תודה רבה שהצטרפתם. המחקר, כפי שאתם כבר יודעים, מתעסק בנושא הג'נטריפיקציה בפרויקטים של פינוי בינוי. נעבור בקצרה למיוני ההרצאה. אנחנו נתחיל במטרה ובמוטיבציה, מה רצינו לבדל.
לבדוק מה גרם לנו לבדוק את הנושא, נמשיך לאחר מכן, בזכירה קצרה של עולמות התוכן המחקריים בנושא, נמשיך לשאלות המחקר, למבנה המחקר, ועיקר ההתרכזות שלנו לאחר זכירה של זירת המחקר, יהיה באמת עניין הממצאים, הממצאים הסוציו-אקונומיים, בהמשך לזה ניתוח בעלות היסטורית, באמצעות נשחי תאבו היסטורי, ובסוף אנחנו ננסה להבין האם דחיקה בהחלט... באמת מתרחשת. אז כאמור, השקופית הזאת מתרכזת במטרה. אנחנו באים לבדוק נושא שהוא מרכזי גם במחקר וגם בפרקטיקה. אנחנו רוצים לדעת מה קרה לדיירים הוותיקים.
מעניין אותנו לדעת האם הם נשארים, האם הם יוצאים. המוטיבציה הייתה בעצם לספק מסד נתונים שנוגע לתהליכים האלה, ובהמשך לזה ליצר גם איזושהי מסגרת ש... יכולה לאפשר דיונים בנושא. מה בעצם ההשפעות הדמוגרפיות החברתיות של התהליכים האלה? אז נעבור ככה, כפי שציינתי, בקצרה על עולמות התוכן המחקרים.
אנחנו נעבור על ג'נטריפיקציה, נעבור אחר כך לדחיקה. נבחן גם את עינן ההתחדשות העיונית והפינוי בינוי, ובסופו של החלק הזה ננסה לחבר את השניים ולראות איך הם קשורים. כאמור, ג'נטריפיקציה, נושא ש...
במשך יותר מ-50 שנה כבר עולם המחקר בוחן ובודק, ההגדרה המקורית מיוחסת לרוד גלס, סיציולוגית שעבדה בלונדון, שזה יתה איזשהו תהליך, תהליך של חדירת תושבים, ממעמד בינוני ובינוני גבוה, לאזורים בעלי סטטוס נמוך, בדרך כלל במרכז זעיר, שהדבר מנובע גם בדחיקה. מההגדרה המקורית הזאת התפתחו עוד הרבה מאוד מודלים, הרבה מאוד... הגדרות מגוונות ורבות לתהליכים האלה. בעצם כשבאים לבדוק האם ג'נטריפיקציה מתרחשת, קיימים אינדיקטורים שהמחקרים שניסו לעמוד את התופעה, בחנו כל מיני אלמנטים שיכולים להצביע כך שבבחינה של שתי נקודות זמן, שינויים בהם עדים בצמל שינוי...
שמעיד על ג'נטריפיקציה. ולדוגמה, אפשר לקחת את מחירי הסחירות, לבדוק ב-1 ו-2, ולראות האם מתקיים איזשהו שינוי. עכשיו, נקודה מאוד חשובה, חשובה גם בעיקר על המחקר הזה. ג'נטריפיקציה.
היא לא בהכרח בעלת התחלה וסוף כפי שאנחנו מתייחסים אליהם. זה תהליך שהוא מתגלגל, הוא דינמי, הוא יכול לקפוא באמצע, הוא יכול להמשיך ולהתפתח למשהו אחר, ולא בהכרח שתי נקודות זמן, זה האופן הנכון לבחון את התופעה הזאת, ואנחנו בהחלט מתייחסים לעניין הזה, בקובד ראש במחקר הזה. נמשיך ליבת המחקר, התחיקה. בעצם אנחנו מתייחסים לדחיקה ביחס לאוכלוסייה ותיקה שהתגוררה במתחמים האלה, כשיש שתי מתודולוגיות עיקריות למדוד את הדחיקה, אחת מהן היא מחקרי אורך כמותניים שכאמור בודקים את האינדיקטורים, את המאפיינים הסוציו-אקונומיים בין היתר, של מי שנכנס לשכונה לעומת מי שיוצא מהשכונה, בשביל להבין האם א'מתרחשת הג'נטריפיקציה ובאיזה היקף. יש לי הערה בבקשה, שהיא תבוא במשך.
אנחנו אמנם במוסד אקדמי, יש פה מילים אקדמיות. האם אפשר מיד אחרי זה, בשתיים שלוש מילים, להסביר לכל עםך, לכל אידיוט ששמיע. למשל הג'נטריפיקציה. מה הכוונה? ואיך להמשיך?
יש אנשים שפשוט לא נמצאים ב... הגדרות אלו הקדימהיות. אז כמו שציינתי בסקופית הראשונה, זה את מיכאל. מיכאל, תודה שהצטרפת אלינו.
אנחנו, אנחנו, יש את הצ'אט, מי שרוצה לשאול אותנו בצ'אט, אנחנו נענה על כל שאלה בצ'אט, כדי שאיריס תוכל לעמוד במסגרת הזמנים בהרצאה הזו. איריס, תעני לשאלה של מיכאל. מי שיצטרף אלינו עכשיו, אנה מכם, תשתדלו את השאלות להעביר בצ'אט, כדי שאנחנו נוכל להתקדם עם ההרצאה.
איריס, תעני למיכל ונמשיך. אז כמו שציינתי בשקופית הראשונה שמתייחסת לעולמות התוכן, ג'נטריפיקציה, ההגדרה הבסיסית שלה, מתייחסת לאיזשהו אזור, שכונה, מתחם, שמתגוררת בו אוכלוסייה יחסית חלשה מבחינה סוציו-אקונומית, שבעקבות סיבות שונות שמופיינות במחקר, נכנסת לשם אוכלוסייה חדשה. שהיא מופיינת במצב סוציו-אקונומי חזק יותר, ובהמשך לזה, בעקבות מכלול שינויים שמתרחשים, האוכלוסייה המקורית החלשה יותר יוצאת החוצה, נאלצת לצאת, מה שאנחנו קוראים לו, כפי שאני מסבירה בשקופית הזו, תחיקה. עכשיו, כמו שאני אמשיך את מה שאמרתי, הגישה השנייה לבחון את התופעה הזאת ספציפית, את התחיקה, היא לבוא ולשאול את הדיירים המקוריים, למה עזבתם? ובאמצעות כך אנחנו מנסים לייחס את האזיבה שלא בהכרח מיוחסת לדחיקה ככזו.
במחקר הספציפי הזה אנחנו הלכנו ובדקנו בשתי המתודולוגיות, בדקנו גם מבחינה איכותנית לאורך ציר הזמן וגם באמצעות שאלות ששאלנו, וזה אנחנו נתייחס לזה בהמשך, מה שנתן לנו נתונים איכותניים. נמשיך הלאה, נעבור לצד השני. עניין של הפינוי-בינוי. הכלי הזה הוא כלי דרמטי, כלי שנחשב כמחולל צמיחה, התפתחות, ואנחנו בחרנו במסלול הזה לצורכי המחקר האלה מכמה סיבות.
דבר ראשון, ישנה עדיפות למסלול הזה מבחינת הרשויות בארץ, והדבר השני הוא ההיקף. ההיקף המאוד גדול של הפרויקטים האלה, הן מבחינת התשתיות ובעיקר מה שרלוונטי למחקר הזה. זה מספר הדערים שמושפעים ממנו.
בניגוד, לדוגמה, פרויקטים נקודתיים כמו תארמה 38. כאן אני עוברת ממש בקצרה כל מיני יתרונות וחיסרונות שנמצא בספרות, שמאחסים לפינוי בנוי בשלל אספקטים, אם זה פיזי, אם זה חברתי, אם זה כלכלי. לשם דוגמה, אם נסתכל על הפן הפיזי, אז בהחלט זהו כלי מאוד... יעיל וטוב לניצול יעיל של הקרקע, להגדלת מלאי הדירות הקיים, אבל מנגד יש כאלה שאומרים שהחיסרון בו שמלאי הדיור הזו מצטמצם, או מנגד יש אי התאמה כלכלית בין אופן הבנייה בפרויקטים האלה לבין הדערים המקורים, שלרוב הם לא ממצב סוצי-אקונומי שיכול להתמודד עם הסוג בנייה הזה.
נמשיך הלאה. מבחינת הקשר שבין השניים. התחדשות אירונית בג'נטריפיקציה, בתחיקה, בדרך כלל התחדשות אירונית מתבצעת בשכונות חלשות מבחינה סוציו-אקולומית וזה דיון שהוא קיים, זה דיון קיים, והן באופן הרחב, והן באופן המקצועי המחקרי יש איזה שורקיו הדין שאנחנו מנסים לעבוד איתו מצד אחד, התחדשות שכן משרתת את התושבים החלשים ומנגד אם היא נעשת בצורה לא נכונה, אם אפשר לקרוא לזה כך, זה יכול להוביל לג'נטריפיקציה ולדחיקה.
הביקורת שעולה בארץ לרוב היא עניין החברתי, זאת אומרת, קידום לרוב של מטרות פיזיות וכלכליות ולא בהכרח חברתיות, ובהמשך לכך היא מעוררת ביקורת נוספת שכן היא נתפסת כסוכן ממוסד של ג'נטריפיקציה. מכאן אנחנו באים ושואלים באיזה אופן כל השינויים האלה שנוצרים בשכונה משפיעים על האוכלוסייה המקורית. באיזה אופן האוכלוסייה המקורית מגיבה לכלל השינויים שהתרחשו בשכונה.
מבחינת הידע הקיים בתחום, ממחקרים שבטחו בארץ באופן שיטתי השפעות של פינוי בינוי על התהליכים האלה, אנחנו עברנו על שלושה. שלושה עיקריים שתורמים רבות לתחום ולעבור עליהם בקצרה. הראשון הוא מחקר משנת 2008 של קיינר פרסוב מהטכניון. היא הלכה ובדקה מתחם פינוי בינוי.
והיא הסתכלה בשכונת שאול המלך, אונו הירוקה, כיום בקריאת אונו, והיא מצאה שרק 50% מהדערים הוותיקים שוו לגור בשכונה לאחר שים הפרויקט, זאת אומרת 42 שקי בית במקום, רק 21 חזרו להתגורר בדירות החדשות. לאחר מכן היא הרחיבה את הירייה, היא בחנה בנוסף לפינוי בינוי גם בחנת עם ה-38, אבל זה לא חלק מהנושא, המחקר הספציפי הזה שאנחנו מתכנסים אליו. אז היא גם עודקה שוב בקריאת אונו, ואמרה כמה בעצם חזרו לגור בפרויקט הגמור. נמצא שמתוך 174 משקי בית, רק 70 חזרו לגור שם, שזה בעצם 40 אחוז, וכאן יש גם ירידה נוספת לפרטים יותר ברמת המשקו. מה שישה משקי בית מתוך 174 היו בעלי ידירות, ורק...
ורק חצי מהם חזר, זאת אומרת, רק חצי מבעלי הדירות חזרו לגור בפרויקט החדש. מבחינת הסוחרים, רק 25 אחוז, סליחה, לא רק 25 אחוז, 25 אחוז במקור התגוררו בשיקון הישן, בכולם עזבו, ומבחינת משקי בית עמידה, 14 אחוז במקור התגוררו שם, ועל פי נתוני עמידה, רק חמישה לא חזרו, אבל קיינר פרסוב מעריכה שהמספר הוא גבוה יותר. זה המחקר האחרון שהתפרסם בנושא גלעד רוזן ועינון גבע מאוניברסיטה העברית, שבמסגרת המחקר הזה נעשה ניתוח השוואתי של שישה מתחמי כינוי בינוי במטרופולים תל אביב ויפו, ובהמשך לכך פותח מודל, מודל שמציג שלושה טיפוסים, שכל טיפוס מעיסוק הזה נוצר אמצעי מגוונים במתחמים השונים מבחינת שיעורי האזיבה, והחזרה של בעלי הדירות המקוריים. חשוב לציין שגם במחקר הזה מצוין שלא בהכרח אפשר לייחס את הזיבה של הדערים המקוריים לדחיקה. זו נקודה חשובה שאנחנו נתייחס אליה גם בהמשך.
אם כך, מיישב? גריס, אני יכולה לשאול שאלה. אני מבינה שאתם איך כל מה זה מקליטים את ההרצאה. סליחה, אני ביקשתי בתחילת הדיון.
לא, אני רוצה לשאול שאלה אם אפשר לקבל את הכתוביות, ואם אפשר לקבל את זה, זה הדבר היחידי, את ההקלטה. אנחנו נפרסם הקלטה של ההרצאה היום, אנחנו נפרסם אותה ביוטיוב, מי שירצה לשאול אותי יכול בצ'אט, אני זמין בצ'אט, אני עושה כמיטב יכולתי לענות לכולם. סליחה, אתה צודק, סליחה. כן, יריס. אוקיי.
אז אחרי שככה עברנו בקצרה לעולם התוכן המחקרי, אנחנו נעבור לשאלות המחקר. מה בדקנו במסגרת המחקר הזה? אז כאמור, המטרה הגדולה הייתה באמת לבדוק האם ג'נטריפיקציה ודחיקה מתקיימת במצחם של פינוי בינוי. והשאלות היותר ספציפיות מתייחסות לזיהוי וכימות של התהליכים האלה. בדקנו גם האם אפשר לראות איזושהי עלייה בהיקף העברת זכויות של בעלי נכסים או ירידה במתחם שנבדק, ובאופן כללי גם לבדוק האם באמת הג'נטריפיקציה מתקיימת, האם באמת האוכלוסייה החזקה היא בעלת פרופיל סוציה אקרונומי חזק יותר, ובהמשך לזה איזה גורמים מביאים את הדיירים המקוריים להישאר או לעזוב לאחר האוכלוס.
אז נעבור בקצרה על מבנה המחקר. כאמור נעשה סקר ספרות, לאחר מכן נעשתה למידה של זירת המחקר. ההרצאה תתמקד בעיקר באופן שבו נאספו ועובדו הנתונים, ודיון בסיכום בסופו של המחקר.
הזירה אותה בחרנו, היא נווה שרת, אנחנו תכף ניכנס יותר לעומק ונבחן איזה מאפיינים הסתכלנו. החלק הראשון שהתבצע על מנת להעמיק את ה... את ההבנה ואת המידע שיש לנו לגבי השכונה, התקיימו רעיונות. רעיונות עם מספר גורמים שהיו מעורבים בתהליך, על מנת באמת לספק איזשהו נדבך והרחבה של הרקע שהיה לנו. וכאן אני רוצה קצת להתעכב.
זה בעצם ההיילייט של המחקר הזה. זה איזושהי מתודה שהשתמשנו בה בעקבות... נקרא לזה תוך כדי תנועה. אני אסביר למה אני מתכוונת.
בתחילת המחקר אנחנו שעפנו ורצינו להשיג המון סוגי מידע ממגוון מקורות. אם זה באמצעות רישומי הארנונה של העירייה, אם זה באמצעות הלמס ו... אם התהליך הבנו שיש מחסומים, יש קשיים בהשגת הנתונים האלה, אם זו הקורונה ואם זה לצערנו לא יכולנו לקבל את המידע מהעירייה, אז התמקדנו והבנו שיש לנו פה גוף ידע שאפשר להשיג ממנו הרבה מאוד מידע.
לקחת את נשחי התאמו של כל תתי החלקות במתחם שאותו בדקנו, לידיעתנו לא נעשה שימוש... במסכים ההיסטוריים במחקרים קודמים. נקודה נוספת שהיא מאוד חשובה למחקר, זה היכולת לבחון את התהליך לא בשתי נקודות, אלא לאורך זמן. אנחנו בדקנו את התופעה לאורך 30 שנה. ובנוסף לזה, הדבר האחרון שיכולנו לעשות איתו, זה לבצע את התהליך על מתחם ביקורת.
הלכנו ובדקנו מה קרה בנסחי הטבו ההיסטורי מבחינת הבעלות, במתחם סמוך. אבל שלא התקיימה בו התחדשות עירונית, לא התקיים בו פינוי בינוי, וזה אתם תכף תראו ותכף תגלו מה גילינו באמצעות החלק הזה. ועל מנת ככה לקבל כאמור את הידע היותר איכותני, או לדוגמה את המאפנים הסוציו-אקונומיים, התקיים סקר תושבים שעבר בקיץ האחרון, שנועד לספק נתונים גם כמותיים וגם איכותניים, ביחס לדערי המתחם. אם זה לקבל מצב סוציוקונומי, אם זה לקבל אינדיקציות לגבי שינויים בשכונה שיכולים ועלולים להביא לתחיקה, וגם איזשהו סטוק של ניסיון לקבל מידע עודות האנשים שעזבו את המתחם.
אני גם אציין שאנחנו רצינו גם להביא מידע בנוגע לסוחרים. לצערנו, הדרך שרצינו להביא את המידע הזה הייתה באמצעות רשומי הארנונה. ולכן המחקר הזה יותר מתמקד בבעלות ובמי שמתגורר כרגע במתחם.
לצערנו זה משהו שלא הצלחנו להתגבר עליו, ובאופן כללי אני לא אתקב על זה יותר מדי, אבל מי שמתכנן לבוא ולשחזר מחקר מהסוג הזה באותם אמצעים, הוא שעידה שהוא צפוי להתעכל ולא מעט מכשולים, אנחנו ניסינו להסין כאמור את הרשומי ארנונה עם ה... ניסינו גם להשיג את הנתונים מעל המס, הקורונה הקבע את התהליך הזה, ובעיקר להיות מודע לזה שהמחקר באופן הזה, במתודולוגיה הזאת, היו חסמים וזה גם סוג של גוף ידע וגוף מידע שיכול לשמש אתכם בהמשך. אז נעבור לזירת המחקר. זירת המחקר היא כאמור שכונת נווה שרד בתל אביב, יפו, אני מניחה שרובכם מכירים אותה. שכונה הצפון-מזרחית בתל אביב, זו השכונה כאן, ניתן לראות אותה כאן מצד שמאל, היא מתפרסת על גבי שטח של כ-402 דונם, ובמרחב בו היא נמצאת, נחשבת, נקרא לזה אנומליה, איזשהו נטע זר, היא נמצאת באזור יחסית מבחינה סוציו-אקונומית, השכונות המקיפלות אותה הן במצב גבוה יותר סוציו-אקונומית, ו...
ומה שמקבל חיזוק בכל מיני מאפיינים דמוגרפיים וסוציו-אקונומיים שבדקנו, לדוגמה אפשר לראות כי ההכנסת החודשית הממוצעת לנפש בנבי שרת עומדת על כ-4,900 שקלים לחודש. לשם השוואה בתל אביב אנחנו מדברים על היקף של 9,000 שקל לחודש. על אחוז העובדים בעלי ההכנסה הגבוהה פעמיים מהשכר הממוצע, בנבי שרת הנתון הזה עומד על 12 אחוז, לעומת רוב השתיים שנבי שרת היא חלק ממנו, שם זה עומד על 31 אחוז. אני שואלת את השאלה מה בעצם הביא את השכונה להיות נתזר, אנומליה.
בחנו גם את הרקע ההיסטורי, בחנו ובדקנו מה הוביל את השכונה בדרך להיות שכונה כביכול ממצב. הסוציו-אקונומית חלש יותר, נמצא כי במקור היא הייתה מעברה בעצם. המעברה הייתה בעלת תנאי מגורים קשים וכאשר הוקמה השכונה על המעברה, מרבית התושבי המעברה המשיכו להתגורר שם ובהמשך, האוכלוסייה שנכנסה לתוך השכונה הייתה בעיקר אוכלוסיית עולים. לאורך השנים הייתה גם מהמקורות אותם מצאנו השקעה פחותה מצד הרשויות. מה שהוביל בסופו של דבר ליצירה של שכונת מצוקה ופשע, וגם היום זה אותו הדימוי שנשאר, זאת אומרת קיים איזשהו דימוי שלילי לשכונה, וזה משהו שככה אנחנו גם נתקלנו במהלך הזכרים.
בעניין הזה. כחלק מהתהליך אנחנו בדקנו את התוכניות הסטטוטוריות שחלו במקום, והתמקדנו כאן במצדת הזאת בתוכנית מתאר של מתחם בטל ופרויקט גרינפרק. זה החלק פה אתם רואים מצד שמאל. המתחם התחלק לשלושה מתחמים, זאת אומרת, מתחם בטל היה מרוכב משלושה חלקים שהתקיים בהם פינוי בינוי. אנחנו בחרנו את מתחם ג'מתחם גרינפארק.
כאן מצד ימין במפה אפשר לראות ממש את השטח בו התקיים הפינוי-בינוי, ואת מתחם הביקורת מעל. במקור היו עשרה בנייני מגורים. לאחר ביצוע הפרויקט, אם במקור היו 154 יחידות דיור, לאחר ביצוע הפרויקט נבנו שם 447 יחידות דיור.
חשוב להדגיש לטרמינולוגיה שבה יעשה שימוש אחר מהחלק הזה, מתחם הפינוי בינוי הוא כאמור מתחם שעברת את התהליך, מתחם הביקורת הוא המתחם הסמוך שלא עבר פינוי בינוי, והשניים מבחינת הטרמינולוגיה הם מתחם המחקר. כאן אתם יכולים להתרשם מה היה לפני, זה צילום עביר משנת 2010 וזה צילום עביר משנת 2018, האופן שבו השתנה. ולחשב המתחם, וכאן תמונות אומנם לא לפני אלא במהלך ולאחר ביצוע הפרויקט כיצד המרחב השתנה. ונקודה מאוד מאוד חשובה עבור המחקר הזה כאמור אם אנחנו נתייחס לעניין התחימה בזמן של התהליך, אנחנו מצאנו שיש נקודות קריטיות שאנחנו מזהים. כי משהו שיכול להשפיע על התהליך של השינוי האוכלוסייה במקום.
זאת אומרת, אנחנו לא באים ובודקים שתי נקודות זמן. מבחינתנו התהליך הבדיקה הזאת היא פשוטה מדי. יש צורך להעמיק ולהבין את הרבדים הנוספים בתהליך. זאת אומרת, האם אפשרי ש-2002, בשנה שבה הוכרז הנתחם כמתחם להתחדשות טרונית, היה איזשהו שינוי? או לדוגמה, בשנת 2014, כשהתוכנית קיבלה את היתרי הבנייה ונתחיל התהליך, האם היה איזשהו שינוי נוסף?
ואם נרחיב את זה עוד יותר, מה קרה לפני? זאת אומרת, מה התרחש עד לשנת 2002? זאת אומרת, המחקר הזה מאוד מאוד חשוב.
העניין של הזמנים, ציר הזמן הוא משהו מאוד חשוב שאנחנו מתייחסים אליו, וגם מקבל ביטוי בממצאים. אז אם כך, בואו נעבור לממצאי המחקר. ראשית כל, כפי שאמרתי בשאלות המחקר, אנחנו רצינו לבדוק האם אכן נכנסת אוכלוסייה חזקה יותר למתחם כחלק מהתהליך. אז בדקנו את הממצאים הסוציו-אקונומיים שאותם מסלפנו באמצעות הסקר. הסקר התבצעם בקיץ האחרון, ועל אף שלצערנו הדגימה היא לא עובד דרגת מובהקות סטטיסטית, בכל זאת בחרנו להציג את הממצאים, כי יש בהחלט יכולת להבין ו...
להשאיר את המסקנות שאפשר להעסיק לגמי האוכלוסייה. כפי שציינת, יש אינדיקטורים שיכולים להעיד על קיומה של ג'נטרופיקציה, בדקנו את חלקם, לדוגמם, השכלה, רמת הכנסה, אז אני ככה אעבור על החלק הזה בקצרה, מה גילינו בעצם. אז אם נסתכל על התפלגות הגילאים במתחם הפינוי-בינוי, אנחנו יכולים לראות שבעצם יותר כמעט, כי... יותר מ-40 אחוז בקרב קבוצת בעלי הדירות הוותיקות הם דערים מבוגרים יותר.
אם נסתכל לשם השוואה על בעלי הדירות החדשים והסוחרים, אנחנו רואים שההרכב האוכלוסייה הוא הרבה יותר צעיר. נכנסה האוכלוסייה הרבה יותר ותיקה. וזהו בהחלט אינדיקטור שנמצא בספרות ככזה שיכול להעיד על קיומה של ג'נטריפיקציה.
בהמשך לזה, אנחנו גם מסתכלים על האופן שבו... משקיעי הבית מתחלקים, זאת אומרת, בקבוצת בעלי הגירות הוותיקים אנחנו רואים שרוב האוכלוסייה היא מורכבת מנפש אחת או שתיים למשק בית, לעומת הקבוצות המגבילות שבדקנו שבה ניתן לראות שנכנסה אוכלוסייה שמורכבת ברובה ממשפחות. כמו כן, אינדיקטור מאוד חשוב בספרות מבחינת זיהוי גנטרופיקציה מדבר על עניין ההשכלה.
איזה אוכלוסייה נכנסת? האם היא משכילה יותר ביחס לאוכלוסייה המקורית? וכאן אנחנו יכולים לראות שיותר מ-40% בקרב בעלי הגירות הוותיקים הם בעלי 12 שנות לימוד במטה. ולשם השוואה, בעלי הדירות החדשים והסוחרים, הם קבוצות הרבה יותר משכילות עם 13 שנות לימוד ומעלה.
זאת אומרת, בהחלט נכנסה לאזור אוכלוסייה יותר משכילה. בהמשך לזה עוד אינדיקטור, מצב תעסוקתי. א', אפשר לראות פה את הנתח של הגמלאים בקרב בעלי הדירות הוותיקים, הדבר המסתדר עם עניין הגילאים.
וביחס לבעלי הדירות הוותיקים, רק כ-35% מהם עובדים במשרה מלאה, כאשר בעלי הדירות החדשים והסוחרים רוב האוכלוסייה עובדת. ורמת ההכנסה. רמת ההכנסה זה גם אינדיקטור מבחינתנו שהיה מאוד חשוב.
אם נסתכל שוב על בעלי הדירות הוותיקים, אנחנו רואים שכ-40% תקשיבים. יש להם הכנסה שהיא מעט או הרבה מתחת לממוצע, ואם נסתכל על הקבוצות הנוספות, אנחנו רואים שכאן אנחנו עומדים על יותר מ-70 אחוז, אוכלוסייה שמסתכרת בחודש ברמה ממוצעת, או מעט או הרבה מעל הממוצע, ואפשר לראות שההבלל כאן הוא מאוד משמעותי. ואינדיקטור אחרון שנועד לבדוק את עניין המצב הסוציו-אקונומי. היה באמת מספר הרכבים, וכאן אנחנו רואים שאומנם הקבוצה שיש לה בעלות על מכונית אחת היא די זיהה, אבל אנחנו רואים שיש פה נתח גדול יותר של בעלי דירות ללא רכבים בקרב בעלי הדירות הוותיקים, לעומת הקבוצות המקבילות ששם יש גם עניין של שתי מכוניות ומעלה, ואם נסכם את העניין הזה אנחנו יכולים להסיק על בסיס האינדיקטורים שהופכים, מוצאים בספרות לקיומה של ג'נטריפיקציה, שאכן האוכלוסייה החדשה היא אוכלוסייה חזקה יותר, ממעמד סוצי-אקונומי גבוה יותר, מאשר האוכלוסייה המקורית בהתבססה לתוצאות של הסקר. אם כך, אנחנו שואלים את השאלה, יש לנו את התנאי הראשון של הג'נטריפיקציה, האם זה אומר שבהכרח היא קיימה שמתחיקה?
וכאן בעצם נכנס החלק השני שעליו אני אתעכב ארוכות יותר. שהוא בעצם ניתוח הבעלות ההיסטורי, זאת אומרת, הלכנו ובדקנו באופן שיטתי, באופן אנליטי לחלוטין את ניתחי הטאבו ההיסטורי. אין אפשרות לטעות, הכל מתועד, הכל נמצא, וגם הזמנים שאנחנו מדברים על תחילת רישום בשנת 1977, שתכף נעבור על זה. מבחינת הטרמינולוגיה שייעשה בשימוש בחלק הזה, דבר ראשון חשוב להדגיש שמבחינתנו בניתוח הזה, הבעלות מאגדת בתוכה בעלות וחכירה.
מבחינתנו הדבר היינו הח. שנית, דור. הכוונה בדור היא לא דור שהדירה עוברת מהאב אל הבן, אלא הקבוצה האכרונולוגית שלהם משתייכים בעלי הזכויות. כלומר, אם אני...
הבעלים הראשונים של הנכס, אני קניתי את הנכס מהמדינה, אני הדור הראשון. ובמידה ומכרתי אותו לבא אחריי, הוא הדור השני וכן הלאה. מבחינת ענייני ירושה, נכסים שעברו במסגרת ירושה סווגו בתור אותו הדור שממנו התקבל. זאת אומרת, אב שיביר לבנו את הנכס, יסווג עדיין בתור דור ראשון.
יש הבדלה בין השניים, אני תכף אציג לכם את זה, אנחנו מבדילים ביניהם, אבל מבחינת המחקר הספציפי הזה, ירושה היא ניטרלית. אנחנו לא נותנים לה איזושהי הגדרה אחרת חוץ מאותו הדור בעצם. אז אני אסביר בקצרה באיזה אופן איבדנו את הנסחים, אנחנו מדברים על 154 נסחים במתחם הפינוי-בינוי ועוד 112 במתחם הביקורת. כל אחד מהם עבר ניתוח ידני, שאותו אני אסביר כרגע.
אם נסתכל כאן, נסח טאבו שנבחר, אנחנו רואים שבשנת 1977 הבית נרשם כבית משותף. לאחר מכן, השלב השני, אנחנו רואים שבשנת 1988 הנכס עובר למצב חכירה, וכאן בעצם נכנס הדור הראשון, הדור הראשון מסווג בצבע ירוק, ו... ובשנת 1996 החכירה מועברת לדור השני, הדור השני מסומן מצב הסגון, לאחר מכן כחלק מרפורמה במינל מקרקעי ישראל הנכס עובר ממצב חכירה למצב בעלות. מבחינתנו הדבר לא עבר איזשהו, לא התכנסנו לה במסגרת הניתוח.
בשנת 2018 הנכס מועבר להיזם ובסופו של התהליך, ב-2019, בהרת הזרה, נרשם כי הנכס נרשם על שמם של אותם הבעלים, זאת אומרת דור שתיים נשאר כאן. אם ניקח ונסתכל על הנסח טאבו הזה, זה האופן שבו הוא עבר לשם ניתוח. כאמור, משנת 77-88 מדינת ישראל היא הבעלים, לאחר מכן דור ראשון מ-88 עד 96, ו-96 עד 2019 זה הדור השני שגם נשאר אצלו הנכס.
כל הנתונים האלה עוגדו לכדי גרף, גרף שנותן הרבה מאוד מידע. אני ראשית אסביר מה אנחנו רואים כאן, כי אולי ככה ב... מבט ראשון הזה קצת אוברווילמינג. ציר ה-X הוא השנים, ציר ה-Y הוא האחוזים. מה זאת אומרת האחוזים?
כלל היחידות, כלומר 154 יחידות גיור, הוגדו ונוצר לנו איזשהו הרכב בעלויות מצרפים. כלומר, לאורך השנים אני יכולה לראות באיזה אופן הבעלויות במתחם השתנו. לדוגמה, בשנת 1983, 75% מה... קצתי החלקות במתחם הפינוי-בינוי היו בבעלות המדינה, כש-25% מהם בבעלות דור ראשון.
אם נלך לשנה קצת יותר פיקנטית נקרא לזה, שנת 2010. אנחנו רואים שדבר ראשון 12% מכלל יחידות הדיור הם של המדינה, 40% של הדור הראשון, 13% כפי שאמרתי, הצבעים הזהים אבל בבהירות שונה, הם מייצגים ירושה. כלומר... 13% ירושה של דור ראשון, 23% דור שני, אחוז אחד ירושה של דור שני וכן הלאה.
אז מה בעצם גילינו? מה הגרפים האלה אומרים לנו? אז דבר ראשון, משהו שהפתיע אותנו, הפתיע אותנו ולא ציפינו לו כל כך בעיקר לאורי תכנסות בספרות.
אם נסתכל ונבחן כמה בעצם יחידות דיור, זה מה שמעניין אותנו, כמה תתה חלקות? נשארו בבעלות מקורית, כמה מהם הם בבעלות של דור ראשון. אז מה שהגרף מציב לנו שבעצם בשנת 2019, מתוך כלל יחידת הדיור אנחנו עומדים על חצי שבבעלות במקורית, נכון לשנת 2019. כלומר, יש לנו אחוז בעלות מקורית גבוה בהרבה ממה שציפינו לראות, והנקודה השנייה, שגם מאוד עניינה אותנו, אם נמשיך הלאה ונסתכל גם על הרכב הבעלויות מלבד הדור הראשון, אנחנו יכולים לראות שאחרי משנת 2000, שזה פחות או יותר כאן, יש התייצבות. התייצבות בהרכב הבעלויות. כלומר, אין לנו יותר מדי תזוזות.
התזוזות שמתבצעות כאן הן פשוט העברות של המדינה לדור הראשון. כלומר, אחרי משנת 2000, הרכב הבעלויות מתייצב. זה משהו שגם נורא הפתיע אותנו, ויותר קיבל חיזוק כשהסתכלנו על מתחם הביקורת. מתחם הביקורת הציג התנהגות אחרת.
כלומר, אם במתחם הפינוי בינוי אנחנו עומדים על 52% של בעלות מקורית, במתחם הביקורת האחוז הוא נמוך יותר, אנחנו עומדים על 34% בעלות מקורית, ובהמשך לזה, כמו שציינתי שאם כאן אנחנו רואים בעצם התייצבות, של הרכב הבעלויות, כאן יש הרבה יותר שינויים, כאן אנחנו רואים גם כניסה של דורות יותר מאוחרים בצורה יותר משמעותית מאשר במתחם הפינוי בינוי, זאת אומרת דור רביעי, דור חמישי, אפילו נכנסו לשם יזמים, זאת אומרת יזם שבא וקנה דירה במתחם הביקורת, חשוב להבין שבעצם מרביתו של הדור הראשון במתחם הביקורת, לא שימר את הזכות הראשונית שלו, זאת אומרת, הרבה מהדור הראשון בעצם מכרו את הנכסים שלהם, מה שבא בניגוד גמור למתחם הפינוי-בינוי. והדבר העוד יותר מתחזק אם אנחנו בעצם מבינים שכל הזמן יש פה הזרמה של דירות מהמדינה. כלומר, דיירים מהדור הראשון קיבלו את הדירות והעבירו אותן, לא נשארו שם יותר מדי. ואנחנו עכשיו גם נסתכל על עוד אספקט של הנתונים, שהוא הרוב מתחבר לעניין הנקודות שדיברתי עליהן, איזה שהנקודות שבה אותם החיינו בתור...
קריטיות משמעותיות לתהליך. אנחנו כרגע מסתכלים על מתחם הפינוי בינוי, אני רק אסביר בקצרה איזשהו בר בשביל להבין מה אנחנו רואים כאן בעצם. אם לדוגמה נסתכל על שנת 1992, אנחנו רואים שחמש העברות התבצעו מהדור הראשון לדור השני, ועוד העברה אחת התבצעה מהדור השני לדור השלישי, סך הכל יש לנו שש העברות.
אז אם אנחנו מסתכלים על מתחם הפינוי-דינוי, אנחנו רואים שבין השנים 1991 ל-1999 הייתה פה כמות מאוד מאוד גדולה של העברות. הרבה מאוד ירות, היה פה שרשור זכויות יחסית גדול, ובשנת 2000 יש היפוך מגמה, אנחנו רואים שמספר העברות הכולל, חשוב להבין, פה אנחנו מסתכלים מצד שמאל, על שמונה שנים, פה אנחנו מדברים על 19 שנה, סך הכל לאורך 19 שנה התקיימו רק 26 העברות. א'אחד מול השני, אפשר להגיד שזה בהחלט התנהגות שונה לחלוטין, ואם נסתכל אז אפשר להבין גם שהתהליך ככל שהוא מתקדם, ככל שהתהליך הסטוטוטורי... צובר תאוצה, התהליך, א'אנחנו מכריזים על המתחם, אחר כך אנחנו מפקידים את התוכנית, אנחנו משלם את התוכנית בכל שזה מתקדם, העברות הולכות ויורדות עד לכדי כיפאון מוחלט. בואו נסתכל מה קרה במתחם הביקורת.
אפשר להגיד שבין השנים 1991 ל-1999 אנחנו רואים התנהגות די דומה. מתבצעות טרנזקציות. המתחם מתנהג באופן דומה.
עם זאת, ביחס למתחם הפינוי-בינוי, אנחנו רואים שהשרשור ממשיך, הפעילות ממשיכה, יש לאורך 19 שנה 66 העברות. כלומר, ההתנהגות ממשיכה להיות דומה, אפילו קצת יותר מוגברת, ואם נשים את זה אחד מול השני, אנחנו... הוא כאמור, כפי שציינתי, אנחנו אומרים, יש התנהגות דומה בשני המתחמים מבחינת הטרנזקציות, ונקודת המפנה החשובה היא כאמור שנת 2000, שבה אנחנו רואים שינויי מגמר במתחם הפינוי-בינוי, ולעומת זאת, במתחם הביקורת זה נשאר דומה, אבל אפשר לראות שבאופן משמעותי, יש פה הרבה יותר פעולות מחירה והעברת בעלות, במתחם שלא עבר...
תהליך או הוכרז לפינוי בינוי, והנקודה החשובה, הנקודה מאוד מאוד חשובה בנוגע לגרפים האלה, היא הניסיון להבין מה בעצם גרם להבדל. ואנחנו מניחים, אנחנו מסיקים מהנתונים האלה שההבדל מגיע מעניין הוודאות או החוסר הוודאות. זאת אומרת, ברגע שהתהליך צבר תאוצה, כפי שאמרתי, והוודאות לגבי המימוש הלך וגבר, וגברה סליחה, אנחנו רואים ירידה הולכת וגוברת של הטרנזקציות. לעומת זאת כאן, ידוע לנו שיש איזושהי תוכנית שאמורה להתממש בשלב מסוים, כרגע אפילו לא מופקדת, והתהליך הזה, לדעתנו, מייצג את העניין הזה של חוסר הוודאות. זאת אומרת, תליות וירידות, תליות וירידות, טרנזקציות שמתחשות לאורך כל הזמן הזה.
אם ככה נסכם את הנתונים בצורה מספרית, אנחנו רואים כאמור שבמתחם הפינוי בינוי מספר העבורות לפני שנת 2000 עומד על 61 ובמתחם הביקורת על 38. מבחינת האחוזים, אחוז יחידות הדיור שעברו בעלות בתקופה הזאת, אנחנו מדברים על 40 אחוז במתחם הביקורת על 34. כאמור אין הבדל כל כך גדול בין שני המתחמים בתקופה הזאת, אבל מה שתופס את העין מאוד זה העניין של אחוז היחידות הדיור שעברו בעלות לאחר שנת 2000. במתחם הפינוי בינוי אנחנו מדברים על 17 אחוז, במתחם הביקורת על 60 אחוז. אם ננסה לספק אספקט נוסף של התהליך, אם נסתכל על הממוצעים, כמה העבורות התבצעו כל שנה. אנחנו מדברים בשנת בין 91 ל-92, סליחה, על 7.6 העבורות בשנה, שבמתחם הביקורת הממוצע עומד על...
4.8, רואים ירידה דרמטית. דרמטית משבע העברות, כמעט שמונה עברות, העברה וחצי בשנה. כשבמתחם הביקורת אנחנו רואים שזה אומנם יורד, אבל לא בצורה שהיא יותר מדי מרגשת.
זה קורה, אבל זה לא כזה דרמטי. ואם נסתכל על עוד בחינה של יחידות הדיור, אנחנו כאמור רואים את אחוז יחידות הדיור, את קטעי החלקות שלא עברו העברה בכלל, 52% לעומת 34% במתחם הביקורת. הדיורות שעברו העברה אחת, ההתפלגות היא די דומה, אבל מה שיוצא ככה תופס את העין, זה העניין של קטעי החלקות שעברו פעמיים, פעמיים שלוש וארבע. אנחנו מדברים על הבדל של פי 2 ביחידות דיור שעברו שתי העברות, פי 3 כשאנחנו מדברים על שלוש העברות, אין ספק שיש כאן הבדלים בין שני המתחמים.
ובואו נעשה סיכום קצר של מה שראינו עד עכשיו. מבחינת התוצאות ומה שאנחנו רואים בדרך הגרפים. הדבר הראשון זה יתרון של הכלי הזה.
היתרון של הכלי הזה הוא לבוא ולראות את המחר זכויות במתחמים לאורך זמן, כשאנחנו יכולים גם לנסות ולהתייחס לתתי תקופות. מה קרה בשנה כזאת, בשנה אחרת, האם אפשר לקבץ. לדעתנו, מה שקורה בשנות ה-90, יש אפשרות שהייתה איזושהי ידיעה לקראת ההכרזה. כלומר, לפני שמכלל המתחם הוא... הוכרז כמתחם להתחדשות אירונית, להערכתנו הייתה שם איזשהו סוג של ידיעה שהולך לקרות שם משהו.
וזה גם משהו שמסביר את היחזות בדירות, ודבר שכמו שאמרתי, העניין של הוודאות, ככל שהתהליך הולך ותופס תאוצה וההתממשות היא הופכת להיות ודאית יותר, כך השוק מעט, זאת אומרת העברות יורדות עד לכדי סטגנציה. מבחינת תרכב הבעלויות וביצוע הטרנזקציות. עכשיו, אנחנו, חשוב לנו להגיד, זה שמתרחשות הופעות של מחר נכנסים במתחם הפינוי-בינוי, אנחנו לא בהכרח אומרים שיש כאן קשר נסיבתי אשר לתחיקה, אבל אי אפשר לפספס שיש התנהגות שונה.
אנחנו רואים שיש שתי התנהגויות שונות במתחם שעובר פינוי-בינוי, לעומת מתחם סמוך שלא עובר תהליך כזה. עכשיו, אחרי שבדקנו את עניין הבעלויות אנחנו בי משואלים אז האמנם מתרחשת דחיקה? הנתונים לא כל כך תומכים לעומת כל מה שכינו מסופר לנו בספרות אז באנו ובדקנו בעצם כמה מהדיירים המקוריים זה משהו שעשינו במסגרת הסקר דיירים בדקנו מה הגורמים האפשריים לדחיקה הספרות אומרת שהעלייה בהוצאות יכולה לגרום לדחיקה של הדיירים הביטיביים באנו ושאלנו את אותם בעלים ותיקים שהצכימו לענות לנו על הסקר, האם הם שקלו הזיבה ומתוך 17 מזכרים שענו רק שניים ציינו שהוצאות הבית שעלו והפכו לגבות יותר יכולות לגרום להם להזיבה.
אחד שציין שהם מרחק מהעבודה והשני ציין שהם רוצה אולי לממש את הרווח. כלומר, רק חמישה אמרו שהקלועה זיבה, וגם חשוב לנו לציין בהמשך לזה שבמסגרת ההסכמים היזם אנחנו יודעים שהוקמה קרן תחזוקה שמסייעת לבעלים הוותיקים לממן את עלויות התחזוקה. זה משהו שיכול להסביר את העניין הזה, אבל בהמשך לזה, כאמור שאלנו האם הם מתכננים לעזוב, הרוב אמרו שהם רוצים להמשיך להתגורר שם, אבל...
אחד, במסגרת הסקר עלו אמירות כמו האמירה שמוצגת לכם כאן, לא הייתי עוזבת השכונה גם תמורת שלום עולמי. כלומר, אפילו שהאמיריקציות מוראות והם אומרים, העלויות עלו, זאת אומרת, המחירים עלו, ההוצאות גבוהות יותר, עדיין רוב הדערים המקוריים שבדקנו לא מתכנן לעזור את הדירות, ומבחינתנו הדבר היווה אנטי תזה מוחלטת למה שקורה מבחינת הספרות. הדבר המשיך, כשהמשכתי ככה קצת להעמיד את חלק מהנזכרים, מה בעצם, מה העניין, מה גורם לכם לרצות להישאר פה כל כך? עלה הרבה מאוד פעמים איזשהו סיפור, נרטיב, שמדבר על קשר משפחתי, עניין היסטורי, רגשי, יש משפחות שגרות שם עוד מימי המעברה, הם כולם מכירים אחד אצל שני.
יש איזשהו סלוק של קהילה שמתקיימת שם. כלומר, גם אם יש איזה שהם קשיים כלכליים והזיבה, היא לא באה בכלל על הפרק. מבחינתם, יש כאן איזשהו משהו שמשמר ביחד את כל הקהילה שהתגוררה שם, מלבד העניין שכמובן, די ברור, של מקסום רווחים ודירות להשקעה.
אז אחרי שעברנו על כל החלקים שהממוצאים של המחקר, אני ככה רוצה לסכם ולדבר גם על מחקרי המשך. אז דבר ראשון, מבחינת נסחי הטאבו ההיסטוריים, היתרון המאוד גדול של הבחינה הזאת, של הבעלות ההיסטורית, מספקת כל כך הרבה מידע, כל כך הרבה דברים שהפתיעו אותנו, שהיו מאוד מעניינים מבחינה, והיופי של זה זה... זה משהו אנליטי, זה משהו שנעשה על רישום, אי אפשר להתווכח עם זה, זה דברים שכתובים משנת 77, זה משהו שאני לא יכולתי להתווכח איתו בזמן שניתחתי אותו, ואם אנחנו ככה נסתכל על עניין התחיקה, אנחנו יכולים אולי להגיד שאפשרי כי תחיקה התקיימה לפני הוודאות של הפרויקט. יכול להיות שבאותם השנים, ברגע שהיה כאמור את כל ה... שלב הזה שבו התקיימו הרבה מאוד טרנזקציות, הרבה מאוד שינויי בעלות, שם אולי התקיימה התחיקה, אבל ברגע שהתהליך הפך להיות ודאי אנחנו רואים ירידה, ובניגוד לזה אנחנו רואים שמתחם הביקורת שבו אין ודאות, הרבה הרבה הרבה יותר טרנזקציות, ומתחם הפינוי בינוי בעצם מתנהג בצורה שונה ממה שציפינו, כלומר העתה על נכדי סטגנציה בקצב שרשורה זכויות.
עכשיו, אפשרי שגם עניין הרווח הכלכלי, איזושהי הבנה של הדיירים המקוריים, יש לי פה אופציה להרוויח. אנחנו יודעים שהייתה שם חבירה של בעלי גירות, הם התאגדו, הם עובדו ביחד לקדם את התהליך, ואיזושהי אבולוציה מבחינת האופן שבו החלק הזה של המשולש, הדיירים המקוריים שיש להם, חלק בתהליך, הבנה של מה הולך לקרות, כלומר, גם שיקול כלכלי, אבל בהמשך לזה, כפי שציינתי, הוא לא בהכרח הגורם העיקרי בהזיבה או להישארות. להבנתנו, מה שצריך להתקיים, דבר ראשון, מחקר המשך הכרחי, הוא לבדוק את התהליך גם לאחר היחלוץ.
כפי שאמרתי, אין סוף ואין התחלה. אנחנו בודקים את זה לאורך הזמן. לא מן המינה שברגע שהפרויקט יתאכלס, הקרן תחזוקה כבר הפסיקה לאחר חמש שנים, מה קורה, העלויות, האם הם עוזבים, נשארים, מה קורה, צריך לבדוק את זה. יתר על כן, אנחנו מדברים על מתחם אחד, בדקנו מתחם אחד של פינוי בינוי, מתחם אחד של ביקורת סמוך, צריך להרחיב את זה.
אי אפשר להשאיר את הידע רק במקום הספציפי הזה. צריך לבדוק את המתחמים נוספים בארץ שעוברים פינוי בינוי. התרומה העיקרית של המחקר הזה היא באמת התחכות, כפי שציינתי, לאורך תקופת זמן ארוכה, אחרי התנהגות של הבעלים במתחם, אבל אמרתי, ואני לא מתמשת להגיד את זה, אוכלוסיית הסוחרים כאן, שגוררה במתחם לפני הפינוי בינוי, לא הצלחנו להשיג אותה ולא הצלחנו לאתר אותה, ולכן, במידה, ומישהו יחליט להרחיב את ה...
מחקר בנושא ולבדוק ולקבל עוד נתונים. המלצה שלנו זה בעצם לחבור לבעלי הדירות והסוחרים מההתחלה ולראות מה קורה, אפילו מרגע שמתחילה איזושהי שמועה בנוגע לאפשרות של פינוי מינוי. והטעייה האחרונה שככה, תמיהה שעלתה תוך כדי שכתבנו והבנו מה קורה, אין נתונים. זאת אומרת, אומנם יש נתונים נקודתיים פה, נקודתיים שם, אבל אין פה נתונים מקיפים שאנחנו בעצם יודעים בדיוק מה קורה לאוכלוסייה הוותיקה, ויותר מזה, כל כך הרבה קשיים, כל כך הרבה מחסומים בדרך, לא מקבלים את כל מקורות המידע שאנחנו רוצים, אז איך בעצם אנחנו מנסים להבין, כשיש מדיניות שמקודמת בצורה כזו, איך אפשר להבין לגמרי מה קורה, איך אפשר להבין מהן ההשפעות עד הסוף. זאת אומרת זה משהו שמקודם ומנגד העודים עד הסוף מה מתרחש שם אז המחקר הספציפי הזה ניסה ככה לתת איזה שהם נתונים כמה אנקדוטות לגבי מתחם פינוי בינוי שאותו אנחנו בדקנו אבל כפי שאמרתי יש צורך להמשיך ולבדוק עוד מה קורה במתחמי פינוי ובינוי נוספים וזה הכל, אני מודה לכם, תודה רבה תודה איריס, אני מציע שיש, ראיתי הרבה שאלות והרבה הערות, היות ואנחנו מעל 150 איש כאן, שננהל את זה בצורה הבאה.
מי שרוצה להעיר הערה או לשאול שאלה, שיכתוב לי בצ'אט ובפרטי, ואני אנסה לפי סדר הצ'אטים לתת לאנשים את זכות הדיבור, וככה ננהל את זה. מי שלא יכול לכתוב בצ'טו או לכתוב לי בפרטי, אתם מוזמנים להתפרץ ואני אנסה ככה, או לא להתפרץ, להרים את היד או בדרך אחרת, אנסה לתת לכם לדבר. אוקיי, אז אני רואה שיערה רצתה לשאול משהו.
אז יערה, את יכולה לשאול... אם את רוצה, אם את לא רוצה לשאול זה, אני אנסה לשאול את זה, אני אנסה לענות לך בצ'אט, אם יערה לא מעוניינת. אני אשמח אם אפשר.
אוקיי, כן יערה. אז תודה רבה על המחקר, אני חושבת שזה סופר חשוב וגם באמת לא נעשה מספיק להתייחס לתושבים המקוריים. אני כן חושבת שיש משהו בעייתי בלהתחיל לציר הזמן מ-1900. ובעצם השאלה שלי אם במחקר בכלל על ג'נטריפיקציה בישראל יש איזושהי התייחסות להקשר הקולוניאלי, כלומר ספציפית בנבי שרת? אין, אין התייחסות להקשר הקולוניאלי.
כמו שדרך אגב כשחוקרים בתי כנסת על קרקע פלסטינית, אין התייחסות להקשר הקולוניאלי על מה קרה לבתי כנסת במדינות ערב. אנחנו, השאלה שלנו הייתה שאלה מאוד... מצומצמת במסגרת מחקר מאסטר. אני מאוד חושב שההקשר הקולוניאלי הוא חשוב כמובן, ואני מזמין אנשים שהם ביקורתיים יותר מאיתנו, לחקור את זה גם בפינוי בינוי.
אני שמעתי שיש מחקרים בתחום הזה שהרשות להתחדשות עירונית יוזמת, ואני מקווה שיהיו תקציבים לזה. אז זה עוד רעיון, לחקור את ההקשר הקולוניאלי, בנוסף על הסיפור של... כמה דיירים נשארו וכמה דיירים לא נשארו.
אוקיי, תודה רבה. כן, אני אמשיך בצ'אט, אני רואה שגם נבה, נבה, אני נותן לך את זכות הבכורה, ונבה, כפי שאיריס כתבה, חקרה, הייתה מחלוצות החוקרים, החוקרות של הסוגיה הזו בישראל, נבה, בבקשה. תודה רבה, תודה רבה איריס ותודה רבה ניר, זה ממש מחקר מאוד משמעותי ונורא חשוב. ואני חושבת שאנחנו ממחקר למחקר נקבל את הפסיפס הזה של התמונות של מה שמתחיל לקרות בארץ.
אני רציתי להתייחס רק לשני דברים. אתם ככה דיברתם על דיירים, ולדגיש, הדיירים הוותיקים אתם מדברים על בעלי הדירות. נכון.
גם ב-17 רעיונות שערכתם זה עם בעלי דירות. כן, כי העניין הוא שבאמת זה ההבדל המשמעותי במה שאני גם מצאתי במחקר. מי שהנדחק העיקרי והמיידי אלה הסוחרים, והסוחרים שהם סוחרים בשוק הפרטי, ואותם אין לכם בתוך המחקר. ולכן אני חושבת שכרגע ההשוואה בין המחקרים להגיד אנחנו מצאנו אחוז כזה, ואני במחקר אולי מצאתי אחוז אחר, זה בגלל שבמחקר שאני עשיתי אני ראיינתי את התושבים, וממש התחכיתי אחרי הסוחרים, אחרי מי שגר במקום, כלל התושבים. ואתם, זה חשוב להדגיש באמת את ההבדל, אתם הלכתם והתחכתם, וזה נורא מעניין מה שעשיתם, אחרי בעלי הדירות.
אז חשוב אולי את זה להדגיש, בעלי הדירות. זה מנצאים נורא חשובים ומעניינים, אבל... אולי לכן יש פה הבדל בתוך האחוזים אולי של מי, וגם כמובן מאוד יכול להיות הבדל במקומות השונים, שאנשים שונים, אבל זה הבדל מהותי ללא ספק, בין תושבים לבין בעלי דירות.
אני חושבת שעוד דבר שהזכרתם והוא מהותי במחקר בעונו הירוקה, הוא דייה לפני כל הסכמי התחזוקה שיש. וללא ספק אני בטוחה שזה עוזר להישאר. ודבר אחרון... יש עוד דברים אבל אולי זה נעשה בשיחות אחרות הוא לגבי הרצון להישאר אני גם מצאתי שהתושבים הוותיקים בעלי הדירות הוותיקים שנשארו לגור מאוד רוצים להמשיך לגור בשכונה המחודשת הם לא מעוניינים לעזוב מי שכן עזב זה אך ורק בגלל שהם לא יכלו להמשיך ולהחזיק בנכס מבחינת העלות אחרים כן מצאו דרכים שהמשפחה התגייסה לעזוב תודה הם עשו כל מיני, איזה חמה עוד, ירושה, ואז המשפחה עזרה לממן את הדירה, נניח, לאמא או למישהו אחר, או שבני משפחה עברו לגור בתוך זה.
אבל גם אני מצאתי שאחרי החידוש הם מרגישים גאווה מאוד גדולה. והם רוצים להישאר ולהמשיך לגור בשכונה. נכון.
תודה רבה, נהבה. זה אלה ככה מספר דברים. תודה רבה.
היה מרתק לשם. תודה רבה. עינון ואחרי זה מירב. עינון, כן, אנחנו איתך.
הלן. היי. איריס, קודם כל, עבודה מרתקת ויפה וכיף לראות גם אפילו ברמת התצוגה הגרפית, ככה, אתה אמרת לי, בין מהגרף להפך, אני חושב שהגרפים ברורים ונהדרים, ושמחתי לראות. וגם תודה שהזכרת את העבודה שלנו, אני רוצה להתייחס רק להשאיר בעצם, אני מרגיש גם מתוך מה שנאה ואומרת, שבסך הכל אנחנו רואים תמונה דומה, וזה טוב, זה אני חושב מעיד על המינות המחקר, תמונה דומה בקרב המתחמים שכולנו הסתכלנו עליהם.
מה שאני חושב שמקשה עלינו בארץ בכלל, זה באמת שהמקרה הישראלי אולי לא כל כך יישב טוב על התיאוריה, ואנחנו לא מצליחים להסביר אותו. דווקא דבר אחד שיש לי לתרום לגבי המתחם שלך, שבדקתי אותו בהקשרים אחרים, זה סוג ההתארגנות של הדיירים, אני חושב היה פה מאוד משמעותי. אם לקחת את מתחם שאני בדקתי בו בתהליכים דומים, מתחם הסמוך ברחוב בית אל, שני יזמים שונים באותו מתחם שעבר אותה הכרזה, אז במתחם שאני בדקתי היה יזם שעלך ומה הוא עשה, הוא פשוט עבר דפק דפק דלת דלת על הדירות, וקנה לאנשים את הדירות, לפני שידעו מה זה פינוי בינוי.
שתה להם את הדירות במחירי, באמת, אגב רואים את זה בנסחי הטאבו ובהיסטוריית העסקאות, שהוא קנה שם מעל 30 דירות במתחם במחירי רצפה, לא במחירי פינוי פינוי. רגע, רגע, עינון, איריס, תסגרי בבקשה את שיתוף המסך, כי כדי שנראה אחת השני טוב יותר, וסליחה עינון. כן, אז, וזה מתחם שבו לא הייתה התרגנות היזם שנכנס ועשה את העבודה שלו. מה שקרה במתחם בקרינטוק היה... שהדיירים התארגנו עם מה שנקרא חברה מנהלת פרויקט, שבאופן יחסי למה שהיה קיים אז סיפקה להם שירותים באמת מעל ומעבר מבחינת הגנה לזכויות שלהם, אני חושב שגם עודדה אותם ככל הנראה להמשיך ולהחזיק בדירה.
אז גם יש פה עניין של איך שוק הנדלן מתנהג נקודתית בכל מתחם ומתחם, וגם אני חושב שיש פה נקודה לטובת, קודם כל לטובת היזם שעבד שם, ובכלל כל המנגנון הזה שמתפתח היום בארץ, גם שלאי. סימסודה להיות החזוקה, גם של חברות מנהלות ושל מנהלות להתחדשות עירונית, שמנהלות פרויקטים ובעצם מלוות את התושבים בתהליך, יכול להיות שזה באמת משהו שמצליח למנוע את חלק מהיבטי הדחיקה, ואני חושב שזה נקודה לזכות המדיניות הקיימת. איליס, את רוצה להתייחס רגע להתארגנות שאינון... ככה לא התעקבתי על זה במהלך ההרצאה, אבל זה... וכשקיימתי את הרעיונות עם כל אותם הדריכה מטעם הדערים, והכוח מטעם הדערים, זה משהו שעלה.
זאת אומרת, הם התארגנו, הם באו, הם הוציאו מכרז לבחירת יזם, הם היו מאוד מעורבים במה שקרה שם. הם ממש התעקבו על כל פרט, הם בדקו, הם הסתכלו. זה היה מאוד מרשים לשמוע באיזה אופן התהליך הזה רקם אור וגידים במתחם הספציפי הזה.
זה היה מ... מאוד מעניין לשמוע, וכחלק מזה גם כל התחושת גאווה, הרצון להמשיך להתגורר שם, זה היה מאוד מאוד מרשים, וזה גם בא לידי ביטוי, זאת אומרת, בהסקרים שהם ציינו, זאת אומרת, גרנו פה ואנחנו נמשיך לגור פה ואנחנו לא הולכים, ובאמת היה שם איזשהו משהו ספציפי שהיה מאוד מעניין. מעניין לבדוק ולשמוע עליו.
בהחלט ההתאגדות הזאת והחבירה ביחד, בעיקר שכמה דערים מאוד בולטים שהובילו את התהליך, והיה חשוב שזה יהיה שווה זכויות ושווה ערך לכולם. היה מאוד מעניין לבדוק את העניין הזה. מירב, מירב, רצת לומר משהו? כן, רציתי להגיד אישר כוח.
אתה שומע אותי, ניר? כן. רציתי להגיד אישר כוח.
רציתי להגיד במשפט שגם הצוות שלנו, בעיקר דפנה לוין ושי זוסמן וגם שרונה ילון במחקר משווים ניו יורק, עוסקים בדיוק בשאלה הזאת, ולא מהצד של הנסח טאבו, מהצד של באמת נתוני ארנונה ונתונים אחרים שאנחנו כן עשינו את העבודה הזאת. אבל מה שאני, ואני חושבת ניר שאנחנו צריכים להיפגש ולדבר בתחיפות, אבל מה שאני רוצה להגיד זה כמו שניר אמר קודם, משהו ברמת המאקרות, תראו כסוציולוגית אורבנית. אני רוצה לנצל את המפגש הזה ולהגיד שבהבנה שלנו הרעיון של ג'ונטריפיקציה שנולד מתוך סוציולוגית ויובה מצפון אמריקה זוכה ליותר מדי כבוד ויותר מדי חלק בניתוח של ההשלכות החברתיות של תהליכי התחדשות עירונית. ושכסוציולוגית אני אומרת שהדברים הם אחרים ושיש כאן שיח שהוא התחיל כשיח ביקורתי אבל כבר יותר מדי שנים הוא שיח עדרי וזאת גם הזדמנות לדבר על העדריות של השיח הביקורתי ולבוא ולשאול האם בישראל שבה המבנה בעלויות הוא אחר, התזה הזאת של ג'נטריפיקציה עומדת ושיש כאן איזשהו הדהוד שהוא מאוד עדרי בעיניי של ג'נטריפיקציה ודיספלייסמנט. וגם המחקר של עינון וגלעד, גם המחקר שלכם, ואני מקווה שגם המחקר שלנו יהיו סדקים בהמנון הזה, כי באמת החברה הישראלית מתפקדת אחרת, ואני מצטרפת לעניין ההתארגנות, גם מהתזה של נועה פראבר שפורסמה שההתארגנות היא גיימצ'נג'ר בתוך האירוע הזה, זה חלק ממש שמסביר את הנושא של ההתחדשות עירונית.
כוח ואני מאוד מאוד מתרגשת להקשיב ולראות את הממצאים של המחקר הזה, תודה ניר אני מרוכש משהו לעושים אז שנייה, אז מיכאל מיכאל אני גם אני רוצה להגיד משהו אני אגיד רגע, מיכאל יוסי קורזים, דור מסר ורינה, בסדר הזה כן מיכאל מכיוון שהדברים שלי הם יותר לסוף, אז אני תלשום אותי לסוף כל הדוברים אל תשכח, הדברים שהם יותר כלליים הם לא נקודתים. הדברים שלך הם תמיד חכמים, מיכאל. אני מודה לך.
אני יכול לומר אותם עכשיו, אבל קחו בחשבון שזה בעצם לסיומו. אוקיי, אז נשאיר אותך לסוף. תודה רבה.
יוסי, כן. שלום לכם. קודם כל תודה רבה על דיווח, על מחקר שנשמע מרתק. עם ממצאים חשובים והוצג בצורה נפלאה.
יש לי, איריס, שאלה אחת שהיא קצת אולי מתחברת להערה האחרונה של מירב. למעשה התחלת את ההרצאה שלך עם שני מושגים מרכזיים, עם הג'נטריפיקציה ועם הדחיקה. נכון. בשורה התחתונה, עכשיו, לקראת הסוף, הדברים שלך הלכו יותר ויותר לכיוון הדחיקה, לבדיקת הדחיקה.
נכון. מה את יכולה לומר בכל זאת על ג'נטריפיקציה בשכונה הזאת? בשלב הזה, נכון, זה לאורך זמן, זה מחקר אורך וכו'.
אבל איפה אנחנו נמצאים, לאיזה כיוון את רואה שזה הולך? תראה, אם אנחנו מתייחסים באמת לג'נטריפיקציה בתור מה שהיא מוגדרת, זאת אומרת, כניסה באמת של... וסיחס זה קל יותר, אני מאמץ סוציו-אקונומי חזק יותר, אין ספק שזה מתקיים.
זה מתקיים גם מבחינה ריאלית. המחירי דירות הם יפרים יותר, הערך עולה, זה לא מה שהיה לפני זה. אני חייבת להגיד שכשקיימתי את הרעיונות, אז היו ככה אמירות שהיו, היה לי מאוד נעים לשמוע, זאת אומרת, לא להפוך את זה למשהו נורא שחור, משהו נורא רע, זאת אומרת, זה משהו ש... יכול להיות לו הרבה מאוד יתרונות.
א', ליצור איזושהי סביבה וחברה שככה יותר מעורבבת, להביא ליצירת קשרים אחרים, משהו מאוד שעליו חזר בקרב הרעיונות, זה היה באמת מעניין גם לשמוע את העניין הזה. זאת אומרת, יש איזושהי גישה באמת שלילית לנושא הזה, משהו שתמיד כאילו, זה רע, זה רע, זה רע, ולא, וזה ש... שם הדברים שהם גם טובים בתהליך הזה, ואני גם מאוד ניסיתי שלא להתייחס לתהליך ולמה שאני עושה ולמה שאני מודקת בתור באיזושהי כאילו חוסר אובייקטיביות נקרא לזה ככה. הבאתי וניסיתי לבדוק באופן הכי מדעי, הכי אובייקטיבי, מלתת לשיפוט הדעת שלי, לעטות את האופן שבו אני מסתכלת על דברים ולראות באמת מה מתרחש שם.
אז זה מאוד, אני ממליצה בכל מי שעובר שם באזור לבוא ולהסתכל. זה מאוד מעניין מה שקורה שם. את לא תראית הג'נטרפיקציה? מה תראי בנושא של ג'נטרפיקציה?
האמת שכרגע יש שם איזשהו מכלול מאוד מעניין של בנייה ישנה, משנות ה-60, משנות ה-70, ומנגד מגדלים ענקיים, וההבדל בין השניים הוא משהו ככה, קצת דיכוטומי אפילו. זה מאוד מעניין להסתכל. יוסי, פתחו בית קפה.
קפה זה אומר הכל. נכון. לאור מסר, למות ש...
כן? לא שומעים. שמיעה. עכשיו אתה שומע אותי? כן.
אתם שומעים אותי. מי אנחנו? שמי רוני תמיר, וגילוי נאות, אני גדלתי בשכונה שצמודה לנבש הרעץ, אני מכירה את כל התהליך שאתם דיברתם עליו מילדות.
אני גדלתי שכונת העלה. הרחוב של צהלה זה היה הרחוב הגובל בנבשר עת. עכשיו, מה שקורה באזור הזה, כמו שאיריס ציננה, קודם כל ההרצאה הייתה מעלפת, אני אשמח לתרום לאיריס אם היא תרצה, כי יש לי המון המון ידע על כל האזור הזה. מה שקורה בנבשר עת עצמה, יש שלוש... הייתי מחלקת את זה לשלוש מתחמים.
האזור באמת שהיא דיברה עליו, הפארק, אז אני, הוא אזור שבו, בוא נאמר, בו היה התפשע הכי גדול, ושרד שם, למעשה שם צמח שמיה אנג'ל, ועוד כל מיני אחרים שהם, בוא נאמר, היו פושעים ידועים. שמיה אנג'ל נפטר לפני הרבה שנים, עכשיו אני חושבת מתוך הכרות שהייתה שם, זאת אומרת, גם הרובות של העירייה בכל התהליך הזה, כי בסביבה יש המון המון שכונות שלא נוצר בהם הג'נטריפיקציה הזאת. אני חושבת שלדעתי, כאילו, מה שנראה לי, היה שם אינטרסים כנראה למישהו לעשות דווקא באזור הזה, כי נכנסה לשם גם שכונה, יש שם שכונה רעידתית צמודה. שהיא מאוד משמעותית.
מה שאני רציתי לשאול למשל, איך יודעים על כל תהליך של הג'נטריפיקציה? כי הרי בתהליך של ג'נטריפיקציה יש שלושה שלבים. נכון.
בנבא שרץ זה לא קרה. אם אני אמנח, התהליך המוכר, הידוע של שלושה שלבים שאנחנו מכירים, הקבוצה הבוימיאנית שנכנסת פנימה על איזשהו אזור שיש לו איזה ערך ארכיטקטוני כלשהו, מגניב לגור שם, ווואלה, אני פותח בית קפה מתחת לבית, וכל החבר'ה יושבים, ואז כאילו זה תופס תאוצה, כולם מתלהבים, נכנסים פנימה ואז יש עלייה של מחירי הנדלן. אני פשוט לא התעכבתי על זה במהלך ההרצאה, כי לא רציתי להפוך את זה להרצאה לסטודנטים, ככה על הרקע ועל הסוגים וכל הדברים האלה. תודה. אבל יש הרבה מאוד סוגים.
זה משהו שהוא כבר לא מזוקק לכדי שלושה שלבים. יש הרבה סוגים של ג'נטרפיקציה שסופגו בספרות, אנחנו מדברים על ג'נטרפיקציה מסחרית וג'נטרפיקציה כזו וג'נטרפיקציה כזאת, אז באמת אם אנחנו באים ומסתכלים על ההגדרה המקורית, הישנה, המוכרת שמדמרת על השלושה שלבים האלה, אנחנו לא באמת מזהים אותה. אנחנו כן רואים איזשהו תהליך, מה שנקרא ג'נטרפיקציה.
מובילת מדינה, ג'נטרופיקציה מובילת רשות מקומית שבעצם באה ודוחפת את התהליך הזה, וההתגלגלות שלו, איך הוא מתרחש, מה קורה בפועל, ואז כביכול כניסה של אותה אוכלוסייה החזקה לאורך השלבים השונים. אז ההסתכלות פה על התהליך היא לא ההסתכלות הקלאסית הידועה. שוב, לא התעמקתי בזה, לא התרכזתי בזה, אבל באמת יש כאן איזשהו שילוב של ג'נטרופיקציה.
ג'ינטרפיקציית מגורים עם ג'ינטרפיקציה יותר ממוסדת, וההלכים שנבוא בהם שכן. אוקיי, אני אבקש מרינה עירית סייג, ואז ערז, ואז אנחנו נמשיך הלאה, אוקיי? אוקיי, אז אני קודם כל, גם באמת מעניין היה מאוד גם לי, אבל אני רוצה לדלת להגיד שני דברים. קודם כל, השתי קבוצות שלקחנו, שאתם בחרתם, זאת אומרת, דיברנו על קריאת תאונו ודיברנו על נבש הרייט, שזה אזורים שהם סוציו-אקונומיים.
שהוא גבוה, זאת אומרת, גם קריאת תונו וגם רמת אביב, זה המקומות הכי גבוהים כמעט בארץ, זאת אומרת, אנחנו אולי לא לוקחים את האינדיקציה הנכונה בשביל כל התהליך הבא, זה דערה אחת. דבר שאני סתם מעניין, כשתחלנו לעבוד על התחדשות עירונית, הפרויקטים הראשונים היו במורשה, ואז אנחנו בעצמנו, בגיאוקרטוגרפיה, שלחנו אנשים לבדוק מה קורה בקריאת תונו, כי זה היה הפרויקט הראשון שהתחיל בכלל. ויש שאולי נצטרך לחפש את כל הממצאים.
שהיו אז לדעתי היו הרבה יותר אחוזים הרבה יותר גבוהים של אנשים שרצו להישאר בשכונה בהשוואה למה שיש לנו כרגע. זאת אומרת אני יכולה לחפש את המאמר הזה, את מה שאנחנו כתבנו אז ולראות ולתת לכם את זה רק לפשם השוואה, כי זה בטח היה עשר שנים אחורה מבחינת הזמנים. אז זה סתם מעניין לראות איך זה קרה. דבר שני שאותי מעניין יותר היום זה הנושא של מה קרה עם אלה שעזבו, זאת אומרת אנחנו מתייחסים לשכונה ונכון זאת המטרה של העבודה, אבל ניר אני מוכנה לתרום בדיוק ארטוגרף וכסף, קח תלמיד, שיקח את כל אלה שעזבו ובוא נראה מה קרה איתם, נשים קצת עבודה עליהם וסתם אני אוהבת מה קרה איתם, איפה הם הלכו, מה קרה עליהם וכן הלאה.
אז זה סתם כך גדול מה. את שמותיהם ואת מספרי תעודות הזהות שלהם, כי זה מידע שנמצא וגלוי בעצם, משלם את 30 שקלים לנסח היסטורי, כן? לא, לאן הם הלכו? לאן הם הלכו? אני רוצה לדעת.
אז צריך, כן, צריך לאתר אותם ולשאול אותם. תראי, בסקר הדיירים יכולנו רק לבדוק, ושאלנו את הדיירים הקיימים, למה נשארת או למה יש לך מחשבות על הזיבה. שאלנו גם, אגב, וזה איריס לא הציגה, האם אתה מכיר דיירים אחרים מתוך המאה ה-54 שהיו שם ועזבו, ולמה להערכתך הם עזבו?
לא קיבלנו הרבה תשובות משכנעות שמספיק שהצלחנו להציג או לייצר מהם איזה משהו. קיבלנו תשובות בודדות שהן לא מציגות את התמונה. זה בהחלט משהו שהוא זה.
אני יודע שהגב, הרשות להתחדשות עירונית פרסמה לפני שנה וחצי, שנתיים, עם מכרז כידוע לך, לבוא ולבדוק בעשרים מתחמי פינוי. התמודדנו. מה קורה?
עכשיו, אני מרחם על מי שיזכה במצב, אני לא יודע אם מרחם, זה בדיקה שצריך לעשות אותה, אבל א', אין תקציב מדינה, אז אי אפשר לעשות את זה, אבל מי שיעשה את זה יצטרך ללכת לבדוק או בשיטה כזו או בשיטה אחרת, או דרך הלמס, פלוס סקרי תושבים, או דרך הלמס, אנחנו הצענו פה דרך נוספת לעשות את זה. כמו שאמרנו, זה לא דרך מושלמת, היות וביקשנו נתונים מרישומי הארנונה, וכמה שהתחננו לא קיבלנו אותם, הביאו אותנו מבעדה לבעדה, זה היה קצת קשה, למרות שאיך אומרים, יש לי קשרים בעירייה והם לא עבדו, כי העירייה היא הדבר הכי מסודר בעולם, העניין הוא שאני חושב שאם תעשה בדיקה כזאת על ידי הרשות להתחדשות עירונית, על כל 20-30 מתחמי פינוי בינוי, שנמצאים בתהליכים כאלה ואחרים, זאת תהיה באמת אחת הבדיקות שיצרפו לעשות. אבל אני אומר לך, פשוט במקום כל כך הרבה זמן, אני מוכנה לתרום לך.
קח סטודנט, אני ממומנת לך. אנחנו, אני מוכן שמישהו, לא שיצרפות כל כך הרבה. מישהו פה ירים את הכפפה מהרשויות, ואנחנו נלווה. כן, אם ירחים, הוא יתאר על הכפפה.
רינה ברשותך, השאלות נהרמות, אז עירית ואחר כך ערז, כן. אוקיי, אפשר לכל איימון. תודה.
יש פה הרבה דברים מעניינים, אז באמת זה מחקר מאוד חשוב ומרתק והייתי מאוד שמחה אם היה להמשך גם בעניין של פרספקטיבה של זמן וגם בעניין של השוואה למתחמים שהתווספו ושמתווספים ברגעים אלו. רחבי תל אביב. כפי שבלעת, אני לא אגיד כבר את הדברים שנאמרו, אבל כפי שמאוד בלעת, מתחם הביקורת. מתחם הביקורת בעצם, אני ככה חושבת קצת בקול רם, הוא זה שבמחאות קצת סובל מהתהליף מפני שאין לו את אופק ההתחדשות או את אופק השינוי, ומי שנשאר שם נאלץ לסבל ולהיות במחב של... התחדשות ואתר בנייה לאורך זמן.
יכול להיות שזאת אחת הסיבות שמסגרה מדוע יש רימוי של פרנזקציות במרחב הזה. ועוד משהו שרציתי ככה לומר ברקע, שאנחנו צריכים לזכור שבעצם תהליכים של התחדשות עורנית, ובמזכרת של פינוי בינוי, משרד השיקוד ודומיו, נעשים בדרך כלל בפריפריה העירונית בתוך הערים המרכזיות החשובות. זאת אומרת שבעצם מה האלטרנטיבה של מי שעוזב את נווה שרת? מה הוא יכול לעשות בכסף ואיך הוא יכול להישאר בתל אביב?
מן הסתם האופציה של לחזור למקום היא האופציה הטובה ביותר למי שמעוניין להישאר בתל אביב. תל אביב הולכת ונסגרת, כמו שדיברתי עם עוד חבר מהצוות שלי, היא ציינת שאנחנו כמו מועדון חברים, וכבר מאוד קשה לגור בתל אביב מבחינה כלכלית, ואחת האפשרויות היא באמת במסגרת פינוי בינוי להמשיך ולהישאר בשכונה, הווה אומר בתל אביב. אני אשמח להמשיך ולדבר, אבל בטח שלא במסגרת הזו. אז תודה רבה שוב לאיריס וניר.
אני רוצה רק להגיד משפט אחד. אפשר? עיריית תל אביב היא העירייה היחידה שאני יודעת שהחליטה לקחת תשלום של מס השבחה לאחר ביצוע תמה.
כל העיריות האחרות לא עשו, מה שזה גם הופך את... את כל התהליך למשקיעים, לא למשקיעים, אלא לבעלי הגירות פחות אטרקטיבי, מאזורים אחרים. לדוברת, לדוברת, השם שלך בזום הוא אחר, ואני לא יודעת מי מדברת. אוקיי, שמי קודמטר. מה תשכידי?
אני לא עובד בשום מקום, אני חוקרת גם את הנושא הזה, לומדת אליו, כי הוא מעניין אותי מאוד. מה שלך? כתוב דור מסר.
נכון, דור מסר זה הבן. רוני תמיר. תמיר? כן, רוני תמיר.
ואני אשמח לשתף פעולה עם כל האנשים האחרים שחוקרים את הנושא והכל, לשתף פעולה איתם. לכל דרך. אז רגע, אז קודם כל תודה רונית על ההערה. רחל, איות ויש לך זכות ראשונים בכל פורום, אז בבקשה, אני מניח שאירז ישלח לך. אז אם כבר...
לא, לא, אין לי זכות ראשונים. אם יש לך זכות ראשונים בכל פורום, אז תנצלי את הפרורוגטיבה הזו, רחל. וואלה, וואלה.
אפשר למסחר אותה? אז רחל ואחרי זה אירז, אוקיי? אוקיי, אז קודם כל...
מחמאה אדירה לניר ולאיריס. כמובן איריס לא רק שהמחקר נהדר, יש לך מנחה נהדר, את מציגה נהדר, את עונה לשאלות עם ראש גדול, ואני כבר ארמוז לניר לדחוף אותך קדימה. מי שלא יודע, אני הייתי המנחה של ניר, אז אולי אני יותר מפרקת. לא מפנית שנצאו עליו, לא? זהו.
דור תשתיקי בבקשה. תודה, אוקיי. אוקיי, אני לא סיימתי. אז זה אדיר מאוד, ואני גם מודה למרב, שהיא בין הסוציולוגים וסוציולוגיות היחידים, שמבינים את אי ההתאמה של הספרות האמריקאית הגולשת וכובשת, ואני חושבת שאתם עשיתם כמובן עצם ההליכה. לזכות הקניין ולראות מה קורה מהמבט הזה, זה מחקר חשוב מאוד בישראל.
תודה רבה. תודה לכם. ערז, ערז. אהלן, היי.
קודם כל, ערז שופו על המחקר הזה ועל המצגת הזאת שאת משתפת, היה נורא מעניין. אני אראה כמה נקודות, חלק חזרו, אני לא אעשה את זה במהירות. קודם כל לגבי הנתונים של סחירות, ולדעתי כן קיימים נתונים לגבי אחוז הדירות שמוזכרות, לעומת דירות שהבעלים גרים בהן.
נתקלתי בנתונים כאלה, אז... איפה? איפה? לדעתי באתר מדלן, אבל הוא בטוח מושך את זה מאיפה שהוא, וכדאי לבדוק את זה.
שוב פעם, אני לא מומחה לזה, אבל יש גרפים שמראים חד משמעית. כמה בשכונות מסוימות, מה אחוז הדיירים שגרים בספירות, ומה אחוז הדיירים שהם הבעלים של הדירה שגרים בה. עוד נקודה שדוברה קצת לגבי דמי הניהול, וכל מיני דברים כאלה שהיזם בעצם משתתף, יש עוד נקודה, כן, יש עוד נקודה שלא דובר עליה, והיא דירוג הארנונה, יש ערים בישראל, לא יודע אם תל אביב, שבהם בעצם יש מדרגות ארנונה, וכל שכונה יש לה...
רמה אחרת של ארנונה, והרבה פעמים בתהליך של פינוי בינוי, בעצם הדיירים החדשים במתחם החדש מקבלים דירוג ארנונה הרבה יותר יקר, כמובן שגם גודל הדירה גדל, ולכן יש פה מאמסה גם בין אם הבעלים מתחלף או בין אם יש בעלים חדש, ובין אם גר שם דייר בסחירות שהארנונה בעצם בישראל מגולגלת עליו, לניגוד דיברו פה על ארצות הברית ואני אתייחס לזה עוד רגע, אז גם לנושא הזה שיש משקל הרבה יותר גדול מתמייניות. של הבניין. עוד נושא שהוא בעצם, אם אנחנו מדברים על ארצות הברית וישראל, ויש לי משפחה שחיה בארצות הברית ומתעסקת בנדלן, יש שוני מאוד מאוד גדול לגבי חקיקה וזכויות של דיירים, במיוחד במה שקשור לבנוי. ואיך הולכים על פינוי בינוי וקודם עינון הזכיר פה בעצם בישראל יש כל מיני חוקים שקשורים להסכמה של הדיירים או אחוז של הדיירים ולכן אולי בפרויקט של ליריס ככה הזכירו על התושבים שהיו שותפים לתהליך ונורא נורא אוהבים את התהליך ורוצים בו אז חלק מהסיבה שבכלל יש שיתוף של הקהילה הוא בעצם משהו שנובע מחקיקה וחגיקה היא חלק גדול לפחות בארץ שלנו בהקשר של פינוי בינוי. ונקודה האחרונה שרשמתי לעצמי היא הנושא של סטיגמה.
שאלתם בעצם למה אנשים עוזבים שכונות או רוצים להישאר בשכונות. לסטיגמה יש משקל מאוד מאוד גדול. בדרך כלל שכונה היא מוגדרת כשכונת מצוקה. היא גם מסמלת משהו על אנשים שיוצאים מתוכה, הרחוב שאתה גר בו, השכונה שאתה גר בה.
הם בעצם עוד חלק מהזהות שלך ומי שאתה, בין אם אתה רוצה את זה ובין אם לא, זה דבר שהוא קיים וגם יכול מאוד מאוד להשפיע על התמורות של אנשים בין שכונות וערים בישראל. אז בעצם את זה, תודה רבה, מאוד נהניתי להקשיב. תודה רבה, תודה רבה.
אחרון חביב, סליחה, שניים אחרונים, צביקה, עופר ואחרון חביב, מיכאל ואז נסיים ברשותכם. כן, צביקה. שלום, אני שמח לשמוע את המחקר הזה כי מבחינתי הוא מרתק, כי ביותי סטודנט בשנות ה-80, באמצע השנות ה-80 בטכניון, עסקתי במחקר של נבי שרת וחקרתי את ההתחדשות.
אז בזמנו, אתם זוכרים, היה פרויקט שיקום שכונות, פרויקט שמאוד מאוד נחקר גם בטכניון. והפרויקט הזה למעשה השפיע, לפי דעתי, יש פה השפעות, רואים את זה בהתחדשות העירונית, ואין ספק שאיריס, אם היית הולכת גם חוקרת את ה... א'באמת המחקר הוא מרתק והשגישה היא נהדרת, אבל אם היית הולכת קצת אחרונית לכיוון השיקום שכונות, הפרויקט של שיקום שכונות והתהליכים שהיו שם, גם החברתיים, וגם הארגונים, ולמה הוא לא הצליח, ומה הוא כן לא הצליח, כי הוא יצר את הבסיס לחלק הנושא הזה, ואני גם חייב לומר שבזמנו עבדתי אז בפרויקט שיפור שכונות, ועבדתי בשכונה, והכרתי את השכונה טוב, וגם אז הצעתי ליריית תל אביב להתחיל לחשוב על הריסה ובנייה, לא ידענו להשתמש בכל המילים שמשתמשים בזה היום, אבל מאוד לא אהבו את זה, כי רצו לשקל את השכונה. איזה איס בתוכה.
וזה חלק מהסיבות, או חלק לפי דעתי מהתוצאות שאת רואה במעבר של הדירות, שכרק התושבים רכשו שם. ובאמת החלק הכי מרתק שאין הכנתונים, והוא באמת לדעתי הוא צריך להיות, הנושא שצריך לחקור אותו זה נושא מה קוראים אלה הסוחרים. אלה שגאו שם כי הם היו הרבה פעמים אוכלוסייה מוחלשת.
ולא יכולים לחזור בחזרה לדירות היקרות, תראה איך הדירות הלאה. וזאת הנקודה ההחשבה. ופה אני רוצה לקשר את זה, כי אני קצת עובד בנושא הזה היום, עם ההתחדשות העירונית היום, עם כל הפרויקט שגיעת בארץ, לחייב את היזם היום, במסגרת כל הסקר החברתי שמבקשים היום מהיזמים, לחייב את היזם לייצר בנק נתונים של האוכלוסייה שנמצאת בפרויקט, גם אלה בעלי הדירות, גם הסוחרים וגם בעלי הדירות שגרים עצמה. ואני עשיתי איזשהו סקר אחד קטן או שתיים ובאמת אתה רואה את זה שהם רוצים, בעלי הדירות שגרים בתוך השכונה רוצים לחזור כי יש את הנאמנות. המצבם של הסוחרים הוא באמת הוא המצב הכי חלש וצריך לחפש היום דרכים לאסוף אליהם את המידע כי ביום שבו השכונה משתקמת, או נבנית מחדש מה קורה איתם, כי זה שווה חשיבה.
תודה רבה, אבל באמת זה פריצה דרך מעניינת, ואם תרצי חומרים היסטוריים של שנות ה-80 על שילטור שכונות, אני אשמח להעמיד לה. תודה, תודה צביקה, אני רק העיר בהקשר הזה. ניסינו אגב להגיע לחברה המשקנת, ראינו את החברה בחברה המשקנת, שתקלו בה, מן הסתם, מטעמי חיסיון פרטיות, יחסי עורך דין לקוח, אי אפשר היה לקבל נתונים גם לא מהחברה המשקנת.
יכולים היו להשאיר את המחקר הזה. אכן הסופרים זה פה, זה הדבר הכי חמקמה כאן בבדיקה מהסוג הזה. אנחנו נעבור לאופר, למחל, ואז הערות אחרונות של איריס.
ואם אפשר נפרד לשלום. כן. דבר ראשון, איריס, כל הכבוד, עבודה מרשימה, ובעיקר עבודה מחדשת, ניר, כל הכבוד על ההנחיה, ואני רוצה להמשיך בעצם את מה שמרב רחל אמרו, על היבוא של רעיונות מחול, וזה שהמבקר שלכם בעצם, איריס וניר, בעצם נותן שלושה...
שלוש נקודות מבטו, שלוש נקודות כניסה כדי לתרגם את הנושא של דחיקה וג'נטיפיקציה למציאות הישראלית, דבר שדרך אגב, אם אנחנו מסכימים לפרקטיקה של ההתחדשות, ואפילו על המינות להתחדשות עירונית, ועל כל המיקוד של ההתחדשות בין מדינת ישראל שסמה דגש על העון, על בעלי עירות, ועל ההתחדשות של המבנים עצמם, שלושה, שלוש נקודות שאני חושב שצריכות להסיט אותנו במיקוד, כדי לקדם מבטים חברתיים בתפנון. האחד, זה הפער בין המתחם לבין המרחב. אנחנו רואים שדרך אגב, לא בכל מקום ההשפעות הן כמו אצלכם, יש מקומות שההשפעות הן אחרות, אבל יש השפעות מאוד מאוד גדולות על המרחב, ולא מספיק לעשות את המספח החברתי שנמצא פה לדוגמה בצ'אט, על המתחם עצמו, לצליח לסייק על כל המרחב וגם על ההשלכות שהן לולדות להיות על תושבים מעבר אליו.
שתיים, ההבדל בין סוחרים לבעלים. שוב, זה שבנספח החברתי מדברים על הסוחרים, אחלה, האם יש לנו את המשאבים כדי לתת מענה לקשיים של סוחרים לאורך זמן? בעצם המחקר שלכם מראה שבהיבט של בעלים, לפחות בהקשר שלכם, אנחנו רואים יציבות מסוימת.
אצל הסוחרים אנחנו לא רואים את היציבות הזאת, ואין לנו היום את המשאבים כדי באמת לטפל לאורך זמן, בתחיקה, ואולי התרגום היותר ישיר של התחיקה. הוא בהקשר של הסוחרים במציאות הישראלית, והדבר השלישי זה ציר הזמן. המחקר שלכם מעלה בצורה מאוד גדולה את הנושא של ציר הזמן, וגם אתם אמרתם שציר הזמן גם ממשיך לעוד שלוש-ארבע שנים, ברגע שהקרן תיפסק, ברגע שאנשים ירגישו שהם, איך היחידות הדיור עלה מספיק אולי בשביל לממש אותם, וצריך לבחון את הדברים האלה לאורך הזמן הזה. המרחב...
הסוחרים ומת הבעלים וציר הזמן זה נקודות שאני חושב שצריכות להשפיע על הפרקטיקה ולא רק על המשך המחקר בישראל. ושוב תודה רבה. תודה עופר.
מיכאל, מילות סיכום ואז איריס מילות סיכום. מילות סיכום שלי אישיות. קודם כל תודה רבה. קטונתי מלחמי כי אני ממש לא נמצא בתוך כל הפרופסורה המקצועית.
אתה נמצא מספיק בזה כדי שאני אציג אותך, כי לא בטוח שכולם יודעים, אדריכל מיכאל גופר הוא היום חבר בוועדת הרר מחוזית לתכנון בבנייה, בכמה ועדות הרר וכמה הרכבים, והוא היה מהנדס עיר בעברו, ואני חושב שאנחנו מכירים איזה 15-16 שנה, כן מיכאל? קודם כל תודה רבה, כי מי שסיים את הטכניה בשנות ה-70, אני פשוט שמחתי לחזור להיות סטודנט, עשה לי טוב. אז תודה רבה על ההזדמנות.
כי מי שעוסק בעצם בפרקטיקה הסטטוטורית, שהיא בסופו של דבר האוטפוט, הייתי מציע יותר להנחיל, יותר ליצור את המודעות, לא מספיק לקרוא, לא מספיק להבין, צריכה להיות גם איזושהי מודעות ואיזושהי תודעה. לבעיה החברתית שהיא בעצם בבסיס של כל המחקר הזה. ולכן אני שואל, האם אפשר, אם אתם יכולים יותר ליזום, לא רק אינפורמציה פרסיבית של ספרים ומחקרים, ואני קורא ניליו של מחקרים של פרופסור רחל ארתרמן, אבל זה חייב לחלחל למטה לאותם אנשי הוועדות, זה הנבחרים ברמה המקומית. כדי ליצור מודעות יותר לשים לב.
אין ספק שמנהל הטכנון עושה את הכל, ובאמת יש היום כבר הרבה צום מלב לידוע ציבור, הבית החברתי וכדומה. אבל כפי אני נראה, אולי זה לא מספיק. לכן אני אפונה מנצל את הבמה הזאת, תרדו אל העם, תנחילו, תזמו איזושהי הסברה אקטיבית, כי בסופו של דבר... מי שמחליט על התוכניות ומרגע שהתוכניות זו אותה מטריצה טכנונית סטוטורית, אין יותר, יש המון בעיות. אנחנו כולנו בסופו של דבר בונים על פי תוכניות סטוטוריות.
כל מה שאתם עושים חייב להגיע עוד לפני. בעיקר ליצור את המודעות. תודה רבה, מיכל. אני קטונתי, אני מנסה אכן במחקרים לחקור נושאים שיכולים לדבר עם הפרקטיקה, ויכולים גם להשפיע, ולו במעט, או להעיר למקבלי ההחלטות, ובהחלט אני חושב שיש פה גם חוקרים וגם אנשים מהוועדות שאולי ניקח את הדברים שלך הלאה לצום את ליבנו.
איריס, תודה מיכאל. איריס, אחרונה חביבה, הערות סיום, סיכום. דבר ראשון, תודה רבה לכל מי שלקח חלק, הקשיב, השקיע את הזמן, התעניין זה בהחלט, חוץ מעצם זה שזה כיף לשתף את המידע, זה גם כיף שאנשים...
שומעים ומבינים את הפירות של העבודה הזאת ואת המשמעויות שלהן. אמנם זה איזשהו משהו ככה אולי ראשוני, התחלתי, אבל לדעתי זה יכול להביא להרבה מאוד פירות, הרבה מאוד התפתחות בנושא, חקירה ככה מזוויות נוספות. אין ספק שהתהליך הזה היה מאוד מעניין, לעתים גם לא כל כך נחמד. אבל עשינו את זה ואני נכון להגיש לכם ולהציג את זה.
לעשות סקר בימי הקורונה זה לא נחמד. זה לא היה. זה לא היה.
אבל זה מסביר הרבה דברים גם על הסקר, שפחדו לפתוח דלתות וכו', אבל נשאיר את זה רגע בצד. איריס, תודה רבה לך, תודה רבה לכל הנוכחים, אנחנו נשתדל להעביר, אנחנו נעלה את ההרצאה הזו. מי שירצה ביוטיוב, היא תהיה זמינה לכל דורש בימים הקרובים.
התזה של איריס נכתבת as we speak, אז היא אמורה להיות מוגשת בחודש הבא ולהיבחן בחודשים הקרובים. ליך שהיא תתפרסם, מי שירצה אותה יוכל, אם היא תתפרסם, כן, צריכה עוד לעבור בחינה. אבל ליך שהיא תתפרסם, אנחנו נשמח...
לשתף, ותודה רבה לכולכם. תודה רבה לכם, אירי, זה היה מרתק, באמת. כל הכבוד לך.