שלום לכם, היום אנחנו נדבר על תיאוריית הקונפליקט, תיאוריה שהיא בעצם אחת מתוך שלוש תיאוריות מרכזיות בסוציולוגיה. יש לנו את הפונקציונליזם, את הקונפליקט ואת האינטראקציה הסימבולית. אנחנו נתמקד בה היום, שמי מור, ואנחנו נתחיל.
אז מה אנחנו נלמד היום? אנחנו נזכר בעצם מהי תיאוריה בכלל, לפני שניכנס לתיאוריית הקונפליקט, ונגזור מזה תיאוריות סוציולוגיות מהן. נכיר את תיאוריית הקונפליקט על הרקע, העקרונות והמושגים המרכזיים שבה, ובסוף, כמו בכל אחת ממצגות הסוציולוגיה, תקבלו משימה בחלק הזה, זה החלק הראשון, ובחלק השני תהיה משימה נוספת. אז מהי בעצם תיאוריה? תיאוריה היא מערכת מאורגנת של ידע שכוללת הנחות מושגים וקשרים בין המושגים המשמשים להסבר או ניבוי של תופעות או קשרים בין התופעות.
בואו נסביר מה זה אומר. אנחנו מדברים כרגע על תיאוריה בכלל. תוכל להיות תיאוריה...
בכלל כללית, פילוסופית, סוציולוגית, חברתית, כלשהי, אבל יוכל להיות גם תיאוריה מדעית. תיאוריה מדעית כבר תדרוש מאיתנו שלב אחר של התקדמות, שזה אומר בקשה להסבר או לניבוי של תופעה מסוימת. האם התופעה הזאת יכולה לחזור בשכיחות? האם היא לא תתקיים בכלל? אז בעצם בתיאוריה מדעית אנחנו נתבקש לשלב אחד קדימה מתיאוריה אחרת, שהיא לא תיאוריה מדעית.
ובעצם לחזור... לחזור ולנבא ולחפש את הדברים שאנחנו רוצים להוכיח. תיאוריה סוציולוגית רוצה להסביר תופעות חברתיות, כי סוציולוגיה היא מדע החברה, ולהסביר איך אנחנו מתנהגים כחברים בחברה, מצד אחד, הצד של הפרט, ואיך החברה משפיעה עלינו מהצד השני, כלומר החלק החברתי של הסיפור. ישנן תיאוריות שמספקות הסברים מנוגדים, ולעיתים משלימות לאיזשהו הסבר כולל. כלומר, אנחנו נפגוש כאן תיאוריות סותרות.
הקונפליקט עולה. כגישת נגד לתיאוריית הפונקציונליזם, לכן אנחנו מדברים על סותרות. וחשוב לשים לב שלכל תיאוריה סוציולוגית בעצם יש איזשהו רצון להסתכל על החברה ממשקפיים אחרים. מה זה אומר ממשקפיים אחרים? אני מרכיבה משקפיים, כפי שאתם רואים, והמשקפיים האלה, באמצעותן אני מסתכלת על העולם, נכון?
כמו כל אחד ואחד שמרכיבים כאלה. אבל תיאוריה רוצה להסביר איזושהי התנהלות שקורית בחברה, ואז אם נניח בגישת הפונקציון... בפונקציונליזם דיברתם על משקפיים אולי ורודים, היא רואה את העולם כיציב והרמוני, ככזה שחותר לפונקציות של אנשים ולתפקיד שלהם.
אנחנו מדברים כאן על משקפיים שחורים, בעצם על ההסתכלות הבעייתית יותר של החברה. קונפליקט עולה כדי להגיד, רגע, חברה, קורה פה משהו שאני צריכה להסביר. איך אני אסביר סטייה חברתית, משהו שגשת הפונקציונליזם לא עושה? בסדר?
יש כאלה שמסתכלים על המשקפיים האלה דווקא כשבורים. ולא בהכרח שחורים, כסדוקים. למה סדוקים?
כי יש בהם איזשהו שבר. השבר הזה מבטא את המאבק. המאבק שתכף נדבר עליו בין קבוצות בחברה. כמובן חשוב לשים לב שכל אחת מהתיאוריות, גם האינטראקציה הסימבולית ודאי, מסתכלות על העולם ממשקפיים אחרים.
כשאנחנו מתכנסים לתוך גישת הקונפליקט, אנחנו בעצם מדברים על סביבה חברתית שהולכת ונכנסת למאבק. כל הזמן מחפשים על מה המאבק הזה מתקיים. מה זה אומר? העולם רווי משאבים.
אנחנו יודעים שיש נפט, יש כסף, אפשר לחשוב על אלפי משאבים אחרים. אפשר להגיד, את תכנס גם לכוח ושליטה דרך אגב כמשאבים כאלה. ובעלי ההון רוצים להמשיך ולשלוט במשאבים. שבים בעוד שחסרי העון או מעוטי העון, אפשר לומר, רוצים להשיג אותם יותר. בעלי העון ירצו להגדיל אותם ובחסרי העון ירצו להגדיל את עצמם לתוך זה, אבל הם יודעים שהם לא יצליחו להשיג את זה.
השליטה ממש שווים, אתם שימו לב לתמונות, מתמקדת בעיקר במריונטות, התמונה האמצעית. אנחנו רואים את בעלי העון שולטים בחסרי העון באמצעות הכוח הזה שיש להם. שימו לב לכסף, כמובן אנחנו יודעים שזה המשאב המרכזי.
אנשים רוצים להחזיק בו, אם יש לי כסף אני יכול לרכוש דברים, ואם יש לי טכנולוגיה מהצד השני, אני ודאי יכול להצליח להמשיך ולהפוך את עצמי לחברה המודרנית ופוסט מודרנית הרבה יותר מתקדמת. חלוקה למעמדות בחברה התחילה, הרצון הזה לשלוט בהון התחיל מהרגע שאנחנו נכנסים לכיוון המאה ה-19. מה קרה עד המאה ה-19?
החברות היו מסורתיות יותר. אם למדתם בשיעורי היסטוריה על המעבר של תהליכי האיור והחילון בתקופת המהפכות, נתקמד למהפכה הצופת. המעפכה התעשייתית, בעצם עידן של מהפכות קורה ומתרחש תוך כדי. אז מה בעצם אנחנו רואים שם?
שנייה. אנחנו רואים מצב שבו בעלי ההון רוצים להמשיך ולשלוט במה שיש להם. איך הם עושים את זה? נקימים מפעלים מחוץ לערים ומתפתחת הטכנולוגיה מנועה כיתור, מאפשר לאנשים לנוע מנקודה אחת לנקודה אחרת. יוצאים מהכפרים ומתחילים להשתלב בערים.
מה קורה בערים? המפעלים מוקמים, אנשים מחפשים עבודה ומתחיל להיווצר מעמד הביניים, מעמד הבורגנות. מה קורה למעט?
מעמד הבורגנות, הוא נהיה בעצם מה שמכונה בהמשך הצווארון הכחול. מדוע צווארון כחול? כי אנשים שעובדים בדברים שפחות נחשבים.
הצווארון הלבן נחשב לבעלי ההון, לאליטות, אלה שמחזיקים בכוח. הם מנהלים את המפעלים שמעמד הביניים עובד בהם, והמעמד הנמוך, הפוליטריון, אם תשימו לב, המשולש שלו, החלק שלו, הבסיס במשולש שלו יותר גדול ורחב יחסית מאחרים בתקופה הזו, כי הם באמת חסרי. ההון המרכזי.
מה קורה בתוך המשולש הזה? מעמד הביניים, אם תשימו לב, גם בתקופה שאנחנו חיים בה, אם תזכרו במחאה 2011 שהתקיימה כאן בישראל, אנחנו רואים מצב שבו הוא מרגיש שהוא הכי דחוק. למה דחוק?
כי מצד אחד הוא יכול לעלות נורא מהר למעלה ולהצליח, ומנגד הוא יכול גם מאוד מהר ליפול למטה והנפילה יכולה להיות מאוד כואבת. ולכן זה מעמד שהרבה פעמים הוא לא יחזור. הוא המעמד שהוא מאוד לא הרמוני, אם נסתכל על זה מהמונחים של גישת הפונקציונליזה, וזה גם המעמד שרוצה לקדם מאבק. אם נתכנס לתוך גישת הקונפליקט, שזאת הגישה שלנו. אז בואו נצפה רגע במה שקרה בסרטון של צ'רלי צ'אפלין, זומנים מודרניים, שמאוד עוזר להבין את הנקודה הזו.
אז מה בעצם קרה כאן בסרטון? מה ראינו למעשה? ראינו את שרליט שפלין, עובד במפעל לברגים, לא כל כך ברור מה הוא מייצר שם, נכון?
ויש איזשהו ניקור שהוא חווה, מושג נורא מרכזי שתכף נדבר עליו, בעיצור של המוצר הזה. מצד אחד, הוא מייצר משהו בתוך מפעל עם חברים שלו, עם האנשים שעובדים איתו ביחד, עם פועלים, ופתאום הולך ונופל בקטע מאוד סוריאליסטי כזה, מה הוא מושג חלומי נופל לתוך עולם של גלגלי שיניים מופלא שבו הכל טוב ויפה ולמעשה רואים כמה הוא לא יכול להתרחק מהמוצר, הוא אומר לא לא אל תלך ממני הוא ממש רוצה לגעת במוצר, רוצה לייצר אותו ומזה מהסגנון הזה שאנחנו רואים של הפילם נואר, זה נקרא בקולנוע מי שלומדים, של הסרטים בעצם העילמים אנחנו רואים והשחור לבן, אנחנו בעצם רואים את הרגע שבו הוא קמא לייצר משהו חדש, אבל עדיין לא יודע כל כך מה זה הדבר הזה שהוא מייצר. וזה בעצם איזושהי נקודה קטנה להסתכל על הביטוי הזה שכולנו מכירים בורג קטן במערכת. בעצם זה משחק על הנקודה הזאת שאנחנו חלק קטן מתוך ייצור של משהו גדול, ואנחנו לא באמת יודעים מה אנחנו מייצרים במפעלים האלה.
אז אותם מפעלים במאה ה-19, כמובן הסרט הוא בערך... אותה תקופה, תשימו לב, אז הוא מדבר, מדבר כמובן בלי מילים אבל עם טקסט כתוב, על המצב שבו אנשים הם חלק בלתי נפרד מהמוצר, לא יודעים מה הם מייצרים, לא כל כך מבינים לאן זה הולך, אבל הם חלק מתהליך נורא, שיותר גדול מהם. והתהליך הזה קורה, אמרנו, בתוך מהפכות, בתקופה שבה פילוסופים וסוציולוגים שואלים את עצמם מה קורה, איפה אלוהים, לאן הוא הלך, מה יהיה הלאה, אנחנו לא יודעים.
תזכרו שזה עידן שהוא בן מלחמות עולם, ואחרי מלחמה ראשונה, לקראת המלחמה השנייה, ואנחנו מתחילים לשאול שאלות אבסורדיות על קיום אלוהים בכלל. האם יש דת? האם היא תסתיים?
האם היא תיעלה מהעולם? אנשים ופילוסופים רבים שאלו את השאלה הזאת, ניטשה ורבים אחרים, על האם באמת יש אלוהים. אם לא, אז מה כן יכול להסביר תופעות חברתיות? מה יכול להסביר תופעות אחרות? מה יכול להסביר...
את כל מה שאנחנו חווים ביום יום אם לא אלוהים ואז עולה עידן המדע. בעצם כדי להשיב לשאלה הזו מתחילים חוקרים לשאול שאלות מהותיות על החיים ולפתור אותן באמצעות הדברים האלה. קארל מקס שאנחנו רואים פה בתמונה היה מחלוצי הגישה הזאת, גישת קונפליקט. ובעצם הוא טען שהריחוק הזה של המות...
שלנו מהמוצר שאנחנו מייצרים. מייצר איזשהו ניקור, מושג שמי מכם שגם לומדים תיאטרון בוודאי יזהו אותו מברכת ובעצם הרגע הזה שבו אני מייצר משהו ואני לא יודע מה אני מייצר, זה מוזר לי, אני מרגיש לא בנוח מה שמרקס אמר, האי נוחות הזאת תוביל לאט לאט את כל מעמד הביניים הבורגני הזה לקיים מהפכה כי נמאס לו, נמאס לו מאי השוויון בינו לבין הבוס שימו לב, הבוס שם הוא מאוד קפדן, רציני כזה, עומד על שלו, תעבוד, למה אתה לא עובד? דברים כאלה, הוא מעיר לו שם כל מיני הערות, זה שבגופיית סבא.
וגם אני בעצם רוצה להוביל למהפכה, לא סתם שתקרה, אלא כדי להוביל שינוי חברתי. שזה מושג מאוד מרכזי בגישה, ותכף אני אתמקד במושג הזה לעומק. הפערים האלה של אי השוויון בין מעמד הביניים, למה? בעלי ההון למעמד הגבוה הופך את הגישה הזאת למאוד מאוד מאוד רצינית לגבי הרצון לצמצם את הפערים ולהחזיר לאנשים את המשאבים שהם היו רוצים.
כמובן שכפי שנראה, מרקס קטם טען בהקשר לפילוסופים הקודמים, הוא בעצמו היה פילוסוף גם מעבר להיות סוציולוג, הוא טען שבעצם המהפכה הזאת בו תבוא, אין מצב שהיא לא תקרה. וכמובן שאנחנו יודעים שהאלוהים... הוא אם נשאר איתנו עד היום, הדת לא נעלמה מהעולם, ומארקס באיזשהו מקום היה קצת אופטימי. אפשר לומר שאם נסתכל לגישת הקונפליקט רגע מלמעלה ונבחן אותה כביקורת, אולי גם היה בה איזה שהוא טון אופטימי.
אבל זה לא לבחינת הבוגרות שלכם, זה כהשערה מעבר. מה עוד קורה בתקופה הזאת? מתחילה ראשיתו של העידן המודרני, בעצם הטכנולוגיה מתפתחת מאוד מאוד לעומק. אנשים ממשיכים לייצר עוד ועוד דברים למשאבים שיאפשרו להתגרות. תראו להם להגיע ממקום למקום, לקצר מרחקים, לעשות מעשים שהם לא יכלו לעשות קודם.
על מהפכות כבר דיברנו, ודבר חשוב שתשימו לב עליו, ניתן לסדר את כל התיאוריות, את כל שלושת התיאוריות, על ציר זמן. אם התחלנו בגישת הפונקציונליזם לפני עידן המדע, כלומר העידן המסורתי, מה שלנסקי ולנסקי מכנים בחברה וטכנולוגיה כשתדברו על זה, בעצם הפרי-מודרניק, או לעידן המסורתי, המסורתי, הם מחלקים את זה שם לתקופות אם אתם זוכרים ולחברות שונות שמתפתחות. ברגע שמתפתחת הטכנולוגיה, שזה בעצם ראשיתו של העידן המודרני הזה, מתפתחת טכנולוגיה שמאפשרת בבחינה חקלאית לייצר יותר דברים, הולכים ומתפתחים עוד מכשירים שעוזרים לחקלאים לנהל את החקלאות שלהם.
ובאותו רגע אנחנו מתחילים לדבר על שלב אחר, על איזה רגע של מעל. הדבר למשהו שלא היה קודם. הדבר הזה, מהאופטימיות הגדולה של הפונקציונליזם, אנחנו רוכים של ההרמוניה של היציבות החברתית, אנחנו יורדים בכיוון יותר דיכאוני של מאבק, שזו המילה המרכזית בגישת הקונפליקט, ואם תשימו לב, בכיוון האינטראקציה, אנחנו כבר נעלמים ומבטרים על גישות המקרו, הגדולות האלה שמסתכלות מלמעלה על החברה, נדבר על זה עוד מעט, והולכים ומתכנסים לכיוון גישת...
גישת מיקרו. גישת מיקרו שבעצם מסתכלת על החברה מלמטה. בעצם על הפרט, על איך הוא היחיד מתפקד בעולם. אז מה המקרונות התיאוריה? מקרונות התיאוריה בעצם מדברים על איך אנחנו מסתכלים על החברה מלמעלה, כפי שציינתי, ואיך אנחנו מנסים להסביר שינויים בחברה באמצעות הדבר הזה.
השינוי המרכזי הוא מאבק בין קבוצות על משאבים מוגבלים. זה הדבר המרכזי. אתם פותחים כל שאלת בגרות במשפט הזה. תיאוריית הקונפליקט או גישת הקונפליקט, זה לא משנה, רואה את החברה כזירת מאבקים, אפשר לדמיין את זה כזירת גרוף בעצם, בין קבוצות. על משאבים מוגבלים, בתוכם אפשר לציין כוח ושליטה, כסף, יוקרה, כל דבר שתחשבו עליו או כל משאב שעולה בשאלה.
על מה הקבוצות והיחידים נאבקים? כמובן על הנדירות הזאת, כי כולם רוצים מהם יותר וכמובן אנחנו יודעים שמשאבים הם כמו אנרגיה, לא קיימים לנו באופן רציף וקבוע, אנחנו מאבדים אותם כמו כל חומר אחר. בעלי הכוח, הקבוצות החזקות רוצות לשמר.
ולהגדיל את הכוח שלהם כמו שציינו קודם, להגדיל את היתרון על חסרי הכוח או יותר מדויק מאותי הכוח, פרוצות החלשות, ומנסים להתארגן כדי אלה, מאותי הכוח מנסים להתארגן כדי להוביל לשינוי חברתי. את הפערים האלה, את השוויון. אי השוויון הזה יוצר קונפליקטים בחברה.
בעקבות הקונפליקטים האלה נוצרים שינויים בחברה ובמבנה שלה. זה אומר שלמשל, מצד אחד אני, נמצא לנקח קבוצות של דתיים וחילונים, נורא רלוונטי לימינו. בעוד שדתיים רוצים לסגור תחפורה ציבורית בשבת, חילונים אומרים בוא נאפשר אותה. ואז הדבר הזה מוביל לאיזשהו שינוי בחברה ובמבנה. שינוי חוקי, פוליטי, משפטי, בכל מיני זו.
זירות אנחנו, או כלכלי, בכל מיני זירות אנחנו רואים את השינוי הזה קורה. זה מוביל את הקבוצות החלשות לאיזשהו מצב רציני כזה, מסתכלים עליהם כאנשים שרוצים לקדם זכויות אדם, אנשים שאכפת להם ממי שנמצא איתם באותה קבוצה, ולכן זה מקדם את החברה למקומות אחרים. קחו לדוגמה, זכויות אדם ואזרח, דברים שלא קראו קודם.
האידיאולוגיה השלטת בחברה משרת את הקבוצות הדומיננטיות והחזקות בה, ומהווה אמצעי לקידום מטרות פוליטיות. מרכזי, והקישה הזאת מעבירה ביקורת על חברה אוטופית שלא קיימת בכלל, שזה הגישת הפונקציונליזם, שזה ברור לנו למה, כי זה דבר שלא יכול להתקיים. המושגים המרכזיים, ובכאן אנחנו נסגור, הם מאבק, קבוצה חזקה וחדשה, משאבים מוגבלים, אי שוויון, יחסי כוח בין החזקים לחלשים, שליטה, אינטרסים, לכל קבוצה יש את האינטרס שלה לקדם ולהוביל את עצמה לאן שהיא רוצה, ולכן, ואידיאולוגיה ושינוי חברתי, אלה המושגים שאיתם אתם יכולים להשתמש כשאתם משיבים לשאלת בגרות.
אז לסיכום, בחלק הבא אנחנו נדבר על איך פותרים שאלה כזו. הגדלנו מהי תיאוריה, דיברנו על תיאוריה סוציולוגית, למדנו איך כל תיאוריה מסתכלת על החברה. הכרנו את תיאוריית הקונפליקט באופן ספציפי, את קארל מרקס ואת השקפות עולמו, את העקרונות של התיאוריה ואת המושגים המרכזיים בה.
לתרגול, אני אשמח... שתצפו בסרטון שלפניכם, הוא מצורף גם כאן בקישור בכחול, תפקידים למצבי סכסוך בין תלמידים, ולקראת החלק הבא תנתחו אותו על פי הגישה. תכתבו איזה שהוא פתיח, עוד לא דיברנו על איך כותבים אותו, נדבר על זה בחלק הבא, תחשבו, על פי עקרונות הגישה, זהו את הקבוצה החזקה והחלשה, תגידו מי זאת מי.
תנסו לשאול את עצמכם על מה התלמידים נאבקים בסיפור הזה, ותנסו להסביר את זה, ותנסו לחשב מהו המשאה במוסד. בגובל, בעיניי הוא מאוד בולט, תנסו, תציינו אותו ואז תחשבו על מושג אחר ממושגי הגישה שיכול להסביר, שישה להסביר באמצעותו את הקטע. תאתרו אותו בקטע, תסבירו, תדגימו איך הוא בא לידי ביטוי, ובהצלחה רבה שתהיה לכם.
תודה רבה. תודה. תודה. תודה רבה. ת תודה.
תודה. שלום לכם, חלק ב'של סוציולוגיה, של תיאוריות הקונפליקט, במדעי החברה, אני מזכירה, שמי מור, ואנחנו נדבר על כל מה שבעצם אנחנו מיישמים מהתיאוריה בחלק הזה. בעוד שבחלק א', הכרנו את המושגים, את העקרונות של התיאוריה, עכשיו אנחנו לומדים קצת לעבוד ולשחק איתה. אז אנחנו נלמד לנתח תופעות באמצעות התיאוריה, תופעות הכוונה מספרים אחרים שאתם לומדים.
בעוד שהתיאוריה מוצגת בספר תרבות, אנחנו נדבר על ספרי... קבוצה, משפחה, חברות, כדי שתוכלו קצת לפגוש את התיאוריה במקרים אחרים שהיא מופיעה לכם בחומר. נדבר על הביקורת שיש על התיאוריה.
חשוב תמיד לדעת ביקורת, לא בהכרח יבקשו מכם להשתמש בה. אבל זה דבר שחשוב לכם להכיר, כי אנחנו מפתחים איזושהי ראייה ביקורתית הוליסטית על כל החומר שאנחנו לומדים, ומנסים כל פעם להסתכל על הדברים בצורה קצת יותר נוקבת, ולא לקחת כל דבר באופן מוחלט. אנחנו לומדים בסוציולוגיה לפרק את המובן.
וקצת להטיל ספק במה שסביבנו. ננתח שאלת בגרות, בצורה מסודרת, על כל השלבים שאנחנו מצפים מכם לענות עליה, ותקבלו משימה לתרגול, עבור החלק השני, היא בעצם גם עבור החלק הראשון, לכן כתבתי את שניהם, אבל היא יכולה גם לשרת את מי שלא ענו על השאלה בחלק הראשון, כי היא למעשה אותה שאלה, אותה הגברת בשינוי ידרת, עם סרטון אחר, וכבר אתם יודעים עכשיו יותר דברים, אז זה יכול לעזור לכם לענות עליה קצת אחרת. אז איך אנחנו מנתחים תופעות באמצעות התיאוריה? נתמקד קודם כל במה ולא באיך או במדוע ולמה. למה אנחנו עושים את זה?
אנחנו נורא נורא רוצים קודם כל כסוציולוגים לשאול על תופעות שסביבנו. לא מה קרה ולא איך קרה, או יותר נכון מה קרה, זה כן אני רוצה לדעת, אבל לא למה נשים מקבלות שכר נמוך יותר מגברים על אותה עבודה. פחות מעניין אותי, יותר מעניין אותי להתמקד על וואלה, נשים מקבלות פחות מגברים, בוא נלך ונשאל את הנשים האלה, בוא נעשוף רעיונות. בואו נלך ונשאל אותן באמצעות סקר, מה הן חושבות, מה הדבר הזה גורם להן להרגיש.
אנחנו אוספים את המידע על הדבר ולא שואלים את עצמנו למה הדבר מתקיים כמו שהוא מתקיים. כי ברור לנו שלשנות סדרי עולם זה לא תפקיד של סוציולוגים. סוציולוגים מסתכלים, נותנים לתופעה להתקיים ונתחים אותה. לא בהכרח רוצים לשנות אותה, גם אם זאת הדעה שלהם. אז אנחנו נמנעים מלשאול מדוע קיים אי-שוויון כזה, למשל.
זה יכול להיות דבר אחר, אבל מכיוון שמדובר בקונפליקט, אנחנו נשארים בתוך פערי האי-שוויון. וננסה להבין את המנגנון שמאפשר את זה. המנגנון הזה יכול להיות בעלי ההון, שדיברנו עליהם קודם, המדינה, כשליטה למשל.
מה נותן הדבר הזה להתקיים מבחינה... חוקית, כלכלית, חברתית, תחסי הכוח בין גברים לנשים שהובילו לזה ומבוססים על שליטה. אפשר להתייחס לזה במושגים של משפחה שדיברנו עליהם ושתדברו עליהם בהמשך וגם דרך מושגים של מגדר. אפשר לדבר על היחסי הכוח האלה בכל מיני אופנים גם בעולם העבודה, גם בעולם ההשכלה.
את המניעים שהובילו את בעלי הכוח להמשיך ולשמר את המצב. זה כאילו מישהו זה נוח, אמרנו אינטרסים בחלקו קודם, אז ממש מתאים לכאן. ואת המצב בו מצויים חסרי הכוח או מעוטי הכוח, והאם הם רוצים להתארגן כדי לקדם שינוי חברתי? ארגוני נשים, לפעמים אנחנו רואים אותם מקדמים כל מיני זכויות, ראינו את זה שנים אחורה, גם כשנשים יצאו למעגל העבודה, וגם ברגע שנשים התחילו לקבל זכויות לצאת לעבודה, אחר כך בשנות ה-60 מהפכה תמיד, הם הולכו...
ומקבלות יותר אפשרויות ודורשות יותר אפשרויות ולאט לאט אנחנו רואים עוד ועוד שינויים כאלה, אז זו דוגמה מצוינת לסיפור הזה. סליחה שחזרתי אחורה. ההדגמה.
מה אנחנו הולכים לעשות עם מה שאמרתי על אי שוויון? איך יכולה תיאוריית הקונפליט להסביר תופעות, כמו שאמרנו קודם, פערי שכר, אבל גם תופעות נוספות. למשל, הקמת המועצה לשלום הילד. איך היא יכולה להסביר את זה גם מהזווית של ההורים, גם מהזווית של הילד? למי זה עוזר, במי זה פוגע?
האם זה תורם למשהו? יש פה ניגוד אינטרס? אנחנו עושים בין יחידות חברתיות שונות, כלומר הילד רוצה אולי משהו אחד, אולי להיות עם ההורים, אולי לא, אולי יש איתו איזושהי בעיה בבית ואנחנו צריכים לראות מה קורה איתו, בעוד שההורים לא רוצים שיקימו להם יותר מדי מועצות, טוב להם עם הילדים שלהם.
איך היא מסבירה מקרים של אלימות במשפחה? תופעה שהיא בעייתית, זה מספר, יותר מספר קבוצה ומספר משפחה. אנחנו רואים את אי השוויון המעמדי מצד אחד בין נשים לגברים, את השליטה, את הקיחסי הכוח שדיברנו עליהם קודם, וזו תופעה שאולי נחשבת כסטייה חברתית, עוד מושג שתיאות הקונפליקט מסבירה ותיאות אחרות פחות, ואיך הגישה הזאת יכולה להסביר תופעות כמו הרצון של ילדים לצרוך מוצרים חדשים, כמו החברים שלהם, בעוד שעורים. שם שלהם רוצים שהם יחסכו, זאת אומרת יש לנו כאן פערים בחינוך, פער הדורות, פער בין מתבגרים לבין הוריהם, זה אנחנו מדברים בתהליך החברות, בספר חברות.
אז תשימו לב שבעצם הספרים עוזרים לנו להבין גם פערים בין קבוצות, בסעיף הראשון שוב. אפשר להסתייח לזה גם בתהליך החברות, האמת, אבל גם שני הספרים האלה, והסעיף השני עוזר לנו להבין על משפחה, ובסעיף השלישי אנחנו מדברים בעיקר על תהליך החברות ועל הפרט. איך הרצון שלי, תשימו לב, לצרוך משהו שונה מרצון של אנשים אחרים, שזה במקרה הזה המבוגרים, אני רוצה שיקנו לי וההורים לא מוכנים לקנות לי. מהי הביקורת על התיאוריה? מה אנחנו בעצם חושבים עליה מלמעלה?
כשאנחנו רגע מסתכלים מבחוץ, עושים איזושהי עזרה ומנסים לנתח את התיאוריה מזווית קצת אחרת. קודם כל, כפי שכבר ציינתי גם בחלק הקודם, התיאוריה עלתה כביקורת על גישת הפונקציונליזם. למה היא צמחה משם?
כי אמרנו שהדת נראתה נורא הרמונית ויפה, החברה היא יציבה, לכל אחד יש פונקציה. בא מרקס ואומר לנו חברה, בואו איזה פונקציה? כאילו, אנחנו חברה עם מאבקים, עם סטיות, עם בעיות, איך תסבירו התאבדות?
מה שדורקה עם בגישת הפונקציונליזם אומר, בטח שאפשר, זה פונקציונלי לחברה, זה תורם לה. יבוא מרקס ויגיד לו, לא, התאבדות היא סטייה חברתית. ואז אנחנו נכנסים לאיזשהו פער בין שתי קבוצות. החברה הזאת נתפסה כאוטופית מדי, ככזאת שרואה הכל מושלם בגישת הפונקציונליזם. גישת הקונפליקט אומרת לא, החברה לא מושלמת, יש לה חסרונות והרבה בעיה.
תודה. צריך לפתור אותם, והמהפכה היא הדרך לפתור את זה, השינוי החברתי. אז היתרונות של התיאוריה הזו, כמו שאמרנו, זה להתעסק בתהליכים היסטוריים, לנתח שינויים חברתיים, כמו שאמרנו עכשיו. היא יכולה להסביר סטיות, אבל החסרון שלה, נשיא מתמקדת, בעיקר בישיבון קצת יותר מדי, מתעלמת מעציבות חברתית והרמוניה, כי יש גם תופעות כאלה, ויש חברות שמחזיקות שנים ומסתדרות מצוין. וכמובן, ככל...
ובגישת מקרו כמו גישת הפונקטונליזם, גם היא מתעלמת מהרצון של היחיד. עכשיו בואו ניגש רגע לאיך להתמודד עם כל מה שאמרנו בשני החלקים בתוך שאלת בגרות. אני לא אקריא את השאלה, אתם יכולים לקרוא אותה בעצמכם, אבל אנחנו ניכנס פנימה לדקויות. זו שאלה מבגרות 2019, ממש חדשה, ומה שקרה בה בעצם, הוצג לנו פה צד מאוד מסוים בקונפליקט. אנחנו מדברים פה על נשים, אוקיי?
בחירה זו מאתגרת לגברים ונשים. ואז אנחנו נכנסים פנימה לאורך דין בתחילת, אורכות דין בתחילת דרכן, הן גם אימהות צעירות, ולא מדברים איתנו כלל על... הצד הגברי בשאלה. אז לפעמים יכול מאוד להיות שנדרש להשלים איזשהו חור שלא קיים.
אז כשאנחנו קוראים שאלה כזאת, הדבר הראשון שאני מציעה לכם לעשות, קודם כל לסמן, למרקר מה שמותר לכם, את כל הדברים שבולטים, כל מה שחשוב לי. קודם כל להתחיל מהשאלות עצמן, להבין מה קורה שם, מה הדרישות של השאלה ומה אני צריכה לעשות. אז קודם כל 12 נקודות תמיד בחלק א', אני צריכה לבחור...
שאלה אחת בלבד, אחת מתוך שתיים. אנחנו נבחר לצורך העניין בשאלה מספר שתיים. הרבה פעמים מבקשים איתנו לנתח את המתואר באמצעות שני מושגים או שני עקרונות מגישה, זו או אחרת.
אז אני קודם כל מסמנת את הדרישות. הדרישות הן גם מילות ההוראה, כלומר נתח, הדגם, ציין, הסבר. אני ממליצה לכם לעבור על כל מילה ועל הדרישות שלה. אפשר לעזר בו מורים ללשון, זה מאוד רלוונטי.
ולהבין מה רוצים ממני גם במספר הדרישות. כיאל. אמרו לי שני עקרונות או שני מושגים, אז לזכור שאני צריכה להשתמש בשניים כאלה. קודם כל, תמיד, תמיד, תמיד, אני מדגר לתלמידים שלי לעזר בטיוטה.
טיוטה היא לשירותכם, לכתוב על הדף טיוטה, לסמן X בסוף שסיימתם עם הדף הזה, אבל לכתוב בצורה מסודרת את כל המושגים שאני יכולה לזרוק לתוך סל המושגים, ולסדר לעצמיותם. יש כאלה שמסדרים ברשימה, יש כאלה בבולטים, יש כאלה שעושים לעצמם שמש מושגים. וזורקים, מאבק, שינוי חברתי, שליטה, כוח, משאבים. ברגע שזרקתי את זה, אני אומרת אוקיי, אני יכולה להתחיל לעבוד, יש לי לפחות שניים, יאללה. ואז, אחרי שעשיתי את זה, אני מרכיבה במרכאות, בצורה דמיונית, את המשקפיים שאני אמורה להשתמש בהם כדי להשיב לשאלה.
אני בוחרת במשקפי הקונפליקט, השחורים לצורך העניין או השבורים, ואומרת רגע, איך החברה רואה או מצדדי הגבוהים, רואים את החברה באמצעות הגישה. אז שוב, איך מצדדי הגישה, אלה שתומכים בגישת הקונפליקט, רואים את החברה באמצעות המשקפיים האלה. אני בוחרת את שני המושגים ושני העקרונות שאני יודעת הכי הכי טוב, ואיתם אני הולכת.
ואז, הדבר החשוב שסמיון אומר לנו פה זה סימפתיח. חבר'ה, הרבה מאוד תלמידים ותלמידות לצערי נופלים בחלק הזה בשאלה. שימו לב שהשאלה מורכבת משתמש.
19 נקודות. אם אנחנו ילדים חכמים וטובים כמו שאתם, 4 נקודות הולכות לכל מושג בדרך כלל, ומשהו כמו 3-4 נקודות לפתיח. עשו לכם חלוקה כזאת לדעו, שווה לי או לא שווה לי לוותר על זה.
מה זה הפתיח הזה? 2-3 שורות שאומרות, גישת הקונפליקט רואה את החברה כזירת מאבקים בין קבוצות על משאבים מוגבלים. קבוצה חזקה מעוניינת לשמר את כוחה ולהגיעה. להגידיל את משאביה, ללהמשיך לשלוט בהם, בעוד שהקבוצה החזקה מעוניינת לצמצם את אי השוויון, את הפערים בינה לבין הקבוצה החזקה, ולהוביל לשינוי חברתי. בזה סיימתי את הפתיח.
אין יותר מזה, משהו כמו שתיים שלוש שורות, אבל כבר סידרתי לבפנים שלושה ארבעה מושגים לפחות בכיף. אם לא יותר. גם קבוצה חזקה וחלשה, שינוי חברתי, דיברתי על המשאבים, והנה כבר אמרתי לכם שלושה.
ויש עוד. אז אני יכולה מתוך זה לגזור את כל הדברים שאני רוצה, ובאמצעות המושגים האלה לנתח כל תופעה שיתנו לי. אחר כך, לזכור שלקונפליקט יש שני צדדים.
כמו שאמרתי לכם קודם, אם יש לי קונפליקט בינתיים לחיים, בין שמולנים לימנים, במקרה הזה בין נשים לגברים. אז אני צריכה לשים לב שיש שני זדדים לשאלה. לא בטוח שיציגו לי את שני הצדים של הקונפליקט.
אני אצטרך לפעמים להשלים. אז איך אני משלימה את הדבר הזה? בואו נחזור שוב רגע אל השאלה. כל עורך דין בתחילת דרכו בוחר תחום מתמחות, בסדר?
ואז הבחירה הזו מאתגרת, פתיח כזה נחמד, ואז מתמקדים אך ורק בנשים. הנשים הן מאוד צעירות, יש להן בחירה קשה, משום שרבים מהתחומים דורשים הן עבודה מאומצת על חשבון המשפחה וגידול הילדים. זו שורה שהייתי מסמנת בכמה דקות. דברים. את זה שהן מספרות שהבחירה קשה, יש כאן סוג של בחירה ערכית אפשר אפילו לומר, או קונפליקט ערכים, דילמה כזאת מוסרית בין משפחתיות, שזה ערך אחד לבין, ערך אחר שהוא העבודה או הרצון לדעת להיות קונפורמית וללכת עם העובדים האחרים.
אז אני בעצם, אפשר לומר אולי כבוד גם, אני נאבקת בין שני דברים, צריכה לבחור, כמובן זאת הייתה יכולת גם שאלת ערכי. חיים בקלות של את עומר, אבל ברגע שזו שאלה כזו, אני בוחרת לעצמי את המושגים עבור החלק הזה של אנשים. אז אני אומרת, למשל, המשאב המוגבל פה, לא תמיד דרכה אגב קל למצוא אותו, המשאב המוגבל פה הוא יותר קשה למציאה, שימו לב לניסוח השאלה, כי לא מדובר פה על כסף, מדובר פה על משהו מופשט יותר.
אבל כן מדברים איתן על עבודה, אפשר לדבר על הצורך בתעסוקה כאיזשהו משאב, ואז מזה לגזור את הכלכה. הלך. אז המאבק פה הוא בין גברים לנשים על הדבר הזה, על תעסוקה.
עכשיו אני מדבר גם על זמן אולי, זמן משפחתי. בדרך כלל יקבלו את מה שתסבירו אם תסבירו את זה כמו שצריך. ואני נאבקת על המשאב המוגבל הזה תוך הרצון לייצר שינוי חברתי.
מי רוצה לשמר את הכוח שלו? בדרך כלל תשימו לב שמדובר בבעלי הכוח. מי הבעלי הכוח האלה שאני צריכה לשים לי שם בצד?
קשה למצוא אותם, אבל כשאתה מדבר על מהותי הכוח כנשים, אז את זה אתם כבר ממקמים, ואומרים רגע, בעלי הכוח יכולים להיות לגברים, כי הזכירו לי פה לגברים ונשים, שהם לא צריכים אולי לתכנן את הקריירה העתידית שלהם כמו נשים, ואז אני מוסיפה לעצמי גם אולי ממשלה שיכולה הייתה לסדר את הדבר הזה, ולתת לנשים להסתכר בצורה מסודרת. שאלה לא פשוטה, יש פה הרבה תלמידים שהדיפו לבחור בפונקציונליסטית, אבל דווקא בחרתי בכימציון. היא מאתגרת.
אני משלימה לעצמי את הפער באמצעות ההבנה שגברים הם הצד השני של הקונפליקט הזה והשינוי החברתי שאנשים רוצות זה לצמצם את אי השוויון בינה לבין גברים סביב הנושא הזה של אימהות, של עבודה מורמצת סביב גידולי ילדים. הבחירה הזאת שהן צריכות להתמודד איתה. בסדר?
לא מורה מסובך. השאלה הזאת לא צריכה לקחת לכם בערך יותר מפסקה וחצי, שתיים, פעמים גם שלוש, ובזה סיגרתם את השאלה, השאלה של... 12 נקודות, אני מזכירה, היא שקולה לסעיף אחד ולכן גם צריך להציחס עליה בהתאם. ותדעו גם תמיד לזכור להשלים, זה נורא חשוב לי לחזור על זה שוב.
להשלים את החסר ולדעת לסכם את הדברים שלכם בצורה ברורה. אז לשים פתיח, לענות בצורה מסודרת, להשתמש במושגים שאני רוצה, לסדר לי אותם ולבחור את מה שנכון לי להסביר באמצעותו את השאלה. אה, הבנו, אה. איך התיאוריה הזאת פוגשת אותנו ביום יום? באמצעות הספרים השונים, בחנו אותה עם כל מיני סוגיות קטנות, הבנו ביקורת על התיאוריה, תרגלנו שלה ברמת בגרות, שכמובן לא פתרנו אותה בצורה כתובה, אבל אתם מוזמנים להשתמש בה.
והמשימה שלכם לתרגול היא לצפות בסרטון שמחזיר אותנו לסרטון הקודם שראינו ביחד בחלק הראשון. הפעם מדובר בתגובה ישראלית. זמנים מודרניים של ג'רלי צ'פלין, תגובה של ניקוי ראש, תוכנית שעוד לפני זמנכם ואפילו זמני.
אז נתחו בבקשה את הסרטון באותה צורה שניתחתם את הסרטונים הקודמים, הסרטון הקודם בחלק הראשון, ותכתבו פתיח לתשובה הזאת על פי קורנות הגישה, נורא חשוב, תמיד. עכשיו אתם כבר יודעים איך לעשות את זה, בחלק א', פחות ידענו. לזהות את הקבוצה החזקה והחלשה, ממש כמו קודם, לשאול את עצמכם על מה הם נאבקים.
הם די מגיבים למה שקורה בסרטון של צ'רלי צ'אפלין וטיפה משנים את זה, אז תשימו לב מה הם עושים. מה המשאב המוגבל, על מה הם נאבקים, מה הם רוצים להשיג לעומת הבוסים שלהם. ומה הוא המושג הנוסף שהם יכולים לבחור כדי להסביר את המתואר בקטע הזה.
את רואו את המושג הזה, הסבירו איך הוא בא לידי ביטוי ובהצלחה במשימה. אז תודה רבה לכם על ההשתתפות ובהצלחה.