא היועץ המשפטי ואמר לו לא, הוא לא קיבל ייצוג בית משפט, הוא שלח את עמדתו, הוא עורך דין בעצמו, הוא יודע את הקייס המשפטי, בית המשפט מחק את העמדה שלו מעתיק זאת אומרת, הוגשה עתירה נגד מדיניותו של שר הבריאה בתאפ לבית המשפט העליון.
שר בתאפ מנסה להציג את עמדתו בפני בית המשפט, והיועץ המשפטי אומר לו, לא, אתה תייצג את עמדתי ולא את עמדתך. זה הזיה. אני רוצה להבין משהו, כי זה נושא מאוד מאוד עדין. האם בתפיסה שלך, היועץ או היועץ המשפטית של משרד צריכים להתאים את עצמם ב-100% לתפיסת העולם של השר או השרה שבמשרד שלהם.
כלומר, לא יכולים לסתות לא ימין על עשמון לא כלום. כי אם כן, השאלה היא בשביל מה צריך אותה בשמעה, אני עורך בעבונותיי לפני היותי חבר כנסת הייתי עורך דין באו אליי לקוחות אני זיהיתי יחד איתם מה מעניין אותם, מה הם רוצים להשיג בתיק או בחוזה שהם ביקשו מה שאני אעשה לא משנה מה היה הנושא זיהינו ביחד את האינטרס כדי שנוכל ואז רצתי ולהליא אפס עמדה משלי אני ידעתי, הבאתי את הידע המקצועי איך להביא את רצונו של הלקוח לידי מימוש, שזה יבוא לידי ביטוי בחוזה שזה יבוא לידי ביטוי בבית המשפט, אבל אם אני הייתי בא ללקוח שלי, ואומר לו, נראה לי שאתה מאוד טועה. מה שאתה רוצה פה לעשות בדירה שלך, שאתה מנסה לשפץ, זה מאוד מכוער, השיש החדש שאתה הולך להביא, אל תביא אותו, אני לא מוכן להנסח לך, אתה חוזה את זה מנוגד.
הוא היה מפטר אותי תוך שנייה, ואומר לי, אדוני, אני בעל הבית, אתה לא מוצא חד בנך, אני לא מולך לשרת, מה שיועצים המשפטים בשרדי הממשלה כשהם עובדים עם השרים והשרות, זה לוודא שהשרים והשרות, המדיניות שהם מביאים, עולה בכנה אחד. עם החוק. אם כן, אחלה.
אם לא, יש לנו בעיה. גם כעורך דין פרטי, היה לי את המשימה לדאוג שם, מה שהלקוח שלי מבקש הוא חוקי. אם הלקוח שלי ביקש ממני משהו לא חוקי, המשימה שלי הייתה להגיד לו, תשמע זה בניגוד לחוק מה שקורה היום עדיין לא בתחום המשפטי, זה שיש תשובה נכונה אחת. והתשובה הנכונה היחידה, זה מה שהיועץ המשפטי לממשלה רוצה. ואם אני חושב אחרת ממנו, אני צריך לבקש ממנו ברוב טובו, שיועיל לי לתת, להציג את העמדה שלי בבית המשפט.
אז תגיד, איך זה קרה שהיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, הם עד כדי כך חסם, משהו שלא מאפשר לממשלה לעבוד? איך הגענו? מה, אם כולם מת, אתה יודע מה, נהיים שמאלנים, כשנכנסים למשרד, איך זה עובד? אבל המצב הגיע עד כדי כך שאתה אומר, אי אפשר למנות אותם באופן הזה. הם לא יכולים להיות בלתי תלויים, הם צריכים להיות תלויים.
אני אומר שדרך המינוי של אדם משפיעה מאוד על הצורה שבה הוא פועל. אני מסכים איתך. יפה. אבל אתה רוצה שהם יהיו תלויים. אז אני אומר, אני חושב שיועץ משפטי, זו משרד אמון.
כאשר בא אליי לקוח, הוא למשרד שלי, יש הבדל, חברת נצט רוטמן, בין השוק הפרטי לשוק הציבורי. הם לא מייצגים, במשרדים, הם לא מייצגים אותך, האדם הפרטי. הם מייצגים מה לעשות? את הציבור.
יפה, אז אני שואל את הציבור. עצמי, אם אני הציבור, מתי פעם אחרונה היה לי סי בשאלה איך יבחר יועץ משפטי? אתה מנסה לייצר פה איזו פיקציה של ציבור, לא ציבור אמיתי. אם אני ציבור, אני יודע איך לבחור. תן לי לבחור את היועץ המשפטי.
אגב, יש מדינות שבהם עושים בחירות, בארצות הברית, עושים בחירות לטובה הכללי, של כל מדינה ומדינה. זה בחירות, זה משרה פוליטית. אתה בוחר עורך דין, הוא חייב להיות בבקה משפטית. ככה היית רוצה שיהיה פה אגב?
אנחנו לא מגיעים עד לשעה. באופן תיאורטי זה לא מפריע לי, אבל אני מדבר על מנגנון שמנסה... הוא רוצה לייצר איזושהי רמת איזון. מצד אחד, הוא יהיה ייעוץ משפטי, שאני בוחר, שיש לי אמון בו, שאני יודע שהוא לא חותר תחתיי, ושהוא גם קשור אליי. וזה מוביל אותי לנקודה ש...
שוב, מההתרשמות שלי, גם מהדברים שאנחנו מדברים, וגם מהספר שלך שקראתי, שיש איזשהו קו משותף שעובר בכל מיני יוזמות ורפורמות שאתה רוצה לקדם, כמו אלה שדיברנו ואחרות. והקו הוא כזה, תקן אותי בבקשה אם אני אם אנחנו צריכים לבחור למי להאמין, סליחה שאני מרדד את זה, לנבחרי הציבור או לפקידים, העמדה שלך כמעט תמיד תהיה, אנחנו צריכים להאמין לנבחרי הציבור, כי הסמכות שלהם ב-100%. חוץ שלהם נגזרת מהציבור.
והם אלה שישלמו את המחיר אם הם לא ישרתו את הציבור. אני מבין נכון? איזה מזל שבאנגלית יש מילה אחת לדבר הזה. אוקיי.
אקאונטיביליטי. אוקיי. לנבחר ציבור הוא חייב לידין וחשבון. אם הוא טועה, הוא לא יהיה בכנס הבא. אוקיי.
אם אני אוכל להדיח אותו, אם אני אוכל להגיד לו, פי שאלת, יותר מזה, אני יכול כבר עכשיו, אני יכול להפגין מול הבית שלו ולהגיד לו את דבריי. משקיעה יותר מדי זמן בעבירות צווארון לבן ופחות מדי זמן בעבירות של אלימות ומין מי האדם שאליו אני בא ממי אני כציבור מבקש את השינוי אז אם השר לא תגיד הכנסת, הכנסת לא יכולה לעשות את זה זה מדיניות אכיפה, זה לא בכנסת השר, אתה אומר לי לא, אני מפחד מפוליטיזציה אני לא נוטל לו, אז למי נתת להחליט את זה ליועץ המשפטי, למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פלילי עם תארים, עם חמש תארים שהציבור לא מכיר אותו, הציבור לא בחר בו, והציבור לא יכול להפגין לו גם ליד הבית. כי אם הוא מפגין לו ליד הבית, אמרו לו, מה אתה מפגין ליד פקיד?
אני יכול להציג את זה הפוכה. אתה טוען שנבחרי הציבור יש accountability, שאם הם זה, אז הם משנויים את המחל. אני לא טוען, זה חלק מההגדרה שלהם. אני חושב שיש כל מיני דוגמאות ש... וואלה, המידעות הפוך.
היה נערך ועדת הגרנת, היה נערך ועדת החקירה לענייני מירון, היה נערך השריפה בקרמל היה נערך חקיקה שאתם עצמכם עכשיו העברתם שאנשים שהורשעו בפלילים יוכלו לחיים איזה מין אקאונטיביליטי זה. זה לא שנבחרי ציבור, חבר הכנסת רוטמן, אין לנו נורמה כזאת. שחבר הכנסת אומרים, אנחנו לא ביפן, שהם עומדים מול הציבור ויש מצמוד ואומרים תקשיבו. אני טעיתי חשבתי שצריך להגדיל את הקצבאות להברכים התברר שלא לא נכון, אני הולך הביתה. יש לי שאלה אליך.
כן. בממשלה הקודמת, היו 13 מנדטים, למעשה 12, כי אחד עזב בזמן, 12 מנדטים, של מפלגות שהציגו את הצעירות. עצמם כמפלגת ימין, ועשו צד שבעיני הרבה מאוד אנשים מהציבור שלהם היה שגוי. והקימו ממשלה עם מה שאני מכנת עומכי טרור, וכל אחד יקרא לזה באיזה שם שהוא רוצה.
בסדר? מתוך אותם 13, אחד הזה דבר ראשון הוא היום חק. שנייה, עזבה, היא היום חקית.
בימינה, מי שלא עשה את המהלך הזה, היום, ה-accountability גרם לזה שהוא לא חק. תקווה חדשה, התמזגה עם מפלגה אחרת, שרדו ממנה מעט אנשים, והם היום באופוזיציה. אם זה לא ה-accountability, כאשר אתה לא מזהה נחום, נכון את קולות הבוחרים שלך, אני לא מכיר ה-contability. אתה אומר שחלק מן נבחרי הציבור אולי פשוט הבוחרים שלהם חושבים אחרת מך והם חושבים שהם כן תפקדו בסדר. זה גם קורה.
זה חלק מהמחלוקת שקיימת במדינה דמוקרטית אני מציע שתשאל את ניצה נורוויץ ואת תמר זנברג, האם יש קונטיביליטי בישראל? שאלה אחרונה לסיום. מתוך כל הדברים האלה שדיברנו עליהם היום, וכל הדברים אחרים שמדוברים בתקשורת, אתה יכול להבין למה אנשים שהם אינם מהמחנה שלך, מסתכלים על הממשלה הזאת, ועל הצעדים שאתם רוצים לעשות, בין היתר אלה שדיברנו עליהם שאתה בעצמך הולך לעשות, ופוחדים.
פוחדים שלא יהיה להם בעצם יותר ייצוג אפקטיבי בכנסת. הזכויות שלהם ייפגעו וכולי, כי אתם בונים את המערכת כך שתעצים מאוד מאוד את הכוח של נבחרי הציבור, תחליש מאוד את הכוח של הפקידים, ועל הדרך לשיטת אנשים שלא מהמחנה שלך, תחליש את הכוח של בית המשפט העליון שאמור לרסן את המערכת הפוליטית. אתה יכול להבין את העמדה הזאת? אני ודאי מבין את העמדה הזאת, ואני אומר שהעמדה הזאת היא נובעת מפוזיציה פוליטית, היא לא אמיתית.
לא בגלל שיש לי איתה מחלוקת פוליטית. משפט העליון אמור לרסן את המערכת הפוליטית. היא טענה, שלפחות סטטיסטית, אני יכול להגיד לך, היא טענה של אנשי שמאלי, לא טענה אמיתית על מבנה המשטר בישראל. בעצם מה שאת אומר לי, יש אנשים, אני מתרגם את זה לשפתי, יש אנשים במדינת ישראל שהתרגלו שלמרות שהם מיעוט בעם, הם דתם בנצחת לא באמצעים הדמוקרטיים אלא דרך בית המשפט והפקידות, והם חוששים שבשנייה שתיקחת הכוח מהפקידות ומבית המשפט, עמדתם תפסיק לנצח.
ואני אומר, welcome to democracy. אני מספה שמי שחושב אחרת מני ינסה לשכנע אותי. ואגב, היו גם מדברויות, קואליציה אופוזיצית.
אתה בעצם אומר... יש לשכנע אותי ולא ינסה לכפות עליי את המדע טוב, באמצעים לא דמוקרטיים, של פקידות ובית משפט, שמעולם לא נבחרה לזה. אתה בעצם אומר, זה סיפור על אליטה שמעבדת את הכוח שלה.
וזה מאוד עצוב. וזה מאוד עצוב, וזה מאוד נוגע ללב, וזה מאוד רגי לכולם שהם בתוך האליטה. לכל מי שמחוץ לאליטה זה אירוע משמח של דמוקרטיה יום אחד אולי אתה תהיה באליטה גם כאשר אני מבטא הוא חתיאח לך, הוא מקווה שיעמוד בהבטחה הזאת.
גם כאשר אני אהיה באליטה, אני יכול להגיד לך, לפחות לגבי העבר, גם כאשר שופטים, מה שמכונה ימנים, קיבלו החלטה, למשל כאשר השופט אדמן דלוי קיבל החלטה לבטל את חוק ההתמתקות במה שהוא מנוגד להערכה של מדינת ישראל, והוא לא לתכלית ראויה, אני חשבתי שהוא טועה. טעו גם עשרת השופטים האחרים שאמרו שהחוק הוא כן לתכלית ראויה. התשובה שהם היו צריכים להגיד זה, החוק הזה נחקר.
קק על ידי הכנסת קדים, ואנחנו לא מיושבים כערכת אירור על המחוקק לטוב ולרע. חבר הכנסת, שמחה רותמן, משבור שועדת חוק חוקה ומשפט. תודה רבה שהיית פה.
תודה.