מבצע אופרה והשלכותיו

איך התכנית לגעת בצעות? יחד אהב וג'או בבחנת האם נראה נכון להקליעות טובות? חיובי, הכתרה כנראה הוא שבדק על תוכנת אוקיי, נפגע, תודה בבחנת האם נכון להקליעות טובות? אני חושב שבריאה הסתובת זו התחלטה בעלת מולדים עולמיים כמו כל הקיונה שלו שהייתה גדולה מהחיים היום חל מפנה וצמדותיו של העם היהודי ובצמדותיו של העם היהודי ותולדותיה של התנועה הציונית מי יעצם את הדברים בפרספקטיבה ההיסטורית? ואחר כך הפנייה הדרמטית שלו לאשתו וציטטה מירמיהו הנביא תודעתי הראשונה ניתנת לאשתי וזכרתי לך חסד נאורייך, אהבת כלולותייך, לכדייך אחראי במדבר, בארץ זרועת מורשים והדבר השלישי באותו נאום קצר, פנייה דרמטית מאוד לנשיא מצרים, לנשיא סוריה ולמלך ירדן להיוועד איתו על מנסה המתן בלשלום והכול באותו לילה עשו את זה בזמן, לא מקום. נסלול לערוץ הפנדיטל. הסיפור של הקור הגרעיני הצרפתי בעיראק מתחילות בשלהי ממשלת רבין הראשונה. כאשר שר החוץ שלו, איגל אלון, היה אדם בלחושים מפותחים, וכאשר התחילו להגיע הידיעות על המשמעות של הקור הצרפתי הזה, אחרי שזדמם חוסי ניסה את מזלו במדינות אחרות וזה לא הלך אז הוא הלך לדבר על ליבם של הצרפתים שלא ישלחו את זה וכדומה הוא הלך חרץ בידיו מוזיקה ב-77-78 הגיעו העדיות הראשונות שהיראקים עוסקים בהכנות לפישת יכולת גרעינית. הראש שלה היא ידעה שקיימת בעיה כזאת, והיא נחתה את כל מי שעוסק בנושא הזה לסוף מודיעין. הוקם צוות שבו, אני לא בטוח שחשבו בכלל על התקיפה, אלא על הכל אחרי ההסכם שנחתן במצרפת לבני רק על בניית הכל. וראש הראשון התהיל עליי להרכז את הנושא. הוא כך בשומרי ראש ובעוזרו האישי. יחאל קדישאי, צועד מר בגין לעבר מה שתהיה ככל הנראה, ויש כתו לעתיד. אך הפעם כאורחו של ראש הממשלה יצחק רבין. לנוכח עשרות צפתי טלוויזיה מרחבי העולם, צלמים, עיתונאים בשדרים מקומיים, מתחילים השניים ללא גינום לטקס מיוחדים בשיחתם. אני מבקש להודות לראש הממשלה על השיחה החשובה שניהלנה הבוקר לקראת העברת השלטון ראש הממשלה עשה להיום מידע חשוב ברגע שהוא קיבל את התיק הזה ופתח אותו ואיין בו זהו כנס פעם ראשונה קריבת ממשלה נרחבת גדולה הנושא שלה היה גבע, גבע זה ראשי תיבות גרעין במדינות ערב בראשית 78' העניין הובא בפעם הראשונה להטיעתם של חברי ועדת השרים לענייני ביטחון והם קיבלו, השרים, קיבלו בפעם הראשונה הרצאה מקיפה מאנשי הוועדה לאנרגיה אטומית מי המודיעין? מי המוסד? מי מומחים אחרים? איך עומד הנושא הגרעיני במדינות? בא אולם בכלל, איך עומד במדינות הרב-מברק וברק? במעגל הסובב אותנו במיוחד. המסקנות היום שערכו. וזה מסוכן ולכן גם היה תמריץ רציני מאוד לדרג המדיני לפעול בצינורות הדיפלומטיים מכיוון שהטיפול במישור הדיפלומטי של עצמו לא היה יכול להספיק היה צריך גם לומר את זה בעדירות לגבות אותו באמצעים נוספים ויש במדינת ישראל מוסד אחד שתפקידו לעסוק גם בעניינים מן הסוג הזה לא רק עסקנו תודה. בהכוונת הייסוף המודיעין, אלא גם בניסיונות סיכול של המאמץ העיראקי וביצלו כמה וכמה מבצעי סיכול, שאני לא אופרת אותם כאן אבל היו כמה וכמה מבצעי סיכול שדחו את לוח הזמנים העיראקים בשנים זה לא עצר את הפרויקט, כי גם צרפת עצמה הייתה על מתניה ועל טכנאיה עבדה בפרויקט בפחד רק אני הגעתי למסקנה שאין בכוחנו, בכוח של המוסד להמשיך ולסכל את הקפחת הקור הלכתי לרפול ואמרתי לו עד כאן אנחנו עשינו את שלנו ומכאן ואילך צריך לחשוב על פעולה צדקת. צבאית. כבר ראשונה חשבו על פעולה משולבת אווירית כלכאית. כאשר הקמנה הייתה מחשבה כבר שניצור יכולת משותפת של רוסד וצהר לתקוף את הקור הזה קרקעית זה ירד מהר מאוד מהר הפרק ועזר וייטפא שעדיין היה שר הביטחון הוא האיש שאמר אם זה יעשה יעשה זה רק בגדול כולם יש לי חגות דיומיים אבל... אני לא צריך לדעת דווקא על פרצה אחת ודווקא לא נראה נפיעה בעלה זה כלומר זה היה איזשהו... מה היה קטע? כבר לא יודעת איך קטע, זה היה זכר שפיר כמו במסתכלי מענן במענה, לא יודע מה קורה זמן שמונה עשרה חצי היה פיקור שכיר יש פה סיפור במספר מעגלים באמת המעגל האישי שהוא אף פעם לא זה שנחשף אתה רואה בסרט פרצה עשרית זה מזכיר במידה מסוימת להבטל, כן, יש ספר של דום וולף שמספר את דרייט סטאפ שמספר את סיפור האסטרונאוטי האמריקאי שבעה חבר'ה, מרות איתם טייסים שגדלו מהחל מהחווה בסאנטה קוטה לאט לאט, אנחנו מדברים בתוך חצי מהחיל אוויר האמריקאי ומגיע להכרה מה הוא רוצה לעשות ומלוקח את האתגר של להפוך להיות אסטרונאוט חיל אוויר אמריקאי בסוף אנחנו נראים פה מעגל של אנשים שמי ניה, איזשהו סיפור ילד ישראלי, במובן ועד המילה, אתה הולך אחורה, אתה מוצא את האנשים, זה גע אלי בזיוק כיפוץ, זה גע אלי בשיעיר, איתי על חי אוויר, נכנס יקור העיתוך הזה של קורס טייס, וזה לא משנה כרגע אם הוא הגיע לשם, כי כל חייו הוא רצה להיות שם, הוא פשוט הגיע לשם. אני ואלה שפשוט הלכו לקורס טייס, כמו שכולנו הלכו. לא, אף פעם לא חשבתי להיות טייס או משהו כזה. הוא פשוט ירחם כמו סטייס ואני מתכוון שלא איפה אותי אז זה ספס אני גדלתי בבית שהוא חיל אוויר האבי היה ממקימי חיל אוויר הוא היה בצוות התעשים הראשון של תמה דוד חותמי היה גם כן יחד איתו שם הם היו ביחד הוא היה מפקד תעשת, אבי היה תחת פיקודו אבל הם היו באמת, אתה קורא לזה DNA הם היו בגרעין שהקים את מערך הקרב של חיל אוויר כחשה. שאנחנו קבלנו בתוך האווירה בציונות, בתוך תהליך הבנייה והעצירה של החיל, הם האנשים שאין באמת הלשו במותח חיל. אז זה לא היה רחוק מלבי. אני בגיל 13 קיבלתי מתנה לבר מצווה, טיסה ופוגע. זה לא פריק של טיסארי, זה לא משהו שהוא... אין לנו אלה שאוהבים את זה יותר מדי או משהו כזה. ובאופן מפתיע, בין בקורס שלי, אני טסתי עד בי-50. בדיעבד יצא שאני הייתי ראשון בנים שסיים קורס טייס, הבנים של דור המייסדים שסיים קורס טייס, שמדו למגע של המסדרים, הייתה התרגשות גדולה כמובן, הביאו הזכה לראות את זה, הוא נפטר מהתקף לב לפני שהגעסתי קורס טייס. אבל זכרו ונשמתו איתי בעניין הזה, אין ספק שזה שימש איזשהו נתח בתהליך קבלת ההחלטות, הולך יובייקטי מודע שהיא הולכת לקורס טייס, וזה בא לי בטבעיות. בין השמונה תעשה הכי טוב תעשי טבעי טוב לדעתי הוא איילן רמון פשוט נולד עם סטיק ביד עוד תעשי טבעי טוב זה ספקטור תעשי טבעי טוב נחומי תעשי טבעי טוב דובי, תעשי מצוין, תעשי טבעי טוב אני לא יכול להגיד שהיית קשה להביא תוצאות זה קשה ליהנות מזה, זה בא ממותר טבעי זה לא שזה יש לך, זה לא שאין לך, זה לא, אין פה שום מוסחה אחרת ויש אנשים שהם עובדים יום יום, שעה שעה כדי להגיע לתוצאות ידלין, חגי, קאץ ואני אנחנו טסים בינוניים שנוסענו טסים טובים בגלל ש כל אחד מסיר אותיו הוא חגי כי הוא מאוד מאוד חכם מצליח עם הראש לדבר על הידיים וידלין ואני כי אנחנו טיפוסים מאוד אגרסיביים ורז הוא הכל גם ראש יש לו ידיים חורבנות יש לו אישיות חזקה והוא פייטר לא נורא, הוא איש אמיץ. בסדר נקרא, אז לא היה מאמצנן בקורס, אבל אני זכר ביום הורים שאמא מגיעה ואנחנו עושים... לקורס עם האלה ואתה מה שאלה את הרשמות ששואלת אותי היא אומרים זה מה קורה עם המודחים, לאן שולחים מופע הייתה לה סימה טו��ה לזה היא לא שאלה את זה סתם, זה לא בגלל שהיא פרנואית אני הייתי חניך מאוד גבולי, גם ראתה הכירה אותי לאורך 18 שנים שקדמו לזה והיא היהה לה ספק אם אני אגמור את הקורס, כמו שלי היה ספק גדול אם אני אגמור את הקורס והדברים האלה היו אובייקטיביים, הם לא היו סובייקטיביים וזה באמת שלא נשאיב זכר כי אני הייתי חמיך בתקופה מסוימה בקורס לפחות די גבולי, ואחר כך למדתי לאט לאט לטוס ונסעתי מפקדת עשת ודברים אחרים, כשזה כשהוא הזכיר את זה זה כבר היה קוריוז, אבל באותו זמן זה היה שלה במקום אז חלקנו היו כאלה, חלקנו היו כאלה, כן והיופי שאנחנו זכינו בו היה זה שבאמת בכל התהליך הזה שאתה בונה את עצמך כל אורך החיים כל אחד בדרכו פיוס את מעמדו, את דרכו בחיל האוויר, במערך הקרב של חיל האוויר והגיע בסופו של דבר בזמן ובמקום להשתתף באותה משימה ספציפית שבאה לביתוי בקבוצת השמיניית המבצעים שמביאים את זה לבית מימוש סבול לימה שתהיה כבר כבר כמה? זה כשנתחת את המטה איזה חשדים איזה דרכים זה שמיים מה עוברם על הפרק מה אחרות איזה גבי שתת פוסעים עצבו העריץ שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים אז ימינו ידיו נצח את תובעי ידידיו כדי להשתלט על ים והכין בשביל הילדים שלנו את הרב שרק יועקטיליון שניצה עם קצצות אקומיות היה מכיל אותם בלי לחיים, אבל בלעביב הוא פצחת כפה ואין שם איזה חייבים, בפריפה, כדי לחשב לדן היהודי בארצו כשחיברת את הקור הזה עם העצרות הביטווסקות של סטר פוסה הוא רצה בעצם להיות האמי והמופיעי כלעולם הערבי והוא הבין בצורה חיבורה שתסרעים הוא מתנאוויס ואז הוא אמר, אני אשיק את הדבר הכי חזק שאני יכול להשיג והדבר הכי חזק שאני יכול להשיג זה גרעין וגרעין. כי מדומני שבגין... לא היה היחיד מראשי הממשלה שכישר את הדילמות הגרעיניות של ישראל והאזור בלקחי השואה התחיל בזה בן גוריון והמשיכו כל האחרים כי השואה חרטה בתודעה בוודאי של הגור ההוא אבל לפי דעתי גם של הגור הנוכחי סריטה כל כך עמוקה, צלקת כל כך נוהה שבכל פעם שמגיעים לדילמות הקשורות ולעבוד בשאלה של מאזני כוחות ואפשרויות שבידי אויבינו יהיה נשק שיאפשר להם להשמידנו, יהיו גדולים, חוויות, זיכרונות, הולככים מהימים הנוראים האלה, משפיעים על יצורות המשפחות. ולצווה מדיניות. בכל הגדול הזה אני חוזר ואומר שמאז האלוהים ברא את האדם ואדם יסר את הסכם לא נעשו מעשי האכזריות והימית ליהודים באירופה כביש שהם בוצעו על ידי הגרמנים בימי השלטון הנציני או סוציאליסטי. אצל בגין עם כל הרגישות שלו עם כל זה שהוא עצמו היה פליט מפליטי השואה. על אחת כיוור אחד לי, הורי משפחתי משפחת אבי כולה ללא סמין הכלל, נספטה בשעון אין לי אף קרוב משפחה משום סוג שהוא מהצד הזה לא בן דוד, ולא דוד, ולא סבא ולא הכרתי כלום שומע אחי ואני זה דור ההמשך היחיד של אותו שבד שנכחד כולו נשחט לא אני לא מת מטעטריטיבית. אני מאוד מודע לגורל הזה. מאוד חושב את זה. נושא את השם של הורי אבי כל יום. אני קבוע אל שמור שסבי מצד עני שאני מצלח על ידי הנאצים. הוא רואה משפחה של אמא שלי, הנאצים מסליעו אותנו. אני הגדלתי. העניין הזה שאני קבוע אל שמור. והעניין הזה ששואה השנייה לא תהיה מעט ישראל זה מה שיש את הצרוב אצלך. לא צרוב, זה אני זה אשכן זה אני עם רז, עם מוביל המבנה הגורל ייעד אותנו כאילו לקראת הדבר הזה ודאג שנכיר אחת השני קודם לכן ונבלג תקופה ממושכת בסנדיאגו נשלחנו בארצות הברית, בסיס שנקרא מרמר, נבל סטיישן טסנו שם בטופ גאד, תראי את הסרט אנחנו היינו מין טום קרוז כאלה, מגיליס לא הייתה שם אבל הרעיון היה שאנחנו נלמד לטוס על פנטום נבל נגד מטוסי F5E שזה מטוסים שאז נרקשו על ידי סעודיה וירדן רצינו ללמוד איך להתמודד מולם זה לא היה מוצר אבל זאת הייתה הכוונה האמריקאים יהיו מונעים לראות אתנו מה זה הסיפור הזה עם הטייסים הישראלים שאומרים שהם כל כך טובים אנחנו לא יודעים שאנחנו פה יותר טובים טוב, אני חושב הייתה השעה ביותר נקי וסנדעים בעבודה המשתפת שלנו אני לפחות כך זוכר את זה תודה. לא הייתי שם הפקד שלו, היינו שני תעשי, אחד קצת טרפתי, אחד קצת פחות אותי. טסנו, זה היה אחד הדברים הכי יפים שקראו לי לפחות, אני חושב שגם לדעו לי בחיים. סנדיאגו, שעות השביעי, זה לא רק הקורס, זה גם כל ה... לא אשכח טיסה אחת שמכחו אותנו בזרח שבוע, שבת, לישון. טסנו ללס וגאס, לבסיסי, הלכי להבין שני קרנליס. כמו זה אמרו, נכנס לביזיטה אומניה. ואחר כך למחרת טסנו משם לסן פרנסיסקו. מעל ה... איך נקרא הגם המופלא הזה? בלג טהרון. וננחיתה הזו בסן פרנסיסקו, בסיס של הנביא על יד העיר, לכל ה... הדרך חזרה עצרנו בפורט וולף, ביד דלאס. שם היה מפעל עדיין. המפעל שניצר ב-2016 זה היה General Dynamics, קום שם מפעל חדש, ודיברו על מטוס העתיד, שחילה דיר אמריקאי, שזה ה-2016. ושנינו עמדנו שם כמו ילדים חולמים, הסתכלנו בפלא הזה, שנראה למטוס צעצוע, חלומו שקרות היה סקראב. נגענו, הצטלמנו, וחזרנו לארץ כל אחד את הסט הפנטום שלו. מבלי לדעת ששלוש שנים מאוחר יותר, נהיה בצוות הקמה. פייטייס 2016 תקיפת מטרות בעיראק במיתוסי קורנס ותדלוק באוויר הייתה אחת מפקודות חיל האוויר שנוכנות עוד לפני מלחמת יום הכיפורים כנחנות נעשו קודם כל בעריה של התדלוק הכתרנו כשירות שלושת אישות פנטומים לעשו שחקות שלושת אישות סקייר כשכל אחד התאמן בעריה של תחרוך עשינו תרגילים אף אחד לא ידע שהוא דווקא בינתיים קרה מה שקרה באיראן, המהפכה ההומניסטית ובארצות הברית היו בסטנד ביי F-16 מוכנים להציעה לאיראן לפי הזמנה של השעה ולהיכוון ואז עזר ויצמן כשר ביטחון בשיחות עם עמיתים באמריקה ניסה לשדל אותם להעביר המטוסים אלינו ובעצם ההסכמה ניתנה בשיחה של ראש הממשלה בג'רנדל ולגיני עם הנשיא קרטר, הוא ביקש ולמחת בה התשובה אתם מקבלים את המצבים האלה כשההמשסר היו באופק, אז מידי תגיע יתעק על הרבמות כי זה היה בהחלט נפצע שאני זכרתי מחד האופציות שהוציגו הצטרחת כ-24 מטוסים בדרך כדי להגיע בסוף ל-4 מטוסים מושקעים בתקיפה וזה היה קצת תשקעה גדולה עם סיכונים גדולים שבאמת כל חלק מהתהליך שבאמזון תדלק את זה, זה מתדלק את זה יגיע למצב שבאמת האמינות תהיה כי מעכות מעשית, אם לא היינו מקבלים את המטוסים האיראנים את המטוסים שלנו שרצו להזמין הם תמיד מולד בסוף 82 כלומר אחרי הזמן שהוא בכלל הקו האדום שקבעת את תוקים, לכאור לכן ה-16 האיראני למעשה הצילו אותנו מבחינה זאת לתת לנו את האופציה אבל זה הסיוע של איראן, למה לא להתקוף את איראן? באופן טבעי שאף ראש הממשלה שיהיה פה החלטה פה אחת של כל הממשלה על כל מרכיביה ראש הממשלה מנחם בגין ענר השלום לא הסכים שאנחנו נציג את המבצע מפני השרים לפני שהתקיים דיון בשאלה האם. וטענתו הייתה שהוא לא רוצה שהאיך ישפיע על האם. הוא לא רצה שהשרים יתחשבו עם הקצר מסוכן או לא מסוכן, פיזיבילי אפשרי לביצוע או לא, ולפיזי החליטו אם הם מאשרים או לא. בגין נתן את רשות התיבור קודם כל למי שיתנגד לתוכנית. וכמובן בכל ממשלה יש אנשים שיש להם ערך סגולי יותר בקורה מאחריהם, אז נשארו שני. שני שרים חשובים שמחלטה הייתה מאוד חשובה אחד זה הגאל ידין שהיה ראש דש הוא גם היה הרמטכאל השני של צהל והשר השני שדעתו נחשבה היה יוסף בורק מנהיגה של המבדל והם התנגדו לאורך כל הדרך היקור שאלה בגין עם חלק מהשרים שלו של ידין ובורק וגם אנשים מחוצים שלו כמו ויצמן שהצטרם שלו קודם כנראה תודה. שאומרו, זה היה רק כמה שנים תוך אחרי הסכמה של העומדים עם מצרים שהדרך לשרדו ניצח התיכון זה לא דרך הזאת היום זה נראה מובן מאליו, אבל אז זה היה רחוק מלהיות מובן מאליו מה פתאום לעשות לתוס לשם השמח? שמח אתה מועסקם של העומדים עם מצרים, לחתום הסכם של העומדים עם לבנון כן, ככה זה נראה ואחר כך נוסטו עוד מדינה ועוד מדינה מה פתאום לתוס זה להפציץ? אז צריך להביע אנחנו סין אנחנו קבלנו שמידה שעובר הוור יהיה נמצא הסיכון להזכר של אום יצרים שאנחנו באמצע סיני הוא סיכון גדול מאוד וכשהמודיעין שם את זה לשולחן הוא נראה כבוד יצחק חופי, ראש המוסעד ויושע סגי הם עושים לזכותו של ראש המוסעד חדש, הוא ידע שאני שדעתי הפוכר לשלו תודה. שהוא ביקש ממני לבוא ולהציג את המתקים בגן היה נחוש בין האטור לבצועה לא כולן הייתה לו מאותה דעה אני רופא הייתי מאוד בעדה הייתי הרבה ספרות עם בגן בנושא הזה והיו לי גם הרבה קשר עם מנחם בגן הרבה מהנושא השכנוע והחשיבות של ביצוע העניין תודה רבה. אחד הדברים שאני הרגשתי אצלו זה מלווה באותו פתק שהוא כתב לי את הדעת סופות בדיונים האם אסי 3 זה משחק ילדים נרדים שבאו היום לגלעת חיל האוויר החוויה מוכרת שנה אחר שנה הם באים לכאן להיזכר בסבתא באלה שאינם, באלה שנלחמו בשחקים את מלחמות הקיון של עם ישראל סגן ראש הממשלה הפרופסור יגאל יבין התליק את נר הזיכרון ידין שחל את אחיו, התייס ואת מתי סוכניק במלחמת השחור אני לא רוצה לגמור במה זה תהיה קרקע אפילו איזה פרקמנים אחרי שהוא עזב את תפקידו אמר שהאחרונות היו כיפרים שם עמדים קפפתו כנח המטוס אחרי השירות האלה של ידעים בכל פעם מה אני חושב שזה עוד שואל את זה. אני... נפל לי הסיכון כאילו שאני אומר, תשמעו, אולי באמת צריך לקבל מושג על מה הסיכונים. אני גם כן לא יודע את הסוג, אבל יש לי איזה מושג מסוים, יותר מה שלא. ואז לקחתי את הדוגמה של תקיפות דחמק ביום כיפור שבהם אחוזי השחיפה שלנו היו חפשיק 1 אחוז כלומר בערך 100 גיחות ניבדנו בפוס אחד ואמרתי זה בערך דרגת הסיכות שאני חושב ש... אנחנו צריכים להעריך אותה אלוהים יודע להגיד מה אם זה נכון או לא אבל אני אומר זה בערך מה שאני יכולתי לעשות כקנה מידע בסופו של דבר, ראש הממשלה אמר לי, לך לסגן ראש הממשלה של המתנגד האחרון. בעצם לא זה התמוי, כי יש נכלה מאוד חדושה, הם לא עושים כמו ש... החלטתי אליו לדבר שלו בממשלה'י בערב, הצגתי בפניו שוב את כל המסכים, הסברתי לו בשקט, לא בלעת קרב של ממשלה את כל העניין ואת כל נקודות ההשקפה שלי, והוא אמר לי, מסכים. הוא אמר, אם ככה אז אני מסכים, אני בא, אני אראה. בפנף נהרם כל החומר הזה, הוא שומע את כל האנשים האלה והוא צריך לבד לקבל את ההחלטה, יאלף לטוב ולרע כשהגיע תורו של בגל לדבר בסוף הדיון הוא פתח את דבריו ואומרו שעון גדול תלוי מעל ראשינו והוא מתקתק לפה זה שוב אסוציאציה מספרות השואה כי אחד הספרים המרשימים ביותר של קצתניק תודה. זה נקרא שעון אשר מעל הראש. וזה בדיוק הדבר. שעון בודל היה תלוי מעל רשמו, והוא טיק טק. ומגן החליט להפסיק את הטיק טוק הזה. כשהתמניתי לתפקיד מפקד כנב בצירת הפתיחה שעשה לי מפקד חילבי רעיבי הוא קרא לענת את המקוד הזה והוא אמר לי, עוד 7 חדשים אנחנו הולכים לקבל פסק 16 אתה תחיל לחשוב על האפשרות שאם הם תושבים ועוד כך, תקודת הכרובה תורמית. אני הייתי בקדמת סיפור של שרה ראשונה, אז בווינטיביזו, תל עליי, עברי, גלן, סקרה, הוא, סלע, שעזר, מרוצה, ואני אתחת לדבר בזה מילה, ויש לי מרמון שיש לי את הסוד הראשון שלי והיחיד דרך זמן התל אסורית בהתחלה היה דרך שזה טיפה מחוץ לטווח, למה היה בעיה להגיע אבל יש בעיה ללכות חזרנות, כמובן כשללכות בירדן או שנמתושתם את הסיון כשחזרנו מארצית הברית, מהלימוד של 2016 עברי שהיה מפקיד חי נביאו, ביקשנו איתנו להתאמן בתיסות ארוכות טווח ותקיפות קאקה אני חושב שכולם רואו אותו כמטוז קרב, לקרבות הריב ולם זו הייתה הפתעה. צריך לזכור שבתרבות של חיל האוויר, באירחיה של חיל האוויר, משימת תקיפת אוויר קרקע היא הרבה יותר ממוחה משימת ירות, קרבות אוויר והפלת מטוסים. הקור עצמו זה אחד הדברות הכי קלות שיש לנו. כי מתאה גדולה, אופיינית במילכה, אתה לא יכול לטעות בין בית באזה או בית בתרפאות, אתה צריך לתקופת אותו בית. תודה. כשהבעיה לא הייתה פה בתמונה שלו והיא הייתה בגלגל שם ולכן המודל היה יותר לבדוק את יכולות הדולב גם עמא שהנתנשם בשם המקלס בו זמנית גם הגיעו שאלות מנתחי לאוויר על איזה טווח המטוס יכול להגיע והשאלות גם הובילו לתצורות מסוימות, למהירויות מסוימות ואילן רמון שהיה קצין הניבות והבד על כל החישובים תודה. אני שהייתי סגן לפקד טייסת שהיה אחראיון על האימונים, עשינו לעצמנו את החשבון לאן רוצים להגיע ומהר מאוד הבנו שרוצים להגיע עם 600 מים. מרוב השעה הטייסת התוקמה התחלנו להבצע מודלים של ארוך טווח. אז הבאו ש... מתוכנן משהו כזה, זאת אומרת בונים יכולת כזאת. אני לא זוכר במפורט מתי ישבתי עם רז ודברנו לראשונה שמתוכנן כזה מבצע. תודה רבה. כשהתחלנו לבצע את התרגולים היתר מדויקים היינו תשים טיסות מודל של נמרים רמדווי, תשים אזור כפרסין, יורדים לשרן תשים חזרה, תוקפים את אזור יחידת הבקרה של... מצפה רמון יש פה ציפורים בזווה 4,000 יש שם כיפה זה עשה לקוים את האנלוגיה המתאימה ולקחנו בעצם איזשהו חוט ומדדנו את הרדיוס של 600 מייל ראינו שבמצרים זה לא נופל בשום מקום, ובלילוב זה לא נופל בשום מקום ערכי, ובסוריה זה לא מגיע לפי מקום פה בעצם. המקום העיקרי שאליו זה מגיע ומדאיג את מדינת ישראל זה בגדל. תספקטור היה מפגדי הדגול ואני הרץ ב-1973, אני בעצם געתי ל-1973 ב-1947 עברי היה מפקד תל נוף, הוא שלח אותי להספקה לפנטום כשהייתי 116 ימי ואחרי שספקטור בא להרצות לנו על הרצאה קרב אוויר אמת, אני הסתכלתי על הבחור שפעיל שם חדר תדרכים וכן, אמרתי כזה, איך אלה אני רוצה לשיר מפקד שלי בחיל האוויר שאני למדתי, שגדלתי מפקדי כנפות היו באחוז נקר וברובה, כשאני הייתי לאיסטר שוליים מאוד בתחום התסתים עוד מאז שאני התחלתי בחיל האוויר להתקדם ולראות את עצמי כמפקד היה מנוע מגמור איתי שאני לא כזה אהיה ואני אין אני רוצה להיות אחר כנראה שידעתי שיש את המבצע הזה, הוא יוטל כנראה על כנף של פיקודים התכוון להשתתף ובניתי אז למפקד חיל האוויר בפגשה פשוטה יפידתי עלינו שיחה אחת או שתיים ובשתיהם הוא אמר, לא בצורה נחרצת לגמרי, אבל הוא אמר שזה לא נראה זה נכון שאני לא המלצתי שהוא ישתתף אבל השארתי לו את הפתח ללטלר ולתקל הפול היה עובר בכנף, הלוך חזור כמעט מגדול ביום כך שהיה לי קל מאוד להירט אותו ויום אחד תפסתי אותו בדרך למטוס הקל שלו וישרנו בלחונית שלו וחמש דקות כשלא דיברנו להגיש עם בחוץ, הוא לא יכל לצאת. אמרתי לספקטור, תשמע, אם אני הייתי מפקד כנף, קודם כל אני הייתי טס. אחר כך שיעשו את כל מה שהם רצים. אני לא רציתי לקשות את מפקדת העשות. ומה שקרה במבצע כזה, למעשה מפקד הבסיס צריך להיות כפוף מבצעית למפקדת העשות. לכנועם שזה היה מקרה זרען. זה יוצר דילמה, קשה למפקד. אני חששתי בהתחלה כשאתה דיבר על זה אחרי שהוא, בתחלה כשהוא דיבר על זה שהוא יבא על יציון, אחרי שהוא דיבר על זה שהוא יבנה, חששתי שזה יפריע לי. גם חששתי מזה ש... בכל זאת, במשימה כזאת צריכה להישת אנשים שמיוצאים, שיש להם מחייר בניסיון, ו... מה הכי גבוה על המטוס? בהכרח זה לא הולך לפקד הבסיס. אני אומרת, אני מטען לעצמי, אני מפקד כמאף. ועומד ברמת דוד וחוזר את השמיניה המצאת איך אני מרגיש כמו שמוק ואני צריך לשמוע עליהם את הסיפורים ואני צריך להגיד להם אלוף משנה מה? אלוף משנה אבל אני סגל, אני שם הייתי ואמרתי לו ספקטור אתה יודע לטוס על F16 הוא אמר לי אני יודע את הטוס שיורידו מהשמיניה הזאת כמי שהם רוצים תהיה שיעי בשמיניה, לא אכפת לי אבל אתה מפקד, אתה פס אני ציפיתי כמו כולנו לבלתי ידוע הליכה לאלף קילומטר המון דבר מחוליקות והייתה השאלה האם צריך להפסיק ואיפה צריך להפסיק אני הפסקתי כל משימה אתה הזכרת את זה לפני דון נסק אני... היא יודע וער את הקושי הגדול שאתה חוזר ולא ביצע את המשימה שיהיה ברור, אני לא התכוונתי לעצור את המשימה הזאת יכול להיות שאני הייתי שם כדי להגיד לו למרות זה תמשיך ולעזור לו לספוג את העבדות שיכלו להיות שם ונפציפינו לעבדות שלו. אני הייתי שם לא כדי להיות המפקד, אלא כדי שהאיש שבמקום יגיד לו ויקח על כתפיו את ההחלטה הקשה מאוד עם עבדות להמשיך עד הסוף, או, במקרה הכי קשה, לעשות מה שרפול אמר לנו ואני לא התכוונתי, והוא יש רגע שצריך להחליט לחזור, ואולי הוא לא היה בסוגל לעשות גם את זה. אם הם ואני לא טסנו לכם את המקרוב, אני הייתי טייס לא מבצעי עוד, הייתי מאוד צעיר, סג סגה משנה, והוא בכלל לא בבקוש טייס. עכשיו היה לי ניסיון קרבי, השתתפתי בקרב אביר, פלטיניג, אבל זה לא מלחמה כמו שאחרים עבור מדרגות שונות של קושי. שזאת הייתה החווה המכוננת שלהם האירוע המכונן של כולנו במה הייתי אילן רמון שהיה הצעיר שבחבורה ולא השתתף ביום הכיפור הוא מלחמת יום כיפור המתועלת התעלה ובכולן, נפלאה כזאת חלום פלעות. בעוד קורות הקרקע הנמצאים בפניקות הילונה, לחושגות עוד כלל, כבר ממליאים לתוקנת של העביר, לעבר כויהות אמיתר. ספקטור זכה להביא לטייסות, ש... לא נורא דבק טייס. ומי שייך לטייסות, שחצייה נמחקה במלחמה. טייסת של 25-30 גורמים גיבד מושגס, טייסים מרוגים, טייסים בשדת לכן זו החוויה מהצדת שלי כטייס ומה שעברתי ביום כיפור הוא מבחינת קושי מקצועי, קושי נחשי היכולת לתגבר על קשיים, להשיג מטרו, לשרוד הוא בסדר גודל יותר מהגיחה הזאת לקום יום כיפור היה חווה הרבה יותר מעצבת מהטיסה הזו אלא השוואה התחילות הטיסות הרבה יותר קשות בכלל שאני חולם, ואני חולם הרבה על טיסה מה שאני זוכר, אני לא זוכר הרבה אז תמיד פנטומים ולא ה-16 זה גיל אחר הגיל הזה של 20 גיל הרבה יותר מעצב כנראה מגיל של 30 אחים אני מסביר לך שכאשר הלכנו לגיחה הזו ראינו את הגיחה מאוד מאוד מסוכנת, דווקא בגלל הרקע של יום כיפור. הערכנו שיותר מאוד עצמה דיפגע, ששניים תוצאים תגוב, שתלעסו שניים לא יחזרו. שזה בצד האחר של המשוואה, של המחיר שלו, של הקדאיות של מוצא כזה ומה המשמעוי של דבר כזה. אבל הסיכוי ההצלחה, אחרי הרבה בדיקות שעשינו, אחרי הרבה ניסויים שעשינו, באנו בהרגשה חזקה. עשינו הרבה מאוד מודלים. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ולפחות אותם על מסכרי מקב שלהם, למרות שבאנו במטיב הכי טוב שאפשר היה לבוא לשם לפחות רבע שעה לפני התקיפה, וזו מדינה במלחמה אז ציפינו לו מבנה לפחות אחד מעל בגדד, ובוא להירט אותם, יש להם הרבה מאוד זמן ואז הם תוסף 15 שליברו אותנו, התעסקו איתו, ואז יבואו עוד ואז הרביעה השנייה, הרביעה של אמיר נחומי, תסתכל איתם, ולפחות הרביעה שלי תפתיס תקור, זו הייתה התשובה שנתתי לו, והתשובה אני חיידה אותו ‫הוא היו עוד כיוון כאן. עם הרבה מועים על הופקת ליכוד, ורמת קר רצה את המובילים לשאול אותם, ולקבל תחושה מהם, האם מה שמוכרים לו במוחרות תפקד חלבי, והמטה שלו, על תכנות הביצוע, האם באמת אפשרי גם לקחות אותו לתיסאה. פשוט, אהבתי שעה? התאם בתרגיל על מודל וההתרשמות שלי מהטיסה הייתה שזה כל כך פשוט כל כך נוח לטוס ב-F-16 ממש נוח כל השמחים למטוס הזה המטוס הזה הוא כל כך נוח וכל כך פשוט להטסה שהחלק הזה כלומר אתה עצמני ואתה מזיע ולא לוחץ פה ותקשה שם ועוד עוד לדיוק ועוד אני לא יודע מה ועוד בייסים קצת רועדות אז לפחות הקשיים הפיזיים אתה משוחרר אפשר לבצע את זה? אני לא זוכר מה רז אמר לו אבל אני אמר לו תראה בואי נגחת את אמת דעתי כפי זה מתוכנן אי אפשר לעצור אותנו להגיע לשם יש לנו מספיק דלק להגיע לשם די ויותר אני לא יודע אם יש לנו מספיק דלק או לא אבל אני צריך לחזור זה אני לא יכול להגיד לך אבל בטוח, אמרתי לו כמעט אי אפשר לעצור אותנו להגיע ולבצע את זה סיימתי מה שחשב לכם שזה יבוצע אז זה כמעט בוודאות גדולה אם חשוב לכם שזה יבוצע וכולם יחזרו אז בואו נשלם להם את החיירה שלו יש מעניינת דעות גדולה אבל תחלטו, תחליטו מה חשב לכם אני בפירוש הערכתי את זוכריהם, זוכריהם הסוכנת זוכריהם השיחות שלי עם נחומי ועם ספקטור לפני כן כשהערכתי שזה מסוכן, מתגלים מוקדם, האיראנים במלחמה, האיראקים במלחמה עם האיראנים והסיכוי שנחזור כולנו בשלום לנחיתה נראה לי נמוך למדי ברמה האישית זה גם היה יציקה גדולה, גם מפחיד וזה לחיות עם תחושת מועקה כזו לאות הרבה זמן הכי דאגנו לאילן וורלק בסדר הזה, מספר שבע במספר שבע בשמיניה תודה. גם דיברנו על זה שאנחנו כולנו נזרוק את המוץ מהצורי האוויר בשביל הזוג האחרון שיהיה לו כיסוי כי שם זה הזוג שכם מסתכל בין החבר'ה היה לנו מספר, המספר אמר שישה חוזרים, אחד נפגע ונהרג ואחד נוטש ואחרי חקירה תלוי בכיכר בבקדה אני לא שיתפתי את זה עם החותן שלי ועם אף אחד אחר ומחג אדם זה, לא רציתי שתמצא את עצמה מהאמור עם מסך הטלוויזיה כשאני תגרית בבגדד אני זוכרת את השאלה שחזרה על עצמה עוד ועוד מדוע החלטת לסביר לי? זה מותר? זו עונה פגידה באלה שהודיעו לך מפורשות שזה אסור? אתה? שאימא יהיה תלוי בכיכר המרכזי בבגדד, תופתעי ולא תסלחי לי. חשוב לי שתדעי לאיזו משימה הקדשתי את חיי. טייסים פחדים, פחדים מאוד. ו... המושג פחד מוות הוא מושג ש... כל טייס קרב יכול לספר לך באופן ברור, אם סיבר לביטוי, וחוסר שליטה על הרגע אם שאתה במטוס חד מושבי, אין לך, אם מי יודע, לבקש שתעיס את המטוס. חששות, פחדים, אחריות, חשבה נורא. במיוחד לגורל עם ובסך הכל היו כל אחד רצה לטוס כי זו נשימה שעושים פעם בחיים לא עושים את זה כל יום ויש בזה פסוק גדול מאוד שאני מתאר אני לא יודע אם כל אחד שאל את עצמו אבל לפחות אני שאלתי את עצמי למה כל אחד רוצה אולי למות זה לא מובלם אני חושב ששאיפת מוות זה לא מתאים לי אני לא זוכר את עצמי שואף למות אולי יש לי חלק מהחלטות אה, ולהשיג שאיפה לי אשתוות זה לאבא? בוודאי. אין שום ספק שהאבא שלי, בתחליפים שלו, אחרי זה היה יצחק שדה. שבשלם מסוים ירדותי אני... בביתו... הרצתי אותו מאוד. אני לא חושב שזה די סוויש. כמו שאמרת. אני חושב שזה באמת הרצון שיהיות טוב ושהחיים יהיו בעלי משמעות. התחיל להיות דוחק לקראת סוף שנת שמונים. כלומר שהקור כבר היה בנוי, ואני טענתי שני דברים. קודם כל יש קור עלול להיווצר בו מתקנדה ימין, אפילו דרגן. ואז עמדנו בפני השלטה הגורלית. כן או לא? רגן מאוד חשה שהקור יחם שקור יהיה כזה שאם אתה מפסיץ אותו, אתה יוצר אירוע מגו-אקטיבי. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הבעת. אמרתי קודם שקורים לא מתקפו אף פעם בעולם, בוודאי לא קור שעובר. ולכן התקיפה תוכננה לינואר. וכל הזמן, כאשר היה נדמה שהקור קצת נדחה, אז דחו את זה עוד קצת, כדי להוויח זמן לקבלת ההחלטה שהייתה מאוד קשה. נכנס אלמנט שהוא בעצם היה הקורר. שייך את הכנסות? הלחץ של מפקד חיל האוויר, של דוד עברי, שאנחנו על גבול שאנחנו לא יודעים בעצם איפה הוא. אולי זה כבר בלאס. אולי כבר יהודים כבר עושים שם החלט. כאן יש לנו פרק שכתב לי אפול. הוא כותב, קוטי פוסט דרוי. צריך לחשוב על מועט. א', אתה עריך יום ה' לפנות ערב כמו ערב שבת שלנו. ב', יום ה' כמו שבת שלנו. ג', או שיקול אחר. אמרתי להם אם לא נעמוד הזה אז שיפסיקו לטרטר אותם האזרחים האלה שהחליטו כבר אמרתי לראש המשלה 230 שטפי סוד זה עלול להביא לבי כך שלא יתבצע ושיהיה כישלון מחפיר עכשיו אתה צריך להחליט עכשיו התפרסם איזה מחקר על השתרשלות העניינים לקראת מלחמת ששת הימים להתברר שהמתכל בראשות רבין עמד מול הממשלה בראשות השביל בצורה הרבה יותר בוטה והרבה יותר אפשר להשתמש במילה מקסחת מאשר שאלות מהסוג הזה שרפול הציג לעברי מתי האזרחים עשו משהו במתכל של רבים קראו לממשלה היהודים בינתיים מתחלף המשטר בארצות הברית ונבחר נשיא חדש רונלד ריגן במאי 1981 מגיע לביקור בארץ מזכיר המדינה החדש שלו אלכסנדר הייק והיה שיחה בארבע עיניים בינו לבין ראש הממשלה וראש הממשלה שואל אותו מה בקשר לקור הצרפתי בעיראק אז הוא עונה לו במשפט מאוד קצר תודה. ניסינו ונכשלנו. זהו, זה המשפט שהוא ראה בזה מתן אור ירוק לפעולה. אמא שלי הייתה קצונית ראש הממשלה מבן גוריון 46. היא הייתה רושמת מאז ועד ימיו של ביבי, כך שהיא הייתה בפירוש בלב העניין כולל תהליך ההכנה ותקבלת החלטות למשימה הספציפית. לא היו הרבה תעשות, 16 בחיל אוויר, וגם אז היו מעטים אז לא היה קשה לדלת נחש איפה באה שהבן שהולך להשתתף. ניתקה אמו של דובי מודיעה לי שהיא עוברת לומר לי שלום בדרכה לטל הדשים. היא הייתה בדרך לטל הדשים ובוקרת רפון שהבאת את בנו, שנהרג בתונה אווירית יומיים קודם או שלושה ימים קודם, באציון, בבסיס שגם פרשנו. היא מגיעה בבוקרו של אותו יום, האישה המיתולוגית הזאת, פותחת את דלת הרשת, מסתכלת עליי. אני בעיניים, ניכל כתבה את זה ביום אחד, דברת על זה בנפרד, והבינו אחד את השנייה, הרי זה פרק. בכל שקט, בטוח ומאמין, כמו דובי, אמרה לי מיטקה, מיכלינקה, יהיה בסדר. ואז היה ביניהם סיכום, שאמא, הכל בסדר? ניכל תקבל טלפון מאימא, אמא תגיד לי, את תפתחי בקבוק קוניאק, הסימן שהכל בסדר. ובכל זמן, ישנה תאונה של הבן שלו שאני צריך להודיע לו. הוא ניצב בירושלים, והם ידעים ממשלה, ואני צריך להוציא אותו לגילו שאינתם. ולא היינו דרור לנו מה קרה, לא היינו מצנח, הוא נכנס לספרו. ורשול שום טעם או שום דבר. פץ חזרה לתל אביב, נוסף תל אביב, אז אני מבחשתי אליו, את הלסבקים מה קרה, מה נושא אחרי זה על ביין, והפול עם הקוב המצחיק שלו עם החומרה הנורא הזאתי עם שדה הקופנה שלו, בזמן האבל ופתאום, מיד אחרי זה, זה צריך לקרות, והוא צריך לבוא, וצריך להופיע ובאותו בסיס, זאת אומרת, אנשים מקשה, באמת, שהרפאי מסוגל כנראה, בבירקו אני הייתי אצל הפול בבית בשיבה זה... הבן של רפול יורם היה איתי בטייסת הוא היה צעיר ממני קצת הדרכתי אותו הייתה לבוש לך על יורם ואחרי זה לקראת כשעזבתי הוא תופס אותי בפינה של הבית ואומר לי עמוס אל תחשוב שבגלל השבעה אני לא אבוא לבדרים אני דיברתי איתם על חשיבות המשימה אמרתי לה שהיא גורלית היא ממש גורלית אם אנחנו לא מצליחים הקצב אז אם אנחנו לא מצליחים עכשיו אנחנו לא נצליח לעולם רק אז אני הפנמתי רק בזמן אני הפנמתי באמת שהוא הוא נח משהו כבד מאוד על הכתפיים שאני בסך הכל תודה. ואין לה תעשיין ו... ההבדל בין ההצלחה לכישלון הוא דק מאוד ו... ממש דק ו... אוקיי, לפעמים אתה הולך למשימה ואתה לא מצליח אתה חוזר, בסדר, זה לא נעים, זה אולי... אין לזה משמעות היסטורית אמרתי להם שאני בטוח שמבחינת הרמת... ונתביצה זה היה מרק סואי אני בטוח שאין בעיה ואני מאמין בכל אחד מהם שהוא יודע בדיוק מה לעשות ואנחנו לא יכולים להבטיח שכולם יחזרים וזה כל אחד צריך לדעת בליבו אבל כשמדובר על קיום ממש קיום של עם אין פה שום אלטרנטיבה ואנחנו לא שולחים אנשים להקריב את עצמם אלא שולחים אנשים למשימה שיש בה הרבה מאוד נעלמים אבל הרמה האישית והתכונות של הקהילים שלהם מבטיחים, נותנים סיכויים ממש עליונים שיעבור בשלום לכולם וכשהוא נתן את הנאום והסביר את מהות האיום אז אני הפננתי כאן אז אני מתחיל וזה לא עובר. זה היה דבר שקורא לי, קורא קריטי. זה מבצע שהיה חייב להצליח. יותר מכל מבצע שאני מכיר, אני לא חושב שעל לשון המוזניים היה כל כך הרבה כמו באירוע הזה. פה היה מדובר בהפסקת יכולת של סיכון קיומי לנת ישראל. ולא הרבה מקרים היו כאלה. לכן, יותר מהכל הייתה פה אחריות כבדה. וכשהסתיים התודריך, רפול נעמד מולינו ודיבר על המשמעות ההיסטורית של האירוע, ואני הרגשתי באותו זמן שגם אם אני ארג במשימה הזאת, ושוב הרגשנו, בפרט הגרש הסובייקטיבית באותו זמן, אילן ואני היינו בקצה התוך, הרגשנו שאם ייפגעו, אז אנחנו נהיה אלה שיפגעו. שזה שווה לבצע את המשימה בשביל הסבא שלי ודודתי. אני קראו על שם סבי, הבת הבכורה שלי קרו לה על שם דודתי, שנספו בשטוטוף בצפון גרמניה, הגיעו משם מבלנה, וכדי שזה לא יקרה עוד פעם, זה בשבילם. היו שני דברים מאוד מעניינים בתדריך. אחד הסוגיה שהוא כאילו רצה לשחרר אותנו מהלחץ הנפשי. הוא אמר, תראה, אם מישהו מכם ייפול בשבי, אמנם לפי החוקים אתם צריכים להגיד רק את שמכם ואת המספר האישי. אבל אתם משוחררים. תספרו כל מה שאתם יודעים, כי בעצם אתם לא יודעים כלום. אתם צעירים. נדמה לכם שאתם יודעים. לא היה ספק לאף אחד שמישהו ייפול בשבי. פתאום שכולם יחזרו בשלום אם מישהו מכם נפל בשבילי שיספר כל מה שהוא יודע, מה שאתם יודעים זה כלום, אני מצטט. רק שיחזור לי שלם ובריא, שיחזור לי שלם ורפול. עכשיו כשאני מספר את זה, אז יש לי ככה צמרמורת מהעניין הזה, תורכדי השיבה. ו... ספקטון ייגשה לאחרי זה, והם זו עזה מההנחיה הזו, אבל תגיד לתייסים שזה לא ההנחיה שלך על אוויר, לספר בשביל... ולגביו זה כמובן היה מאוד משמעותי, העניין הזה. אחר כך היה כזה שקט. היה אפשר לחתוך את האוויר שם בסכים, ואז הוא קרא לרעלה שלו, הוא אומר, תבין לי את הקופסא? טוב, הוא הביא לו את הכוסר, הוא פתח וציל מזה שקית תמריים, אמר חבר'ה, הנה פה תמריים, תתחיל להתרגל, יש בי רק הרבה כאלה. רפול אמר, מין דבר כמו, תפסיקו לאכול את התמריים, תתמרים יהיה לכם מספיק שם, או מין דבר כזה. ואוץ שצוחק מעט מאוד באמצע, קצת וזה כרגע מדביק יותר עם מי שלא צחק אספם באווירה אז זה אפילו היה טיפה קומי כי הלצינות עברה את הגבול ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש העניין ביצוע, פעולה זאת, הדבר התגלה. אני מבין שזה היה ארבע ימים לפני התקיפה בבית הכברות, בתל עדשים. הבאנו לכבורה את בנו של רפול ותוך כדי שהיינו שם בבית הכפרות אז... ניקשו אנשים וניסו להשפיע שלא יבצע את התקיפה הזאת עזר ויצמן שכבר היה מחוץ לממשלה המשיך אז בפעולות המנה שלו נגד הפצצת עקוב ודיבר עם אישים שונים שישתתפו בלוויה נשא להניע אותם מלתמוך בהפצצת ויהיה גם פעילות אופוזיציונית חדרנית. אין מה לעשות. שמעון פרס במוצאי שבת נודע לי שעומדים לבצע את הפעולה למחרת היום בעשירי לחודש. זה היה הסיבוב השני במערכת הבחירות בצרפת. אני מוכרח להגיד שהייתי ער גם לעובדה, דבר שובלף עכשיו לעיתונים, שגם בתוך הממשלה היו ויכוחים. והיו חילוקי דעות, ואני החלטתי להתערב. אותו בוקר, הגיע שליח ממשרד הביטחון, וידו מהטפה, ובתוכה היה מכתב, גם הוא כתוב מכתב יד של שמעון פרס. ביום ראשון, השכם בבוקר, אני שקלתי בדבר כל הלילה. העניין היה בעיניי רציני מאוד וגם עכשיו מאוד רציני שקלתי את הדבר ואני החלטתי לשגר מכתב אחראי וזהיר בחצי צופן לראש הממשלה כדי לצרף את דעתי לדעתם של אלה בממשלה ששללו את הפעולה באותה תקופה ברגע שהסתבר לתקופה לבגין כשאיני פרס יודע את התאריך מהשעה הוא לא חשד חס ושלום בשמון פרס שהוא ידליף דבר כזה לפעמים גם לקט פרס בכל ממצאי הזהירות המתמקשים הלחם אבל אם זה הגיע לידיעתו של פרס, אולי זה הגיע לידיעתם של גורמים נוספים. ולכן ניתנה מיד הוראה לתייסים, לרוקק מהמטוסים. בסיריל המאה שנחמנו היינו למסלול. חלק המטוסים בנועה, חלק לא במסלול. קיבלנו קריאה לבור, אחרי שסמוטט התרחיב בתקוי, להוסיג את המבצע. אני לא הגעתי לקורפיט, יש קרישתונים שגירו קורפיט, אני הגעתי למטוס. ונצאתי כנראה טיפה יותר מוחר. הקריאה הזאת בה, קריזה ברם קוגל, הייתה מבשרת רעות, זאת אומרת היה ברור שפה משהו השתבש. להפסיק את זה זה כאילו מכה כזאת שיינותן כאן, כאילו אתה מושיק חשמל בו. מצאו את עצמנו, ישראל חדל את הדרכים, מדהים עלי את מה שמותים, זורקים את הציון פנימה, הכנסנו כולנו לטנדר, נסענו לחופייהם בלילת, כי היה צחקות שם, תסעים ירוקנו מדלק. ואני זכר שנסעתי עם עמוסי אדלין והוא התרגז ואמר, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה זה מתקוף. ואיפה אנחנו? רחוב היעד. האווירה האופטינית של שר ראיימש הפיינה גם את יומו השני של שר החוץ המצרי. הפעם בירושלים, בפגישה עם שרי מרושלה בכירים בראש המרושלה בראשם. אריק שרון, שר החקלאות בעד, הכין את הפגישה אז בין בגין לבין שר יד. פה כבר ידעו את התאריך, וזו הייתה דילמה. אבל היה ברור שאי אפשר לספר לו את זה. נכנסת חשיבות רבה למרכה השחר? אבל היה ברור שאם תהיה התקפה על הקו, הדבר הזה כמובן יכול להביא למשבר בהיחסים, כי בעצם אנחנו מספכים אותם במהלך שאי אפשר שמוביל מקבל אותו. בגין היה צריך להסביר לסעדת את הסיפור הזה. כי שעדת בצדק אמר העולם הערבי עכשיו ואני חשוב שאני נתתי לך גיבוי לעניין הזה ויש שם אמירה שסעדת אומר למנחם בגין אוי מנחם אוי מנחם, אסלח לך אלוהים הצייר שישי הייתה החלפת פיקוד כל שנתיים ובקד הצייר שישי היה ממש יביא לתואר הוא התחלף, וזמין אותם למשל. לחלוטת פיקוד גם עופול היה בדרך כלל ידיד טוב איתו. אני מתלבט מורה. יהיה מבצע כי אתה רואה כבר כל שבוע זה נדחק כמה שעוד נדחוק. גם חירות נקרות. וגם ההורא נמית, אכן, שיגיע ואנחנו נהוד יכולים לצוות איך נו יפתעה. אני מרגיש שזה היה הזמן האחרון. אני קצת מעסס עם לסוער, אפילו מהבוניס. טסנו לשם ביום חמישי, ביום שישי ובקר התאכלת אחריפות התיקוד, ואני על הצבים, ורצין לסבוס, ומתחילים לדרך הזאת. היה לי סיכום לנסה למרמילת הקוד עם המשצה בתופית ובדרך הזה שעה אחריה אמרה לי הקוד מתופי עברתי לריבוי בנפולי תראו את החבר'ה האלה נעשייה שושה איך שהם לא יודעים מה אנחנו הולכים לעשות מחר? וסלע גם הודיע לי שראש המשלם בקשר קודם כל בקשר לבוא לירושלים. הבאתי לו מירושלים לסלע שחכה לי בשדה דור, נחלתנו בשדה דור וסיכמנו את זה. כל התהליכים מכאן ואלה הוא כמובן נתן כבר תתראה לתייסות כי צריך לזכור התייסות גם היו בחופשן יצא שזה היה בגלל התחייה זה שזה בערב שבועות בעיניי זה לא מצחקן כי היום הראשון זה היה יום גשר בין שבת לחג והקטוסאים מזה בכלל וכמעט לא היו טיסות וכשמבנה כזה טס לו בשמיים אז... מאוד צומת לב הוא התקלקש בדיוק בהצעה, התקלקש של משהו במהלך את האיגוי ואיך לא ילדתי להספר, תוס אנונימי, כמו שאתם קבלו את זה, אותו חילופי סוברו חילופי מזה מוסר אשתי מתארתי, אתם חיים, אתם משימתיים, אתם נכנסים לקופטית, סוגרים את החופה ולא מעניין אתכם שום דבר, אתם במשימה ויש בזה מין האמת, וחייתם האופי הנדרש, יודע? זה התהימי, תייסים. מה הכי גרוע זה הפשלה. זה מפחיד יותר מכל דבר אחר. בחיל הביר שלנו, בחברה שלנו, אין לזה לחזור משם ולשאיר שאתה פספסת. אין כמה לחזור. כל פעם שיש לך דבר אקטיבי לעשות, להתעסק עם מפסיקים, הזמן חולף יותר מהר היינו צריכים לתדלק על המסלול כדי להוריח את כל טיפות הדלק שמוסלזו בה הוא לא בעשה. מגיע טנקר דלק, הברזל, ובא בסופי מסויימת, קמנו עובד, מתדלק מהחרונית, כדי שכל טיפה תיכנס. הרבה פעמים אתה מגיע למדעת המראה ואומר, היום אני הולך להרג. כל תאונה. ואתה מומד. ולא קורה תאון. אבל אתה לומד, זה ארגן את הרגשות שלך, כי המטוס, הוא לא סבל שתבוא לך כל מיני מצבו אחר. ורעש כמו שמעת אירוחה? תודה רבה. שייעשות באופן שהשרים לא ידעו שזה כל הממשלה, שכל אחד יחשוב שהוא מוזלם למרות לממשלה. ובגן יצא מחדר העבודה שלו, לסלון, בית ראש הממשלה שם סבו השרים אמר גם בשעה הזאת הטייסים נמצאים בדרכם אל היעד כתב הרזות וכתב הוא אמרו שהוא ראה את המטוסים ממריאים או חולפים בגובה גמוך מעל מפרץ אילת. הוא צמצם למשלת היום. ושאלים אם יש להם מטוסים ישראלים שהייתו, הם לא ראו שום דבר, כן בתחת לציון המקם כשנכנסנו בתוך ירבן טסנו בתוך ודיות והנה תמונה שמזכירה בדמיון את הסל האדום לא שהייתי שם אבל מהציורים והסיקורים ומדהים כמה שזה יפה צוקים מאוד קהילים ומטוסים בין הצוקים וכל אחד כאילו תודה. מתחרר לעבור בתוך עבדיות כדי שלא יצטרך לפטח מנוע ולבזבז בלק עד שמגמרים ההורים ומפתח לפניך מדבר מאוד שפוח ועכשיו זה יותר די שאתה טס ואתה עסוק עכשיו לחסוך גרמים של בלק תחנת משטרת מתחת לבז והכי טוב בעולם הנה הקריש בירה ובמים זה נכון זמן שמונה עשר וחצי, קגור שכחים. קשה מאוד לטוס נמוך במהירות שטסנו, וטסנו ממש נמוך. זה ממש קשה, צריך הרבה ריכוז. תצאי, אני צריך הרבה ריכוז שלטוס נמוך גבוה בזה שטסנו, ומוביל טסה יותר נמוך מאחר. אחרי טסה יותר גבוה, בהגדלת, טסה הכי נמוך. וכל הזמן מסתכלתי שהמנועל, המטהל אחד הזה, ימשיך לעבוד, ולא יתחיל לגנגן. איך תהיה לו פתאום איזה משהו? התחש לפנים לפי שקט מסוים שם ראשים ברדיו של מה שעקב בופק, אפילו אם אתה לא מקבל דיבור. מי שלא כל כך שלושה עוד בגור אז הוא מתחיל להתזגן, רק לא קיבלתי דיבור, ויש פיגוש של דקה, אז להתחיל לשאול, ואז שאלות, וזה שואל וזה לא, וממה ששאלו מתחילה לפעמים התדרדרות של מצב בלי שישנו בכל. ידעתי שכאן אולי הרבה לא נעשה. מה שמייסעו נכון, לפי הפתריך ירושלים. אתה מחפש דברים מעניינים בדרך, כי אתה שוב, אתה רוצה להקליט את הכל, ואתה מחפש דברים שיהיו לך כמקודות סיון. כל יום שבוע, בין 20 ל-20, עוד מיצר. ואת תחסית לאט לאט משתנה, ואתה מתחיל לראות בעיני רוחה את מה שהולך לקרות שם, ואת מיושם היגים, ואיפה שמתילים, כן הינו עלו עלינו, לא הינו עלינו. אני במהלך התיסעה הזאת, מסתכל בסרט, אני רואה באיזשהו מקום, יש שם איזה מפייד ענק, והוא כל כך הרשים אותי שאני תוך כדי הטיסה, אני סוטט טיפה מנתיב הטיסה ונכניס אותו לתחום המצכמת הכוונת שלי בשביל לצלם זאת אומרת, היה מספיק זמן בשביל להתרשם, בשביל לחשוב, בשביל לראות, בשביל להרהר אתה מסתכל על הנוף, אתה עובר כל מיני שיירות של למסעיות, אתה רואה בדואים, אתה רואה אנשים בכל המקומות שעוברים, אתה תוהה בלבך, האם הם חושבים? תודה. מה הם חושבים? והם יודעים לאן אתה נוסע. אם אתה זכר בסרט שדוי משרורים אותו שורק את הרכבת, אני לא שרקתי שום רכבת הרכבת בשום שלב. זה לא מקרה, אני חושב, שאני הפעלתי את ה-VTR רק באמת בנקודה שאמרתי להפעיל אותו, שזה לקראת התקיפה, ורליק, שהוא מספר 7 באיואר, הוא מפעיל אותו הרבה יותר, מפעיל הוא יותר חופשי. אני חושב בעוד עצמי, בבין כיפור, כשאני טסתי פעם אחת בתור מספר 3 בעודיה ולא מספר 1, אז הייתם יותר חופשיים, יותר חופשיים לפחד, יותר חופשיים להסתכל, לחשוב, כל מיני דברים. אתה בעיקר לא רוצה להיכשל. אתה בעיקר מרוכז בעניין הביצועי. איך אתה אישית גורם לזה שתביא את הפתצה למטרה. נקודה. וזאת המשימה שלך, ולזה מה מנים אותך. חצי לחשוב את הכביש, שהוא בגבול סעוד יאירה, כדי שאתם עושים מסע היום. יש נקודת תוצפית גבול. לא כל כך טוב, יש מחנה צמאית יותר בצד שמאל חצו על זה בזמן לא מקום נסעון הערץ, הפנטית העניין התחיל למעשה, נקרא חצי התאר, מפרט שם התחיל העניין, זה התאר ורמובולירה, היה עוד איזה 10-15 דקות היה רגע של, נגמרי היה איזה רגע של חשש מעננים התברר שהעננים לא היו חמורים ועכשיו התחיל העניין בה בכיסא הזאת אה, איזה פרק חתיכת נהר סתם חוקים איתה אבל לא נורא שולות עדיין בדומות אתה טס שעה וחצי ועכשיו המערכת הנצלית נסחפת לא היה אז GPS ואתה צריך לבחור שיש נקודה מאוד ברורה שהיא קרובה למטרה לא קרובה למטרה לא קרובה מדי אבל קרובה נגיד דקה וחצי דקה או שתיים לצאת ממנה כיוון מהירון זמן ואלה ואז תרדו אותך תגיע מדויק כמו שצריך למרות שטסנו ממש קרוב אחד לשני החלטנו לעובד באופן עצמאי והייתי קרוב משרד אז הרביעה שהייתה קצת לפניי ככה אנחנו לא בדיוק על אותו קו אבל היינו בערך באזור אז זה הגיע אותי היה במפות וגם בתסלוני על אביאן שקיבלנו אגם אותו גדול מהקיניות ובתוכו היה אי מה היה יכול להיות יותר טוב מזה? ברור הגעתי לגם, קשב וחצתי סבב והאי עמד כמו באיזו בדיחה גרועה אי קצת קשה לראות? כשבא מפה? לא, אתה לא בעגל, לא בתסלומי ולא במופע שהאי הזה הוא נמוך והיה הרבה גשם כנראה באותה שנה בחורף של 1980-1980 והאי היה מכוסה והגם היה מאוד גדול אז אני פונה מחפש מחפש את הגם וכתוצאה מזה מהפנייה והחיפוש הזה אני סחף קצת לשמאלה יותר ולתר וכתוצאה מזה שרק כך אני מושך להתקיפה, אחר כך גם תקע עוד עקב אחרי צחק הזה אז אני קצת קרוב מדי לקור עובר על הכביש אילן בסדר מוט בארן בסדר 16 מילים נקודת משיכה אוקיי, אין מיגים אלטוגרם יש? אף אין יש נקודת משיכה שאתה צריך להורגל ולמשוך במקום ואם אתה לא משיך במקום אז אתה מברבד את כל השמיניה כמובן שכל אחד נראה הוא קים איתן מעוקב אחרי הנהירות ואומר לעצמו אם הוא יונשך במקום, אני יונשך במקום כי אני לא יכול לבזור ולספר סיכוי שלא יתתפסת לך ככה הדבר שאתה הכי מותרה בנו זה זה של סיום נטרה ולמרופוזיית לך בזה היה נטרה היה מאוד קל, זה לא, זה לא את זה שיש מוסלט באיזה מקום בכל זאת אמרנו רשתות, עזר, בלנים, אני יודע מה באיזה שהוא סתם הייתי שרואים את כל החומות שמגנות התקו ‫אבל כנראה את הכבוד, ‫הוא רואה אותנו לבחוק, כשאני יודע איפה המטרה אז ירד מני לחץ עליהם שקוי הריקל של עומד רואים נכון מספרים קצת על נחומי, זה בסדר מספק תמדרי את האדמה שני מזון מים, אין מיגן, יש משהו בצד שמאל ספק לי את הקדם זה עוד לא מעט, מוטים על האנתמה זה כבר מעט טוב מתחיל את המנוע, מייצים לאט לאט הם יתיישבים במבנה לתקיפה ואז זה מאוד עסקי והלחץ הגבול ביותר הוא שהיעף שלי יהיה יעף בדיוק כמו בעיונים שלא יראו פה שאני פחדתי או שנלחצתי בגלל שיעבור וזה משתק לך לחלוטין את תחושות הפחד או ההגנה העצמית אפשר מעין את דעת משיכה מוץ מספר אחד, לא ראיתי אותו משיך, רק שמעתי אותו משיך אפשר היה לראות במושיכה את הקור בצורה ברורה אדלות, אולי עוד יש להם שלושה חצי. ככה החבר'ה מתקפלים למעלה ונכנסים אם אתה מדג בסרטים אז אני המשיכה של רז זאת אומרת שברגע שהוא יתעומד עד בלחיצת כפתור הצצה של אילן שזה מספר 8 עבור 50 שניות והיית קרבתי מאוד לרמיה החלטתי שאני לא רוצה שהזוג האחורי יהיה ממש אחורי והתקרבתי עד שניים כעת שהייתי את חגי ככה מעליים, נאמש חגי כעת שהיה מספר 4 והרשום היה ככה מעליים ושארתי כמו בנבנה של יום עצמאות, אירובטיקה במזדה כנפיים בגישה למטרה אני הזדהיתי כמו כולם בקלוצה לא הייתה שם בכלל במיוחד של מקום אני עברתי להפחתת חשיבות על מציאת המטרה מה שאסור פייס לקרוא כשכנסתי את העיניים התגונתי בכלל לא הייתה מחוותת על איזו המטרה והיה לי רגע אחד שבלבון ולא ידעתי מה אני רואה אני יצאו את הכיפה שלי לכל ואתחלתי כאילו לזדון את חייבתי זה החדש שאני צלילים אותם מה שאני קבעתי אז לבתות ריחחון הוא אמר שאם לא מוצאים את המטרה או שתקלה למשל הנאם או משקו זה לא שחרור ביחד הראשון אני לא מאשר למספרים חמש עד שמונה להתקוף פעם שנייה רק לחד אדרמה פשוט למה את הסיכון כי הסיכון היום הוא תלייק על כארדיות הוא אמר אני לרגיעה ראשונה מרשה לעשות את הלך כשלום למידה ולא חיוון תקנות שצריך ולרגיעה שאני אוסר אני אוסר לעשות את הרגשם, מי שלא מצליח לכוון בערך ראשון, שתרצו לסוגל. על השטח, זה לא יצא ספק אני מאוד רצון שאתה נחישה לה, אני מניח ברגע זה, אני כל הכבוד מולך לסביב אפילו עבור לי מחשבות כמו איך מסתירים את העובדה שאני הלכתי סביב אבל אני הלך סביב ועושה את זה וחזרתי זה לא הלך באותו זמן בעד הגזירים התרום לא בזווית שאפשר להגיע אל הקשורה לא זוכר אם זיהיתי את המטרה או זיהיתי את העובדה של הפצצות מפלולה, פתאום זיהיתי את המטרה. כבר הייתי בתחת לגובה שיש להגיע למטרה, הובלתי את האטומיינט כללית לזו, ועל פתאום צוד מאז, זה הכי טוב שאני יכול לעשות, ולהיות גם אחרי פעמים סוויץ' ללא יעליות חזרה אינספקטור בלפני הכיסתה הכיר את החומר תתו מכולם הוא ידע כל דקה ודקה שהצאנו לשחק כדורסל לרגע קצת בין תדריכים, בציון הוא נשאר בחדר ומשיך ללמוד זאת אומרת הוא ידע, הוא תסכל אותו בידע המוחלט שלו של מוטיב התיסה, בלטון, קולנטון אבל ברגע מתאים, הוא כמובן התקל באיזושהי בעיה למעשה כשאני הורדתי את הרף אז כבר היה התחיל להיות אשן מעל המטרה אני רואה את רליק שהיה המוביל שלי לפניי די קרוב אני רואה אולי עוד איזה מטוס בייף למעשה בהציעה שלי רואים כבר פיצוץ רציני מאוד של הכוי אתה לא רואה ממש שהדברים שם קורסים ונפלים אבל אתה רואה שבעצם נצא פיצוץ רציני עם אש ואתה מבין שבעצם את פגעת לא מטרה, פגעת, פגענו ואין פה בבין ליבוד אולי להעביר את הקיפה של הקור, הקור קורס ולנו היה את הפבילגיה להיות אחרונים לאילן ולי ולצפות במחזות אחרונים שלושה הוא מצפה להתפקד אחרי הציעה מודרת שהתחל לחפש קצת עובר כבר קצת דמדומים, היה קשה לראות אז הוא לא קחנה בהתחלה, ואז נחום להתחיל לקרוא לו שיש מאוד זה בפלצה שיש מאוד מטקטון תודה. זה כמו אם שלח הרדה של חבר אלין, כמו אם הוא על גביו, אתה יכול לשמוע את סלובוק, הוא טס מאוד מהק, את המנתה. יצאתי ברבג'י, שומעים את זה בוויטיאר, ואתה בעצם יוצא, מתחיל לנתק מגע, רואה את מספר 1 שלך. שניים, יש לך קשר עניין עם מישהו? אני שעה 8 שלך. דרג אפילו לא חשבתי שקרה משהו כי זה לא חדר התודעה, זה מין הדחקה אדירה של רצון, זה לא יקרה כשעמה לקשר אז עוד ירידה באנטיקליימקס יש ככולם אנו על הקשר שכולם בסדר ואז ניתוק מגע, עוד חמש דקות, מתעסק בדוגמאות טכניים והם מתחילים לצוף הביתה בדוגמה ופתאום אתה מתמלא בתחושה של ריקנות השעה 16.00, טלפון ומקבלת טלפון אמא, שתפתחי בקבוק קודרק מתקנותן התוראה תפתחי את הארון ומסגי קוניאק ואז סיפרה את זה גם גביה והשמחה גדלה שקול ועזמל, שר לי כולם אני כל הזמן ממשל לי את התמונה של הכיפה קורסת וכשאני דיווחתי על זה אחורה וניסיתי לנסח את התחושב שלי בזהירות כי אני מאוד נזהב לזה שהגיד שהכל חרב שנבא ביתו את בראש זה לא חרב, אז נורא נסחתי את זה בזהירות ואומרה לי שזה אושמה גרעית, היא פקורה שאת נימו. שקול לכרד, נזמין לכרד איך תראו לך את הצעות? בסדר גמור. אני לא חושב גם כמה על דרישות, אבל בסך הכל בסדר גמור. מבקמן, האם נראה לכם בסך הכל פגיעות טובות? הכי יובי, המטרה כנראה הושפתה גם תוכנה. ככה התלוצאה, אז שהם הלכו לפיתור זה וזה שמול לבנון כי יש להם עוד עוד איזה מרבה דלק אני חושב שאני ראיתי את זמינים עכשיו צריך לנכון בסדר כדי שאני לא יודעת אבל אני אומר לי, אני חושב שזה פתע אחר פריד ההיסטריה שעולה על הקשר והודיעה על המבנים, עד עכשיו היה בסדר עכשיו תזרעו בנחיתה ככה, כאילו, עוד על הדרצים אני חושב שזה היתר אמירה של לבטא את הפרקות המתחת שלא יורד גרום להגיד לנו איזו מילה טובה מה שאני הכי זוכר זה הקטע של היציאה מתזמינות אתם נדמה, כמצד מדרום זה מפסק לא די רעיון וזה מתחילת מחדש אנשים שיוצאים מתוך אווירון וכולם הפצצה לא חזרה, נחיטה ואף מטוס לא נשאר שם, כל אחר מטוס, אמשה פשוט, אם שאתה לא יוצא, אתה לא אתה בן אדם יוצא, או לא אתה מה שנוצר לך בנות. זה לא היה אחריבות, יומצנו אותו, לא עמדנו מול איזה קיר, הצלמנו, זה ציפ פיסטורי. זהו. קם, אני חושב שהיה לנו פאק. כדאי זכריך, כי אני לא יודעת למוצא להם, אני שוכח בקדמי שלהם. זהו. מה אתם אומרים? תורים, השמעתי. שאמרים לכם, בצד זאת, התורים, איננו עוד. עוד לא. ועכשיו אנחנו יכולים לומר, לילדינו החמיבים, אתם קוראים לו חמיבה. תודה. כשאני חוזר חזרה, איזה חייר שמכח טרם, מספר לי בהתרגשות רבה, שהממשלה שלנו הודיעה, בניגוד לכמה שהדעתי, שהממשלה שלנו לא תודיעה. וההודעה הזאת כנראה הייתה בהשפעת המחירות שהיו בזמן קצר אחרי זה הביצוע של המבצע, מי שאומר את זה הוא מידע לעצמו בעיניי אני אשלח בחורים יהודיים משכנת מוות או לשווי שהוא קרוע ממוות משום שהברברים האלה היו מענים את בחרינו, הנה היא תופת לממחירות אני אשלח בחורים שלנו אני חושב שבראייה היהודית של עם ישראל, בראיית עם ישראל וגם בראיית העולם המערבי זה אחד מהמלצאים החשובים ביותר של המאה השנה האחרונות כשאני לפעמים נותן את ההרצאה שאני כבר מאוד לא אוהב לתת אותה כי היא שחוקה בעיניי על מורשת הקרב של תקיפת הקור השקף האחרון אצלי במצגת תמיד אומר שה... הגיבורים של המבצע הזה אינם מתייסים. הגיבורים של המבצע הזה, או אולי הגיבור של המבצע הזה, הוא מי שהיה לו את העומק ההיסטורי, את הפרספקטיבה שהולכת מהשואה עד איומים קיומיים על מדינת ישראל, ובניגוד לכל תקדום היסטורי, בניגוד לכל העצות של היועצים המקצועיים. הטובים ביותר שלו, והיו לו יועצים מקצועיים טובים לנושא עמודיים והאסטרטגיה, שאמרו לו שיש יותר סיכונים במבצע מאשר סיכויים. אני חושב שיש פה דוגמה שראויה לו לימוד. של מנהיג שיודע ברגע הנכון, לא תמיד זה נכון להתעלם מהיצוד של היועצים, אבל ברגע הנכון, בסוגיה מאוד ייחודית, מאוד היסטורית, לקחת את ההחלטה. והוא הגיבור הגדול. ראש ממשל תסייר, מנחם בזמן. אני מקווה שיש מישהו שהיום מחפש את האיזונות הבאה לחסל או לפגוע באיום הקיר מגן מדינת ישראל ולא מתעסק בה בעסקיו הפוליטיים ובמעשר המוסרים פחות או יותר נגד הפלסטינים זה מסך מהפרוטוניזם סלח לי תשמע, אפשר לצאת את המחמאה של המטרה היא לא להרים? זה לא אבחד אורמלד, אבל זה ניכר בכל דבר. שמלחמה לא נגמורת הלחמה, שלא ירגו. אלכסנדה וגדולה מרחב המשגדה. צריך להסתכל אפשר להבין את הישראלים שהוצטיידים בדרכונים אירופאים אני אומר את זה אולי קצת בצער, אני עוד לא עשיתי את זה אבל כנראה כמו לא אעשה לגדול חברה אופורטוניסטית ואידוניסטית כמו שאנחנו לא משנה איזה טכנולוגיה וכמה טכנולוגיות יהיה לה היא לא תנצח חברה אידוניסטית לעולם יכול להיות שהכעס הרב של מפקד חיל האוויר לנושא הסרבנים המכתב הטייסים נובע בין היתר מכך שבראש החותמים עומד אחד המפקדים המוארכים ביותר בחיל האוויר קטל הלוף במילואים ישתח ספקטור הוא הקצין הבכיר ביותר שחתם על המכתב ועכשיו הטייס לדוגמה גורם מבוכר הבעל, החייל שדמיד קידש את מעמדו בלב הקונסנזוס הישראלי יש מולכתב שני דברים ואחד מהם אסור לעשות מעשים בלתי חוקיים זה לא מוטל בסופו ואני מסרק בסופו זה מה? לא? שתיים, הכיבוש משחית. מלחמה זאת היה ערכות למלחמה הזאת. הייתה כמו הזמנה לישראל לפעול פעולה אסטרטגית נגד מי שמאיים עליה באמת, וזה איראן, המפעל האטומי האיראני. ולא קם מי ש... עשה מה שבגי נעשה אמר אוקיי, אגזמתם חברים חוצפה כזאת לא תעבור זה גם מתחילה מסוכן העניין הזה ו... במקום להתעסק עם האדון אנחנו נתעסק עם הכלב מודאג, כמו שלא הייתי מודאג לפני 20 שנה אני יותר מודאג כי אתה רואה את הנחישות ואת אתה רואה את האיבה, אתה רואה את ה... אתה רואה גם אצל הרבים אצלנו חוסר מיתחו... זה אין סכם זה לא יהיה ביום אחד, בסדר, אבל זה... זה לא ירח זמן זה לא תחליף לקצת משהו אחר, קצת זה הקשר מקור האטומי בין שאז עשינו את זה בגלל לא פחד מהוורד לזכותו ו והיום אפילו לא חשבנו את זה. אני מתכוון מי שאת צריך לחשוב. אני למשל, חלק מהאנשים הדור הצעיר שאני מסתכל עליהם, אני פעמים מרגיש שהם לא יהודים בעצם. שהם מנסות. אנחנו ישראלים אבל אנחנו שגדלנו על מדינה מדינה להמין עוד עוד קויים כבר דוקטורים איך לתקוף את הקורי אייני אישית אני מאמין שזאת משימה אפשרית אני חושב שבין העת הדמייצר הוא גם הרע ש... ישראל שיש לה כוח גם יודעת להשתמש בו שיצחן, זה מה שחשוב בדרך כלל אתה מחזיק כוח ואתה לא מפגין יכולת או רצון או יכולת להשתמש בו או נכונות להשתמש בו אבל כשאתה מפגין נכונות להשתמש וזה היה אף אחד לא מייחס את זה לבגין באופן אישי כגלגלור אני חושב שמייחסים את זה יותר להנהגה בישראל להנהגות שקמות בישראל מדי פעם אז יכולה לקום הנהגה בישראל שתחשבת כמו זה היפות דן והנבות של אילן יש פה עוד דבר מעניין של גורל הרי זה פסי טברות שתמיד יש שווי שנמשך איתך אחרי שאתה נוסע כמו אומרי ופה הפסי טברות הוא לפני, זה הגורל שלפני שכבר מרמז על המחלתם, על המאבן וזה כאלה שואלך פה פקדש מה קולים ברגעים כאלה כל שיר כל אמירה נעשה הייתי רוצה לדעת מה אתה רואה משם שאנחנו לא רואים מכאן אני אספר לך מה שרואה מכאן זה באמת מגיב כדור הארץ שלנו הוא יפה את זה, קודם כל הוא באמת יפה את זה אבל מה שיותר מעניין זה שהאטמוספירה היא זקיקה, מאוד קקה האטמוספירה הזאת ששומעת עלינו ומאחרת לנו לפיורצה, לנשום ו... אני חושב שאני שמור עליה כי אני לא באת אלינו אני לא באת אלינו מצווה לך אל תשמע כלי רחוקי שלי אל תשמע כלי שרינך, שרינך, כל פורם ועור, כל פוחר בני, ומעל הזמן. לצוות רבה, ארץ אור הבא, וגרפים וברא, מתגשות בדיוק. נתעשות לדעת, נפרדות כאן, נתעדת כאן, ובקש עדן, ובקש עדן, סך מושטות עמיין, לא יוכל למצוא, בבשר הבא, אחרוי ימין, אחרוי אולי, תקלו היום שביבן פרידה, עבודה לך כתבו חיי. קחה כותר אגב

נסלול לערוץ הפנדיטל. הסיפור של הקור הגרעיני הצרפתי בעיראק מתחילות בשלהי ממשלת רבין הראשונה. כאשר שר החוץ שלו, איגל אלון, היה אדם בלחושים מפותחים, וכאשר התחילו להגיע הידיעות על המשמעות של הקור הצרפתי הזה, אחרי שזדמם חוסי ניסה את מזלו במדינות אחרות וזה לא הלך אז הוא הלך לדבר על ליבם של הצרפתים שלא ישלחו את זה וכדומה הוא הלך חרץ בידיו מוזיקה ב-77-78 הגיעו העדיות הראשונות שהיראקים עוסקים בהכנות לפישת יכולת גרעינית. הראש שלה היא ידעה שקיימת בעיה כזאת, והיא נחתה את כל מי שעוסק בנושא הזה לסוף מודיעין.

הוקם צוות שבו, אני לא בטוח שחשבו בכלל על התקיפה, אלא על הכל אחרי ההסכם שנחתן במצרפת לבני רק על בניית הכל. וראש הראשון התהיל עליי להרכז את הנושא. הוא כך בשומרי ראש ובעוזרו האישי.

יחאל קדישאי, צועד מר בגין לעבר מה שתהיה ככל הנראה, ויש כתו לעתיד. אך הפעם כאורחו של ראש הממשלה יצחק רבין. לנוכח עשרות צפתי טלוויזיה מרחבי העולם, צלמים, עיתונאים בשדרים מקומיים, מתחילים השניים ללא גינום לטקס מיוחדים בשיחתם. אני מבקש להודות לראש הממשלה על השיחה החשובה שניהלנה הבוקר לקראת העברת השלטון ראש הממשלה עשה להיום מידע חשוב ברגע שהוא קיבל את התיק הזה ופתח אותו ואיין בו זהו כנס פעם ראשונה קריבת ממשלה נרחבת גדולה הנושא שלה היה גבע, גבע זה ראשי תיבות גרעין במדינות ערב בראשית 78' העניין הובא בפעם הראשונה להטיעתם של חברי ועדת השרים לענייני ביטחון והם קיבלו, השרים, קיבלו בפעם הראשונה הרצאה מקיפה מאנשי הוועדה לאנרגיה אטומית מי המודיעין?

מי המוסד? מי מומחים אחרים? איך עומד הנושא הגרעיני במדינות? בא אולם בכלל, איך עומד במדינות הרב-מברק וברק?

במעגל הסובב אותנו במיוחד. המסקנות היום שערכו. וזה מסוכן ולכן גם היה תמריץ רציני מאוד לדרג המדיני לפעול בצינורות הדיפלומטיים מכיוון שהטיפול במישור הדיפלומטי של עצמו לא היה יכול להספיק היה צריך גם לומר את זה בעדירות לגבות אותו באמצעים נוספים ויש במדינת ישראל מוסד אחד שתפקידו לעסוק גם בעניינים מן הסוג הזה לא רק עסקנו תודה. בהכוונת הייסוף המודיעין, אלא גם בניסיונות סיכול של המאמץ העיראקי וביצלו כמה וכמה מבצעי סיכול, שאני לא אופרת אותם כאן אבל היו כמה וכמה מבצעי סיכול שדחו את לוח הזמנים העיראקים בשנים זה לא עצר את הפרויקט, כי גם צרפת עצמה הייתה על מתניה ועל טכנאיה עבדה בפרויקט בפחד רק אני הגעתי למסקנה שאין בכוחנו, בכוח של המוסד להמשיך ולסכל את הקפחת הקור הלכתי לרפול ואמרתי לו עד כאן אנחנו עשינו את שלנו ומכאן ואילך צריך לחשוב על פעולה צדקת.

צבאית. כבר ראשונה חשבו על פעולה משולבת אווירית כלכאית. כאשר הקמנה הייתה מחשבה כבר שניצור יכולת משותפת של רוסד וצהר לתקוף את הקור הזה קרקעית זה ירד מהר מאוד מהר הפרק ועזר וייטפא שעדיין היה שר הביטחון הוא האיש שאמר אם זה יעשה יעשה זה רק בגדול כולם יש לי חגות דיומיים אבל... אני לא צריך לדעת דווקא על פרצה אחת ודווקא לא נראה נפיעה בעלה זה כלומר זה היה איזשהו... מה היה קטע?

כבר לא יודעת איך קטע, זה היה זכר שפיר כמו במסתכלי מענן במענה, לא יודע מה קורה זמן שמונה עשרה חצי היה פיקור שכיר יש פה סיפור במספר מעגלים באמת המעגל האישי שהוא אף פעם לא זה שנחשף אתה רואה בסרט פרצה עשרית זה מזכיר במידה מסוימת להבטל, כן, יש ספר של דום וולף שמספר את דרייט סטאפ שמספר את סיפור האסטרונאוטי האמריקאי שבעה חבר'ה, מרות איתם טייסים שגדלו מהחל מהחווה בסאנטה קוטה לאט לאט, אנחנו מדברים בתוך חצי מהחיל אוויר האמריקאי ומגיע להכרה מה הוא רוצה לעשות ומלוקח את האתגר של להפוך להיות אסטרונאוט חיל אוויר אמריקאי בסוף אנחנו נראים פה מעגל של אנשים שמי ניה, איזשהו סיפור ילד ישראלי, במובן ועד המילה, אתה הולך אחורה, אתה מוצא את האנשים, זה גע אלי בזיוק כיפוץ, זה גע אלי בשיעיר, איתי על חי אוויר, נכנס יקור העיתוך הזה של קורס טייס, וזה לא משנה כרגע אם הוא הגיע לשם, כי כל חייו הוא רצה להיות שם, הוא פשוט הגיע לשם. אני ואלה שפשוט הלכו לקורס טייס, כמו שכולנו הלכו. לא, אף פעם לא חשבתי להיות טייס או משהו כזה. הוא פשוט ירחם כמו סטייס ואני מתכוון שלא איפה אותי אז זה ספס אני גדלתי בבית שהוא חיל אוויר האבי היה ממקימי חיל אוויר הוא היה בצוות התעשים הראשון של תמה דוד חותמי היה גם כן יחד איתו שם הם היו ביחד הוא היה מפקד תעשת, אבי היה תחת פיקודו אבל הם היו באמת, אתה קורא לזה DNA הם היו בגרעין שהקים את מערך הקרב של חיל אוויר כחשה. שאנחנו קבלנו בתוך האווירה בציונות, בתוך תהליך הבנייה והעצירה של החיל, הם האנשים שאין באמת הלשו במותח חיל.

אז זה לא היה רחוק מלבי. אני בגיל 13 קיבלתי מתנה לבר מצווה, טיסה ופוגע. זה לא פריק של טיסארי, זה לא משהו שהוא... אין לנו אלה שאוהבים את זה יותר מדי או משהו כזה.

ובאופן מפתיע, בין בקורס שלי, אני טסתי עד בי-50. בדיעבד יצא שאני הייתי ראשון בנים שסיים קורס טייס, הבנים של דור המייסדים שסיים קורס טייס, שמדו למגע של המסדרים, הייתה התרגשות גדולה כמובן, הביאו הזכה לראות את זה, הוא נפטר מהתקף לב לפני שהגעסתי קורס טייס. אבל זכרו ונשמתו איתי בעניין הזה, אין ספק שזה שימש איזשהו נתח בתהליך קבלת ההחלטות, הולך יובייקטי מודע שהיא הולכת לקורס טייס, וזה בא לי בטבעיות.

בין השמונה תעשה הכי טוב תעשי טבעי טוב לדעתי הוא איילן רמון פשוט נולד עם סטיק ביד עוד תעשי טבעי טוב זה ספקטור תעשי טבעי טוב נחומי תעשי טבעי טוב דובי, תעשי מצוין, תעשי טבעי טוב אני לא יכול להגיד שהיית קשה להביא תוצאות זה קשה ליהנות מזה, זה בא ממותר טבעי זה לא שזה יש לך, זה לא שאין לך, זה לא, אין פה שום מוסחה אחרת ויש אנשים שהם עובדים יום יום, שעה שעה כדי להגיע לתוצאות ידלין, חגי, קאץ ואני אנחנו טסים בינוניים שנוסענו טסים טובים בגלל ש כל אחד מסיר אותיו הוא חגי כי הוא מאוד מאוד חכם מצליח עם הראש לדבר על הידיים וידלין ואני כי אנחנו טיפוסים מאוד אגרסיביים ורז הוא הכל גם ראש יש לו ידיים חורבנות יש לו אישיות חזקה והוא פייטר לא נורא, הוא איש אמיץ. בסדר נקרא, אז לא היה מאמצנן בקורס, אבל אני זכר ביום הורים שאמא מגיעה ואנחנו עושים... לקורס עם האלה ואתה מה שאלה את הרשמות ששואלת אותי היא אומרים זה מה קורה עם המודחים, לאן שולחים מופע הייתה לה סימה טו��ה לזה היא לא שאלה את זה סתם, זה לא בגלל שהיא פרנואית אני הייתי חניך מאוד גבולי, גם ראתה הכירה אותי לאורך 18 שנים שקדמו לזה והיא היהה לה ספק אם אני אגמור את הקורס, כמו שלי היה ספק גדול אם אני אגמור את הקורס והדברים האלה היו אובייקטיביים, הם לא היו סובייקטיביים וזה באמת שלא נשאיב זכר כי אני הייתי חמיך בתקופה מסוימה בקורס לפחות די גבולי, ואחר כך למדתי לאט לאט לטוס ונסעתי מפקדת עשת ודברים אחרים, כשזה כשהוא הזכיר את זה זה כבר היה קוריוז, אבל באותו זמן זה היה שלה במקום אז חלקנו היו כאלה, חלקנו היו כאלה, כן והיופי שאנחנו זכינו בו היה זה שבאמת בכל התהליך הזה שאתה בונה את עצמך כל אורך החיים כל אחד בדרכו פיוס את מעמדו, את דרכו בחיל האוויר, במערך הקרב של חיל האוויר והגיע בסופו של דבר בזמן ובמקום להשתתף באותה משימה ספציפית שבאה לביתוי בקבוצת השמיניית המבצעים שמביאים את זה לבית מימוש סבול לימה שתהיה כבר כבר כמה?

זה כשנתחת את המטה איזה חשדים איזה דרכים זה שמיים מה עוברם על הפרק מה אחרות איזה גבי שתת פוסעים עצבו העריץ שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים שתת פוסעים אז ימינו ידיו נצח את תובעי ידידיו כדי להשתלט על ים והכין בשביל הילדים שלנו את הרב שרק יועקטיליון שניצה עם קצצות אקומיות היה מכיל אותם בלי לחיים, אבל בלעביב הוא פצחת כפה ואין שם איזה חייבים, בפריפה, כדי לחשב לדן היהודי בארצו כשחיברת את הקור הזה עם העצרות הביטווסקות של סטר פוסה הוא רצה בעצם להיות האמי והמופיעי כלעולם הערבי והוא הבין בצורה חיבורה שתסרעים הוא מתנאוויס ואז הוא אמר, אני אשיק את הדבר הכי חזק שאני יכול להשיג והדבר הכי חזק שאני יכול להשיג זה גרעין וגרעין. כי מדומני שבגין... לא היה היחיד מראשי הממשלה שכישר את הדילמות הגרעיניות של ישראל והאזור בלקחי השואה התחיל בזה בן גוריון והמשיכו כל האחרים כי השואה חרטה בתודעה בוודאי של הגור ההוא אבל לפי דעתי גם של הגור הנוכחי סריטה כל כך עמוקה, צלקת כל כך נוהה שבכל פעם שמגיעים לדילמות הקשורות ולעבוד בשאלה של מאזני כוחות ואפשרויות שבידי אויבינו יהיה נשק שיאפשר להם להשמידנו, יהיו גדולים, חוויות, זיכרונות, הולככים מהימים הנוראים האלה, משפיעים על יצורות המשפחות.

ולצווה מדיניות. בכל הגדול הזה אני חוזר ואומר שמאז האלוהים ברא את האדם ואדם יסר את הסכם לא נעשו מעשי האכזריות והימית ליהודים באירופה כביש שהם בוצעו על ידי הגרמנים בימי השלטון הנציני או סוציאליסטי. אצל בגין עם כל הרגישות שלו עם כל זה שהוא עצמו היה פליט מפליטי השואה.

על אחת כיוור אחד לי, הורי משפחתי משפחת אבי כולה ללא סמין הכלל, נספטה בשעון אין לי אף קרוב משפחה משום סוג שהוא מהצד הזה לא בן דוד, ולא דוד, ולא סבא ולא הכרתי כלום שומע אחי ואני זה דור ההמשך היחיד של אותו שבד שנכחד כולו נשחט לא אני לא מת מטעטריטיבית. אני מאוד מודע לגורל הזה. מאוד חושב את זה.

נושא את השם של הורי אבי כל יום. אני קבוע אל שמור שסבי מצד עני שאני מצלח על ידי הנאצים. הוא רואה משפחה של אמא שלי, הנאצים מסליעו אותנו.

אני הגדלתי. העניין הזה שאני קבוע אל שמור. והעניין הזה ששואה השנייה לא תהיה מעט ישראל זה מה שיש את הצרוב אצלך. לא צרוב, זה אני זה אשכן זה אני עם רז, עם מוביל המבנה הגורל ייעד אותנו כאילו לקראת הדבר הזה ודאג שנכיר אחת השני קודם לכן ונבלג תקופה ממושכת בסנדיאגו נשלחנו בארצות הברית, בסיס שנקרא מרמר, נבל סטיישן טסנו שם בטופ גאד, תראי את הסרט אנחנו היינו מין טום קרוז כאלה, מגיליס לא הייתה שם אבל הרעיון היה שאנחנו נלמד לטוס על פנטום נבל נגד מטוסי F5E שזה מטוסים שאז נרקשו על ידי סעודיה וירדן רצינו ללמוד איך להתמודד מולם זה לא היה מוצר אבל זאת הייתה הכוונה האמריקאים יהיו מונעים לראות אתנו מה זה הסיפור הזה עם הטייסים הישראלים שאומרים שהם כל כך טובים אנחנו לא יודעים שאנחנו פה יותר טובים טוב, אני חושב הייתה השעה ביותר נקי וסנדעים בעבודה המשתפת שלנו אני לפחות כך זוכר את זה תודה.

לא הייתי שם הפקד שלו, היינו שני תעשי, אחד קצת טרפתי, אחד קצת פחות אותי. טסנו, זה היה אחד הדברים הכי יפים שקראו לי לפחות, אני חושב שגם לדעו לי בחיים. סנדיאגו, שעות השביעי, זה לא רק הקורס, זה גם כל ה... לא אשכח טיסה אחת שמכחו אותנו בזרח שבוע, שבת, לישון. טסנו ללס וגאס, לבסיסי, הלכי להבין שני קרנליס.

כמו זה אמרו, נכנס לביזיטה אומניה. ואחר כך למחרת טסנו משם לסן פרנסיסקו. מעל ה...

איך נקרא הגם המופלא הזה? בלג טהרון. וננחיתה הזו בסן פרנסיסקו, בסיס של הנביא על יד העיר, לכל ה...

הדרך חזרה עצרנו בפורט וולף, ביד דלאס. שם היה מפעל עדיין. המפעל שניצר ב-2016 זה היה General Dynamics, קום שם מפעל חדש, ודיברו על מטוס העתיד, שחילה דיר אמריקאי, שזה ה-2016. ושנינו עמדנו שם כמו ילדים חולמים, הסתכלנו בפלא הזה, שנראה למטוס צעצוע, חלומו שקרות היה סקראב.

נגענו, הצטלמנו, וחזרנו לארץ כל אחד את הסט הפנטום שלו. מבלי לדעת ששלוש שנים מאוחר יותר, נהיה בצוות הקמה. פייטייס 2016 תקיפת מטרות בעיראק במיתוסי קורנס ותדלוק באוויר הייתה אחת מפקודות חיל האוויר שנוכנות עוד לפני מלחמת יום הכיפורים כנחנות נעשו קודם כל בעריה של התדלוק הכתרנו כשירות שלושת אישות פנטומים לעשו שחקות שלושת אישות סקייר כשכל אחד התאמן בעריה של תחרוך עשינו תרגילים אף אחד לא ידע שהוא דווקא בינתיים קרה מה שקרה באיראן, המהפכה ההומניסטית ובארצות הברית היו בסטנד ביי F-16 מוכנים להציעה לאיראן לפי הזמנה של השעה ולהיכוון ואז עזר ויצמן כשר ביטחון בשיחות עם עמיתים באמריקה ניסה לשדל אותם להעביר המטוסים אלינו ובעצם ההסכמה ניתנה בשיחה של ראש הממשלה בג'רנדל ולגיני עם הנשיא קרטר, הוא ביקש ולמחת בה התשובה אתם מקבלים את המצבים האלה כשההמשסר היו באופק, אז מידי תגיע יתעק על הרבמות כי זה היה בהחלט נפצע שאני זכרתי מחד האופציות שהוציגו הצטרחת כ-24 מטוסים בדרך כדי להגיע בסוף ל-4 מטוסים מושקעים בתקיפה וזה היה קצת תשקעה גדולה עם סיכונים גדולים שבאמת כל חלק מהתהליך שבאמזון תדלק את זה, זה מתדלק את זה יגיע למצב שבאמת האמינות תהיה כי מעכות מעשית, אם לא היינו מקבלים את המטוסים האיראנים את המטוסים שלנו שרצו להזמין הם תמיד מולד בסוף 82 כלומר אחרי הזמן שהוא בכלל הקו האדום שקבעת את תוקים, לכאור לכן ה-16 האיראני למעשה הצילו אותנו מבחינה זאת לתת לנו את האופציה אבל זה הסיוע של איראן, למה לא להתקוף את איראן? באופן טבעי שאף ראש הממשלה שיהיה פה החלטה פה אחת של כל הממשלה על כל מרכיביה ראש הממשלה מנחם בגין ענר השלום לא הסכים שאנחנו נציג את המבצע מפני השרים לפני שהתקיים דיון בשאלה האם.

וטענתו הייתה שהוא לא רוצה שהאיך ישפיע על האם. הוא לא רצה שהשרים יתחשבו עם הקצר מסוכן או לא מסוכן, פיזיבילי אפשרי לביצוע או לא, ולפיזי החליטו אם הם מאשרים או לא. בגין נתן את רשות התיבור קודם כל למי שיתנגד לתוכנית. וכמובן בכל ממשלה יש אנשים שיש להם ערך סגולי יותר בקורה מאחריהם, אז נשארו שני. שני שרים חשובים שמחלטה הייתה מאוד חשובה אחד זה הגאל ידין שהיה ראש דש הוא גם היה הרמטכאל השני של צהל והשר השני שדעתו נחשבה היה יוסף בורק מנהיגה של המבדל והם התנגדו לאורך כל הדרך היקור שאלה בגין עם חלק מהשרים שלו של ידין ובורק וגם אנשים מחוצים שלו כמו ויצמן שהצטרם שלו קודם כנראה תודה.

שאומרו, זה היה רק כמה שנים תוך אחרי הסכמה של העומדים עם מצרים שהדרך לשרדו ניצח התיכון זה לא דרך הזאת היום זה נראה מובן מאליו, אבל אז זה היה רחוק מלהיות מובן מאליו מה פתאום לעשות לתוס לשם השמח? שמח אתה מועסקם של העומדים עם מצרים, לחתום הסכם של העומדים עם לבנון כן, ככה זה נראה ואחר כך נוסטו עוד מדינה ועוד מדינה מה פתאום לתוס זה להפציץ? אז צריך להביע אנחנו סין אנחנו קבלנו שמידה שעובר הוור יהיה נמצא הסיכון להזכר של אום יצרים שאנחנו באמצע סיני הוא סיכון גדול מאוד וכשהמודיעין שם את זה לשולחן הוא נראה כבוד יצחק חופי, ראש המוסעד ויושע סגי הם עושים לזכותו של ראש המוסעד חדש, הוא ידע שאני שדעתי הפוכר לשלו תודה. שהוא ביקש ממני לבוא ולהציג את המתקים בגן היה נחוש בין האטור לבצועה לא כולן הייתה לו מאותה דעה אני רופא הייתי מאוד בעדה הייתי הרבה ספרות עם בגן בנושא הזה והיו לי גם הרבה קשר עם מנחם בגן הרבה מהנושא השכנוע והחשיבות של ביצוע העניין תודה רבה.

אחד הדברים שאני הרגשתי אצלו זה מלווה באותו פתק שהוא כתב לי את הדעת סופות בדיונים האם אסי 3 זה משחק ילדים נרדים שבאו היום לגלעת חיל האוויר החוויה מוכרת שנה אחר שנה הם באים לכאן להיזכר בסבתא באלה שאינם, באלה שנלחמו בשחקים את מלחמות הקיון של עם ישראל סגן ראש הממשלה הפרופסור יגאל יבין התליק את נר הזיכרון ידין שחל את אחיו, התייס ואת מתי סוכניק במלחמת השחור אני לא רוצה לגמור במה זה תהיה קרקע אפילו איזה פרקמנים אחרי שהוא עזב את תפקידו אמר שהאחרונות היו כיפרים שם עמדים קפפתו כנח המטוס אחרי השירות האלה של ידעים בכל פעם מה אני חושב שזה עוד שואל את זה. אני... נפל לי הסיכון כאילו שאני אומר, תשמעו, אולי באמת צריך לקבל מושג על מה הסיכונים.

אני גם כן לא יודע את הסוג, אבל יש לי איזה מושג מסוים, יותר מה שלא. ואז לקחתי את הדוגמה של תקיפות דחמק ביום כיפור שבהם אחוזי השחיפה שלנו היו חפשיק 1 אחוז כלומר בערך 100 גיחות ניבדנו בפוס אחד ואמרתי זה בערך דרגת הסיכות שאני חושב ש... אנחנו צריכים להעריך אותה אלוהים יודע להגיד מה אם זה נכון או לא אבל אני אומר זה בערך מה שאני יכולתי לעשות כקנה מידע בסופו של דבר, ראש הממשלה אמר לי, לך לסגן ראש הממשלה של המתנגד האחרון. בעצם לא זה התמוי, כי יש נכלה מאוד חדושה, הם לא עושים כמו ש... החלטתי אליו לדבר שלו בממשלה'י בערב, הצגתי בפניו שוב את כל המסכים, הסברתי לו בשקט, לא בלעת קרב של ממשלה את כל העניין ואת כל נקודות ההשקפה שלי, והוא אמר לי, מסכים.

הוא אמר, אם ככה אז אני מסכים, אני בא, אני אראה. בפנף נהרם כל החומר הזה, הוא שומע את כל האנשים האלה והוא צריך לבד לקבל את ההחלטה, יאלף לטוב ולרע כשהגיע תורו של בגל לדבר בסוף הדיון הוא פתח את דבריו ואומרו שעון גדול תלוי מעל ראשינו והוא מתקתק לפה זה שוב אסוציאציה מספרות השואה כי אחד הספרים המרשימים ביותר של קצתניק תודה. זה נקרא שעון אשר מעל הראש. וזה בדיוק הדבר. שעון בודל היה תלוי מעל רשמו, והוא טיק טק.

ומגן החליט להפסיק את הטיק טוק הזה. כשהתמניתי לתפקיד מפקד כנב בצירת הפתיחה שעשה לי מפקד חילבי רעיבי הוא קרא לענת את המקוד הזה והוא אמר לי, עוד 7 חדשים אנחנו הולכים לקבל פסק 16 אתה תחיל לחשוב על האפשרות שאם הם תושבים ועוד כך, תקודת הכרובה תורמית. אני הייתי בקדמת סיפור של שרה ראשונה, אז בווינטיביזו, תל עליי, עברי, גלן, סקרה, הוא, סלע, שעזר, מרוצה, ואני אתחת לדבר בזה מילה, ויש לי מרמון שיש לי את הסוד הראשון שלי והיחיד דרך זמן התל אסורית בהתחלה היה דרך שזה טיפה מחוץ לטווח, למה היה בעיה להגיע אבל יש בעיה ללכות חזרנות, כמובן כשללכות בירדן או שנמתושתם את הסיון כשחזרנו מארצית הברית, מהלימוד של 2016 עברי שהיה מפקיד חי נביאו, ביקשנו איתנו להתאמן בתיסות ארוכות טווח ותקיפות קאקה אני חושב שכולם רואו אותו כמטוז קרב, לקרבות הריב ולם זו הייתה הפתעה. צריך לזכור שבתרבות של חיל האוויר, באירחיה של חיל האוויר, משימת תקיפת אוויר קרקע היא הרבה יותר ממוחה משימת ירות, קרבות אוויר והפלת מטוסים. הקור עצמו זה אחד הדברות הכי קלות שיש לנו.

כי מתאה גדולה, אופיינית במילכה, אתה לא יכול לטעות בין בית באזה או בית בתרפאות, אתה צריך לתקופת אותו בית. תודה. כשהבעיה לא הייתה פה בתמונה שלו והיא הייתה בגלגל שם ולכן המודל היה יותר לבדוק את יכולות הדולב גם עמא שהנתנשם בשם המקלס בו זמנית גם הגיעו שאלות מנתחי לאוויר על איזה טווח המטוס יכול להגיע והשאלות גם הובילו לתצורות מסוימות, למהירויות מסוימות ואילן רמון שהיה קצין הניבות והבד על כל החישובים תודה.

אני שהייתי סגן לפקד טייסת שהיה אחראיון על האימונים, עשינו לעצמנו את החשבון לאן רוצים להגיע ומהר מאוד הבנו שרוצים להגיע עם 600 מים. מרוב השעה הטייסת התוקמה התחלנו להבצע מודלים של ארוך טווח. אז הבאו ש...

מתוכנן משהו כזה, זאת אומרת בונים יכולת כזאת. אני לא זוכר במפורט מתי ישבתי עם רז ודברנו לראשונה שמתוכנן כזה מבצע. תודה רבה. כשהתחלנו לבצע את התרגולים היתר מדויקים היינו תשים טיסות מודל של נמרים רמדווי, תשים אזור כפרסין, יורדים לשרן תשים חזרה, תוקפים את אזור יחידת הבקרה של...

מצפה רמון יש פה ציפורים בזווה 4,000 יש שם כיפה זה עשה לקוים את האנלוגיה המתאימה ולקחנו בעצם איזשהו חוט ומדדנו את הרדיוס של 600 מייל ראינו שבמצרים זה לא נופל בשום מקום, ובלילוב זה לא נופל בשום מקום ערכי, ובסוריה זה לא מגיע לפי מקום פה בעצם. המקום העיקרי שאליו זה מגיע ומדאיג את מדינת ישראל זה בגדל. תספקטור היה מפגדי הדגול ואני הרץ ב-1973, אני בעצם געתי ל-1973 ב-1947 עברי היה מפקד תל נוף, הוא שלח אותי להספקה לפנטום כשהייתי 116 ימי ואחרי שספקטור בא להרצות לנו על הרצאה קרב אוויר אמת, אני הסתכלתי על הבחור שפעיל שם חדר תדרכים וכן, אמרתי כזה, איך אלה אני רוצה לשיר מפקד שלי בחיל האוויר שאני למדתי, שגדלתי מפקדי כנפות היו באחוז נקר וברובה, כשאני הייתי לאיסטר שוליים מאוד בתחום התסתים עוד מאז שאני התחלתי בחיל האוויר להתקדם ולראות את עצמי כמפקד היה מנוע מגמור איתי שאני לא כזה אהיה ואני אין אני רוצה להיות אחר כנראה שידעתי שיש את המבצע הזה, הוא יוטל כנראה על כנף של פיקודים התכוון להשתתף ובניתי אז למפקד חיל האוויר בפגשה פשוטה יפידתי עלינו שיחה אחת או שתיים ובשתיהם הוא אמר, לא בצורה נחרצת לגמרי, אבל הוא אמר שזה לא נראה זה נכון שאני לא המלצתי שהוא ישתתף אבל השארתי לו את הפתח ללטלר ולתקל הפול היה עובר בכנף, הלוך חזור כמעט מגדול ביום כך שהיה לי קל מאוד להירט אותו ויום אחד תפסתי אותו בדרך למטוס הקל שלו וישרנו בלחונית שלו וחמש דקות כשלא דיברנו להגיש עם בחוץ, הוא לא יכל לצאת.

אמרתי לספקטור, תשמע, אם אני הייתי מפקד כנף, קודם כל אני הייתי טס. אחר כך שיעשו את כל מה שהם רצים. אני לא רציתי לקשות את מפקדת העשות.

ומה שקרה במבצע כזה, למעשה מפקד הבסיס צריך להיות כפוף מבצעית למפקדת העשות. לכנועם שזה היה מקרה זרען. זה יוצר דילמה, קשה למפקד. אני חששתי בהתחלה כשאתה דיבר על זה אחרי שהוא, בתחלה כשהוא דיבר על זה שהוא יבא על יציון, אחרי שהוא דיבר על זה שהוא יבנה, חששתי שזה יפריע לי.

גם חששתי מזה ש... בכל זאת, במשימה כזאת צריכה להישת אנשים שמיוצאים, שיש להם מחייר בניסיון, ו... מה הכי גבוה על המטוס? בהכרח זה לא הולך לפקד הבסיס.

אני אומרת, אני מטען לעצמי, אני מפקד כמאף. ועומד ברמת דוד וחוזר את השמיניה המצאת איך אני מרגיש כמו שמוק ואני צריך לשמוע עליהם את הסיפורים ואני צריך להגיד להם אלוף משנה מה? אלוף משנה אבל אני סגל, אני שם הייתי ואמרתי לו ספקטור אתה יודע לטוס על F16 הוא אמר לי אני יודע את הטוס שיורידו מהשמיניה הזאת כמי שהם רוצים תהיה שיעי בשמיניה, לא אכפת לי אבל אתה מפקד, אתה פס אני ציפיתי כמו כולנו לבלתי ידוע הליכה לאלף קילומטר המון דבר מחוליקות והייתה השאלה האם צריך להפסיק ואיפה צריך להפסיק אני הפסקתי כל משימה אתה הזכרת את זה לפני דון נסק אני...

היא יודע וער את הקושי הגדול שאתה חוזר ולא ביצע את המשימה שיהיה ברור, אני לא התכוונתי לעצור את המשימה הזאת יכול להיות שאני הייתי שם כדי להגיד לו למרות זה תמשיך ולעזור לו לספוג את העבדות שיכלו להיות שם ונפציפינו לעבדות שלו. אני הייתי שם לא כדי להיות המפקד, אלא כדי שהאיש שבמקום יגיד לו ויקח על כתפיו את ההחלטה הקשה מאוד עם עבדות להמשיך עד הסוף, או, במקרה הכי קשה, לעשות מה שרפול אמר לנו ואני לא התכוונתי, והוא יש רגע שצריך להחליט לחזור, ואולי הוא לא היה בסוגל לעשות גם את זה. אם הם ואני לא טסנו לכם את המקרוב, אני הייתי טייס לא מבצעי עוד, הייתי מאוד צעיר, סג סגה משנה, והוא בכלל לא בבקוש טייס. עכשיו היה לי ניסיון קרבי, השתתפתי בקרב אביר, פלטיניג, אבל זה לא מלחמה כמו שאחרים עבור מדרגות שונות של קושי. שזאת הייתה החווה המכוננת שלהם האירוע המכונן של כולנו במה הייתי אילן רמון שהיה הצעיר שבחבורה ולא השתתף ביום הכיפור הוא מלחמת יום כיפור המתועלת התעלה ובכולן, נפלאה כזאת חלום פלעות.

בעוד קורות הקרקע הנמצאים בפניקות הילונה, לחושגות עוד כלל, כבר ממליאים לתוקנת של העביר, לעבר כויהות אמיתר. ספקטור זכה להביא לטייסות, ש... לא נורא דבק טייס.

ומי שייך לטייסות, שחצייה נמחקה במלחמה. טייסת של 25-30 גורמים גיבד מושגס, טייסים מרוגים, טייסים בשדת לכן זו החוויה מהצדת שלי כטייס ומה שעברתי ביום כיפור הוא מבחינת קושי מקצועי, קושי נחשי היכולת לתגבר על קשיים, להשיג מטרו, לשרוד הוא בסדר גודל יותר מהגיחה הזאת לקום יום כיפור היה חווה הרבה יותר מעצבת מהטיסה הזו אלא השוואה התחילות הטיסות הרבה יותר קשות בכלל שאני חולם, ואני חולם הרבה על טיסה מה שאני זוכר, אני לא זוכר הרבה אז תמיד פנטומים ולא ה-16 זה גיל אחר הגיל הזה של 20 גיל הרבה יותר מעצב כנראה מגיל של 30 אחים אני מסביר לך שכאשר הלכנו לגיחה הזו ראינו את הגיחה מאוד מאוד מסוכנת, דווקא בגלל הרקע של יום כיפור. הערכנו שיותר מאוד עצמה דיפגע, ששניים תוצאים תגוב, שתלעסו שניים לא יחזרו. שזה בצד האחר של המשוואה, של המחיר שלו, של הקדאיות של מוצא כזה ומה המשמעוי של דבר כזה.

אבל הסיכוי ההצלחה, אחרי הרבה בדיקות שעשינו, אחרי הרבה ניסויים שעשינו, באנו בהרגשה חזקה. עשינו הרבה מאוד מודלים. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ולפחות אותם על מסכרי מקב שלהם, למרות שבאנו במטיב הכי טוב שאפשר היה לבוא לשם לפחות רבע שעה לפני התקיפה, וזו מדינה במלחמה אז ציפינו לו מבנה לפחות אחד מעל בגדד, ובוא להירט אותם, יש להם הרבה מאוד זמן ואז הם תוסף 15 שליברו אותנו, התעסקו איתו, ואז יבואו עוד ואז הרביעה השנייה, הרביעה של אמיר נחומי, תסתכל איתם, ולפחות הרביעה שלי תפתיס תקור, זו הייתה התשובה שנתתי לו, והתשובה אני חיידה אותו ‫הוא היו עוד כיוון כאן.

עם הרבה מועים על הופקת ליכוד, ורמת קר רצה את המובילים לשאול אותם, ולקבל תחושה מהם, האם מה שמוכרים לו במוחרות תפקד חלבי, והמטה שלו, על תכנות הביצוע, האם באמת אפשרי גם לקחות אותו לתיסאה. פשוט, אהבתי שעה? התאם בתרגיל על מודל וההתרשמות שלי מהטיסה הייתה שזה כל כך פשוט כל כך נוח לטוס ב-F-16 ממש נוח כל השמחים למטוס הזה המטוס הזה הוא כל כך נוח וכל כך פשוט להטסה שהחלק הזה כלומר אתה עצמני ואתה מזיע ולא לוחץ פה ותקשה שם ועוד עוד לדיוק ועוד אני לא יודע מה ועוד בייסים קצת רועדות אז לפחות הקשיים הפיזיים אתה משוחרר אפשר לבצע את זה? אני לא זוכר מה רז אמר לו אבל אני אמר לו תראה בואי נגחת את אמת דעתי כפי זה מתוכנן אי אפשר לעצור אותנו להגיע לשם יש לנו מספיק דלק להגיע לשם די ויותר אני לא יודע אם יש לנו מספיק דלק או לא אבל אני צריך לחזור זה אני לא יכול להגיד לך אבל בטוח, אמרתי לו כמעט אי אפשר לעצור אותנו להגיע ולבצע את זה סיימתי מה שחשב לכם שזה יבוצע אז זה כמעט בוודאות גדולה אם חשוב לכם שזה יבוצע וכולם יחזרו אז בואו נשלם להם את החיירה שלו יש מעניינת דעות גדולה אבל תחלטו, תחליטו מה חשב לכם אני בפירוש הערכתי את זוכריהם, זוכריהם הסוכנת זוכריהם השיחות שלי עם נחומי ועם ספקטור לפני כן כשהערכתי שזה מסוכן, מתגלים מוקדם, האיראנים במלחמה, האיראקים במלחמה עם האיראנים והסיכוי שנחזור כולנו בשלום לנחיתה נראה לי נמוך למדי ברמה האישית זה גם היה יציקה גדולה, גם מפחיד וזה לחיות עם תחושת מועקה כזו לאות הרבה זמן הכי דאגנו לאילן וורלק בסדר הזה, מספר שבע במספר שבע בשמיניה תודה. גם דיברנו על זה שאנחנו כולנו נזרוק את המוץ מהצורי האוויר בשביל הזוג האחרון שיהיה לו כיסוי כי שם זה הזוג שכם מסתכל בין החבר'ה היה לנו מספר, המספר אמר שישה חוזרים, אחד נפגע ונהרג ואחד נוטש ואחרי חקירה תלוי בכיכר בבקדה אני לא שיתפתי את זה עם החותן שלי ועם אף אחד אחר ומחג אדם זה, לא רציתי שתמצא את עצמה מהאמור עם מסך הטלוויזיה כשאני תגרית בבגדד אני זוכרת את השאלה שחזרה על עצמה עוד ועוד מדוע החלטת לסביר לי?

זה מותר? זו עונה פגידה באלה שהודיעו לך מפורשות שזה אסור? אתה? שאימא יהיה תלוי בכיכר המרכזי בבגדד, תופתעי ולא תסלחי לי.

חשוב לי שתדעי לאיזו משימה הקדשתי את חיי. טייסים פחדים, פחדים מאוד. ו...

המושג פחד מוות הוא מושג ש... כל טייס קרב יכול לספר לך באופן ברור, אם סיבר לביטוי, וחוסר שליטה על הרגע אם שאתה במטוס חד מושבי, אין לך, אם מי יודע, לבקש שתעיס את המטוס. חששות, פחדים, אחריות, חשבה נורא.

במיוחד לגורל עם ובסך הכל היו כל אחד רצה לטוס כי זו נשימה שעושים פעם בחיים לא עושים את זה כל יום ויש בזה פסוק גדול מאוד שאני מתאר אני לא יודע אם כל אחד שאל את עצמו אבל לפחות אני שאלתי את עצמי למה כל אחד רוצה אולי למות זה לא מובלם אני חושב ששאיפת מוות זה לא מתאים לי אני לא זוכר את עצמי שואף למות אולי יש לי חלק מהחלטות אה, ולהשיג שאיפה לי אשתוות זה לאבא? בוודאי. אין שום ספק שהאבא שלי, בתחליפים שלו, אחרי זה היה יצחק שדה. שבשלם מסוים ירדותי אני...

בביתו... הרצתי אותו מאוד. אני לא חושב שזה די סוויש.

כמו שאמרת. אני חושב שזה באמת הרצון שיהיות טוב ושהחיים יהיו בעלי משמעות. התחיל להיות דוחק לקראת סוף שנת שמונים. כלומר שהקור כבר היה בנוי, ואני טענתי שני דברים.

קודם כל יש קור עלול להיווצר בו מתקנדה ימין, אפילו דרגן. ואז עמדנו בפני השלטה הגורלית. כן או לא?

רגן מאוד חשה שהקור יחם שקור יהיה כזה שאם אתה מפסיץ אותו, אתה יוצר אירוע מגו-אקטיבי. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הבעת. אמרתי קודם שקורים לא מתקפו אף פעם בעולם, בוודאי לא קור שעובר.

ולכן התקיפה תוכננה לינואר. וכל הזמן, כאשר היה נדמה שהקור קצת נדחה, אז דחו את זה עוד קצת, כדי להוויח זמן לקבלת ההחלטה שהייתה מאוד קשה. נכנס אלמנט שהוא בעצם היה הקורר.

שייך את הכנסות? הלחץ של מפקד חיל האוויר, של דוד עברי, שאנחנו על גבול שאנחנו לא יודעים בעצם איפה הוא. אולי זה כבר בלאס. אולי כבר יהודים כבר עושים שם החלט.

כאן יש לנו פרק שכתב לי אפול. הוא כותב, קוטי פוסט דרוי. צריך לחשוב על מועט. א', אתה עריך יום ה' לפנות ערב כמו ערב שבת שלנו. ב', יום ה' כמו שבת שלנו.

ג', או שיקול אחר. אמרתי להם אם לא נעמוד הזה אז שיפסיקו לטרטר אותם האזרחים האלה שהחליטו כבר אמרתי לראש המשלה 230 שטפי סוד זה עלול להביא לבי כך שלא יתבצע ושיהיה כישלון מחפיר עכשיו אתה צריך להחליט עכשיו התפרסם איזה מחקר על השתרשלות העניינים לקראת מלחמת ששת הימים להתברר שהמתכל בראשות רבין עמד מול הממשלה בראשות השביל בצורה הרבה יותר בוטה והרבה יותר אפשר להשתמש במילה מקסחת מאשר שאלות מהסוג הזה שרפול הציג לעברי מתי האזרחים עשו משהו במתכל של רבים קראו לממשלה היהודים בינתיים מתחלף המשטר בארצות הברית ונבחר נשיא חדש רונלד ריגן במאי 1981 מגיע לביקור בארץ מזכיר המדינה החדש שלו אלכסנדר הייק והיה שיחה בארבע עיניים בינו לבין ראש הממשלה וראש הממשלה שואל אותו מה בקשר לקור הצרפתי בעיראק אז הוא עונה לו במשפט מאוד קצר תודה. ניסינו ונכשלנו.

זהו, זה המשפט שהוא ראה בזה מתן אור ירוק לפעולה. אמא שלי הייתה קצונית ראש הממשלה מבן גוריון 46. היא הייתה רושמת מאז ועד ימיו של ביבי, כך שהיא הייתה בפירוש בלב העניין כולל תהליך ההכנה ותקבלת החלטות למשימה הספציפית. לא היו הרבה תעשות, 16 בחיל אוויר, וגם אז היו מעטים אז לא היה קשה לדלת נחש איפה באה שהבן שהולך להשתתף.

ניתקה אמו של דובי מודיעה לי שהיא עוברת לומר לי שלום בדרכה לטל הדשים. היא הייתה בדרך לטל הדשים ובוקרת רפון שהבאת את בנו, שנהרג בתונה אווירית יומיים קודם או שלושה ימים קודם, באציון, בבסיס שגם פרשנו. היא מגיעה בבוקרו של אותו יום, האישה המיתולוגית הזאת, פותחת את דלת הרשת, מסתכלת עליי.

אני בעיניים, ניכל כתבה את זה ביום אחד, דברת על זה בנפרד, והבינו אחד את השנייה, הרי זה פרק. בכל שקט, בטוח ומאמין, כמו דובי, אמרה לי מיטקה, מיכלינקה, יהיה בסדר. ואז היה ביניהם סיכום, שאמא, הכל בסדר?

ניכל תקבל טלפון מאימא, אמא תגיד לי, את תפתחי בקבוק קוניאק, הסימן שהכל בסדר. ובכל זמן, ישנה תאונה של הבן שלו שאני צריך להודיע לו. הוא ניצב בירושלים, והם ידעים ממשלה, ואני צריך להוציא אותו לגילו שאינתם.

ולא היינו דרור לנו מה קרה, לא היינו מצנח, הוא נכנס לספרו. ורשול שום טעם או שום דבר. פץ חזרה לתל אביב, נוסף תל אביב, אז אני מבחשתי אליו, את הלסבקים מה קרה, מה נושא אחרי זה על ביין, והפול עם הקוב המצחיק שלו עם החומרה הנורא הזאתי עם שדה הקופנה שלו, בזמן האבל ופתאום, מיד אחרי זה, זה צריך לקרות, והוא צריך לבוא, וצריך להופיע ובאותו בסיס, זאת אומרת, אנשים מקשה, באמת, שהרפאי מסוגל כנראה, בבירקו אני הייתי אצל הפול בבית בשיבה זה...

הבן של רפול יורם היה איתי בטייסת הוא היה צעיר ממני קצת הדרכתי אותו הייתה לבוש לך על יורם ואחרי זה לקראת כשעזבתי הוא תופס אותי בפינה של הבית ואומר לי עמוס אל תחשוב שבגלל השבעה אני לא אבוא לבדרים אני דיברתי איתם על חשיבות המשימה אמרתי לה שהיא גורלית היא ממש גורלית אם אנחנו לא מצליחים הקצב אז אם אנחנו לא מצליחים עכשיו אנחנו לא נצליח לעולם רק אז אני הפנמתי רק בזמן אני הפנמתי באמת שהוא הוא נח משהו כבד מאוד על הכתפיים שאני בסך הכל תודה. ואין לה תעשיין ו... ההבדל בין ההצלחה לכישלון הוא דק מאוד ו...

ממש דק ו... אוקיי, לפעמים אתה הולך למשימה ואתה לא מצליח אתה חוזר, בסדר, זה לא נעים, זה אולי... אין לזה משמעות היסטורית אמרתי להם שאני בטוח שמבחינת הרמת...

ונתביצה זה היה מרק סואי אני בטוח שאין בעיה ואני מאמין בכל אחד מהם שהוא יודע בדיוק מה לעשות ואנחנו לא יכולים להבטיח שכולם יחזרים וזה כל אחד צריך לדעת בליבו אבל כשמדובר על קיום ממש קיום של עם אין פה שום אלטרנטיבה ואנחנו לא שולחים אנשים להקריב את עצמם אלא שולחים אנשים למשימה שיש בה הרבה מאוד נעלמים אבל הרמה האישית והתכונות של הקהילים שלהם מבטיחים, נותנים סיכויים ממש עליונים שיעבור בשלום לכולם וכשהוא נתן את הנאום והסביר את מהות האיום אז אני הפננתי כאן אז אני מתחיל וזה לא עובר. זה היה דבר שקורא לי, קורא קריטי. זה מבצע שהיה חייב להצליח.

יותר מכל מבצע שאני מכיר, אני לא חושב שעל לשון המוזניים היה כל כך הרבה כמו באירוע הזה. פה היה מדובר בהפסקת יכולת של סיכון קיומי לנת ישראל. ולא הרבה מקרים היו כאלה. לכן, יותר מהכל הייתה פה אחריות כבדה.

וכשהסתיים התודריך, רפול נעמד מולינו ודיבר על המשמעות ההיסטורית של האירוע, ואני הרגשתי באותו זמן שגם אם אני ארג במשימה הזאת, ושוב הרגשנו, בפרט הגרש הסובייקטיבית באותו זמן, אילן ואני היינו בקצה התוך, הרגשנו שאם ייפגעו, אז אנחנו נהיה אלה שיפגעו. שזה שווה לבצע את המשימה בשביל הסבא שלי ודודתי. אני קראו על שם סבי, הבת הבכורה שלי קרו לה על שם דודתי, שנספו בשטוטוף בצפון גרמניה, הגיעו משם מבלנה, וכדי שזה לא יקרה עוד פעם, זה בשבילם. היו שני דברים מאוד מעניינים בתדריך. אחד הסוגיה שהוא כאילו רצה לשחרר אותנו מהלחץ הנפשי.

הוא אמר, תראה, אם מישהו מכם ייפול בשבי, אמנם לפי החוקים אתם צריכים להגיד רק את שמכם ואת המספר האישי. אבל אתם משוחררים. תספרו כל מה שאתם יודעים, כי בעצם אתם לא יודעים כלום.

אתם צעירים. נדמה לכם שאתם יודעים. לא היה ספק לאף אחד שמישהו ייפול בשבי. פתאום שכולם יחזרו בשלום אם מישהו מכם נפל בשבילי שיספר כל מה שהוא יודע, מה שאתם יודעים זה כלום, אני מצטט.

רק שיחזור לי שלם ובריא, שיחזור לי שלם ורפול. עכשיו כשאני מספר את זה, אז יש לי ככה צמרמורת מהעניין הזה, תורכדי השיבה. ו... ספקטון ייגשה לאחרי זה, והם זו עזה מההנחיה הזו, אבל תגיד לתייסים שזה לא ההנחיה שלך על אוויר, לספר בשביל... ולגביו זה כמובן היה מאוד משמעותי, העניין הזה.

אחר כך היה כזה שקט. היה אפשר לחתוך את האוויר שם בסכים, ואז הוא קרא לרעלה שלו, הוא אומר, תבין לי את הקופסא? טוב, הוא הביא לו את הכוסר, הוא פתח וציל מזה שקית תמריים, אמר חבר'ה, הנה פה תמריים, תתחיל להתרגל, יש בי רק הרבה כאלה.

רפול אמר, מין דבר כמו, תפסיקו לאכול את התמריים, תתמרים יהיה לכם מספיק שם, או מין דבר כזה. ואוץ שצוחק מעט מאוד באמצע, קצת וזה כרגע מדביק יותר עם מי שלא צחק אספם באווירה אז זה אפילו היה טיפה קומי כי הלצינות עברה את הגבול ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש ארה״ב, חייבים לתקפה בפרק חדש העניין ביצוע, פעולה זאת, הדבר התגלה. אני מבין שזה היה ארבע ימים לפני התקיפה בבית הכברות, בתל עדשים.

הבאנו לכבורה את בנו של רפול ותוך כדי שהיינו שם בבית הכפרות אז... ניקשו אנשים וניסו להשפיע שלא יבצע את התקיפה הזאת עזר ויצמן שכבר היה מחוץ לממשלה המשיך אז בפעולות המנה שלו נגד הפצצת עקוב ודיבר עם אישים שונים שישתתפו בלוויה נשא להניע אותם מלתמוך בהפצצת ויהיה גם פעילות אופוזיציונית חדרנית. אין מה לעשות. שמעון פרס במוצאי שבת נודע לי שעומדים לבצע את הפעולה למחרת היום בעשירי לחודש.

זה היה הסיבוב השני במערכת הבחירות בצרפת. אני מוכרח להגיד שהייתי ער גם לעובדה, דבר שובלף עכשיו לעיתונים, שגם בתוך הממשלה היו ויכוחים. והיו חילוקי דעות, ואני החלטתי להתערב. אותו בוקר, הגיע שליח ממשרד הביטחון, וידו מהטפה, ובתוכה היה מכתב, גם הוא כתוב מכתב יד של שמעון פרס.

ביום ראשון, השכם בבוקר, אני שקלתי בדבר כל הלילה. העניין היה בעיניי רציני מאוד וגם עכשיו מאוד רציני שקלתי את הדבר ואני החלטתי לשגר מכתב אחראי וזהיר בחצי צופן לראש הממשלה כדי לצרף את דעתי לדעתם של אלה בממשלה ששללו את הפעולה באותה תקופה ברגע שהסתבר לתקופה לבגין כשאיני פרס יודע את התאריך מהשעה הוא לא חשד חס ושלום בשמון פרס שהוא ידליף דבר כזה לפעמים גם לקט פרס בכל ממצאי הזהירות המתמקשים הלחם אבל אם זה הגיע לידיעתו של פרס, אולי זה הגיע לידיעתם של גורמים נוספים. ולכן ניתנה מיד הוראה לתייסים, לרוקק מהמטוסים. בסיריל המאה שנחמנו היינו למסלול.

חלק המטוסים בנועה, חלק לא במסלול. קיבלנו קריאה לבור, אחרי שסמוטט התרחיב בתקוי, להוסיג את המבצע. אני לא הגעתי לקורפיט, יש קרישתונים שגירו קורפיט, אני הגעתי למטוס.

ונצאתי כנראה טיפה יותר מוחר. הקריאה הזאת בה, קריזה ברם קוגל, הייתה מבשרת רעות, זאת אומרת היה ברור שפה משהו השתבש. להפסיק את זה זה כאילו מכה כזאת שיינותן כאן, כאילו אתה מושיק חשמל בו. מצאו את עצמנו, ישראל חדל את הדרכים, מדהים עלי את מה שמותים, זורקים את הציון פנימה, הכנסנו כולנו לטנדר, נסענו לחופייהם בלילת, כי היה צחקות שם, תסעים ירוקנו מדלק.

ואני זכר שנסעתי עם עמוסי אדלין והוא התרגז ואמר, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה זה מתקוף. ואיפה אנחנו? רחוב היעד. האווירה האופטינית של שר ראיימש הפיינה גם את יומו השני של שר החוץ המצרי. הפעם בירושלים, בפגישה עם שרי מרושלה בכירים בראש המרושלה בראשם.

אריק שרון, שר החקלאות בעד, הכין את הפגישה אז בין בגין לבין שר יד. פה כבר ידעו את התאריך, וזו הייתה דילמה. אבל היה ברור שאי אפשר לספר לו את זה. נכנסת חשיבות רבה למרכה השחר?

אבל היה ברור שאם תהיה התקפה על הקו, הדבר הזה כמובן יכול להביא למשבר בהיחסים, כי בעצם אנחנו מספכים אותם במהלך שאי אפשר שמוביל מקבל אותו. בגין היה צריך להסביר לסעדת את הסיפור הזה. כי שעדת בצדק אמר העולם הערבי עכשיו ואני חשוב שאני נתתי לך גיבוי לעניין הזה ויש שם אמירה שסעדת אומר למנחם בגין אוי מנחם אוי מנחם, אסלח לך אלוהים הצייר שישי הייתה החלפת פיקוד כל שנתיים ובקד הצייר שישי היה ממש יביא לתואר הוא התחלף, וזמין אותם למשל.

לחלוטת פיקוד גם עופול היה בדרך כלל ידיד טוב איתו. אני מתלבט מורה. יהיה מבצע כי אתה רואה כבר כל שבוע זה נדחק כמה שעוד נדחוק. גם חירות נקרות. וגם ההורא נמית, אכן, שיגיע ואנחנו נהוד יכולים לצוות איך נו יפתעה.

אני מרגיש שזה היה הזמן האחרון. אני קצת מעסס עם לסוער, אפילו מהבוניס. טסנו לשם ביום חמישי, ביום שישי ובקר התאכלת אחריפות התיקוד, ואני על הצבים, ורצין לסבוס, ומתחילים לדרך הזאת.

היה לי סיכום לנסה למרמילת הקוד עם המשצה בתופית ובדרך הזה שעה אחריה אמרה לי הקוד מתופי עברתי לריבוי בנפולי תראו את החבר'ה האלה נעשייה שושה איך שהם לא יודעים מה אנחנו הולכים לעשות מחר? וסלע גם הודיע לי שראש המשלם בקשר קודם כל בקשר לבוא לירושלים. הבאתי לו מירושלים לסלע שחכה לי בשדה דור, נחלתנו בשדה דור וסיכמנו את זה.

כל התהליכים מכאן ואלה הוא כמובן נתן כבר תתראה לתייסות כי צריך לזכור התייסות גם היו בחופשן יצא שזה היה בגלל התחייה זה שזה בערב שבועות בעיניי זה לא מצחקן כי היום הראשון זה היה יום גשר בין שבת לחג והקטוסאים מזה בכלל וכמעט לא היו טיסות וכשמבנה כזה טס לו בשמיים אז... מאוד צומת לב הוא התקלקש בדיוק בהצעה, התקלקש של משהו במהלך את האיגוי ואיך לא ילדתי להספר, תוס אנונימי, כמו שאתם קבלו את זה, אותו חילופי סוברו חילופי מזה מוסר אשתי מתארתי, אתם חיים, אתם משימתיים, אתם נכנסים לקופטית, סוגרים את החופה ולא מעניין אתכם שום דבר, אתם במשימה ויש בזה מין האמת, וחייתם האופי הנדרש, יודע? זה התהימי, תייסים. מה הכי גרוע זה הפשלה.

זה מפחיד יותר מכל דבר אחר. בחיל הביר שלנו, בחברה שלנו, אין לזה לחזור משם ולשאיר שאתה פספסת. אין כמה לחזור.

כל פעם שיש לך דבר אקטיבי לעשות, להתעסק עם מפסיקים, הזמן חולף יותר מהר היינו צריכים לתדלק על המסלול כדי להוריח את כל טיפות הדלק שמוסלזו בה הוא לא בעשה. מגיע טנקר דלק, הברזל, ובא בסופי מסויימת, קמנו עובד, מתדלק מהחרונית, כדי שכל טיפה תיכנס. הרבה פעמים אתה מגיע למדעת המראה ואומר, היום אני הולך להרג.

כל תאונה. ואתה מומד. ולא קורה תאון.

אבל אתה לומד, זה ארגן את הרגשות שלך, כי המטוס, הוא לא סבל שתבוא לך כל מיני מצבו אחר. ורעש כמו שמעת אירוחה? תודה רבה. שייעשות באופן שהשרים לא ידעו שזה כל הממשלה, שכל אחד יחשוב שהוא מוזלם למרות לממשלה. ובגן יצא מחדר העבודה שלו, לסלון, בית ראש הממשלה שם סבו השרים אמר גם בשעה הזאת הטייסים נמצאים בדרכם אל היעד כתב הרזות וכתב הוא אמרו שהוא ראה את המטוסים ממריאים או חולפים בגובה גמוך מעל מפרץ אילת.

הוא צמצם למשלת היום. ושאלים אם יש להם מטוסים ישראלים שהייתו, הם לא ראו שום דבר, כן בתחת לציון המקם כשנכנסנו בתוך ירבן טסנו בתוך ודיות והנה תמונה שמזכירה בדמיון את הסל האדום לא שהייתי שם אבל מהציורים והסיקורים ומדהים כמה שזה יפה צוקים מאוד קהילים ומטוסים בין הצוקים וכל אחד כאילו תודה. מתחרר לעבור בתוך עבדיות כדי שלא יצטרך לפטח מנוע ולבזבז בלק עד שמגמרים ההורים ומפתח לפניך מדבר מאוד שפוח ועכשיו זה יותר די שאתה טס ואתה עסוק עכשיו לחסוך גרמים של בלק תחנת משטרת מתחת לבז והכי טוב בעולם הנה הקריש בירה ובמים זה נכון זמן שמונה עשר וחצי, קגור שכחים.

קשה מאוד לטוס נמוך במהירות שטסנו, וטסנו ממש נמוך. זה ממש קשה, צריך הרבה ריכוז. תצאי, אני צריך הרבה ריכוז שלטוס נמוך גבוה בזה שטסנו, ומוביל טסה יותר נמוך מאחר.

אחרי טסה יותר גבוה, בהגדלת, טסה הכי נמוך. וכל הזמן מסתכלתי שהמנועל, המטהל אחד הזה, ימשיך לעבוד, ולא יתחיל לגנגן. איך תהיה לו פתאום איזה משהו? התחש לפנים לפי שקט מסוים שם ראשים ברדיו של מה שעקב בופק, אפילו אם אתה לא מקבל דיבור.

מי שלא כל כך שלושה עוד בגור אז הוא מתחיל להתזגן, רק לא קיבלתי דיבור, ויש פיגוש של דקה, אז להתחיל לשאול, ואז שאלות, וזה שואל וזה לא, וממה ששאלו מתחילה לפעמים התדרדרות של מצב בלי שישנו בכל. ידעתי שכאן אולי הרבה לא נעשה. מה שמייסעו נכון, לפי הפתריך ירושלים. אתה מחפש דברים מעניינים בדרך, כי אתה שוב, אתה רוצה להקליט את הכל, ואתה מחפש דברים שיהיו לך כמקודות סיון. כל יום שבוע, בין 20 ל-20, עוד מיצר.

ואת תחסית לאט לאט משתנה, ואתה מתחיל לראות בעיני רוחה את מה שהולך לקרות שם, ואת מיושם היגים, ואיפה שמתילים, כן הינו עלו עלינו, לא הינו עלינו. אני במהלך התיסעה הזאת, מסתכל בסרט, אני רואה באיזשהו מקום, יש שם איזה מפייד ענק, והוא כל כך הרשים אותי שאני תוך כדי הטיסה, אני סוטט טיפה מנתיב הטיסה ונכניס אותו לתחום המצכמת הכוונת שלי בשביל לצלם זאת אומרת, היה מספיק זמן בשביל להתרשם, בשביל לחשוב, בשביל לראות, בשביל להרהר אתה מסתכל על הנוף, אתה עובר כל מיני שיירות של למסעיות, אתה רואה בדואים, אתה רואה אנשים בכל המקומות שעוברים, אתה תוהה בלבך, האם הם חושבים? תודה. מה הם חושבים?

והם יודעים לאן אתה נוסע. אם אתה זכר בסרט שדוי משרורים אותו שורק את הרכבת, אני לא שרקתי שום רכבת הרכבת בשום שלב. זה לא מקרה, אני חושב, שאני הפעלתי את ה-VTR רק באמת בנקודה שאמרתי להפעיל אותו, שזה לקראת התקיפה, ורליק, שהוא מספר 7 באיואר, הוא מפעיל אותו הרבה יותר, מפעיל הוא יותר חופשי. אני חושב בעוד עצמי, בבין כיפור, כשאני טסתי פעם אחת בתור מספר 3 בעודיה ולא מספר 1, אז הייתם יותר חופשיים, יותר חופשיים לפחד, יותר חופשיים להסתכל, לחשוב, כל מיני דברים.

אתה בעיקר לא רוצה להיכשל. אתה בעיקר מרוכז בעניין הביצועי. איך אתה אישית גורם לזה שתביא את הפתצה למטרה.

נקודה. וזאת המשימה שלך, ולזה מה מנים אותך. חצי לחשוב את הכביש, שהוא בגבול סעוד יאירה, כדי שאתם עושים מסע היום.

יש נקודת תוצפית גבול. לא כל כך טוב, יש מחנה צמאית יותר בצד שמאל חצו על זה בזמן לא מקום נסעון הערץ, הפנטית העניין התחיל למעשה, נקרא חצי התאר, מפרט שם התחיל העניין, זה התאר ורמובולירה, היה עוד איזה 10-15 דקות היה רגע של, נגמרי היה איזה רגע של חשש מעננים התברר שהעננים לא היו חמורים ועכשיו התחיל העניין בה בכיסא הזאת אה, איזה פרק חתיכת נהר סתם חוקים איתה אבל לא נורא שולות עדיין בדומות אתה טס שעה וחצי ועכשיו המערכת הנצלית נסחפת לא היה אז GPS ואתה צריך לבחור שיש נקודה מאוד ברורה שהיא קרובה למטרה לא קרובה למטרה לא קרובה מדי אבל קרובה נגיד דקה וחצי דקה או שתיים לצאת ממנה כיוון מהירון זמן ואלה ואז תרדו אותך תגיע מדויק כמו שצריך למרות שטסנו ממש קרוב אחד לשני החלטנו לעובד באופן עצמאי והייתי קרוב משרד אז הרביעה שהייתה קצת לפניי ככה אנחנו לא בדיוק על אותו קו אבל היינו בערך באזור אז זה הגיע אותי היה במפות וגם בתסלוני על אביאן שקיבלנו אגם אותו גדול מהקיניות ובתוכו היה אי מה היה יכול להיות יותר טוב מזה? ברור הגעתי לגם, קשב וחצתי סבב והאי עמד כמו באיזו בדיחה גרועה אי קצת קשה לראות? כשבא מפה?

לא, אתה לא בעגל, לא בתסלומי ולא במופע שהאי הזה הוא נמוך והיה הרבה גשם כנראה באותה שנה בחורף של 1980-1980 והאי היה מכוסה והגם היה מאוד גדול אז אני פונה מחפש מחפש את הגם וכתוצאה מזה מהפנייה והחיפוש הזה אני סחף קצת לשמאלה יותר ולתר וכתוצאה מזה שרק כך אני מושך להתקיפה, אחר כך גם תקע עוד עקב אחרי צחק הזה אז אני קצת קרוב מדי לקור עובר על הכביש אילן בסדר מוט בארן בסדר 16 מילים נקודת משיכה אוקיי, אין מיגים אלטוגרם יש? אף אין יש נקודת משיכה שאתה צריך להורגל ולמשוך במקום ואם אתה לא משיך במקום אז אתה מברבד את כל השמיניה כמובן שכל אחד נראה הוא קים איתן מעוקב אחרי הנהירות ואומר לעצמו אם הוא יונשך במקום, אני יונשך במקום כי אני לא יכול לבזור ולספר סיכוי שלא יתתפסת לך ככה הדבר שאתה הכי מותרה בנו זה זה של סיום נטרה ולמרופוזיית לך בזה היה נטרה היה מאוד קל, זה לא, זה לא את זה שיש מוסלט באיזה מקום בכל זאת אמרנו רשתות, עזר, בלנים, אני יודע מה באיזה שהוא סתם הייתי שרואים את כל החומות שמגנות התקו ‫אבל כנראה את הכבוד, ‫הוא רואה אותנו לבחוק, כשאני יודע איפה המטרה אז ירד מני לחץ עליהם שקוי הריקל של עומד רואים נכון מספרים קצת על נחומי, זה בסדר מספק תמדרי את האדמה שני מזון מים, אין מיגן, יש משהו בצד שמאל ספק לי את הקדם זה עוד לא מעט, מוטים על האנתמה זה כבר מעט טוב מתחיל את המנוע, מייצים לאט לאט הם יתיישבים במבנה לתקיפה ואז זה מאוד עסקי והלחץ הגבול ביותר הוא שהיעף שלי יהיה יעף בדיוק כמו בעיונים שלא יראו פה שאני פחדתי או שנלחצתי בגלל שיעבור וזה משתק לך לחלוטין את תחושות הפחד או ההגנה העצמית אפשר מעין את דעת משיכה מוץ מספר אחד, לא ראיתי אותו משיך, רק שמעתי אותו משיך אפשר היה לראות במושיכה את הקור בצורה ברורה אדלות, אולי עוד יש להם שלושה חצי. ככה החבר'ה מתקפלים למעלה ונכנסים אם אתה מדג בסרטים אז אני המשיכה של רז זאת אומרת שברגע שהוא יתעומד עד בלחיצת כפתור הצצה של אילן שזה מספר 8 עבור 50 שניות והיית קרבתי מאוד לרמיה החלטתי שאני לא רוצה שהזוג האחורי יהיה ממש אחורי והתקרבתי עד שניים כעת שהייתי את חגי ככה מעליים, נאמש חגי כעת שהיה מספר 4 והרשום היה ככה מעליים ושארתי כמו בנבנה של יום עצמאות, אירובטיקה במזדה כנפיים בגישה למטרה אני הזדהיתי כמו כולם בקלוצה לא הייתה שם בכלל במיוחד של מקום אני עברתי להפחתת חשיבות על מציאת המטרה מה שאסור פייס לקרוא כשכנסתי את העיניים התגונתי בכלל לא הייתה מחוותת על איזו המטרה והיה לי רגע אחד שבלבון ולא ידעתי מה אני רואה אני יצאו את הכיפה שלי לכל ואתחלתי כאילו לזדון את חייבתי זה החדש שאני צלילים אותם מה שאני קבעתי אז לבתות ריחחון הוא אמר שאם לא מוצאים את המטרה או שתקלה למשל הנאם או משקו זה לא שחרור ביחד הראשון אני לא מאשר למספרים חמש עד שמונה להתקוף פעם שנייה רק לחד אדרמה פשוט למה את הסיכון כי הסיכון היום הוא תלייק על כארדיות הוא אמר אני לרגיעה ראשונה מרשה לעשות את הלך כשלום למידה ולא חיוון תקנות שצריך ולרגיעה שאני אוסר אני אוסר לעשות את הרגשם, מי שלא מצליח לכוון בערך ראשון, שתרצו לסוגל. על השטח, זה לא יצא ספק אני מאוד רצון שאתה נחישה לה, אני מניח ברגע זה, אני כל הכבוד מולך לסביב אפילו עבור לי מחשבות כמו איך מסתירים את העובדה שאני הלכתי סביב אבל אני הלך סביב ועושה את זה וחזרתי זה לא הלך באותו זמן בעד הגזירים התרום לא בזווית שאפשר להגיע אל הקשורה לא זוכר אם זיהיתי את המטרה או זיהיתי את העובדה של הפצצות מפלולה, פתאום זיהיתי את המטרה. כבר הייתי בתחת לגובה שיש להגיע למטרה, הובלתי את האטומיינט כללית לזו, ועל פתאום צוד מאז, זה הכי טוב שאני יכול לעשות, ולהיות גם אחרי פעמים סוויץ' ללא יעליות חזרה אינספקטור בלפני הכיסתה הכיר את החומר תתו מכולם הוא ידע כל דקה ודקה שהצאנו לשחק כדורסל לרגע קצת בין תדריכים, בציון הוא נשאר בחדר ומשיך ללמוד זאת אומרת הוא ידע, הוא תסכל אותו בידע המוחלט שלו של מוטיב התיסה, בלטון, קולנטון אבל ברגע מתאים, הוא כמובן התקל באיזושהי בעיה למעשה כשאני הורדתי את הרף אז כבר היה התחיל להיות אשן מעל המטרה אני רואה את רליק שהיה המוביל שלי לפניי די קרוב אני רואה אולי עוד איזה מטוס בייף למעשה בהציעה שלי רואים כבר פיצוץ רציני מאוד של הכוי אתה לא רואה ממש שהדברים שם קורסים ונפלים אבל אתה רואה שבעצם נצא פיצוץ רציני עם אש ואתה מבין שבעצם את פגעת לא מטרה, פגעת, פגענו ואין פה בבין ליבוד אולי להעביר את הקיפה של הקור, הקור קורס ולנו היה את הפבילגיה להיות אחרונים לאילן ולי ולצפות במחזות אחרונים שלושה הוא מצפה להתפקד אחרי הציעה מודרת שהתחל לחפש קצת עובר כבר קצת דמדומים, היה קשה לראות אז הוא לא קחנה בהתחלה, ואז נחום להתחיל לקרוא לו שיש מאוד זה בפלצה שיש מאוד מטקטון תודה.

זה כמו אם שלח הרדה של חבר אלין, כמו אם הוא על גביו, אתה יכול לשמוע את סלובוק, הוא טס מאוד מהק, את המנתה. יצאתי ברבג'י, שומעים את זה בוויטיאר, ואתה בעצם יוצא, מתחיל לנתק מגע, רואה את מספר 1 שלך. שניים, יש לך קשר עניין עם מישהו? אני שעה 8 שלך.

דרג אפילו לא חשבתי שקרה משהו כי זה לא חדר התודעה, זה מין הדחקה אדירה של רצון, זה לא יקרה כשעמה לקשר אז עוד ירידה באנטיקליימקס יש ככולם אנו על הקשר שכולם בסדר ואז ניתוק מגע, עוד חמש דקות, מתעסק בדוגמאות טכניים והם מתחילים לצוף הביתה בדוגמה ופתאום אתה מתמלא בתחושה של ריקנות השעה 16.00, טלפון ומקבלת טלפון אמא, שתפתחי בקבוק קודרק מתקנותן התוראה תפתחי את הארון ומסגי קוניאק ואז סיפרה את זה גם גביה והשמחה גדלה שקול ועזמל, שר לי כולם אני כל הזמן ממשל לי את התמונה של הכיפה קורסת וכשאני דיווחתי על זה אחורה וניסיתי לנסח את התחושב שלי בזהירות כי אני מאוד נזהב לזה שהגיד שהכל חרב שנבא ביתו את בראש זה לא חרב, אז נורא נסחתי את זה בזהירות ואומרה לי שזה אושמה גרעית, היא פקורה שאת נימו. שקול לכרד, נזמין לכרד איך תראו לך את הצעות? בסדר גמור.

אני לא חושב גם כמה על דרישות, אבל בסך הכל בסדר גמור. מבקמן, האם נראה לכם בסך הכל פגיעות טובות? הכי יובי, המטרה כנראה הושפתה גם תוכנה.

ככה התלוצאה, אז שהם הלכו לפיתור זה וזה שמול לבנון כי יש להם עוד עוד איזה מרבה דלק אני חושב שאני ראיתי את זמינים עכשיו צריך לנכון בסדר כדי שאני לא יודעת אבל אני אומר לי, אני חושב שזה פתע אחר פריד ההיסטריה שעולה על הקשר והודיעה על המבנים, עד עכשיו היה בסדר עכשיו תזרעו בנחיתה ככה, כאילו, עוד על הדרצים אני חושב שזה היתר אמירה של לבטא את הפרקות המתחת שלא יורד גרום להגיד לנו איזו מילה טובה מה שאני הכי זוכר זה הקטע של היציאה מתזמינות אתם נדמה, כמצד מדרום זה מפסק לא די רעיון וזה מתחילת מחדש אנשים שיוצאים מתוך אווירון וכולם הפצצה לא חזרה, נחיטה ואף מטוס לא נשאר שם, כל אחר מטוס, אמשה פשוט, אם שאתה לא יוצא, אתה לא אתה בן אדם יוצא, או לא אתה מה שנוצר לך בנות. זה לא היה אחריבות, יומצנו אותו, לא עמדנו מול איזה קיר, הצלמנו, זה ציפ פיסטורי. זהו. קם, אני חושב שהיה לנו פאק.

כדאי זכריך, כי אני לא יודעת למוצא להם, אני שוכח בקדמי שלהם. זהו. מה אתם אומרים?

תורים, השמעתי. שאמרים לכם, בצד זאת, התורים, איננו עוד. עוד לא. ועכשיו אנחנו יכולים לומר, לילדינו החמיבים, אתם קוראים לו חמיבה.

תודה. כשאני חוזר חזרה, איזה חייר שמכח טרם, מספר לי בהתרגשות רבה, שהממשלה שלנו הודיעה, בניגוד לכמה שהדעתי, שהממשלה שלנו לא תודיעה. וההודעה הזאת כנראה הייתה בהשפעת המחירות שהיו בזמן קצר אחרי זה הביצוע של המבצע, מי שאומר את זה הוא מידע לעצמו בעיניי אני אשלח בחורים יהודיים משכנת מוות או לשווי שהוא קרוע ממוות משום שהברברים האלה היו מענים את בחרינו, הנה היא תופת לממחירות אני אשלח בחורים שלנו אני חושב שבראייה היהודית של עם ישראל, בראיית עם ישראל וגם בראיית העולם המערבי זה אחד מהמלצאים החשובים ביותר של המאה השנה האחרונות כשאני לפעמים נותן את ההרצאה שאני כבר מאוד לא אוהב לתת אותה כי היא שחוקה בעיניי על מורשת הקרב של תקיפת הקור השקף האחרון אצלי במצגת תמיד אומר שה... הגיבורים של המבצע הזה אינם מתייסים.

הגיבורים של המבצע הזה, או אולי הגיבור של המבצע הזה, הוא מי שהיה לו את העומק ההיסטורי, את הפרספקטיבה שהולכת מהשואה עד איומים קיומיים על מדינת ישראל, ובניגוד לכל תקדום היסטורי, בניגוד לכל העצות של היועצים המקצועיים. הטובים ביותר שלו, והיו לו יועצים מקצועיים טובים לנושא עמודיים והאסטרטגיה, שאמרו לו שיש יותר סיכונים במבצע מאשר סיכויים. אני חושב שיש פה דוגמה שראויה לו לימוד.

של מנהיג שיודע ברגע הנכון, לא תמיד זה נכון להתעלם מהיצוד של היועצים, אבל ברגע הנכון, בסוגיה מאוד ייחודית, מאוד היסטורית, לקחת את ההחלטה. והוא הגיבור הגדול. ראש ממשל תסייר, מנחם בזמן.

אני מקווה שיש מישהו שהיום מחפש את האיזונות הבאה לחסל או לפגוע באיום הקיר מגן מדינת ישראל ולא מתעסק בה בעסקיו הפוליטיים ובמעשר המוסרים פחות או יותר נגד הפלסטינים זה מסך מהפרוטוניזם סלח לי תשמע, אפשר לצאת את המחמאה של המטרה היא לא להרים? זה לא אבחד אורמלד, אבל זה ניכר בכל דבר. שמלחמה לא נגמורת הלחמה, שלא ירגו. אלכסנדה וגדולה מרחב המשגדה. צריך להסתכל אפשר להבין את הישראלים שהוצטיידים בדרכונים אירופאים אני אומר את זה אולי קצת בצער, אני עוד לא עשיתי את זה אבל כנראה כמו לא אעשה לגדול חברה אופורטוניסטית ואידוניסטית כמו שאנחנו לא משנה איזה טכנולוגיה וכמה טכנולוגיות יהיה לה היא לא תנצח חברה אידוניסטית לעולם יכול להיות שהכעס הרב של מפקד חיל האוויר לנושא הסרבנים המכתב הטייסים נובע בין היתר מכך שבראש החותמים עומד אחד המפקדים המוארכים ביותר בחיל האוויר קטל הלוף במילואים ישתח ספקטור הוא הקצין הבכיר ביותר שחתם על המכתב ועכשיו הטייס לדוגמה גורם מבוכר הבעל, החייל שדמיד קידש את מעמדו בלב הקונסנזוס הישראלי יש מולכתב שני דברים ואחד מהם אסור לעשות מעשים בלתי חוקיים זה לא מוטל בסופו ואני מסרק בסופו זה מה?

לא? שתיים, הכיבוש משחית. מלחמה זאת היה ערכות למלחמה הזאת.

הייתה כמו הזמנה לישראל לפעול פעולה אסטרטגית נגד מי שמאיים עליה באמת, וזה איראן, המפעל האטומי האיראני. ולא קם מי ש... עשה מה שבגי נעשה אמר אוקיי, אגזמתם חברים חוצפה כזאת לא תעבור זה גם מתחילה מסוכן העניין הזה ו...

במקום להתעסק עם האדון אנחנו נתעסק עם הכלב מודאג, כמו שלא הייתי מודאג לפני 20 שנה אני יותר מודאג כי אתה רואה את הנחישות ואת אתה רואה את האיבה, אתה רואה את ה... אתה רואה גם אצל הרבים אצלנו חוסר מיתחו... זה אין סכם זה לא יהיה ביום אחד, בסדר, אבל זה...

זה לא ירח זמן זה לא תחליף לקצת משהו אחר, קצת זה הקשר מקור האטומי בין שאז עשינו את זה בגלל לא פחד מהוורד לזכותו ו והיום אפילו לא חשבנו את זה. אני מתכוון מי שאת צריך לחשוב. אני למשל, חלק מהאנשים הדור הצעיר שאני מסתכל עליהם, אני פעמים מרגיש שהם לא יהודים בעצם. שהם מנסות.

אנחנו ישראלים אבל אנחנו שגדלנו על מדינה מדינה להמין עוד עוד קויים כבר דוקטורים איך לתקוף את הקורי אייני אישית אני מאמין שזאת משימה אפשרית אני חושב שבין העת הדמייצר הוא גם הרע ש... ישראל שיש לה כוח גם יודעת להשתמש בו שיצחן, זה מה שחשוב בדרך כלל אתה מחזיק כוח ואתה לא מפגין יכולת או רצון או יכולת להשתמש בו או נכונות להשתמש בו אבל כשאתה מפגין נכונות להשתמש וזה היה אף אחד לא מייחס את זה לבגין באופן אישי כגלגלור אני חושב שמייחסים את זה יותר להנהגה בישראל להנהגות שקמות בישראל מדי פעם אז יכולה לקום הנהגה בישראל שתחשבת כמו זה היפות דן והנבות של אילן יש פה עוד דבר מעניין של גורל הרי זה פסי טברות שתמיד יש שווי שנמשך איתך אחרי שאתה נוסע כמו אומרי ופה הפסי טברות הוא לפני, זה הגורל שלפני שכבר מרמז על המחלתם, על המאבן וזה כאלה שואלך פה פקדש מה קולים ברגעים כאלה כל שיר כל אמירה נעשה הייתי רוצה לדעת מה אתה רואה משם שאנחנו לא רואים מכאן אני אספר לך מה שרואה מכאן זה באמת מגיב כדור הארץ שלנו הוא יפה את זה, קודם כל הוא באמת יפה את זה אבל מה שיותר מעניין זה שהאטמוספירה היא זקיקה, מאוד קקה האטמוספירה הזאת ששומעת עלינו ומאחרת לנו לפיורצה, לנשום ו... אני חושב שאני שמור עליה כי אני לא באת אלינו אני לא באת אלינו מצווה לך אל תשמע כלי רחוקי שלי אל תשמע כלי שרינך, שרינך, כל פורם ועור, כל פוחר בני, ומעל הזמן.

לצוות רבה, ארץ אור הבא, וגרפים וברא, מתגשות בדיוק. נתעשות לדעת, נפרדות כאן, נתעדת כאן, ובקש עדן, ובקש עדן, סך מושטות עמיין, לא יוכל למצוא, בבשר הבא, אחרוי ימין, אחרוי אולי, תקלו היום שביבן פרידה, עבודה לך כתבו חיי. קחה כותר אגב

Transcript for:מבצע אופרה והשלכותיו

Transcript for:
מבצע אופרה והשלכותיו