היסטוריה - תנועות המרי
היסטוריה - תנועות המרי
מרי עברי:
* בשנת 1917 כבשו הבריטים את ארץ ישראל מהטורקים (מלחמת העולם הראשונה).
* הבריטים קיבלו מנדט לשלוט בארץ מטעם חבר הלאומים (הגוף שקדם לאו"ם).
* הבריטים שלטו בארץ בשנים 1917-1948.
* היחס של הבריטים ליהודים השתנה בהתאם להתפתחויות בארץ ובעולם.
* מטרת היהודים בארץ הייתה להקים מדינה עצמאית וריבונית, בהתאם לחזון הרצל
* במהלך מלחמת העולם השניה, הבינו מנהיגי היישוב היהודי שאף אחד לא יעזור להם להקים מדינה בדרך דיפלומטית ולכן התחילו בפעולות צבאיות נגד הבריטים - תחילת המרי העברי.
מאבק צמוד (ההגנה והפלמ"ח):
הגדרה: מאבק תגובתי, שבו כל פעולה מתבצעת כתגובה ישירה לפעולה בריטית מסוימת, במיוחד בתחומים של העפלה והתיישבות.
מאפיינים:
* תגובה ממוקדת: פעולות מתבצעות רק לאחר פעולות בריטיות, כמו גירוש מעפילים או הריסת יישובים.
* הימנעות מאלימות מיותרת: העדפה לפעולות שאינן גורמות לנפגעים, תוך שמירה על "טוהר הנשק".
* תמיכה ציבורית: גישה זו זכתה לתמיכה רחבה בקרב הנהגת היישוב, כולל ההגנה והסוכנות היהודית.
דוגמאות:
* פיצוץ מתקני רדאר בריטיים ששימשו לאיתור ספינות מעפילים.
* ליל הגשרים. סיכום ממש ממש טוב ליכטן המלך
מאבק רצוף (האצ"ל והלח"י):
הגדרה: מאבק מתמשך ובלתי פוסק נגד השלטון הבריטי, ללא תלות בפעולותיהם, במטרה
להפעיל לחץ מתמיד עד לסיום המנדט.
מאפיינים:
* יוזמה מתמדת: ביצוע פעולות התקפיות יזומות, ללא קשר ישיר לפעולות בריטיות.
* שימוש באלימות: כולל פעולות חבלה והתנקשויות בבכירים בריטיים.
* תמיכה מצומצמת: גישה זו נתמכה בעיקר על ידי האצ"ל והלח"י, שפעלו לעיתים בניגוד לעמדת הנהגת היישוב.
דוגמאות:
* פיצוץ מלון המלך דוד בירושלים ב-1946 על ידי האצ"ל. עבודת הערכה - תנועת המרי העברי, אוסף מקורות
* התנקשויות בבכירים בריטיים, כמו רצח הלורד מוין בקהיר ב-1944.
הגופים הצבאיים:
- תנועת המרי העברי:
* תנועת המרי העברי הייתה ארגון גג של שלוש המחתרות היהודיות בארץ ישראל: ההגנה, האצ"ל והלח"י. היא פעלה מאוקטובר 1945 עד יולי 1946, ותיאמה את פעולות ההתנגדות לשלטון הבריטי.
- רקע להקמת התנועה:
* אכזבה מהמדיניות הבריטית: לאחר מלחמת העולם השנייה, בריטניה המשיכה להגביל את העלייה היהודית לארץ ישראל, למרות הציפיות לשינוי במדיניותה.
* השפעת השואה: האסון הכבד שפקד את היהודים בשואה גרם למחתרות לשים בצד את מחלוקותיהן ולהתאחד למאבק משותף.
* יתרון האחדות: הנהגת היישוב הבינה כי פעולה משותפת של כל הפלגים תביא להשפעה רבה יותר על הבריטים ועל דעת הקהל העולמית
- מבנה התנועה:
* לתיאום הפעולות הוקמה "ועדת x", ועדה אזרחית סודית שהורכבה מנציגי הזרמים הפוליטיים השונים ביישוב, כולל נציגים מההגנה, האצ"ל והלח"י. ועדה זו אישרה את הפעולות המתוכננות של התנועה.
- פירוק התנועה:
* בעקבות "השבת השחורה" (יוני 1946), שבה הבריטים עצרו מנהיגים רבים מהיישוב, ולאחר פיצוץ מלון המלך דוד, החליטה הנהגת היישוב להפסיק את פעולות המרי. ההגנה קיבלה את ההחלטה, אך האצ"ל והלח"י התנגדו לה והמשיכו בפעולותיהם באופן עצמאי
- פעולות מרכזיות:
* שחרור מעפילים ממחנה עתלית: כ-200 מעפילים שוחררו ממחנה המעצר בעתלית על ידי לוחמי הפלמ"ח.
* ליל הרכבות (נובמבר 1945): חבלה בכ-150 נקודות במסילות ברזל ברחבי הארץ, במטרה לשבש את התחבורה הבריטית.
* ליל הגשרים (יוני 1946): פיצוץ 11 גשרים ברחבי הארץ על ידי כוחות הפלמ"ח, כדי לנתק את ארץ ישראל מהמדינות השכנות.
* פיצוץ מלון המלך דוד (יולי 1946): פעולה של האצ"ל נגד מפקדת השלטון הבריטי בירושלים, שגרמה למותם של עשרות אנשים.
כל אחת בנפרד:
ההגנה:
* הארגון הוקם בשנת 1920.
* מנהיגי הארגון היו הנהגת היישוב היהודי (הסוכנות היהודית) ובראשו דוד בן-גוריון.
* ההגנה היה הגוף הצבאי הגדול מבין הגופים היהודיים בארץ ישראל.
* בתחילה התמקדה "ההגנה" בהגנה נייחת על היישובים ("הגנה מתוך הגדר").
* לאחר פרוץ המרד הערבי הגדול (1936–1939), עבר הארגון לפעילות התקפית מחוץ לגדר, שכללה הקמת יחידות ניידות - פלוגות שדה ופלוגות לילה.
* ההגנה שיתפה פעולה עם הבריטים במהלך מלחמת העולם השנייה, חיילי הארגון התגייסו לצבא הבריטי ופעלו עבור מודיעין משותף.
* הבריטים סייעו לחיזוק ההגנה באמצעות הקמת יחידות חדשות – הגדולה שבהן הייתה הפלמ"ח.
הפלמ"ח (פלוגות המחץ):
* הוקם ב-1941 כזרוע צבאית של "ההגנה", בסיוע בריטי.
* מטרת הארגון הייתה להגן על היישוב היהודי מפני פלישה נאצית אפשרית - דבר שלא קרה.
* הפלמ"ח היה מעורב בפעולות תנועת המרי העברי, כולל פריצת מחנה המעצר בעתלית, "ליל הרכבות" ו"ליל הגשרים", שנועדו לערער את שליטת הבריטים בארץ.
* אנשי הפלמ"ח סייעו בהעפלה - הבאת עולים בלתי חוקית לארץ דרך הים. (בניגוד למדיניות הספר הלבן).
* במהלך מלחמת העצמאות הפלמ"ח היה עמוד השדרה של הכוח הלוחם של היישוב, והשתתף בקרבות מרכזיים בצפון, במרכז ובדרום הארץ.
האצ"ל (הארגון הצבאי הלאומי):
* הוקם ב-1931 על ידי פורשים מארגון "ההגנה", שהתנגדו למדיניות ההבלגה של "ההגנה" כלפי התקפות הערבים, במיוחד לאחר מאורעות תרפ"ט.
* האצ"ל הזדהה עם התנועה הרוויזיוניסטית הימנית (המפלגה שהתנגדה לסוכנות היהודית), אך לא היה כפוף למפלגה.
* מטרת הארגון הייתה הגנה על היישוב היהודי, ותגובה להתקפות הערביות.
* החל מ-1939 נוסף למטרות הארגון גם מאבק בשלטון הבריטים, לאחר פרסום "הספר הלבן" השלישי, שהגביל את עליית היהודים.
* השתתפות בהעפלה בלתי חוקית של יהודים לארץ.
* עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, האצ"ל הפסיק את פעולותיו נגד הבריטים ותמך במאבק נגד גרמניה הנאצית. חלק מחבריו אף התגייסו לצבא הבריטי.
* ב-1940, אברהם שטרן פרש מהאצ"ל והקים את ארגון לח"י, שהתנגד לכל שיתוף פעולה עם הבריטים.
* ב-1943 חידש האצ"ל את המאבק הצבאי נגד הבריטים. פעולותיו כללו פיצוץ מתקנים בריטים - דוגמא לכך היא פיצוץ מלון המלך דוד ב-1946.
* בתגובה לפעולות הטרור של האצ"ל, פתחה הנהגת היישוב היהודי בתקופה של רדיפה, מעצרים והגדרה של חברי האצ"ל לבריטים.
* עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1947, השתלבו לוחמי האצ"ל בכוחות הלוחמים.
* ב-1 ביוני 1948, פורק הארגון רשמית וחבריו הצטרפו לצה"ל.
עם זאת, פרשת "אלטלנה" ביוני 1948, שבה ניסו אנשי האצ"ל להביא נשק לארץ, הסתיימה בעימות עם צה"ל ובפיצוץ האונייה.
הלח"י (לוחמי חירות ישראל):
* הוקמה ב-1940 על ידי פורשי האצ"ל, בראשון אברהם שטרן. הפורשים התנגדו להפסקת המאבק בשלטון הבריטי.
* הארגון דגל במאבק צבאי נגד הבריטים, כולל התנקשויות בבכירי ממשל וצבא.
* הלח"י ביצע פעולות חבלה, פיצוצים והתקפות על מתקנים בריטיים.
* לוחמי הארגון פעלו בהסתרה מוחלטת, תוך שימוש בשמות בדויים ובתחנות שידור מחתרתיות.
אירועים חשובים:
פרשת אלטלנה (יוני 1948):
* רקע:
אלטלנה הייתה אוניית נשק ונוסעים שנרכשה על ידי האצ"ל במהלך מלחמת העצמאות. האונייה נשאה נשק רב, לוחמים וציוד לחימה, והגיעה לחופי ישראל ביוני 1948 – לאחר הקמת צה"ל וההוראה לפרק את כל המחתרות.
* מה קרה?
הממשלה, ובראשה דוד בן-גוריון, דרשה שהנשק יעבור לצה"ל ולפיקודו בלבד. האצ"ל דרש שחלק מהנשק יועבר לכוחותיו בירושלים. כשלא הושג הסכם – פרץ עימות מזוין.
צה"ל הפגיז את האונייה מול חופי תל אביב, והיא עלתה באש. 16 אנשי אצ"ל ו-3 חיילי צה"ל נהרגו.
* חשיבות:
האירוע שיקף את המתח הפנימי בין הנהגת המדינה החדשה לבין האצ"ל. למרות החומרה – מנחם בגין מנע מלחמת אחים, כשקרא לאנשיו לא להשיב אש.
מאורעות תרפ"ט (1929):
* רקע:
המאורעות התרחשו על רקע מתיחות דתית, לאומית ופוליטית בין יהודים לערבים בארץ ישראל, בעיקר סביב זכויות יהודים בכותל המערבי. גורמים מוסתים הפיצו שמועות שכביכול היהודים פוגעים במסגדים.
* מה קרה?
בין אוגוסט לספטמבר 1929 פרצו מתקפות אלימות של ערבים על יישובים יהודיים ברחבי הארץ, ביניהם ירושלים, חברון, צפת ומקומות נוספים.
האירוע החמור ביותר התרחש בחברון, שם נטבחו 67 יהודים. גם בצפת נהרגו יהודים רבים.
* חשיבות:
המאורעות הביאו לשינוי משמעותי ביחס היישוב היהודי להגנה עצמית, והובילו להקצנה ביחסים עם ערביי הארץ. הם היו מהגורמים להקמת "ההגנה" כארגון קבוע ומתואם.
המרד הערבי הגדול (1936-1939):
* רקע:
מתיחות בין יהודים לערבים החריפה בעקבות גלי העלייה החמישית (1930s) והתחזקות היישוב היהודי. ערביי הארץ דרשו להפסיק את העלייה, להעביר את השלטון לידי הרוב הערבי ולמנוע הקמת מדינה יהודית.
* מה קרה?
המרד כלל שביתות כלליות, פיגועים, התקפות על יהודים ובריטים, ופעולות טרור. נמשך בשלושה גלים עיקריים. הבריטים הגיבו ביד קשה, והיישוב היהודי הקים את "הנוטרים" ופלוגות שדה ("פו"ש") להגנה.
* חשיבות:
* הבריטים פירסמו בעקבות המרד את "הספר הלבן" השלישי (1939) שהגביל עלייה יהודית וקרקעות – דבר שפגע קשות בציונות.
* המרד חיזק את ההבנה ביישוב שייתכן ויהיה צורך במאבק גם נגד בריטניה בעתיד.
* הוביל להקצנה גם בקרב ערביי הארץ והותיר אותם מוחלשים ערב מלחמת העצמאות.
העפלה + התיישבות.
העפלה + התיישבות
מהי העפלה?
* מאבק להבאת עולים לארץ ישראל.
* העפלה היא מאבק מתמשך של היהודים בארץ כנגד המדיניות של הבריטים לעליית יהודים לארץ, ולקשיים שגרמו הבריטים.
הסיבות לעפלה:
* הספר הלבן: (הספר הלבן הוא מסמך של הממשלה הבריטית המתאר את המדיניות של הבריטים בארץ ישראל)
בספר הלבן השלישי (של מקדונלד 1939) נקבע כי התוכנית לחמש השנים הבאות לעליית היהודים לארץ היא 75 אלף יהודים.
* לאחר מלחמת העולם השנייה היו הרבה פליטים יהודים במדינות אירופה שרצו לעלות לארץ ישראל.
מטרות העפלה:
* להילחם כנגד מדיניות הספר הלבן.
* סיוע לשורדי השואה.
* לעלות את כמות הפליטים הרוצים לעלות לארץ.
* גיוס דעת קהל נגד הבריטים והמדיניות הספר הלבן.
* -לעלות את מודעות העולם לקשיים של ניצולי השואה.
* חיזוק הישוב בארץ ישראל.
פעולות העפלה:
* פרשת "לה-ספציה" (אונייה בשנת 1946):
בנמל לה-ספציה באיטליה, הייתה אונייה עם כאלף מעפילים ניצולי שואה שנעצרה ונאסר עליה לצאת לארץ ישראל, על ידי אנשי מודיעין בריטים מקומיים.
לאחר עצירת האונייה, עלו חיילים בריטים חמושים אחר חיפוש מזון וציוד צבאי בריטי החשוד כגנוב.
הבריטים ניסו לקחת את המזון מהאונייה והציעו להחליפו, והם פינו את המעפילים למחנה שנבנה במיוחד בחוף.
כתגובה לעצירת האונייה, מפקד האונייה יהודה ארזי הכריז על שביתת רעב וחלק אף איימו בהתאבדות. הנהגת הישוב בירושלים הצטרפו גם הם לשביתת הרעב.
השמועות מהר עברו לכל העולם והתחיל מאבק שנמשך כחודש ברחבי העולם, לאחר שלושה ימים של שביתת רעב והתערבות של אירופה וארצות הברית, הבריטים נכנעו ואיפשרו למעפילים לעלות לארץ.
* פרשת אקסודוס (1947):
בתחילת יולי 1947, הפליגה אונייה מצרפת ובה 4500 מעפילים.
ספינות מלחמה בריטיות עקבו אחרי האונייה, ועוד לפני כניסתה לשטחי ארץ
ישראל, הספינות הבריטיות ניסו להשתלט על האונייה, הספינות פתחו באש,
כתוצאה מכך נהרגו שני מעפילים וימאי ומאות מעפילים נפצעו.
האונייה נגררה בכוח לחיפה, ומשם תוך התנגדות הועברו המעפילים לשלושה
ספינות גירוש, ובמקום להפליג לקפריסין כמו שנהוג, הספינות הפליגו חזרה
לצרפת.
בצרפת המעפילים סירבו לרדת מהספינות, והבריטים איימו עליהם, אם הם לא
יורדים מהספינות הם ישלחו אותם לגרמניה לאזור כיבוש בריטי.
הבריטים מימשו את האיום שלהם, ובספטמבר 1947 גורשו המעפילים
לגרמניה. בהגיעם לגרמניה, המעפלים סירבו לרדת מהספינות, ולכן הם נלקחו
מהספינות בכוח לשני מחנות מעצר.
עלייה וקליטה
עלייה וקליטה
כור היתוך- רעיון ממשלתי ודרך לצמצם פערים בין רמות החינוך של העולים החדשים מהמדינות השונות. כור ההיתוך נועד לצמצם פערים וללמד את כל העולים שפה אחת, השפה העברית למען שוויון בין העולים השונים מהמוצאים השונים.
עליה, קליטה ועיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל - סיכום | טקסטולוגיה
המעבר מכור היתוך לחברה רב תרבותית - סיכום | טקסטולוגיה
אירועי ואדי סאליב - סיכום | טקסטולוגיה
הכל טוב
סקירה היסטורית של העליות לארץ ישראל מהקמת המדינה עד תחילת שנות ה-70
רקע כללי
הקמת מדינת ישראל במאי 1948 פתחה עידן חדש בתולדות העם היהודי, שבו הפכה העלייה לארץ לחלק מרכזי בבניית המדינה ובגיבוש זהותה החברתית, הדמוגרפית והתרבותית. במהלך שני העשורים הראשונים לעצמאות ישראל, הגיעו לארץ גלי עלייה חסרי תקדים בהיקפם ובמגוון מוצאם של העולים.
גל העלייה הראשון (1948–1951): "העלייה ההמונית"
* היקף: בין 1948 ל-1951 עלו לישראל כ-700,000 יהודים – מספר שהכפיל את אוכלוסיית המדינה הצעירה בתוך שלוש שנים 1235.
* מקורות העולים:
* כ-300,000 הגיעו מארצות ערב ואסיה (בייחוד עיראק, תימן, לוב, מצרים, מרוקו ועוד).
* כ-270,000 הגיעו ממזרח אירופה (בעיקר מרומניה ופולין), וכן ניצולי שואה ממחנות עקורים באירופה 1235 .
* מבצעי עלייה ייחודיים: "מרבד הקסמים" (תימן), "עזרא ונחמיה" (עיראק) 123.
* חוק השבות: ב-1950 נחקק חוק השבות, שהעניק לכל יהודי בעולם את הזכות לעלות לישראל ולקבל אזרחות 123.
* אתגרי קליטה: העולים שוכנו במעברות – מחנות אוהלים ופחונים בתנאים קשים, תוך מחסור בדיור, תעסוקה ותשתיות. המדינה השקיעה מאמצים עצומים בקליטה, אך נוצרו מתחים חברתיים ותחושת קיפוח, בעיקר בקרב עולי ארצות האסלאם 5.
העליות בשנות ה-50 המאוחרות וה-60
* האטה יחסית: לאחר גל העלייה ההמונית, קצב העלייה ירד. בין 1952 ל-1966 עלו לישראל כ-587,000 יהודים, כאשר במקביל כ-155,000 עזבו את הארץ 5.
* מקורות עיקריים: עולים ממזרח אירופה (בעיקר רומניה ופולין) וצפון אפריקה (מרוקו, תוניסיה, אלג'יריה) 5.
* דפוסי הגירה: בשנים אלו נרשמו תנודות – עליות וירידות במספר העולים בהתאם למצב הכלכלי והפוליטי בארץ ובעולם. בשנים של מיתון (כמו 1965–1966) ירדה העלייה לשפל 5.
* קליטה והתיישבות: רבים מהעולים הופנו לעיירות פיתוח, שהוקמו בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של המדינה, כדי לפזר את האוכלוסייה ולחזק את גבולות המדינה.
גל העלייה לאחר מלחמת ששת הימים (1967–תחילת שנות ה-70)
* התעוררות ציונית: מלחמת ששת הימים (1967) עוררה גל התלהבות יהודי ברחבי העולם, והביאה לעלייה מחודשת, בעיקר ממדינות המערב (ארה"ב, קנדה, צרפת, בריטניה, דרום אפריקה ואוסטרליה)45.
* עלייה מברית המועצות: בשנות ה-70 נפתחו לראשונה שערי העלייה ליהדות ברית המועצות, אם כי במספרים מוגבלים 4.
* מאפיינים ייחודיים: חלק מהעולים בתקופה זו העדיפו מעמד של תושבים זמניים ולא אזרחות מלאה, מתוך רצון לבדוק את התאמתם לחיים בארץ 5.
* אתגרי קליטה: מחסור בדיור, אבטלה גבוהה (בעיקר בעקבות המיתון 1966–1967), ותחרות על משאבים יצרו קשיים בקליטת העולים החדשים 5.
השפעות ותהליכים מרכזיים
* שינוי דמוגרפי: העליות ההמוניות שינו את פניה של החברה הישראלית – מיישוב קטן והומוגני יחסית, למדינה רב-תרבותית, רב-עדתית ורב-לשונית 1235.
* אתגרים חברתיים: פערים כלכליים וחברתיים בין עולים ותיקים לחדשים, ובין עולים מאירופה לעולים מארצות האסלאם, יצרו מתחים שניכרים עד היום.
* ביסוס הריבונות: העלייה תרמה רבות לחיזוק ההתיישבות, להרחבת גבולות המדינה, ולביסוסה הכלכלי, הביטחוני והתרבותי של ישראל.
סיכום
העליות לישראל בין 1948 לתחילת שנות ה-70 היוו את אחד ממנועי הצמיחה והעיצוב המרכזיים של המדינה. הן שינו את ההרכב הדמוגרפי, יצרו אתגרי קליטה וחברה, אך גם תרמו לעיצוב זהות ישראלית חדשה, מגוונת ורבת פנים 12345.
Citations:
1. https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_Israel_(1948%E2%80%93present)
2. https://www.jewishvirtuallibrary.org/introduction-and-historical-overview
3. https://www.jewishvirtuallibrary.org/immigration-since-1948
4. https://www.jpr.org.uk/insights/tenfold-how-israel-became-jewish-state-numbers
5. https://docs.iza.org/dp89.pdf
6. https://en.wikipedia.org/wiki/Aliyah
7. https://people.socsci.tau.ac.il/mu/noah/files/2018/01/mashu.pdf
8. https://reformjudaism.org/history-jewish-immigration-israel-aliyah
9. https://www.familysearch.org/en/wiki/Israel_Emigration_and_Immigration
10. https://embassies.gov.il/london/AboutIsrael/history/Pages/HISTORY-%20The%20State%20of%20Israel.aspx
________________
כללי
קישורים:
אתר עיתונות יהודית היסטורית - https://www.nli.org.il/he/discover/newspapers/jpress
אתר ארכיון הסרטים הלאומי - https://jfc.org.il/
הספרייה הלאומית - https://www.nli.org.il/he
ארכיון צה"ל- איתור תצלומים - https://archives.mod.gov.il/Pages/SearchCatalogTz.aspx
ארכיון המדינה - https://catalog.archives.gov.il/site/
ארכיון ציוני - http://www.zionistarchives.org.il/Pages/Default.aspx
אתר צה"ל - https://www.idf.il/
אתר העפלה - https://www.palyam.org/
עיתון החומה - http://www.zionistarchives.org.il/Pages/Hachoma.aspx
מרחב יהלום- קורס בונים מדינה במזרח התיכון
מוזיאון הפלמ"ח - https://palmach.org.il/
מוזיאון ההגנה - https://museums.mod.gov.il/sites/Hahagana/Pages/default.aspx
מוזיאון האצ"ל - https://museums.mod.gov.il/sites/Etzel/Pages/default.aspx
מוזיאון הלח"י - https://museums.mod.gov.il/sites/Lehi/Pages/default.aspx
מוזיאון יד בן צבי - https://ybz.org.il/
מוזיאון מדרשת בן גוריון - https://www.mbg.org.il/
מוזיאון מרכז מורשת בגין - https://www.begincenter.org.il/
מנוע חיפוש - תכלס עובד לא משהו https://cse.google.com/cse?cx=7364242f660d4411d#gsc.tab
סיכום הילה עציץ - קובץ להיסטוריה
סיכום נעמי בכור - בגרות ביהלום מקורות
סיכום עומר כהן - סיכום בהיסטוריה - מבחן מסכם 20.5.2025