סיכום למבחן באזרחות 11.5.24
חומר במבחן יכללו שני נושאים
העקרונות הדמוקרטיים המנחים את הרשות עקרונות אלו נדרשים על מנת לקיים משפט הוגן.
כל אדם העומד לדין נחשב זכאי כל עוד לא הוכחה אשמתו.
שוויון מוחלט בפני הדין עיקרון יסוד של משפט צודק.
כל אחד זכאי להגנה משפטית בבית המשפט.
פומביות הדיון לפי חוק יסוד השפיטה בית משפט ידון בפומבי זולת אם נקבע אחרת בחוק או אם בית משפט הורה אחרת, בכפוף לחוק.
הכנסת במשפט מתקבלת על דעת הרוב כאשר בדין יושבים כמה שופטים.
זכות הערעור.
זכות למשפט חוזר. תפקידיו הכלליים של בית המשפט העליון מתחלקים לשלוש קטגוריות ואפרט על כל אחת מהן:
שמירה על שלטון החוק- אזרחים, רשויות השלטון וגופים פרטיים וציבורים כפופים לחוק בלי יוצא מן הכלל ופועלים בהתאם. לא בית המשפט ולא כל גוף אחר עומד מעל החוק, שמירה על שלטון החוק מאפשרת שוויון בין האזרחים לגופים ציבוריים אחרים, כך שלכולם יש משהו שהוא רמה אחת מעליהם: החוק. (הרשות השופטת חייבת לבצע את העבודה שלה רק לפני החוק הקיים)
עשיית משפט צדק- עקרון זה מאפשר תהליך חקיקה צודק, עשיית משפט צדק מחייבת את השופטים לשקול את הנסיבות הייחודיות של כל מקרה, ולהיות מוכנים לסטות קצת מהכללים הנוקשים של החוק במידת הצורך, כדי להבטיח תוצאה הוגנת וצודקת. גישה זו משקפת את ההבנה שהחוק נועד לשרת את האדם, ולא להיפך.
הבטחת זכויות הפרט- היא עקרון המדגיש את ההגנה על זכויותיו הבסיסיות של כל אדם, כגון חופש הביטוי, חופש הדת, הזכות לפרטיות והזכות לשוויון. זכויות אלו נועדו להגן על הפרט מפני פגיעות מצד המדינה, גופים ציבוריים או פרטיים. כחלק מהדמוקרטיה חשובה ההבנה שכל בני האדם שווים, וגם במשפט צריך שיהיו זכויות ברורות, תוך עמידה על הדעה ומשפט צודק.
סוגי משפט:
לבית המשפט שני כובעים ערכאת הערעור העליונה ובג״ץ (בית המשפט הגבוה לצדק) ולכל כובע תפקיד שונה: טבלה המתארת את ופקידי שני הכובעים השונים של בית המשפט העליון. מתעסקת בדיונים בין אזרח לאזרח, דיון בערעורים על פסקי דין והחלטות של בתי המשפט המחוזיים. בקשות רשות ערעור על החלטות או על פסקי דין של בית המשפט המחוזי כערכאת ערעור. מכהנים בו בדיוק אותם השופטים בבג״ץ אך בערכאת הערעור העליונה השופטים מתעסקים בתחומים אחרים.
ערכאת הערעור העליונה
מתעסק בדיונים בין אזרח לרשויות המדינה, גופים ציבוריים או אישים, אך רשאי לדון בכל דיון שהוא רואה לנכון לתת עזרה למען הצדק. מכהנים בו בדיוק אותם השופטים בערכאת הערעור העליונה אך בבג״ץ השופטים מתעסקים בתחום שונה.
בית המשפט הגבוה לצדק
הרכב השופטים של בית המשפט העליון:
ההרכב של בית המשפט העליון בישראל מורכב מ-15 שופטים, כולל נשיא בית המשפט העליון.
הרכב השופטים בדיונים נקבע בהתאם לסוג התיק וחשיבותו:
הרכב רגיל: ברוב המקרים, דיונים נערכים בהרכב של שלושה שופטים, למה? בשביל שלא יצא מצב שבו יש תיקו.
הרכב מורחב: בתיקים בעלי חשיבות מיוחדת, הנשיא רשאי לקבוע הרכב מורחב של חמישה, שבעה או יותר שופטים, במקרים בודדים מאוד בהם המקרה בעל חשיבות גבוה כל 15 שופטי בית המשפט העליון ידונו באותו נושא, אך מקרה כזה באמת חריג ולא קורה כמעט בכלל.
מי יכול להתמנות לשופט עליון?
חובה להיות בעל רישיון לעריכת דין.
ותק בעריכת דין, בשפיטה, או בהוראת משפטים. ובשביל להיות שופט בבית המשפט העליון נדרש ותק של 10 שנים לפחות.
כשירות משפטית: המועמד צריך להיות רשום, או זכאי להירשם, בפנקס עורכי הדין בישראל.
מוניטין מקצועי: המועמד נדרש להיות בעל מוניטין מקצועי גבוה, ידע משפטי מעמיק, יכולת ניתוח משפטי, ושיקול דעת עצמאי.
אופי אישי: הדגש ניתן על יושר, הגינות, יכולת עבודה בצוות, ותקשורת בין-אישית טובה.
סכום סרטון על בית המשפט העליון
הרשות השופטת היא אחת משלוש רשויות השלטון במדינה: הרשות המחוקקת (הכנסת) הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת (בית המשפט).לרשות השופטת נתונה סמכות השפיטה הדרושה לשם אכיפת שלטון החוק ועשיית משפט צדק. היא מורכבת ממערכת בתי המשפט שבה מכהנים כ-800 שופטים ורשמים. השופטים מתמנים ע"י נשיא המדינה בהתאם להחלטת הוועדה לבחירת שופטים, לצד השופטים מנהל רבים אשר תפקידם לתמוך במערך השיפוטי כדי לאפשר להתמקד בעבודתם השיפוטית. הרשות השופטת במדינת ישראל היא רשות עצמאית ובלתי תלויה והשופטים המכהנין בה כפופים לחוק. הרשות השופטת משמשת כאחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה בישראל.מערכת בתי המשפט בישראל מורכבת משלוש ערכאות עיקריות: בתי משפט השלום, בתי משפט מחוזיים ובית המשפט העליון,
רוב התיקים נידונים בבתי משפט השלום אשר פרוסים בכל הארץ. בבית משפט השלום נדונים עניינים שונים כמו: תביעות כספיות שלא עולות על 2,500,000 ש"ח, כתבי אישום בגין עבירות שבצידן עונש מאסר עד שבע שנים.
מעל בתי משפט השלום יש את בתי המשפט המחוזיים, בתי המשפט המחוזיים משמשים הן כערכאת ערעור על בתי משפט השלום והן ערכאה גבוהה שבה נידונים הליכים מורכבים יותר שתביעות כספיות כן עולה מעל 2,500,000 ועונש מאסר מעל 7 שנים.
בית המשפט העליון ניצב בראש מערכת השיפוט בישראל והינו הערכאה הגבוהה ביותר. בית המשפט העליון מונה כ-15 שופטים, לבית המשפט העליון שני כובעים: הראשון ערכאת הערעור העליונה והשני בגץ (בית בדין הגבוה לצדק)
-מהו בג״ץ?: בג״ץ (בית המשפט הגבוה לצדק) הוא אחד משני הכובעים שממלא בית המשפט העליון בישראל. במסגרת תפקיד זה, בג”ץ דן בבקשות המוגשות ע"י אזרחים נגד רשויות המדינה, גופים ציבוריים ואישיים, בית משפט זה מוסמך לדון בכל דיון אשר הוא רואה צורך לתת בו עזרה למען הצדק אשר אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר.
-מהו תפקידו?: תפקידו של בג״ץ זה להתעסק בדיונים של אזרח נגד המדינה או גופים אחרים אך גם בסמכותו לדון בכל דיון שהוא רואה לנכון. ובסופו של דבר להגיע לצדק.
-אילו סוגי צווים בסמכות בג״ץ להוציא?
סוביודיצה- כל עוד מתנהל משפט אסור לתקשורת לפרסם מידע עליו. המידע היחיד שמותר לפרסם הוא עניינים יבשים עמו הגיון נדחה למחר או דברים כאלה, זה נועד כדי למנוע לחץ על השופטים שעשוי לשנות את הדין.
סוגי צווים שבג”ץ מוסמך להוציא: בג”ץ יכול להוציא צווים שיפוטיים המחייבים רשויות ציבוריות לפעול או להימנע מפעולה. הצווים העיקריים שבג”ץ יכול להוציא הם: צו על תנאי-בג”ץ מוציא צו זה כשלב ראשוני בהליך, והוא מחייב את הרשות המשיבה לנמק מדוע לא יינתן נגדה צו קבוע. צו החלטי -צו סופי המחייב את הרשות לנקוט בפעולה מסוימת או להימנע ממנה. צו ביניים - צו זמני המונע מהרשות לבצע פעולה מסוימת עד להכרעה בעתירה. צו הביאס קורפוס-צו המורה לרשויות להסביר מדוע אדם מוחזק במעצר או במאסר, ובמקרים מסוימים להורות על שחרורו. צו מניעה - צו האוסר על הרשות לבצע פעולה מסוימת, כאשר יש חשש לפגיעה בזכויות.