ככה בשעות לא פשוטות כאלה. בעצם החלק שלי מדבר על תהליך הרישוי על קצה המזלג, הוא מיועד בעיקר לאנשי התכנון שנמצאים פה, והרעיון הוא באמת לראות איך העקרונות שישי דיבר עליהן בבוקר, ראים לידי ביטוי בתהליך הרישוי בעקבות תיקון 101 מ-2014, אז בואו נצלול פנימה ונראה את הדברים. אז כמו שישי אמר, אנחנו בחלק השני של היום הראשון של הדרכה על תכנון חושב רישוי.
אחריי תהיה פה שרון, היא תיתן דוגמה לתוכנית ותעבדו ביחד על ניתוח שלה, ובהמשך אנחנו נפגש לסדנאות שבהן נעבוד ביחד על תוכניות שאתם תביאו, ובעצם ננסה לראות איך אפשר להתקן אותן בהתאם לעקרונות שהצגנו יחד עם הנושא של... של פרק 6 שמחל מיטרני תעביר גם ביום ההוא. אבל כרגע אנחנו מדברים באמת על תהליך הרישוי על קצה המזלג, מה הוא כולל, מה יש בו ואיך הוא תומך את העקרונות שעליהם ישי דיבר בבוקר. אז תהליך רישוי בנייה, כמו שאמרתי, ביתם התיקון 101, בתקנות 2016, תקנות רישוי בנייה, בלומים שלושה חלקים מרכזיים.
החלק העקרוני והמרכזי ששונה בתיקון 101, הוא הסיפור, נושא של מידע ל... שהיה יותר, שהפך להיות מרכזי יותר בתהליך, משמעותי יותר בתהליך, ובעצם הוא שופך אותנו לתוך היתר, כשהוא בעצם מהווה את הנדבך המרכזי שמחבר בין עולם התכנון לתהליך הרישוי. השלב המרכזי של התהליך הוא היתר, אם פעם היתר היה תהליך שבו הגענו לתוך התהליך הזה, כשהוגשו תוכניות ליתר, או מה שנקרא תוכנית ראשית או גרמושקות, לא מעובדות, לא מבושלות, היום אנחנו מדברים על תהליך הרבה יותר מבושל שצריך להיכנס ולצאת מהר, והשלב האחרון הוא שלב כמובן הביצוע, שבסופו יש את תעודת הגמר, ואליו נוסף שלב נוסף מרכזי שהוא נקרא תחילת עבודות, מה שלא היה לפני תיקון 101, אנחנו נדבר על כל הנושאים האלה קצת ככה בהרחבה כדי לתת תמונת מוצב כללית כדי להבין את המקום הזה של העקבות.
אז אם אנחנו מדברים על, אני רוצה להתחיל מהאמצע, מהיתר, ואני אחזור אחר כך למידה, כי אני חושבת שהיתר מכיל בתוכו הרבה אלמנטים שאנחנו יכולים לראות שהתוכניות יכולות ליתר אותם. אז בקשה ליתר נערכת על ידי איש מקצוע, עורך בקשה, בהתאם לאיחוד פעולות, לפי התוכניות, ההנחיות המרחביות, המידה ליתר שניתן, תקנות תכן הבנייה, וראות לפי כל חיכוק. האמירה הזאת חלה על אורך הבקשה, זאת אומרת שהוא מגיש את הבקשה, הוא חייב להתבסס על כל האלמנטים האלה כדי להגיש בקשה לאתר. זאת תקנה 30 לתקנות רישוי בנייה 2016, ובעצם היא אומרת שאנחנו מתבססים, אמרנו, על כל החוקים והכוונות, גם חוק התחילות בבנייה הוא חוק המרכזי שעליו אנחנו מתבססים, אבל יש לנו את כל החוקים השכנים שהם לא פחות חשובים ועליהם גם צריך להתפסס.
כמובן שיש חוקים שהם חוקים של גורמי מוסרי מידע, לדוגמה חוק העתיקות, חוק של רשות התעופה האזרחית ועוד חוקים אחרים, אני לא אמנה פה את כולם, יש רשימה מאוד ארוכה, וכמובן חוקי עזר עירונים ככל שקיימים ומשפיעים בעיקר על תהליך הביצוע. כל מדרג התוכניות שחלות על המגרש, תוכניות בינוי ופיתוח שהם נדבך מרכזי ומשמעותי ככל שהן קיימות כבסיס למידע. שעליו מתבסס עורך הבקשה ואיתו הוא מתכנן, הנחיות מרחביות ככל שקיימות, מסמכי מדיניות ועולם התשתיות הקיימות והמתוכננות, כל הנושאים האלה בעצם הם נושאים שעליהם, שאיתם עובד עורך הבקשה כשהוא מכין את הבקשה ליתר, וכמובן תקינה מחייבת לכל שהיא קיימת, היא גם מדברת מאוד קרוב עם תכן הבנייה, עם התקנות של תכן הבנייה. והמשמעות היא שכל האלמנטים האלה, ככל שהם קיימים, לא צריך לקבוע אותם בתוכנית. הם דוריות, הוראות שקיימות, ברורות, עורך הבקשה צריך להכיר אותם, ברוב המקרים הם גם ניתנות לו במידע ליתר, אנחנו נדבר על זה אחר כך, יותר מאוחר, אבל אנחנו לא חושבים שצריך להזכיר אותם שוב ולחזור עליהם בתוכניות, על אחת וחמה וחמה, כשהמידע הזה הוא מידע משתנה.
תקינה יכולה להשתנות, תשתיות משתנות, תוכניות כמובן משתנות, וחוקים ותקנות, ככה שככל שתוכנית מפנה אליהם או מאגנת אותם בתוכה. יכולה לצור מצב שהוא בלתי אפשרי ליישום אחר כך. תחולת הבקשה ליתר מוגדרת בתקנה 33 לתקנות רישוי הפנייה, וכוללת בתוכה את האלמנטים המרכזיים האלה, יש בה עוד כמה דברים, אבל אני חושבת שהאלה נדבכים המרכזיים, ואנחנו נתמקד בתוכנית הראשית, איך הפצלולת תוכה, וכמו שאתם רואים, כשאנחנו מדברים על הגשת בקשה ליתר, אנחנו מדברים על רזולוציה של הגשה.
ב-1 ל-100, אם התוכנית המפורטת היא ב-1 ל-1250 או ברזולוציה הרבה יותר גבוהה, איפה ביופלו, אנחנו בעצם עכשיו עושים זום אין לתוך הנגרש עצמו, כשפרטי המקרקע, הנה הם הפרטים שעליהם, אנחנו מגישים את הבקשה כמובן, יש לנו מפת מדידה ברוב הבקשות המרכזיות, יש מקומות שיש פטורים, אבל מדובר על עבודות מינוריות. אישור בעלים, כל הנושא הקנייני, עמדה ליתר כפי שאנחנו נדבר עליו בהמשך, תסריט סכמטי של שטחי הבנייה, מימים והצהרות זה נורא חשוב כבר כאן, ממנים לפחות את עורך הבקשה ואת מתכנן השלד, והתוכנית הראשית שהיא ליבת ההגשה שבעצם עורך הבקשה מגיש ועליה מבצעת הבקרה המרחבית, שזה השלב הראשון בתהליך של... קבלת היתר אחרי התנאים המוקדמים כמובן, אנחנו נכנסים לתוך הבקרה המרחבית, שממנה אנחנו אחר כך נצא להחלטת ועדה, והיא נורא נורא חשובה, וחשוב להבין מה היא כוללת, כדי להבין מה התוכנית לא צריכה להכיל בתוכה. אז התוכנית הראשית מוגדרת בתוספת הראשונה לתקנות רישוי הבנייה, תקנות הרישוי הבנייה הם בעצם קובץ תקנות שרובו הוא תהליך, הם תהליכיות, התוספות הם יותר תוכניות במובן הזה של תחולה. של מה צריך להגיש ואיך צריך להגיש, למרות שיש עוד כמה תקנות בתוך התקנות עצמם, שהן לא בתוספת, שגם מדברות על תחולה, אבל אם מדברים על תחולה ממשית, אז זה התכנית הראשית עם התחולות שלה נמצאות בתוספת של התקנות.
אז התכנות, התכנית הראשית בעצם מכילה את תוכנית התמוכה, חזקים וחזיקות כמו שאתם רואים בקנה מידה של 1 ל-100, מספך העמדה בקנה מידה של 1 ל-500, תוכנית פיתוח בקנה מידה של 1 ל-100. 1 ל-100 על רקע מפת המדידה, ומה שחשוב זה לצלול לתוך תוכנית הפיתוח ולהבין מה היא כוללת, אז בואו נסתכל עליה רגע, ונראה שבעצם תוכנית הפיתוח, כמו שאמרתי, ב-1 ל-100 כוללת את הבניינים, הכניסות, דרכי הגישה, השטחים המרוצפים, חומרי גמר, המידות, המפלסים, שטחי קרקע לגינון והמפלסים שלהם, מצים לשימור, להכירה או להעתקה, לא סתם סימנו את זה, כי אנחנו רואים את זה הרבה בתוכניות. אין צורך להגיד שההגשה תכלול עצים לשימור להכירה או תקה, זה ברור מתוך התקנות. מקומות החנייה חייבים להיות מסומנים גם בתוכנית הפיתוח, עמידות המפלסים, סימון החניות, כל האלמנטים האלה מאוגנים בתקנות ככה שאי אפשר להגיש תוכנית ראשית בלי לציין אותה. בנוסף לזה דרכי מייקוז וחילחול, מקומות לריקוז פחי השפע, כל מיני נושא של שפע, איך מגיעים אליהם, מה המפלסים שלהם.
המרחק מגבול המגרש, קווי הספקת המים, כל נושא התברואה, חיבור לביוב הציבורי, כל האלמנטים שאנחנו רואים ששולחים את האנשים לתעבידי המים, גם זה משהו שצריך לציין בהגשה של התוכנית הראשית כחובה. זה לא אלמנטים שהם בחירה, חייבים לציין את כל האלמנטים האלה. כמו שאתם רואים פה, גם קירות תומכים, גדרות, ציבור מבנים ומתקלים עומדים להריסה. גם זה אלמנט שאנחנו רואים הרבה בתוכניות, שיש איזושהי אמירה שצריך לסמן את האלמנטים המיועדים להריסה, זה ברור מתוך תקנות רישוי בנייה שצריך לסמן את האלמנטים המיועדים להריסה.
לא צריך להגיד את זה שוב. אם אנחנו ניקח פה דוגמה שישי כנראה הראה לכם כבר בבוקר, אז אנחנו רואים פה הוראה בתוכנית שכוללת כמה אלמנטים, במסגרת הגשת הבקשה לאתר בנייה, תוגשת לך. תוכנית בינוי ופיתוח נופי על ידי הדריכל רשוי, אז בתחילה שאני אדבר על זה שהדריכל רשוי לא בהכרח, תלוי מה קנה מידה של ההגשה, יכול להיות גם הדריכל רשוי, הנדסאי תלוי בהגשה, כמו שאמרנו, באיכות פעולות, אבל זה לא מה שרציתי לדבר עליו, יותר חשוב לי הנושא הזה, שלא יפחת מ-1 ל-250.
ברור לכולנו שאם ההגשה היא ב-1 ל-100 לפי התקנות, אמירה כזאת סותרת את התקנות. בגדול אין צורך להגיד אותה בכלל, אבל אם כבר אומרים אותה, הכוון שהיא לא ב-1.250, כי התקנות מגדירות בדיוק איך מגישים את זה, וכאן כתוב שהיא תכלול הוראות מפורטות בדבר פתרונות מיקוז, מיקום המבנים, המשולבים בתוכנית נופת השתיות, מיקום כניסות לרכב ואוכל רגע, אנחנו רואים שבעצם התקנה... שמגדירה את ההגשה לאתר, בעצם מגדירה את כל האלמנטים האלה ועוד מעבר למה שכתוב כאן, ככה שאין צורך לחזור על זה פעם אחת וגם שימו לב שאם אנחנו מפרטים חלק מהדברים שלא יבצר מצב, שאם פירט ממש ויש עוד טעות מעבר לו בתקנות, שלא מישהו יחסור בטעות שאנחנו עושים לו הקלה מתוך התקנות.
רחלה אפשר לשאול שאלה? אז כל האמירה הזאת, אני מעדיפה שאת השאלות... תרשמו לי בצ'ט או תגידו, תשאלו אותי בסוף, כי אני רצה בעיקר על עניינים אינפורמטיביים, ולכן כל הנושא של הפירוט הזה כאן הוא מיותר ברור שתוכנית צריכה לכלול את כל האלמנטים שמגדרים לה בתקנות.
עד כאן דיברתי בעצם על ההגשה ועל הבקרה המרחבית, בסוף הבקרה המרחבית, כמו שכולכם בטח יודעים, אנחנו מקבלים החלטת ועדה. בהנחה שהחזרת בוועדה היא חיובית, אנחנו ממשיכים הלאה לבקרת התכן. בקרת התכן בתיקון 101 בעצם עברה חלקית כרגע למכוני בקרה, לאט לאט עם התקדמות ורחבת מכוני הבקרה אנחנו נרחיב גם את המבנים שיכנסו למכוני בקרה, כרגע יש לנו שני סוגים של בקרות תכן, יש בקרת התכן במכוני בקרה ויש בקרת תכן בוועדות, כשאנחנו בכל מקרה... מבצעים את בקרת הטכן בהתאם לתקנות תקמת מכון בקרה ודרכי עבודתו, שמגדירים בתוספת הראשונה גם את סוג הנספכים שצריך להגיש, באיזה מצבים, וגם את התחולה של הנספכים האלה, שההגדרה הזו רולוונטית גם כשאין מכון בקרה, זאת אומרת אלה תקנות הטכן שאיתם צריך לעבוד, כשמדברים על הטכן וההגשה של הנספכים לטכן והבדיקה שלהם.
כמו שאנחנו רואים, יש כאן כמה אלמנטים שבבנייה חדשה תמיד מחויבים, כמו דוח קרקע וביסוס, נספח יציבות, נספח מיגון, שאר הנספחים הם יותר לפי שיקול דת וסוג הבנייה, ומה שרציתי להראות לכם כאן זה דוגמה, את הדוגמה הזו מתוכנית כמובן, שוב כל הדוגמאות שלנו מתוכניות של השנים האחרונות. אולי לישי בבוקר הייתה איזה תוכנית ישנה שהייתה רק סתם של האנקטוטה אבל הרעיון שלנו זה באמת מדוע על תוכניות של החמש גג שנים האחרונות וכאן יש הוראה שאומרת תנאי לקבלת היתר יתקבל מכתב מקונסטרוקטור אחראי לביצוע ובו יצאו נועם אמצעים שהנקטו בעת הבניין מילה שלא יפגעו בעציבות ובשימוש השוטף במבנה קיים בחלקה 2-2-1 כמובן שזו את החלקה הגובלת בהתחייבות של מבקש היתר לנקיטת האמצעים הדרשים על ידי הקונסטרוקטור. קודם כל, התקנות מגדירות באופן מלא את האחריות והמחויבות של מבקש היתר לכל נזק שיכול להיגרם, ככה שלא צריך להגיד את זה. אין לנו ספק שההוראה הזאת מגיעה ממקום של אולי התנגדויות, ניסיון ככה להרגיע את השטח וכאלה, אנחנו מכירים את האמירות האלה.
אבל אם אנחנו מכירים את התקנות ואנחנו מכירים את זה שנספך הקונסטרוקציה, מגדיר שחלק מהבדיקות שעושה הקונסטרוקטור, שחויבים למנות אותו, אין השפעת החפירה על מילוי ודיפון המגרש הסמוך, השפעת החפירה ומילוי והדיפון על המבנה הסמוך, לא רק על המגרש, גם על המבנה, וגם על בניין הסמוך של החפירה או המילוי באתר עצמו שבו אנחנו בונים את הבניין, זאת אומרת, זה חלק... בילדינג ממה שהקונסטרוקטור עושה, ולכן אין צורך להגיד את הדבר הזה בתוכנית, זה מיותר לחלוטין, זה לא במקום, וצריך לעבוד עם מה שתקנות הטכן, תקנות מכוני בקרה אומרות, וזה מספיק וזה מגן על כל הגורמים, גם בסביבה וגם באתר עצמו. זה היה לגבי בקראת התכן, ועכשיו נעבור לחלק הבא של תנאים בהיתר, בעצם אחרי שנגמרה בתקרת התכן, מבחינת התהליך, אנחנו עוברים בעצם לצעת היתר, ואז משולמים תעבורות ומוצאים את היתר. עכשיו, בתוך היתר עצמו, תקנה 56 מגדירה תנאים בהיתר.
גם כאן הבאנו כמה דוגמאות שמנסות להסביר למה לא צריך להכניס את האמירות האלה בתוך התוכנית. הרבה תוכניות מדברות על פסולת הבנייה, נכון, זה נושא שמעסיק את כולם, כולם רוצים לוודא שפסולת הבנייה תפעונה לאתר מורשה, וגם הנושא של האסבס, אז כמו שאתם רואים, תקנה 56, תקנות רישוי בנייה, מגדירה את זה בצורה מאוד ברורה, פסולת הבנייה תפעונה לאתר מורשה, לפי כל דין, בימים אלה היום בדיוק טיפלו שם באיזושהי בעיה עם ההנחיה, אבל עולה הנחיה לאתר. מנהל התכנון, שנכתבה יחד עם מנהל התכנון וממשרד להגנת הסביבה, בנושא של פינוי פסונת לאתר מורשה, שמנחה את בעל היתר בדיוק בשלבים השונים עליו לעשות, ואיזה התחייבויות הוא צריך להגיש. כך שכל הנושא הזה מאוד מטופל ומסודר, גם בתרקנות וגם על ידי מנהל התכנון.
כאן לגבי הנושא של אסבס, אנחנו יודעים שהנושאים האלה מטרידים ורוצים לוודא זה באמת יבוצה. הנושא של אסברט מורגן גם בחוק האסבסט, גם במידה ליתר, בעוב מקרים כשמגיעה מפת מדידה המודד מחויב לסמן אלמנטים של אסברט פומפו, מדובר על אלמנטים שנמצאים באלמנטים בנויים, לא על קרקע מזוהמת, אז מפת המדידה ברגע שהמודד מאבחן אסבסט הוא צריך לסמן אותו וצריך לפנות את האסברט. בתורה סדורה לאתר לפינוי איזאספט על ידי מפנה מורשה לפי החוק, כל הדבר הזה גם מאוגן ומוסדר גם בתקנות שלנו וגם בחוק האזיגסט. כל הנושא של התקת תשתיות בהתאם הלכות גורם מוסר מידע, גם מאוגן ובתנאים בהיתר, בהנחה שגורם ננחה במידע על התקת...
גב או על התרחקות מקו או על איזשהו אלמנט שצריך לעשות בנוגע לתשתיות שלו כמובן שהנושא הזה יאמר בתנאים היתר וממיום חויבים כחלק מתחילת עבודות לבציע את הפעולות האלה כך גם לגבי תיאור מתקני בנייה ויתם להנחות גורם עוסר מידע שנוגעות במידע עצמו במידע ליתר שתכף נדבר עליו בנוסף לזה רשות רישוי יכולה להוסיף בהיתר תנאים לקבלת אישור תחילת עבודה ככל שהיא רואה שיש אלמנטים בשטח שמחייבים איזושהי התייחסות היא יכולה להוסיף את זה, יש לה את הסמכות המלאה יש פה את הנושא של הרישום לפי תקנה 27-29 תנאים למהלך ביצוע עבודה כמובן ותנאים למתן תעודת הגמר אגב היא יכולה גם להכניס את זה בהחלטת הוועדה כתנאים בהיתר ככה שהדבר הזה גם מאוגן לאורך כל התהליך, כדי שאף אחד לא יחשוש שהוא לא יקרה. כל הנושא שהנחלות לגבי מניעת מפגעים מתוקף חוקי עזר עירוני, אנחנו מדברים על רעש באתר בעת הבנייה, אבק, גם זה מאוגן בתנאים בהיתר, ככל שיש חוקי עזר או חוקי מניעת מפגעים של הגנת הסביבה, שהוא גם תקף ואפשר להכניס את האלמנטים האלה, ומאלה. להרתבת מצעים או היא ביצוע עבודות בשעות מסוימות כדי למנוע רעש כל האלמנטים האלה יכולים להיכנס ביתר ועבודות עושות את זה כמו כן בנוסף לזה יש כל נושא של תחילת עבודה אמרתי קודם אם עד תיקון 101 קיבלת יתר ואכלת להתחיל לעבוד היום ב...
בתהליך החדש יש עוד שלב שהוא שלב מקדים לתחילת העבודה בפועל בין היתר לביצוע אנחנו מדברים על שלב שהוא חלק מהביצוע אבל הוא מקדמי לתחילת העבודות שהוא נקרא אישור תחילת עבודות אישור תחילת עבודות הוא בעצם כמו שאמרתי קודם הוא כולל בתוכו גם אישור של כל הנספכים והתרופות והאלמנטים שצריך לעשות כדי שהרשות תגידו כי אנחנו יודעים ש... פינית את האסבסט, הסתגרת את האתר, תכף מדבר על תוכנית ירוקון אתר, צריך לצרף כמובן נספכים וצרופות, למנות את הקבלן בשלב הזה, אם פעם היו מניעים אותו כחלק מהתנאים ליתר, היום מניעים אותו בשלב הזה, התקשרות עם אתר לפינוי פרצולת הוא גם לשלב הזה, כל האלמנטים האלה קורים בשלב תחילת, לפני תחילת הביצוע, שזה שלב אישור תחילת העבודות, הוועדה בעצם מקבלת בקשה לאישור תלת עבודות על ידי אחראי לביקורת על הביצוע, שזה הגורם שמחליט את עורך הבקשה בשלב הביצוע, וברגע שהכל סדור, היא תדפיק אישור תחילת עבודות, ורק אז אפשר יהיה להתחילה לעלות על הקרקע ולבצע את הבניין. אני רוצה רגע לצדול רגע לתוך מסע של תוכנית ארגון אתר, כי אני חושבת שגם שם יש כמה אלמנטים שהכנועה חוששים בתוכניות שלא התקיימו, אני רוצה להרגיע אתכם ולהראות לכם שגם כאן תוכנית ארגון אתר ברוב המקרים נדרשת.
היא מוגשת בקנה מידה של 1 ל-100, ואנחנו רואים שמטפלים בה גם בשערים הכניסות ויציאות מהמגרש, גם בכל הנושא של הטיפול בעצים בעוגרים, כל הנושא של רכיבים לשימור, חפירות ועבודת אפר, תשתיות ומתקנית תשתית קיימים ותוכננים, כל האלמנטים האלה. מאורגנים וגם מאורגנים בתוכנית ארגון אתר שמאושרת על ידי רשות הרישוי כתנאי לתחילת העבודות. אז עד כאן דיברתי על היתר עצמו וכדי להבין איך הוא עובד לנו צריך ללכת קצת אחורה, כמו שאמרתי, לחלק הראשון של תאריך הרישוי ולהבין מה יש לנו במידע שמעווה בסיס מרכזי בחיבור בין התוכנית ליתר כדי שהמתכנן יוכל להכין את התוכנית הזו ולהגיש אותה ולעבוד לפיה, הוא צריך לקבל מידע. אז אנחנו חוזרים לשלב הזה, ואנחנו נדבר קצת על מידע ליתר. אז מידע ליתר הוא מידע ספציפי, הוא לא מידע כללי, הוא מידע מאוד רלוונטי למגרש עצמו, ולכן כשמבקשים, מי שמבקש את המידע, קודם כל הוא עורך בקשה, לא כל אחד יכול לבקש מידע ליתר.
המידע המבוקש מגדיר את המגרש, שעליו מבקשים את המידע, ומה שנמסר זה על המגרש הספציפי. אנחנו בשאיפה שזה ימסר יותר ויותר ספציפי, אבל בגדול זאת הכוונה. כשתקנה ה-20 לתקנות רישוי הבנייה מגדירה את חולת המידע ליתר, בהגה רווחת אנחנו קוראים לזה תיק מידע, והוא בעצם מכיל שלושה נדבכים מרכזיים, הוא מכיל את המידע התכנוני, מידע על תשתיות, במידה להמשיך התהליך. במידה התכנוני, אנחנו מדברים על התוכניות החלוטה למקרקעים, ורבות השמות של התוכנית, המספר, תלך הפרסום שלהם, הוראות של תוכניות המתנות הוצאת אתרים ותנאים, זאת אומרת, גם אם זה מדובר פה על תוכנית ארצית, שהיא תוכנית שמכוחה ניתן להוציא אתרים, ההוראות האלה צריכות להינתן במידה התכנוני, או חלקים עם התוכנית מסוימת, נגיד, טעם אחת, אם מדברת על אלמנטים מסוימים שהם עצמי, התנאיות להוצאת היתר, המידע הזה צריך להימסר בתיק המידע, ובעצם כל התנאיות האלה מהוות אחר כך תנאי לקליטת הבקשה ליתר, כמו שאמרנו, דיברנו על תקנה 33 עם התוכנית הראשית, בעצם צריך לראות שכל האלמנטים האלה באו לידי ביטוי בסופר פוזיציה שעשה המתכנן, כשהוא הגיש לתוכנית, כל האלמנטים באים לידי ביטוי. את הסרטי חלוקה, חלים על המקרקעין, התוכניות המופקדות על המקרקעין, אם יש מגבלות ליתר, לפי סטיפים 78 ו-98, פירוט כמובן היהודים והשימושים, שטחי בנייה מותרים, בעצם זה אחר כך יהיה הבסיס גם לחישוב שטחי השטחים שיעשו בה היתר, אבל גם כבסיס לעבודתו של המתכנן, הנחיות מרחביות החלות על המקרקעין.
הנחיות והרשאות לפי סעיף 261, והנחיות מרחביות פרטניות, שבשלב הזה של דיקה מידע, ברוב המקרים יגידו לו שיש צורך בהנחיה מרחבית פרטנית, ובעצם הוא יבוא לטעם אותה בצורה יותר ספציפית, עם הגשה קצת יותר מבושלת, אצל המאנדס, כדי לקבל את ההנחיה הפרטנית המודויקת. זה החלק של המידע התכנוני של המסר ותיק המידע, החלק השני, כמו שאמרתי, זה מודע על תשתיות, זה מידע קריטי כדי לתכנן את הבניין, הוא כולל בתוכו את כל הנושא של איפה להתחבר, מאיפה לצאת, כל הנושא גם של מידע על הגנה על תשתיות, תשתיות לא רק במובן של תשתית, של אלמנטים של עזרימה כמו חשמל ומים, אלא גם כל מה שקשור לגורמים מוסרי המידע, שזה התחלת. חכות מנכסים שלהם או מאלמנטים שצריך לשמור עליהם כמו עצים, נושא של עתיקות וכאלה, כל הנושא הזה נמסר בשלב הזה, ותקנה 16 מטפלת בזה, ותקנות רישוי הבנייה, ובעצם מה שקורה זה שהמדען פונה לגורמים השונים, ומבקש מידע על המגרש. הגורמים הם גם גורמים חיצוניים והם גם גורמים פנימיים, כמו שאנחנו רואים בתקנה 11, מדע לאתר בנושא תברוע, דרכים, מדרכות, תנועה וחנייה, ומגבלות סביבתיות אחרות, כל זה בעצם אמור למסר בתיק המידע, כשהמדען פונה למחלקת תברוע ומקבל ממנה הנחיות, כדי להעביר אותם למתכנן, כך לגבי דרכים, תנועה וחנייה, וכל גורם אחר בתוך הרשות, שרלוונטי לבקשה.
אישו, איך אפשר להעביר למיעוט? תודה. אני רוצה רגע לצא לתוך תקנה 16, כי אני חושבת שתקנה 16, אם אנחנו מסתכלים עליה, אנחנו יכולים לראות שהמהנדס פונה לקבל מידע מכל גורם מאשר, אנחנו נדבר על נושא של גורמים מאשרים, מי הם הגורמים מאשרים, וכל גוף נוסף לרבות בעל תשתיות שיש בידו המידע לעניין מגבלות ותנאים, הנוגעים לקמקרקין, הם דרשים על פי תוכנית או חיכוק.
או תהיו מתייצות עם הוא כפי שהוא הגדיר אותו גורם במהלך התכנון, אבל גם אם זה לא קרה וגם אם תוכנית לא אמרה שום דבר, למהנדס ניתן את הסמכות כאן לפנות לכל גורם נוסף, גם כשאישורו לא נדרש לפי חיכוק או תוכנית, ולקבל ממנו מידע, תכף נדבר איך המהנדס יודע. בעצם זה לא המאנדס עצמו, כמובן זה בקוחו, מה שנקרא המדען, אבל אנחנו כאן רואים שהתקנות פה סגרו את הפינה הזאת, כדי שלא ייבצר מצב שאם זה לא נאמר, זה לא יקרה אם יש בזה צורך, זאת אומרת ברזולוציה שבה אנחנו נמצאים, לפעמים אנחנו רואים דברים שלא ראו ברזולוציה אחרת, ולכן התקנה 16 ב'היא תקנה מאוד מאוד חשובה. עמדה להמשך התהליך, אנחנו מדברים על הגבלות ואמצעים מארגון האתר, דיברנו על זה, תראו, זה גם במידה, ככל שבמידה ניתן למסור את זה, אז מוסרים את זה, אפשר אחר כך לגייק את זה בשלב של היתר עצמו, כתנאים בהיתר, תנאים שידרשו ליישור תחילת עבודות, תנאים במלאך הביצוע, ככל שאנחנו ניתן את זה, שזה ניתן בשלב המידה, אנחנו מייצרים בדאות גדולה יותר, התקנות אבל כן מאפשרות לדייק את הדברים האלה בהמשך ככל שצריך.
כדי שהם יהיו רלוונטיים, כמו שאמרנו, כניסות ויציאות לרכב ולאוכי רגל, תנאים מוקדמים לקליטת הבקשה ליתר, בהנחה שמישהו, אחד הגורמים, ביקש להגיע אליו למידה מפורט, שזה עוד שלב בין המידה להגשת הבקשה ליתר, אז זה הופך להיות תנאי מוקדם לקליטת הבקשה ליתר, ואז צריך ללכת לאותו גורם, לדוגמה, אם חברת חשמל רואה לנכון שיש צורך בתיאום חדר טראפור, חדר שנאים, היא תגיד את זה במידע, בתיק המידע, אותו אורך בקשה יצטרך להגיע עם תוכנית יותר מפורטת, תוכנית ראשית, ולהציג את חדר הטראפו, הם ידברו על זה, הם יראו שזה מתאים, גם מבחינת הנושא של המיקום שלו, גם מבחינת הקרינה, כמובן שזה דברים שגוזרים אחד מהשני, ומשם הוא ייכנס בקשה ליתר, ואימא... אישור או ההתייחסות יותר נכון של חברת החשמל, וכמובן רשימת הנספכים והמספכים שיש לצרף לבקשה לאתר, וגם אחר כך לשלב בקרת הטכן ככל שנדרש. אז איפה נמצא כל המידע הזה? אמרנו שזה מה שצריך למסור, אבל המידע נמצא קודם כל אצל רוח הבקשה, ברגע שהוא מגיש את הבקשה למידע, הוא נותן שלושה דברים. הוא אומר, מהו המגרש, הוא מבדיר את המגרש עצמו, ובנוסף הוא מצרף מפת מדידה, שמכילה המון מידע, גם על תשתיות יליות, באופן עקרוני המודד אמור לפי הנחיית מפי, מנהל מפי לסמן גם תשתיות תחתיות בכל שהוא יכול, עצים נראים על המפה, אנחנו רואים כמובן את הדרכים, אנחנו יכולים לראות המון מבנים להריסה, כמו שאמרתי, אסבסט, כל האלמנטים האלה נמצאים על מפת המדידה, שאורך הבקשה בעצמו, מגיש לוועדה במטרה לקבל מידע.
כמובן תמונות של המגרש, תמונות של המגרש גם, הם בעצם משלימות את מפת המדידה, ניתן לראות בה גם כל מיני אלמנטים כמו קווי מתח, כמו בניינים להריסה שאולי צצו בשטח, או אלמנטים להריסה, עצים כמובן כל הדברים האלה, נמצאים בעצם במידע שהורך המקשה בעצמו, מזין לתוך המערכת במטרה לקבל מידע. במקביל לזה, בעצם מה שעושה רשות הרישוי, רשות הרישוי מחזיקה אצלה את התוכניות המפורטות כמובן, תוכניות דמי ופיתוח, מדיניות, הנחיות מלחביות, חוקי עזר, קול ומידע מהיחידות הנדסה, כמו שאמרנו, צריך ללכת ולאסוף את המידע הזה. רוב המידע כאן, אגב, הוא מידע שמפורסם באתרים, אבל מה שעושה רשות רישוי, היא בעצם מרכזת את המידע הזה באופן ספציפי לאותו מגרש, ומנגישה אותו לאותו אורך בקשה. וכמובן הבקשה נשלחת לגורמים הרלוונטיים לפי שיקול דת המדען, תכף נראה איך הוא עושה את שיקול הדת שלו ועל בסיס מה שולחים בקשה למידה מגורמים עושרי מידה, והם מעבירים את ההגבלות וההנחיות שלהם מתוקף החוקים והתקנות שלהם, ומתוקף תשתיות קיימות ומתוכננות על בסיסי ברוב המקרים. ה-GIS שלהם או מפות שכבות עניין שהם מחזיקים אצלם והם יודעים ממשורות המידע.
מה תיק המידע לא מכיל? הוא לא מכיל חוקים ותקנות מתקנים, האלמנטים האלה אנחנו מצפים שאורך הבקשה כאיש מקצוע יכיר אותם וידע אותם. אנחנו, אם לא מכילות תוכניות ארציות ומחוזיות, אנחנו יוצאים תוך הנחה שאם בתוכנית ארצית ומחוזית אין איזשהו אלמנט, כמו שאמרתי, בתקנה 20 שמחייב שמתנה התנאי להוצאת היתרים, אז בעצם התוכניות האלה מוטמעות בתפיסה שלהן בתוך התוכנית המפורטת, ולכן אין צורך לצריך אותן שוב.
התפיסה קיימת בהוראות התוכנית המפורטת, ולכן אפשר להמשיך משם. איך עובד המדען? אז המדען פונה בעצם לבקש מידע, המידע הטכנוני כמובן נמצא אצלו בבית כמו שראינו, הוא פונה פנימה למחלקות פנימיות במינה לנדסה, אם זה בוועדות מרחביות אז כמובן לרשויות שמרכיבות את אותה ועדה מרחבית, והוא פונה לגורמים השונים על סמך הלוגיקות האלה, אז פעם אחת אם הוא רואה משהו במפת המדידה, שמקפיץ לו איזשהו משהו שהוא חושב שבעקבותיו צריך לפנות לאותו גורם, לדוגמה הוא רואה עצים בוגרים במגרש, אז הוא כנראה יפנה לפקיד היערות הפנימי, או אם אין פנימי אז כמובן לפקיד היערות המחוזי. יש הפנייה ישירה של המערכת, כל הגורמים שאנחנו עובדים איתם שנמצאים שיש להם תולחנות עבודה, וזה הרבה מהגורמים בארץ, אני מדברת על גורמים חיצוניים, הגדירו לוגיקות לרישוי זמים. זה אומר שהלוגיקה הזאת, ברגע שהיא קורית, לדוגמה, רשות העתיקות, איך אני אראה לך בדוגמה יותר קונקרטית, יש לי כדוגמה, אנחנו בעצם, המערכת מסמנת פנייה אוטומטית לאותו גורם, המדען יכול אפילו שכולו יודעת, ולהוריד את הסימון האוטומטי הזה, אבל ברוב המקרים הוא יעבוד על הדפולט הזה.
ממשק מפי הוא ממשק שפותח גם במסגרת מערכת רישוי זמין, בהתאם לגוש חלקה או לכתובת שסומנה במפת המדידה שנכנסה למערכת, יש מספר גורמים שהשכבות שלהם מוגנות בתוך הממשק, שהם בעצם עשרו את השכבות שלהם למפי, ביניהם זה עדנת הסביבה, הרתג, רטה, נקורות שם גם, קצה נמצאת ועוד כמה. בעצם כשיש פגיעה בשכבה, גם באופן אטומטי, יש סימון יחד עם הלוגיקה בחיתוך בין הדברים, לשלוח את זה לאותו גורם, שאומר אם פגעתם בשכבה שלי ועמדתם בלוגיקה, כנראה שהנושא הזה מעניין אותי ואני רוצה להגיד עליו משהו, אז תשלחו את זה אליי להיוועצות, כדי שאני אוכל להנחות את עורך הבקשה מה לעשות. כמובן דרישות בתוכנית, שזה מתכלל המדען, והוא מפעיל כמובן לשיקור הודעת שלו.
אז הנה דוגמה לאיך נראית מפת מדידה שעברה דרך ממשק מפי, אנחנו רואים שבדקו כאן שהמודד אכן מודד מרושר, שום ואין לו שום בעיה מבחינת מפי, ואנחנו רואים פה את תחום העבודה, שהמשמעות שלו היא הנגזרת של השכבה הנתקרת, זאת אומרת הוא הרבה יותר מעבר למגרש, הוא לא הרבה יותר, אבל הוא מעבר למגרש המבוקש, כדי שאם יש פה איזושהי תקירה של... שכבה לדוגמה של ראטה, אז ברגע שזה פוגע בתחום העבודה, עם הלוגיקות של ראטה שהיום זה 60 מטר גובה, זה הגיע לראטה. הנה הדוגמה של הלוגיקה של רשות העתיקות, רשות העתיקות הממשק להם הוא קצת שונה, כי הוא לא ממשק מאפי באמת, הוא ממשק שעובד ישירות מולם, הם מחזיקים את הממשק אצלהם, זה אומר שכל, לפי גוש חלקה או כתובת, במידה ויש נגיעה בקרקע, זה מגיע אליהם לממשק שלהם ואז הם נותנים go, no, go. אם הם נתנו go, הוא לא צריך אותם בתהליך בכלל. מבחינתם, בקשה הזאת לא מעניין אותם, גם אם זה דקר את השכבה שלהם, הם יודעים להגיד את זה.
אם הם נתנו no, go, אז הם ינחו את אותו, אורך בקשה, מה לעשות בהמשך? מתי להגיע אליהם? איך להגיע אליהם?
מה הם דורשים ממנו? לכל אחד מהשלבים. בהרבה מקרים הם יגידו לו, בוא אליי למידה מפורט, ושם הם ינחו אותו.
אם זה חפירות אצלה, חפירות גישוש. וכל מה שרשות העתיקות מבקשת. כאן יש דוגמה שנורא חשובה היה לי להביא אותה, כי אני חושבת שהיא ממחישה את הנואנס הזה של מתי את המבקש הופך גורם לגורם, שצריך להגיע אליו, ומה זה אומר, ואיך בעצם עושים פה חשיבה תכנונית אמיתית כדי לדייק את הדברים. אז כמו שאתם רואים פה, צעיפים 15 ו-16, תנאי למתן היתר, אז אמרנו שאין כבר תנאי למתן היתר, היום זה תנאי לבקשה ליתר, זה מוגן גם בתקנות רשוי בנייה. בתחום של 7 מטר מקו הדלק יהיה תיאום חברת קאצה.
מה זה אומר? זה אומר שחברת קאצה יש לה פה איזשהו עניין כי יש פה קו. אבל חברת קאצה לא אומרת לכל אחד שנמצא בתוכנית הזאת, בוא אליי לאישור שלי או לתיאום שלי, היא אפילו רוצה, זה לא רלוונטי כנראה לכל אחד מהמגרשים.
זה יהיה רלוונטי רק למגרשים מסוימים כנראה, ורק במידה ואותו אורך בקשה יחליט שהוא עושה, או שאין לו ברירה והוא חייב לעבור את התחום שהם הגדירו. זאת אומרת, אם לא עברת את התחום הזה, והחלטת שאתה עושה מאמצים, ואתה מצליח להכניס את הטכנון שלך בלי להגיע לשם, אז אתה בכלל לא צריך להגיע אליהם. אם אתה כבר עושה את זה, אז רק במקרים האלה, תראו שהם ממיינים פה מאוד מדויק את המקרה, בוא אליי כדי שאני אלחה אותך מה לעשות, כי כבר אתה נכנס לתחום שלי, שהוא תחום שאני רוצה להגן עליו.
בסדר, אותו דבר לגבי שטח 6.007, זה מאוד מאוד מדויק בשטחים שהם מגדירים, שמעניינים אותם, ולא איזה אמירה כללית. יש לטעם עם חברת קצה לכרות בקשה לאתר בתוכנית ראינו גם כאלה ואתם תראו דוגמאות לזה גם בהרצאה של שרון חריי אז אמרתי קודם שהמדען עושה, אפילו שיקול דעת, אז אם אתם רואים פה דף ממערכת רישוי זמין שבעצם המדען מפנה פה לחברת חשמל והוא גם צריך לנמק, אתם רואים שיש פה כוכבית אדומה, אז זה אומר שזה נימוק חובה, הוא צריך להסביר למה הוא שלח את זה לחברת חשמל, אנחנו לא רוצים שהגורמים יוצפו בבקשות מיותרות, מצד שאנחנו רוצים להיות מאוד מבדויקים וגם לא לפספל שום דבר, אז כאן במקרה הזה כנראה שהוא ראה שיש קו מתח 3-4-2, ובמגרש או סמוך למגרש יכול להשפיע על הבנייה או על המבנה. ולכן חשוב לשלוח את זה לחברת חשמל וזה יכול לבוא או ממפת המדידה או מהתמונות שהוא ראה, כנראה שזה מפת המדידה כי בתמונות לא רשום 3, 4, 2, אבל ולכן הוא שולח את זה והוא מסמן גם למה הוא שלח. דיברתי קודם על גורמים מאשרים לעומת גורמים עושרי מידע. אז גורם מאשר זה מי שהאישור שלו מהווה תנאי למתן אתר, שימו לב, אנחנו כל הזמן אומרים שאין יותר תנאים למתן אתר.
יותר חוץ מהשלושה תנאים שאנחנו מכירים, שזה תשלומים, ערבויות ובקרת תכן בגדול, פספסתי משהו, אני חושבת שלא, ואם אלה התנאים היחידים, אז בעצם אנחנו לא יכולים לקחת גורם ולהגיד, שהוא יהווה תנאי למתן היתר, הוא יכול להוות אולי תנאי להגשת הבקשה, וגם את זה אנחנו רוצים ליתר. ככל שנמסר מידע טוב, לא צריך שהוא יהיה תנאי לשום דבר, בעצם הוא מוסר את המידע שלו, המתכנן יודע לעשות את העבודה שלו, ובזה בעצם הוא שחרר את הבקשה הזו. אבל עדיין יש לנו ארבע גורמים מאשרים, שהם גורמים כשמאבים תנאי למתן נתר, והם בעצם גורמי תכן, עיכוד העורף, קבעות, בכל בנייה חדשה אנחנו נמצא אותם, ברוב המקרים גם לא מסורו מידע, המידע שלהם מאוד מפורט, התקנות ההנחיות באתר שלהם, ככה שכל מתכנן יודע לעבוד לפי זה.
המקום היחיד שאנחנו לא נפגוש את פיקוד העורף בטכן יהיה כשרוצים ממנו פטור והוא גם מאשר אותו, אבל אם לא אז אנחנו נפגוש אותו בטכן ושם הוא ייתן בעצם יקבל את מספח הטכן, נבדוק אותו, כשיש מכון בקרה שני הבורמים האלה יש להם בקרים מורשים במכון הבקרה ואפילו הם צריכים לפנות אליהם ישירות, דרך מכון הבקרה מבצעים את הבדיקה ומקבלים את האישור במסגרת בקרת הטכן שדיברתי עליה קודם. המשרד להגנת הסביבה והמשרד הבריאות, משרד הבריאות מוגן בתקנה 18, ברוב המקרים הוא ירצה לראות מה שגם מחייב רישוי עסקים, זה מה שמעניין אותו, אם יש קידוח או מגן מקידוח, רדיוס מגן מקידוח, הוא יגיד את זה גם במידע, יש לו גם שכבת מפי, גם במשרד להגנת הסביבה יש לו שכבת מפי, הם נמצאים גם במידע, הם מנחים דרך המידע את השלבים השונים. והמשרד להגנת הסביבה גם פועל באמצעות היחידות הצוותיות, בייגודי ערים, ככל שהם קיימים, הם נמצאים גם בשלבי הטכן, ככה שכל העולם הזה די מוסדר בתהליך הזה גם.
זה ספר עבודת המדען שפיתחנו לפני כמה שנים, ספר נורא חבי, ואתם יכולים למצוא אותו באתר מינל התכנון. בעצם הספר הזה... אתם רואים פה את הגורמים, ארבעת הגורמים המאשרים למעלה, אחרי זה יש לנו את הגורמים של מוסרי מידע. הגורמים האלה לכל אחד מוקצה פרק בספר ומסביר בדיוק מתוקף איזה סמכות הוא פועל מבחינה חוקית, ואיך הוא משתלב בתהליך רישוי הבנייה ומתי צריך לפנות אליו. אז הנה דוגמה צלילה לתוך הפרק של רשות העתיקות.
אתם רואים שרשות העתיקות, סעיף 29 על החוק מצוטט כאן כבסיס לעבודה. ואנחנו רואים פה את תהליך הרישוי, אם אתם רואים, העיגולים מציינים את תהליך הרישוי, והעיגולים שמצומנים שהקונטור שלהם אדום, זה בעצם המקומות שבהם הגורם משתלב בתהליך. אז כמו שאמרתי, רשות העתיקות יש לה ממשק, אחרי זה, זה במידע, היא יכולה לבקש מידע מפורט, שזה לפני הבקשה ליתר כתנאי, ואחרי זה אנחנו נפגוש את התחילת העבודות ובאנח הביצוע, אנחנו רואים שרשות העתיקות לא נמצאת בכלל בשלב היתר עצמו. לא תנאי לאתר, לא לבקרה מרחבית, לשום תהליך כזה.
כל אחד מהגורמים קבולה, כמובן יש לו את המסלול הייחודי שלו, ובספר אנחנו נוכל לראות בפרקים השונים את המקומות שבהם אותו גורם נכנס לתוך תהליך הרישוי, מה נדרש שם ואיך הוא פועל בתהליך הזה. עוד ספר שיש לנו זה ספר שנקרא תקנות תכן הבנייה. תקנות תכן הבנייה...
הן תקנות שבעצם לוקחות לתקנות בקשה לאתר תנאה ואגרות מ-1970, והעבירו חלק מהפרקים שם של תכן בניין לתוך הספר הזה, לתוך התקנות האלה, ובוגדו לתוך הספר, כשהספר גם מדבר, מצטט, הוא מפנה לתקנים חייבים, והוא כולל בתוכו הגדורות מאוד מדויקות של מה נדרש בפרקי התכן הלבנטיים שנמצאים בו. נכן... פרקים הוא פרק התברואה, שגם מוגדר בנספח התברואה, גם בתקנות עבודת מכוני בקרה וגם פה, וגם אנחנו עכשיו מנהל תכנון יחד עם רשות המים, מוצאנו נועל מאוד מסודר לעבודת תאגידי המים וספקי המים בתהליך הרישוי, ככה שהעולם הזה מאוד מאוד מוסדר.
והנה דוגמה לדוגמה הסיפור הזה של מערכת הביוב, ובדיוק איך צריך להדגיש את הנספח, מה צריך לפרד שם, מה צריך לתכנן, כל הדבר הזה מוסדר בצורה מאוד מדויקת, ואני מביאה את זה בגלל הדוגמה הזו, שהיא דוגמה שכיחה מאוד מאוד בתוכניות. כמו שאתם רואים, התוכנית פה אומרת, שלפני התחלת תכנון המבנים, שאני לא יודעת מה זה אומר, מה זה תכנון המבנים, לקראת הגשת בקשה לאתר זה כבר יותר ברור. על היזם בקש היתר לפנות לתאגיד במחלקת הניכוז באגף שפע לצורך קבלת הנחיות לאופן הגשת מספך סניטרי למים, ביוב וניכוז.
אז קודם כל, הפנייה לתאגיד כמו שאמרנו היא באמצעות המדען. אנחנו פונים לתאגיד לקבל מידע כדי לתכנן. ולכן אין צורך לפנות את אורך הבקשה באופן יזום ספציפי מחוץ למערכות לאותו תאגיד. ובכלל את העגידים, ומעבר לזה, התאגיד כבר לא צריך להגיד לי, לתת לי הנחיות לאופן הגשת המספח הסניטרי למים, הדבר הזה מעוגן בתקנות, גם בתקנות תכן הבנייה, גם בנועל שיצא על ידי מנהל תכנון ברשות המים, ככה שזה מיותר לחלוטין להפנות אותו אליהם, התהליך מסדיר אחר כך את המספח, איך מגישים אותו, מבודק אותו, איך בודק אותו. כל האמירה הזאת מיותרת לחלוטין.
זהו לגבי תהליך הרישוי על קצה המזלג, חשוב לי כמה דגשים לפני שאני מסיימת. צריך לזכור כל הזמן שאנחנו מדברים, אנחנו מלווים בתהליך הזה, באנשי מקצוע משני הצדדים, גם אורחי הבקשות עם אנשי מקצוע, וגם הבודקים עם אנשי מקצוע. אנשי המקצוע האלה מדהנים שיח מקצועי ביניהם ואמורים להכיר ולדעת וללמוד את התהליכים ואת התקנות ברמה הכי גבוהה שאפשר. אנחנו לא יכולים לבנות תהליך על זה שאנחנו לא סומכים שאנשי המקצוע יעשו את התקידה. אי אפשר לבנות על זה תהליכים, זה לא עובד.
אנחנו במינל תכנון משקיעים המון מאמצים גם בהדרכה של בודקיית היתרים וגם בהדרכות של המדענים. אנחנו מחויבים לתהליך הזה אפילו ברמת החקיקה. אותו דבר אנחנו עושים עם גורמי המקצוע החיצוניים דרך העיגודים שלהם, ככה שאנחנו, וככל שאנחנו יותר נסמוך עליהם, אנחנו נראה גם לקיחת אחריות יותר גדולה. ככל שאנחנו ננסה באיזשהו מקום בתוכניות להגן דברים, כי אנשי המקצוע לא מכירים, אנחנו נמצא את עצמנו עוד פעם עם אנשי המקצוע לא מכירים, כי הם מסתמכו על מה שכתוב בתוכנית.
וכמו שאמרנו, תוכנית לא יכולה לדעת את הכל. אתם גם מתכננים לא בהכרח מכירים את כל החקיקה. היא מאוד רחבה, היא מאוד ענפה, ואנחנו כן מצפים שמי שמגיש בקשה ליתר, יהיה לו את הבסיסים האלה והוא יקבל אותם וידע איפה לחפש אותם.
וזה אחד הדברים המרכזיים באמירות שלנו. תסמכו על אנשי המקצוע שנמצאים שם, הם יעשו את העבודה. הדבר השני, ואני חושבת שאחד הדברים המרכזיים והחשובים ביותר, זה שיתוף פעולה בין הרשוי לטכנון. כמו שאנחנו מבינים, אנחנו גם לא מצפים אנשי טכנון להכיר את תקנות רשוי בנייה. ואת כל העולם הזה שהוא מאוד מאוד מורכב, בצורה שמכירים אותו אנשי הרישוי.
אנחנו מצפים את זה מאנשי הרישוי, אנחנו מצפים את זה מאנשי התכנון. וגם מה שקיבלתם כאן, כמו שאמרנו, זה על קצה המזלם. ולכן חשוב נורא נורא לחבר את אנשי הרישוי לתהליכי התכנון. א', גם אפשר ללמוד מהצרכים שעולים מהשטח, כן? אבל אם אני שמה את זה רגע בצד, ברגע שתוכנית מופקדת, חשוב שתהיה שמין של אנשי רישוי לראות, שמה שנכתב שם באמת לא חוזר על תקנות, קינת, חוקים, אלמנטים שהם יודעים לעשות אותם גם ככה, בלי שיגידו להם בתוכנית, ובלי שיספכו את התוכניות.
אותו דבר גם אחרי אישור התוכנית, ולצאת להם לעשות עוד ביז'על התוכנית, לפני אישור התוכנית, זאת אומרת, אחרי הדיון לאישור של התוכנית, כמה פעם שהם יעברו עליה. שירו שהיא מספיק זורמת כדי שהתהליך היתר לא ייתקע בדרך. זה הדבר השני, והדבר האחרון, אל תהפכו גורמים מוסרי מידע לגורמים מאשרים.
אמרנו, הנושא של המידע כחוליה מקשרת בין עומת תכנון ליתר עצמו בתהליך הרישוי, זה תהליך קריטי, ואנחנו מצפים שגורמים ימסרו מידע. גורם הוא מוסר מידע, צריך למסור מידע. ברגע שהעבירו לו את הבקשה, הוא צריך לתת את ההנחיות שלו, את ההגבלות שלו, ואת כל מה שיש לו להגיד מבחינה תכנונית, יש לו מנדט לעשות את זה שם.
התהליך הזה גם מהווה היוועצות עם אותו גורם, ולא צריך להפוך אותו לגורם מאשר, כי ברגע שהופכים אותו לגורם מאשר, א'הוא לא ימסור מידע, ואז כל התהליך שהצגתי עכשיו לא יכול לקרות, כי המתכנן אין לו את כל המידע להפוך את זה לאיזושהי הגשה מבושלת מספיק, שאופשר יהיה לבדוק אותה פעם אחת. פעם שנייה מה שקורה לנו זה שבעצם בתוך התהליך של היתר אנחנו פורמים את כל התהליך וגורמים לו ללכת עכשיו, לחפש את המידע הזה ולתקן את ההגשה שלו ואז יכולים להגיד לו שהמידע שהוא קיבל, כי זה לא מידע, זה אישור, הוא כבר לא בתוקף והאישור שלו לא תהיה מישור של מישהו אחר, וכל התהליך הזה הופך להיות עוד פעם איזושהי ביצה שאי אפשר לצאת ממנה, ואחד הדברים שמאווים את חסם הכי גדול היום בתהליך הרישוי זה זה שהופכים גורם מוסר מידע לגורם עשיר. יש הרבה גורמים עשירים בתהליך.
שאפשר שהם חוקיים למתן היתר, כמו שהגדרנו אותם, ומעבר להם אף גורם אחר הוא לא גורם אשר. ובמיני צריכים להתחיל לדעת ולמסור מידע. ובזה סיימתי וראיתי שיש כמה שאלות, אז אני קודם אקח אותם ואחרי זה אני אפתח לשאלות של מי שכתב אותם בצ'ק, יש לנו עשר דקות. בואו נראה מה השאלה. כן, תוכנית פיתוח במובן הזה, האם הקנה המידה של תוכנית הפיתוח גם מוגדר בתקנות?
תוכנית פיתוח של ההגשה כמו שהראיתי קודם, היא מוגדרת ב-1 ל-100, אני אחזור לזה, היא חלק מההגשה של התוכנית הראשית, אפשר להגיש אותה גם בנפרד, אפי שיקול דעת של האורך, אבל בגדול היא מוגדרת, כי במישהו כבר אין לנו רע שאורן הרד ענק כבר. עוד שאלות? אין שאלות?
כן אני רוצה לשאול. כן, בבקשה. יש משהו שמקביל לתוכנית בינוי אדריכלית? כאילו, תוכנית פיתוח זה כביכול מה שאמור להיות מקביל לתוכנית בינוי אדריכלית? תוכנית בינוי, כאילו, אתה אומרת כל הזמן, אני אגיד לך, השאלה שלי חוטא, אני, אני, שנייה, אסביר כאילו מה זה, יש לנו הרבה מגשים, רק מאיפה את, זה שאני יודעת.
דור יהודה. כן. יש הרבה מגרשים גדולים, ולצורך העניין, נגיד, הוצאת היתרים במגרש היא הדרגתית, וכן, אנחנו רוצים לקבע ממה שהוא ביניים, שיראה משהו תכנון כולל.
רגע, אז אני רוצה, אני הבנתי מה את אומרת, אני רוצה להפריד בין התוכניות שהם הבסיס להגישה של היתר, בסדר? בסוף היתר מושלט על נדבכים. יש לנו את התוכנית המפורטת, יש תוכנית כמובן ברמה יותר גבוהה.
ככל שיש תוכנית בינוי ופיתוח ועיצוב אדריכלי, שמגדירה אלמנטים במרחב הציבורי ובכלל תשתיות, חיבורים, כניסות, פירים, כל האלמנטים האלה הם חלק מהמידע שצריך להימסר, ועל סמך אותו מידע בעצם מגשת התוכנית של הפיתוח והתוכנית הראשית. זאת אומרת, זה הבסיס לתכנון, וזה האינדקס שאיתו המתכנן עובד. אם לא יתנו לו את כל המידע הזה, אז הוא יצטרך לתכנן, ולשמח מה שיש לו, ועם זה הוא יעבוד.
כשאני מדברת על זה ביתר, בהגשה עצמה, אני אומרת שהוא מחויב להגיש את זה ברמה הזאת. זאת אומרת, שתוכנית לא תגיד, יש להגיש תוכנית פיתוח בקנה מידע של 1 ל-250, כי מה היא אמרה בזה, זה כתוב בתקנות, ברור שיגישו, כחלק מהתוכנית הראשית. אבל כשאת מדברת על תוכנית בינוי ופיתוח, אם היא נדבך מחייב במעבר בין ה-1 ל-1250, ללה הגשה של היתר, היא לא מחייבת היום, היא לא סטטוטורית, אבל אנחנו מבינים שבמתחמים גדולים, כמו שהיה שיאמרו, במתחמים שעוברים, נניח, התחדשות עירונית מסיבית, קשה מאוד יהיה לעבור בין ה-1 ל-1250, להיתר, בלי שיש שם איזושהי חוליה מקשרת, שתחבר את זה ותוריד את זה לרזולוציה, שתמסור מידע לגבי ה-0.0, מה שתוכנית ב-1 ל-1250 לא מסוגלת לעשות, לגבי התשתיות וההנחה שלהן, צריך לתכנן את כל האלמנט.
אלה הם לא קיימים גם יהיה קשה למסור מידע ולהגיד מאיפה להתחבר איך להתחבר איפה יהיו הפירים איפה הכניסות למגרשים אלמנטים כאלה צריכים להיות באיזושהי תוכנית שתחבר במיוחד בתוכניות למתחמים גדולים לגבי החלק של תוכנית הפיתוח ותקנות רישוי הבנייה אז אני מפנה אתכם לתוספת הראשונה ותקנות רישוי הבנייה שם יש פירוט מלא של מה תחולת תוכנית פיתוח, יש שם 13 או 14 סעיפים מאוד מאוד מפורטים, מה חייב לכלום תוכנית הפיתוח הזה. הכל כתוב שם בצורה מאוד מפורטה. ושוב, זאת ההגשה, אני מסתמכת על משהו שניתן קודם כמידה.
עוד משהו? אם אין עוד שאלות, אז נעבור לשרון, נכון? בהחלט, תודה רחלה. אוקיי, אז אני אעלה את החלק שלי, רק רק אחד. כן, טוב, אז קודם כל בחלק הזה של ההדרכה אני מזמינה אתכם להפריר לי באמצע, לא צריך להרימיית בזום ולא בצ'אט, אלא פשוט נסתדר שזה יהיה דיון כזה קצת פתוח, ואני גם רוצה שנחשוב על הדברים ביחד, אז השתתפותכם מבורכת.
אנחנו, תראו הכותרת היא דוגמה לתוכנית ולא תוכנית לדוגמה, אחד הדברים שאנחנו מאוד הקפדנו עליהם למרות שעלו לאורך הדרך בקשות בעניין הזה, זה דווקא לא להכין איזושהי תוכנית לדוגמה, כי כל הרעיון זה שאנחנו רוצים שלגבי כל תוכנית זה להיפטר מהמנהג ש... קיים, צריך חלק מאורחי התוכניות של לעשות את אותו קופי פייסט, וכן לחשוב ספציפית לגבי כל תוכנית ותוכנית, מהם הרואות הנכונות, הראויות בשביל לכלול בה, ואם אנחנו עושים תוכנית לדוגמה, אז אנחנו פשוט חוזרים לאותו דפוס של קופי פייסט, כי פשוט כל הרואות שלה יעברו מתוכנית לתוכנית, ולא ממש ישאר מקום לחשיבה טכנונית. אז לכן מה שאנחנו כן נעשה זה אנחנו ניקח תוכנית קיימת ואנחנו נחקור קצת חלק מההוראות שלה, לאור הדברים שישי גיבר עליהם ולאור המידע שרחלה מסרה בחלק שלה, וזה איזשהו דוגמית למה שאתם תעשו אחר כך בעבודה הפרטנית הפרונטלית מול הצוות, ורק אז יהיה עם תוכניות שאתם תביאו.
עכשיו אנחנו עושים את זה עם תוכנית שאנחנו מביאים. אז קצת להזכיר מהבוקר, ישי דיבר על מה לא תכלול תוכנית, דיברנו על הפנייה לחקיקה, כל הנושא של סביעות רצון הדריכה לוועדה או מהדס הוועדה, הוראות מהסוג הזה, דיברנו על העדפת הוראות תפקודיות על הוראות מרשמיות, אני תמיד נותנת את הדוגמה של אם מישהו עוד קצת יש לו ספק לגבי הוראה מסוימת אם היא תפקודית או מרשמית, אז אני תמיד אומרת תפקודי זה כדור נגד כאב ראש, ומרשמי זה הקמול. כל אחד מביא את הדוגמאות מהעולם שלו, אז ככה קל יהיה להבחין בין שני המושגים האלה.
התאמת הוראות טכנולוגיות לכלי עמידה בו נערך את התוכנית, ניסוח ההוראות בהתאם לתקנות הרישוי ולתהליך הרישוי, שעליו ריחלה דיברה בצורה מפורטת, חשוב מאוד שעין רישוית. תסתכל על ההוראות ותראה שזה עובד ביחד. נושא של סקרים ובדיקות.
ככל הניתן, ככל הניתן להשלים אותם לשלב הטכנון הסטטוטורי, אז לעשות את זה שם. נושא הנספחים, דיברנו על זה, נספחים שהם לא מנחים אלא מסמכי רקע או מחייבים או מחייבים חלקית. ותוכנית בינוי ופיתוח שאמרנו אותה אנחנו שמים כרגע בצד, אז גם פה אנחנו, אולי שוב תשתרבב לנו בשיח, אבל אנחנו נצטרך לטפל בבין יפרד.
התוכנית היא תוכנית בסך הכל קטנה, ובכוונה לקחנו תוכנית כזאת, כדי לראות שגם בה אין הכרח לרדת לרזולוציות ברמת היתר. תזכרו, אנחנו בעולם ללא הקלות, זה נקודת המוצא שלנו, ולכן ככה אנחנו צריכים להסתכל על התוכניות. יש פה 36 יחידות דיור, שכונה חדשה, אני חושבת שהיה לפני זה שמיעות של תעסוקה, 12 דונן, 12.7. ואנחנו מתחילים בסעיף הראשון. סעיף הראשון זה ייעוד של מגורים, השימושים הם מגורים דו-משפחתי, מחסנים, חנייה מקורה ומרתף למגורים.
מה אתם אומרים? רגע, לא. אני אשמח לשמוע אתכם, האם אתם חושבים שההגדרה הזאת, ההגדרה הזאת של השימושים היא ראויה, היא טובה, צריך להוסיף לה, היא חסרה? בהקשר של תכנון חשוב רשוי, אנחנו לא מדברים עכשיו על ההוראות מבחינת תכנונית אם הן נכונות או לא, אלא בהקשר של הדברים שאנחנו מדברים עליהם בהדרכה היום. יש מישהו שרוצה להתייחס?
אוקיי, אני מבינה שלא. אז טוב, אז אני אגיד את מה שאני חושבת, ואולי תחלקו עליי. אז קודם כל, לא רק מה שאני חושבת, מה שכל הצוות חושב כמובן. אז יש לנו כאן בעצם פירוט של שימושים שהם שימושים אינרנטיים למגורים.
כשכותבים מגורים, הכוונה היא גם לחניות וגם למרטפים למגורים, וגם דום משפחתי לא צריך לכתוב, אולי צריך לתת איזה ביטוי במסמך אחר, אבל בתוך השימושים, בסעיף כזה, מה שמתאים לכתוב זה את הייעוד למגורים, לא חייבים שבכל ריבוע כזה יהיה מלל רב, אפשר גם לכתוב רק מגורים במקרה שבאמת רוצים שזה יהיה רק מגורים. נכון שאם יש מקרה שבו יש שימושים אינרנטיים שאותם למשל לא רוצים לכלול, רוצים להחריג מהשימוש, צריך לכתוב מגורים למעט, ככה וככה. או דוגמה אחרת, אם רוצים שבתוך השימוש למגורים יהיה גם למשל שימוש...
בעלי מקצועות חופשיים, משרדים לבעלי מקצועות חופשיים. אז כן, אז צריך לכתוב, מגורים וכן משרדים לבעלי מקצועות חופשיים. אז אני אומרת, את השימושים האינרנטיים לא צריך להכניס, אבל אם יש דברים שרוצים להכריג או שימושים נוספים, בהחלט שכן. אגב, תשימו לב, יש הבדל בין שימוש אינרנטי לבין מצב, כמו לדוגמה שכותבים שימוש לצוחי ציבור, או בניינים לצוחי ציבור, מוסדות ציבור, אז כן, שם אם רוצים לפרט את השימוש. השימושים הספציפיים שרוצים לאשר באותה תוכנית, אם זה מעונות יום וחינוך לגיל הרח או כל מיני דברים כאלה, אז צריך לכתוב את השימושים, כי זה מה שהתוכנית רוצה, היא רוצה להסדיר את השימושים.
זה לא אומר שצריך לכתוב בשימושים רק מילה אחת או רק את הייעוד, כי שימושים זה עדיין מקום שצריך לפרט לו בצורה ברורה את השימושים. אבל יש עבוד בין זה ובין השימושים העניינתיים. אבל אם את מעוניינת שהמבורים יהיו דו-משפחתיים ולא חד-משפחתיים, מה, את לא תרשימי את זה בתא הבא? את רחימית אבל לא רבה שימושים.
אז איפה? מתחת למגורים? אולי בעורות בינוי, אולי איפה שאת רוצה לרשום את זה מבחינת, איפה של המקום הנכון הזה.
הרי הדו משפחתי זה עניין של בינוי, זה לא עניין של שימוש. השימוש גם בדו משפחתי וגם בבתים לא משפחתיים הוא עדיין למגורים. הבנתי. עיצוב אדריכלי. כל חזיתות המבנים תהיינה מחומרי גימור עמידים.
בהתאם לדרישות עבדה מקומית ולסביעות רצון מהנדס עבדה מקומית. מה אתם אומרים? שסביעות רצון זה משהו בעייתי.
מה זה? שסביעות רצון זה משהו שהוא צריך בעל למדוד אותו. נכון.
פשוט חושבת שיש איזה ניסיון להימנע מלרשום אישור, אז כותבים את זה ב... סמנטיקה אחרת אני יודעת אני הייתי גם בהדרכה הקודמת שמעתי ואני מבינה מה עומד מאחורי זה אני חושבת שיש פער בין להגיד את זה למה שקורה בפועל שלפעמים יש דברים שרק. בשלב הזה ודווקא על מנת לא להמיס על הטבע, אנחנו כותבים כל מיני דברים בצורה כזאת, אבל זה דיון אחר.
רציתי לשאול שאלה על המגורים, על הסמנטיקה, על הנוסח הקודם, כי בעצם היום אנחנו, אנחנו ספציפית נגיד בארצליה, יש לנו מתארית משנות ה-70, אנחנו יש לנו גם תוכנית מתאר כוללנית חדשה בהכנה, אבל התוכנית שלנו אנחנו כמעט תמיד משתמשים ביהודי הקרקע, והמגורים שולחים לפי ה... שימושים שמפורטים ב-253 א', לא מן הסתם אפשר להעתיק אותם, אנחנו לא עושים הפניות לתוכניות קודמות, אז אנחנו מפורטים את כל פירוט השימושים. אז השאלה שלי היא, אם ביום שההגדרה הצרה הזאת, שדווקא אני מברכת עליה, תתקיים, מה זה אומר בעצם על כל התוכניות הקודמות?
מה זאת אומרה הנקודה הזאת והאלה? כל כך זו שאלה מאוד טובה, אנחנו באמת נמצאים בסודויץיה ש... אנחנו נותנים פה את ההדרכה הזו לגבי תוכניות, כשאנחנו יודעים שיהיה לנו עולם אחר, אבל יש עדיין תוכניות במדרגים גבוהים יותר, שהתוכניות המפורטות כפופות אליהן, וצריכות לעמוד בהוראות שלהן, וזה לא תמיד, וישי דיבר על זה בתחילת ההרצאה שלו, לא תמיד עולה בקנה אחד עם ההוראות שאנחנו נותנים, אנחנו לא מצפים שתוכנת תוכניות שהן לא תועמות את ההוראות לגבי הכנתן בתוכנית קודמת. זה בוודאי שלא, אני חושבת שצריך להסתכל נקודתית בכל תוכנית ותוכנית כזאת, ולראות איך מצליחים להתאים אותה כן לתכנון חושב רישוי מצד אחד, ומצד שני שהיא לא תסתור את התוכנית במדרג הגבוה יותר.
לא תמיד זה יעבוד, ויכול להיות שלא כל התוכניות תהיינה מושלמות, ויכול להיות שכן יהיה צורך לשפר או להכין תוכנית במדרג גבוה יותר, שתהיה תואמת את ה... את המתווה הזה של עולם ללא הקלות ושל תוכניות שיראו אחרת, אבל אני מסכימה איתך, זאת בהחלט שאלה, ואני אומרת שבו כל מקרה צריך לבדוק נקודתית, ולראות איפה כן אפשר לשפר בתוכנית המפורטת. אני רוצה בראשותכם גם להתייחס להשלים את התשובה של שרון, כי באמת זו שאלה חשובה.
שרון דיברה על יחס לתוכנות במדרג גבוה, אבל לפעמים יש תוכנית שהיא לא מתייחסת לתוכנית במדרג גבוה, ואני משנת. באותו מדרד, תוכנית מפורטת קודמת. אז נכון שההנחיה של בנועל מבט זה שמתמיעים בתוכנית החדשה את כל הוראות התכנון, על מנת שלמגרש תהיה ככל האפשר תוכנית אחת, ולא ריבוי תוכניות. אבל אם אנחנו למשל מרקדים תוכנית על מגרש בודד, שעליו חלה תוכנית מתארית רחבה יותר, מפורטת שחלה על כל העיר או על שטח גדול שלו או על כל השכונה, ואנחנו לא רוצים, ויש במגורים א'ומגורים ב'ומגורים ג'וכדומה, ואנחנו מטפלים רק במגורים ב'.
אנחנו כמובן לא צריכים, אין צורך להתמיע בתוכנית החדשה, גם את המגורים האחרים א'וג'וד', רק כי יש הנחיה תוכנית אחת למגרש אחד, ההתייחסות תהיה שהתוכנית משנה רק את מה שרלוונטי. למגרש המסוים, כמובן שאין צורך להטמיע נושאים אחרים מאותה תוכנית שלא רלוונטיים, ויש מקרים, שמיקרים יוצאי דופן אבל הם יכולים בהחלט לקרוא, שלקחת תוכנית ישנה ואפילו ישנה מאוד ולתרגם אותה לתוכנית חדשה בלשון חדשה, עלול לייצר איזשהו קונפליקט פרשני עם התוכנית הישנה, ובמקרים כאלה מוסד התכנון רשאי להפעיל שיפול דעת ולא להטמיע את התוכנית. הבעיה היה שאם האמירה הזאת, אם אני יכולה שנייה לחבר אתכם למציאות היומיומית שלנו, שכשיש לך איקס שימושים, ונגיד במקרה שלנו במתארית הוותיקה, יש המון ואתה מצמצם את השימושים האלה, אתה פוגש את המציאות בפנים, והמציאות היא שאם אתה מוריד למגרש מסוים, לבעל פרטי, את השימושים מובטרים לו.
אתה עלול לקבל שמהתוכנית הזאת תצא איזושהי פגיעה לפי 197, כי היו לו איקס שימושים וצמצמת לו, עכשיו הצמצום, הניסיון להתייעל ברור לי מאיפה הוא, וגם הרציונל וההבנה, השאלה איפה זה פוגש את המציאות שלנו פה ביום שאנחנו כותבים תוכניות, ואנחנו עושים באופן מובהק מאמץ הילאי באופן חד משמעי, אני אומרת את זה כבר הרבה מאוד זמן, לצמצם ולדלדל את הקנונים ואת ההוראות. ולהבין מה צריך ומה לא צריך, הנה עכשיו הבנו לפני כמה חודשים, שאת הסייף בגין הטלש בחזה, דומה לדוגמה שנתתם בבוקר, שבגלל שזה מכוח, חוק הטכנון לא צריך להכיל אותו יותר, דברים שאנחנו לומדים כל הזמן ומייעלים, אבל ברגע שזה פוגש את המציאות, ואנחנו נבין שהוועדה המקומית, עלולה לקבל תביעה, בגלל שאנחנו מצמצמים את השימושים, אנחנו... ידינו כבולות. אבל אלה לא דובר על צמצום שימושים. בדוגמה שאני נתתי לפחות, לא דיברתי על זה שצריך לצמצם שימושים, השימוש הוא נשאר למגורים.
התכסות הייתה על הניסוח שכולל בתוכו אלמנטים שהם חלק ממגורים, ולכן לא צריך לכתוב אותם. זה ממש לא שימוש של השימוש, זה משהו אחר. אם בתוכנית הקודמת היה שכון לשימוש מגורים מרתף, ובתוכנית החדשה לא צריך לכתוב מרתף, כי מרתף הוא חלק ינרנטי משימוש מגורים, אין כאן גיעה.
כי עכשיו לא ניתן יהיה לבנות מרטף, מדי ניתן יהיה לבנות מרטף, אבל אם היה שימוש מגורים ומסחר, והשארתם רק מגורים, בוודאי שהשמטתם שימוש, ורגע, וכאן אני רוצה להבהיר העברה חד משמעית, הנחיות מנהל התכנון לא נועדו או לא אמורות להוביל לפגיעה בעלי קרקע או ליצירת תוכניות שגורמות נזק, לא ניתן... מוסד תכנון צריך להפעיל שיקול דעת ואם הוא מקדם תוכנית שאמורה להיות תוכנית משביחה הוא לא אמור להפוך אותה לתוכנית פוגעת רק אם מנהל התכנון ננחה תפעילו את שיקול הדעת ותדאגו כמובן לא לפגוע אבל במקום שבו אתם לא רוצים שישמר שימוש קודם שהוא מתייתר ובשימוש השני שכן נשאר אתם נותנים איבוי של זכויות הבנייה אז כמובן שזו תוכנית משביחה גם אם מתבטא להם מסחר, אבל כמובן כמובן שלא יצא מצב שמישהו חושב שההנחיות בנהל התכנון מובילות או אמורות להוביל לתוכניות פורו. תודה, ישי. תזכרו, המטרה שלנו היא לא להיכנס לתוך התכנון, אנחנו רוצים לאפשר את היישום של התוכניות האלה.
זאת המטרה שתכנון חושב רישוי. אין לזה קשר להוראות התכניות עצמם. אוקיי, אז נחזור לדוגמה השנייה, איאל, אני מקווה ש...
אנחנו את דעתך בתשובות. כן, תודה. קודם כל הרשע, כל חזיתות המבנים טיינה מחומרי גימור עמידים, זה גם הנחיה שסביר להניח שהיא לא ספציפית רק לתוכנית הזאת, אני מניחה שבכל, אין את התוכנית שבה כתוב שחזיתות המבנים טיינה מחומרי גימור לא עמידים. אז כן צריך לשקול, שהמקום הנכון של זה הוא בהנחיה מרחבית. ולא בהוראה בתוכנית.
אני רוצה להגיד משהו על העניין הזה של החלטת ההנחיות מרחביות בתוכנית, גם פה, שלא כמו נושא של הפנייה לחקיקה או לסביעות רצון מהנדס, שאנחנו אומרים, אל תכתבו את הדברים האלה בתוכניות, נושא של הוראות מרחביות, הנחיות מרחביות, זה עניין של שיקול דעת. אתם צריכים לחשוב האם בהנחה שאחר כך, אחרי שהתוכנית תרושר, אי אפשר יהיה לשנות את זה, אלא בתוכנית חדשה, האם נכון להכניס את ההנחיה הזאת בתוכנית, או שהמקום הנכון לה הוא בהנחיה מרחבית, בהנחיה מרחבית פרטנית, או בכל מקום שהוא לא בתוך התוכנית. אז זו הדוגמה להוראה שכן נכון היה לכלול אותה כהנחיה מרחבית, ואלה השאלות שאתם צריכים לשאול את עצמכם, ובאמת כמו שאמרתם, לגבי החלק השני, אנחנו לא רוצים לראות משפט כזה בתוך ההוראות של התוכנית.
עוד דוגמה, בפרק של הייצוב האדריכלי, כל תוספת בנייה במגרש תתוכנן תוחתמה לחזיתות הבניין הקיים, ובכומרי גימור תואמים לבניין בשלבי בנייתו הראשונים. בכל תת מגרש בו תבוצה בנייה בשלבים עד מלא היקף הבנייה, יש לשוות מראה מוגמר בכל שלב. מה אתם אומרים?
זה כנראה הרע שקשורה כבר להיתר. אוקיי, מה זה אומר לפרט? מה...
שהיא לא רלוונטית לטבע בעצם. אז איפה היית מכניסה הנחיה כזאת שיכולה שהיא תוצמת? אנחנו הרי לא מתכוונות. בתנאים לרישוי, כלומר, תנאי לרישוי...
במידע ליתר את מתכוונת? לא, אני אומרת אולי בתבע, בתנאים לרישוי, יש איזשהו סעיף כזה, או בכלל לא רואית את זה מכאן. זאת אומרת, את אומרת, המקום של זה הוא לא המקום הנכון.
תראו, הסעיף הזה הוא גם סעיף שבעצם מדבר על אורות שהן יכולות להיות בהנחיות מחוויות, שגם הם בדרך כלל כן רלוונטיות, רוצים לראות את זה ברוב, בכל הבניינים. ואין סיבה שזה יהיה רק ספציפית בתוכנית הזאת, אבל שוב, גם כאן, ואני לא מתייחסת כרגע אפרת למיקום של זה, כי זה דווקא לי כן נראה שזה מתאים למקום של ייצוב אדריכלי, אבל אני לא רוצה להיכנס שוב לעניין הזה, אלא לכך שצריך לשאול את עצמנו, האם זה המקום הנכון לכתוב את זה, יכול להיות ש... כשהם יגיעו לשטח יהיה איזשהו שינוי, איזשהו, או אולי עד אז גם ההוראות המחוויות האלה יהיו קצת אחרות, ואפילו הוועדה תרצה לראות את ההוראות אחרות, והם לא תרצה להיות נעולה להוראות של התוכנית, אז לכן לא בטוח שצריך להכניס אותן לתוכנית, וזה לא קשור לזה שהן הוראות טובות. כל ההוראות האלה הן הוראות טובות ומצוינות, אבל צריך לשאול את השאלות הנכונות. ולראות אם זה המקום הנכון להכניס אותם.
כאן יש דוגמה למצב שמפנים, אגב, זה קורה גם הפנייה, ולפעמים זה גם כפילויות, שפה זה קולטי שמש ודודי חימום, על פי סעיף 14, זה פשוט סעיף בתוכנית, אז לא צריך את זה, מי שיקראת הוראות לתוכנית יגיע בסופו של דבר לסעיף 6-14, ויכול לקרוא את ההוראה על קולטי שמש, גם אם לא כתוב כאן את ההפנייה הזאת, ההפניות והחזרות, הן גורמות לזה שאחר כך היא מתקנים. פתאום שסעיף 6-14 הופך להיות 6-10, ואז לכתימצא את הסעיף על קולטי השמש, או מתקנים במקום אחד ולא מתקנים במקום אחר, ונוצרת סתירה ברואות התוכנית, אז צריך להשתדל כמה שפחות שתהיינה כפילויות והפניות שכאלה. זאת הוראה לעניין מרתפים, בניית מרתף כפופה להוראות, הקנות התכנות והבניית תוספת שנייה כדיל כמן.
אחד, קווי בניין למרתף יעמדו בקווי הבניין של קומת המגורים. שתיים, שטח הלונותיו. של המרטף לא הפחד משני אחוז משטח רצפתו נטו ללא מקלט, ושלוש גוב החלונות לא יעלה על חמישים סטמטר נטו בלבד, ממפלס מהקרקע. מה אתם אומרים? שאם זה כתוב בתקנות, אז לא צריך לרשום את זה.
נכון, זה אחד, נכון. אז להפנות לתקנות ובטח לא לצטט אותם, שני הדברים האלה מיותרים, גם אם לא יהיה כתוב פה כלום. עדיין הם יהיו כפופות, הבנייה תהיה כפופה לראות של התוספת השנייה, ולהראות לגבי מרתפים. עוד דבר זה שקווי הבניין למרתף יעמדו בקווי הבניין של קומטה מקורים, זה בסדר לכתוב, אבל המקום הנכון יותר לכתוב את זה זה בתבלה חמש, אנחנו גם את קווי הבניין רוצים להשתדל שלא לפזר בכל הראות התוכנית, אלא שהם יהיו במקום שלהם בתבלה חמש, ואפשר יהיה לראות שם את זה, אם זה מסבך את התבלה אפשר גם לשים תמיד הערות לתבלה למטה. אבל לא בסעיף של הייצובה בכלל.
גגות. שימו לב לסעיף הזה. גגות המבנים מתכננו מבחינה ייצובית לסביעות רצון מהנדס המועצה ובדע המקומית, ובכפוף להוראות תוכנית כך וכך. והסעיף השני, גגות הרעפים יבוצעו בשיפועים של מ-40 עד 50 אחוז. ניתן לשלב גגות שטוחים בהיקף שלא יותר מ-50 אחוז משטח חיטל הגג.
מה דעתכם על ההוראות האלה? הלכת מרחביות, שוב, לא? מה זה? לסביעות רצון מהנדס המועצה, מה זה אומר? כן, גם זה, נכון.
לא, אבל נראה לי שאת יודעת שבהנחה שיש תוכנית נוסעית שמדברת על גגות, היא מפרטת בשיפועים, או כל מיני הנחיות לגבי הגובה של הגג, בהכת השיפוע, אז למה? למה זה צריך להיכנס לתוכנית? אוקיי, נכון, זה בהנחה של סוכנית גגות. אוקיי, מה עוד?
יש עוד דברים שאתם רואים פה? או שאתם חושבים אחרת? אוקיי, אז תראו, קודם כל, דיברנו על סביעות רצון להנדס המועצה והוועדה פה, באמת זה, זה באמת נראה משהו שהוא ממש זועק, שאין כאן אפילו איזה התוויה, איזה כלום, זה פשוט מה ש...
נוצחן בעיניהם, זה לא צריך להיות בתוכנית, ההפניה להוראות התוכנית האחרת, אז לפינו על מבעת, תוכנית אחת למדרש אחד, אם יש הוראות רלוונטיות צריך לכתוב אותן כאן, אלא אם כן זו תוכנית נושאית, כמו שציינת, שאז לא צריך להפנות עליה, במקרה הזה זה לא הייתה תוכנית נושאית, אבל ולכן כן היה צריך לכתוב את ההוראות הרלוונטיות, הסעיף השני, הוא סעיף בסך הכל שתראו אפשר לכתוב גם בהנחיה, אפשר לעשות הנחיה מרחבית גם לשכונה, ואם בשכונה הזאת כולה בגגות רעפים ורוצים שזה יהיה הנחיה לכל הזה, אפשר, אבל אפשר גם להחליט שבאותה שכונה קטנה של 12 חדות דיור, רוצים שיהיו גגות רעפים בשילוש של גגות שטוחים בכיף שלו יותר מ-50 אחוז, ונותנים גם את השיפור בסך הכל זאת הוראה שיש בטווח יכול. אפשר להתווכח על הטווח הזה, אם הוא צער מדי או רחב מדי, אבל זו תברה לא רעה, לא רעה, שאפשר לכתוב אותה בתוכנית, אם התוכנית באמת רוצה לומר אמירה טכנונית לגבי הגגות, אז זו דוגמה. טובה.
יש פה פוטנציאל סתירה בין סעיף 2 ב-1 יכול להיות? במה? השאלה אם התוכנית 1, 2, 3 וכדומה, תעלה איזושהי התייחסות לשילוב של גגות שטופים. לגמרי, לגמרי, יואב, זה בדיוק הסיבה שצריך לכתוב את ההוראות של אותה תוכנית, אלה אם כן, שוב, אם היא תוכנית נוסעית, אבל אם לא, אז צריך לכתוב את ההוראות האלה פה, ואם זו תוכנית נוסעית, אז בוודאי.
שצריך לבדוק שאין סתירה, אם כותבים את ההוראה בסטיפ 2. אוקיי, שימושים. יש לנו דרך מוצאת, וכתוב כך, שטח הדרכים, הכלול מסעת כביש, שולי דרך ואו מדרכות, וכן שטחי תמרון לרכב שירות וחניית פורחים. תותר בתחום המוחז של הדרך, התקנת שילות, תכוונה, התקנת מתקנים. מעברת מערכות ציבוריות, חשמל, תקשורת, דיכוס, ביוט מים ותאורת רחוב. בואו נתחיל מהסעיף הזה.
מה דעתכם? להשאיר אותו כמו שהוא? אולי חלק מיותר?
טוב, אז הסעיף הזה הוא סעיף שיש בו דברים שמוצאים בפירוט כאן, שנמצאים בתוך ההגדרה של דרך בחוק. אז אם כותבים דרך בשימושים, אז צריך לפנות לחוק התכנון והבנייה, ושם יש פירוט של כל הדברים שאפשר לעשות בדרך, לא צריך לחזור עליהם שוב בתוכנית. לעומת זאת, תשתיות למשל, זה משהו שלא כתוב בהגדרה של דרך, ולכן אם רוצים שבתחום הדרך אפשר יהיה לשים גם שימוש של תשתיות, אז צריך לכתוב את זה.
תשימו לב שכאן התייחסו לתשתיות ספציפיות, חשמל, תקשורת, ביוב, מים, ויכול להיות שהיה נכון יותר לכתוב תשתיות ברמה רחבה יותר, ולא תשתיות ספציפיות, אבל אני אומרת שוב, בדומה למה שדיברנו על המגורים, פה זה לא שימוש אנרנטי, אלא פשוט שימוש שמוגדר בחוק, ולכן את מה שיש בחוק לא צריך לכתוב, אבל אם רוצים להוסיף או להחריג, אז צריך לכתוב בהוראה. עכשיו ההוראה השנייה היא מעניינת. כתוב, בתחום המדרכות ושולי הדרך, יינטעו עצים ירוקי עד ובעלי שורשים לא תוקפניים, אשר לא יהוו מפגע בטיחותי והפרעה לתנועה. עכשיו אני ממש רוצה לשמוע מודדכם. לא תוקפניים.
כן. מה עוד? מה עוד? צריך לבדוק איתם, אם השורש הולך להיות עוקפני אז לא נשים לו, ואם יש חייבות שלו, אז אפשר.
טוב, שים לו טיפול שלא עוקפן. נראה לי שזה משהו שצריך לקבע בנספח פיתוח ברמת תר, זה לא... המוזר צריך להגיד מפגשות שמשהו לא יהיה מבנה בטיחותי והפרל.
עוד פעם, אורן? אני אומר, המוזר הוא שצריך להגיד מפורשות שמשהו לא יהיה מפגע בטיחותי בהפעה לתנועה, זה מובן מאליו. נכון, נכון.
שזה גם בכלל מעולם אחר, שהוא גם לא קשור לתוכנית. אז באמת יש פה, תראו, יש פה כמה דברים. הכוונה היא...
רגע, רגע. כן, כן. איפה רגע, רגע? עצרתי בשבילך.
שרון, אבל זה בדיוק מה שאת הסברת קודם. כן, אני אומר שוב, זה בדיוק מה שאמרת קודם, זה בדיוק ההבדל בין הכמול לכדור נגד כאב ראש. הוא מבקש פה בדיוק שהעץ יהיה ירוק עד, הוא לא מגדיר איזה, והוא רוצה שהשורש לא יגרום נזק לתשתיות.
מצוין, הערה מצוינת, הערה מצוינת. אז עכשיו תראו, הכוונה היא טובה, אנחנו מבינים כאן את הצורך התפקודי בזה שאנחנו רוצים שיהיו עצים ירוקי עד, ושהשורשים שלהם לא יהיו תוקפים. כאלה שאתם יודעים, אחרי זה רואים ברחוב איך הם מרימים את כל המדרכה, אז זה וזה אותו מפגעה בטיחותי והפרעה לקנועה. במהות זאת הוראה טובה, אבל אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה יעשה עורך הבקשה שהוא רואה את ההוראה הזאת. הוא לא נוטע את העצים יורקי העד, ההוראה הזאת בסוף צריכה בתוכנית להיות הוראה.
שיש לה איזושהי משמעות שהתכנון, שהפיזיות תאפשר את נטיאת אותם עצים ירוקי עד ובעלי שורשים לא תוקפניים שלא יבוא מפגבת לפיראי, זה מה שאנחנו רוצים לראות בתוכנית. אנחנו רוצים, הנה אתן לכם דוגמה, למשל הוראה שאומרת, ואגב היא גם תפקודית, יתאפשרו בתי גידול לנטיעות בנפחים שיאפשרו עצים ירוקי עד, ואז אנחנו יכולים להפנות. לפקיד היערות, אם הוא מפרסם באתר שלו או באתר של מינת התכנון, אלו בתי גידול מתאימים לנטיעות של עצים ירוקי עד. יכול להיות שזה גם משתנה מעת לעת, והסתבר שיש עצים ירוקי עד שאפשר גם לגדל אותם בבתי גידול בממדים אחרים. אז הדברים האלה יהיו מפורסמים מעת לעת, ואפשר יהיה לעת המידע לאתר לתת אותם, אבל בתוכנית זאת ההרואה שצריכה להיחלל.
עכשיו... אני אומרת שוב, תראו, יש את הקצה השני של זה, שזה הוראות שאומרות שהמרתף מעליו יהיה עומק אדמה שגובה של 1.2 מטר, שנכנסים ממש לרמת הגודל של הבית גידול עד רמת המילימטר, זה גם, זה מרשמי, זה הקצה השני, שהוא גם לא טוב, כי גם בו יכול להיות שבעתיד. יהיו הנחיות אחרות, ואנחנו תקועים עם התוכנית, ויש לנו סטייה של 20 סנטימטר בעומק של האדמה, או בגודל של בית הגידול.
אז ברגע שיש לנו את זה מפורסם במקום אחר, ומשתנה מעט לעט, ואפשר לראות את זה במידע הלתר, ואפשר להסתמך על זה במסגרת המידע הלתר כדי להכין את הבקשה, אז מעבר להוראה הזאת, לא צריך יותר מזה לכתוב התוכנית, כל דבר אחר, הוא יכול רק לפגוע. זהו, אז זו הייתה הדוגמה הזאת, אני שמחה שהתייחסתם, כי זה היה התייחסויות טובות מכמה כיוונים, להראות שההרועה הזאת לא מתאימה להיכלל בתוכנית. פה יש לנו את הדגמה של חוק העתיקות, אז הסעיף הראשון ויש שהיא דיבר עליו, ונדמה לי שהיא גם רחלה ציינה, שכל עבודה, זה מסעיפים שאתם מכירים אותם, כל עבודה בתחום העתיקות מוכרז, זה תואם ותבוצע רק לאחר קבלת אישור מנהל רשות, מנהל רשות העתיקות, וכפוף לרוץ סעיף 29 לחוק העתיקות.
אם זה כתוב בחוק העתיקות, אז זה חל, מה שצריך, זה כתוב שאני צריך לבצע. הסעיף השני הוא סעיף שאומר, היה והעתיקות שתתגלנה, תצריך להשינוי בבינוי במגרש, תהיה הוועדה המקומית הרשאית להתיר שינויים כאמור, ובלבד שלא יתווספו עקב שינויים אלה, זכויות בנייה לא יגבה הבניין ולא תהיה חריגה בקווי בניין, העולה על עשרה אחוז. אז פה יש לנו כבר איזושהי הוראה ספציפית, אגב בשטח הזה אני אגלה לכם שזה תוכנית שבאמת יש בה...
סיכוי מאוד גבוה שתתגלן העתיקות, אז כן, נכון וראוי, אם רוצים בתוכנית לאפשר גמישות מסוימת בתכנון, שוב, אתם רואים, היא מוגבלת, ויש כאן ודאות, אפשר לדעת אם יהיו שינויים, איזה שינויים, ולכתוב את זה כן בתוכנית, אוקיי? אני ממש מזמינה אתכם להעיר, גם אחרי שאני אומרת את ההתייחסות לסעיף שלנו. אתם יכולים גם את זה...
יש לי שאלה, לפעמים ההוראות האלה, ההוראות בנושא עתיקות וחברת חשמל ועוד כל מיני הוראות כאלה, אנחנו מקבלים אותן בטיומים שעושים מולן. שאלה מצוינת. חשוב שגם הן יהיו מודעות.
שאלה מצוינת. זה מגיע בהתנגדויות. נכון.
ההדרכה שאנחנו עושים פה, אנחנו עושים במקביל, ואגב, כל הנושא של תכנון חושב רישוי, והדור שמפורסם באתר של מינת התכנון, הוא תולדה של עבודה ארוכה מאוד, של חודשים על חודשים, לדעתי, איפה מיכל פה, יכולה להגיד לנו אפילו שנה או שנתיים, שנה וחצי. ואנחנו בזמן הזה, בפגישות ובדין ודברים, עם כל אותם גורמים מאשרים ומוסרי מידע, כדי ליישר קו, כדי שכל השחקנים שנמצאים בתוך העולם הזה, יהיו כולם... ידברו בשפה הזאת, שלא יהיה מצב שאת תורידי את זה, ואז הם יבואו ויגידו לך תכניסי חזרה. אז עם חלקם, אנחנו כבר הגענו ממש להסכמות, תראו, חברת חשמל לא רוצה את הטבלה הזאת של המרחקים שתקועה לה בתוך התוכניות. היא גם לא רוצה את זה, כי גם אצלה לפעמים המרחקים האלה משתנים, ואחר כך היא נתקעת עם תוכנית מלפני 20 שנה שיש בת המרחקים.
אבל היא אומרת לנו, אנחנו צריכים למצוא מקום לשים את זה. ולכן אנחנו סבלים את זה בתוכניות כרגע, אבל הם גם לא רוצים את זה בפנים, אז אנחנו באמת עם כל הגופים האלה מדברים, וחלקם כבר הגענו ממש להסכמות, אפילו בחלק מהמקרים יהיו כן הוראות שמנוסח מוסכם גנרי, שמוכנים לחיות איתו, ושהוא יהיה בהוראות של התוכנית, אז כן במקרים האלה אפשר יהיה לעשות את ה-copy-paste, אבל באמת מה שחשוב לי להגיד, זה שאנחנו מודעים לזה, ואנחנו מנסים לעשות את אישור הקו הזה. כמה שיותר במקביל, קחו בחשבון שיכול להיות שזה לא יהיה לגמרי ההתמאה, אתם יודעים גם לגופים האלה כמו לכם וכמו שגם לנו היה, לוקח זמן להטמיע את הדבר הזה, להבין אותו ולהתחיל ליישם אותו, ולכן שוב אני חוזרת לאותו מייל יהודי שישי נתן לכם בהרצאה שלו, במידה ויש כן התנגשויות כאלה שאנחנו מנחים דבר אחד והגורמים האלה דורשים משהו שהוא סותר את זה, אז תציפו את זה למייל הזה ואנחנו נוכל להתייחס. אבל השאיפה היא שכולם בסופו של דבר ידברו בשפה אחת, אנחנו גם נעשה את הדרכות האלה לאורחי הבקשות, ואני מקווה שבסוף כולם יתיישרו.
שרון, אם אני יכולה שנייה להוסיף, אז באמת העבודה עם הגופים האלה היא עבודה שהוקחת זמן, גם יש לנו נצידים גם פה מהמחוז, אני לא יודעת אם יבואה להחשב איתנו או לא. הוא היה. היה מקודם, אז אני לא רעה חשבת כולם.
חלק מהגורמים, הזכירה שרונת חברת חשמל, גם חברת חשמל לא הבטא את המצב שבו בחלק מהתוכניות מתעשרים היום מרחקים שהם כבר לא נכונים כי התקנות הנוגות למרחקים השתנו, אז הם יחד איתנו, אבל זה תהליך, עם חלק מהגופים זה לוקח יותר זמן, ועוד דבר אחד שחשוב להגיד, אנחנו עובדים מול המטות, ואנחנו יודעים שהחליחון של הרעיון הזה למחוזות לוקח זמן, אז אנחנו עדיין מקבלים את המחוזות. הערות שהן סותרות גם את מה שאומרו, גם את מה שאומרים המתות של הגורמים האלה, זה תהליך שאנחנו עובדים עליו, ואני מקווה שעד סוף השנה כולם יתשבו עוד, עד סוף השנה בגלל נושא הקלות, אנחנו בספטמבר, אני מקווה, בזור החגים נוציא לכולם דוח הנחיות לכתיבת ההוראות שמסכם את כל העבודה הזאת שלנו, ובאמת ברוב הנושאים, כמו ששרון אומר, זה ברוח הדברים שנאמרו פה כל היום, ברוב הנושאים אנחנו לא ניתן נוסחים קבועים, אלא יותר עקרונות לאיך כותבים את ההוראות, אבל בנושאים ספציפיים שאותם תיאמנו עם אותם גורמים חיצוניים, והגענו איתם לאיזשהו נוסח גנרי של הוראות, כמו בחירה החשמל למשל, אנחנו כן נפיצנו סך שהוא הנוסח הקבוע, בתוכניות שאין בהם שום עניין מיוחד. תודה מיכל. אוקיי. אז בואו נתקדם, את אל השבחה, הנה הסעיף שקשה מאוד להיפרד ממנו, אז נכון הוא יצא מהמנועל מבעק ככותרת, אבל עדיין אנחנו רואים אותו בכל מיני תחת סעיפים אחרים, לפעמים זה בתחת סעיף הפקעות, לפעמים זה תחת סעיף יחוד בחלוקה, לפעמים תחת הוצאות תוכנית, קשה להיפרד ממנו, תשימו לב שהוא לא משתרבב לכם.
בכל מיני סעיפים אחרים בהוראות, הוא לא צריך להיות, גם אם הוא לא כתוב, עדיין הוועדה המקומית, עתיל ותקבע את תל השפחה, בהתאם לראות את הספת השלישית לחוק, ועדיין לא יצא תל, לפני ששולם את תל השפחה, או שנתנה ערבות. בסדר? רגע, צריך להשאיר את הכותרת שלו? או שאפשר בכלל... לא, הכותרת כבר ירדה במבט.
ירדה? אוקיי. כן.
עכשיו רק צריך למצוא איפה זה מתחווה בהוראות. כן, אנחנו רואים את זה תחת סעיף הפקה, אנחנו רואים את זה תחת סעיף איכות וחלוקה, ואנחנו רואים את זה גם לפעמים בלי כותרת, זאת אומרת, יש לנו מין סעיף שש רק, אבל את המשפט הזה אנחנו יודעים, רואים, בבקשה, תמחקו אותו. חלוקה ורישום, תראו את הסעיף הזה, לאחר רישום תוכנית זו, תוכן תוכנית לצורכי רישום, ארוחה וחתומה על ידי אור עבדה מקומית, כתואמת את התוכנית, לעניין זהירו את התוכנית זוכרי רישום כתואמת את התוכנית, אם היא עומדת בהוראות הקנות המודדים.
בתוך שמונה חודשים מיום תחולתה של תוכנית זו, וייתוגה של המנהל, כארו בסימן זין, בפרק ג'ותהיה בהתאם לטבלת השטחים שאתה עושה. צריך? לא צריך.
זה החוק, זה מה שהוא אומר. החוק מחייב אחרי שמונה חודשים, תוך שמונה חודשים. נכון, נכון, נכון, זה ההעתקה של ההורות של החוק, ההעתקה והפנייה, כתוב לרבות תקנה 53, אז כאילו, זה ממש כל הסעיף הזה הוא מיותר לחלוטין, גם סעיף ב', החלוקה תהיה ביתן לטבלת השטחים בתסריט, גם לא צריכה להיות, אם תוכנית תפחות בחלוקה, אז יש חלוקה, יש טבלה, היא תחול, גם אם זה לא יהיה כתוב בסעיף ב', וכל הסעיף הזה הוא לחלוטין מיותר.
סליחה, שרון. אם אנחנו רוצים שה... תוכנית לצורכי רישום תעשה על ידי יוזם התוכנית ולא על ידי היושב ראש הוועדה. בחוק, מי שצריך לעשות את התוכנית זה יורא ועדה למיטב זיכרוני בתוכניות... יושב ראש הוועדה הוא זה שאחראי חוקית להעביר את התוכנית...
אז אני לא מכירה... אל מפי, ואי אפשר לרשום בתוכנית הוראה שמטילה את זה על מישהו אחר. שרון, סליחה, יש לכם ריכוז של הוראות שבאמת אפשר לבטלן, כי עצם העובדה שאת מסמנת ומראה את זה כאן, זה לא אומר שאנשים יודעים את הדבר, זה גם בצד השני וגם אצלנו כאן בוועדות המקומיות.
אולן, במטוח שאנחנו נפיץ בחגים אנחנו נעביר, איתך לא רשימה של הוראות. תבלם השוואה כזה שמראה את שני האופנים. כן, כן. אנחנו נעשה את זה גם, אני אומרת שוב, אנחנו נעשג את העבודה הזאת גם בצד השני, זאת אומרת גם אצל רוחי הבקשות, זה יהיה מיושר בסופו של דבר, ותראו את הדברים האלה, ולאט לאט אני מניחה שזה כבר אוטומטית ירד. וגם למודדים?
אנחנו מקבלים, כשאנחנו עושים את הצערים, הרבה פעמים הערה שבגלל שאין את ה... ההוראה הזו בתוכנית, הם לא יכולים לרשום. עכשיו, אני לא יודעת אם זה מקרה אחד לאחד.
זה תוכניות ישנות, עושה, לא בתוכניות ישנות. יכול להיות, אבל אני רוצה להגיד לך מה קורה. אני אסביר לך מה קורה, מבחינת, תקראו את הקנות איחוד וחלוקה מ-2009, את הקנות מהתאיחוד וחלוקה מ-2009, מגדירות, תנאי להוצאת אתרים, הכנת הצער, ובסוף את הרשום שלה.
אבל אתם לא... אין טעם לעשות את זה בתוכניות חדשות, בוא נגיד כזה דבר, התקנות לגבי תוכניות חדשות כבר חלות, וזה תקף לגביהן, אז אין צורך להגיד את זה. לגבי תוכניות ישנות, את לא יכולה להכיל את זה אחורה, אין מה לעשות.
זאת הסיטואציה כרגע משפטית, זה לא שמשהו שאני יכולה לקחת את זה ולתקן, אלא אם כן את מתקנת את התוכנית לגמרי, ואת כותבת אותה מחדש. לא יודעת, אני כבר בשני תצרים, כאילו שני תצרים שניסינו לקדם, האמירה הייתה שבגלל שאין הוראה של חלוקה, אין הוראת רישום בתוכנית, אז אנחנו לא יכולים לרשום, אני לא זוכרת אם זה בהסכמת בעלים אולי. תראו, אני לא יודעת אם זה מקרה ספציפי או סנט, אבל תבדקו את זה מיוצא משפטי, כי זה משהו שהוא באמת כנראה מאוד ספציפי ולא ברור לי למה דורשים אומנים לכם שאתם לא יכולים לרשום בגלל שזה לא רשום בתוכנית, זה נשמע לי מאוד מוזר. לא, אי אפשר להתנות את זה בהוצאת היתרים.
נכון, זה משהו אחר. לא מדובר על הוצאת היתרים. אז זה לא, זה מוזר באמת. מאוד מוזר. קיבלתם ייעוץ משפטי או סנת על זה?
אנחנו עובדים מול בה, או ברישום ובהסדרה של הנכסים. תבדקו את זה, זה לא, אין שום היגיון בזה שלא יתנו לכם ברשום את הצער בגלל שזה לא ראשון בתוכנית, זה לא קשור, זה עניין קנייני. נכון, אם יש לי תוכנית איכות וחלוקה, אין סיבה שלא. טוב, הסעיף הזה לעומת זאת, השטחים המיודים בתוכנית זה לצחר רישום, וכלולים בחלוקה חדשה יועברו לבעלות הרשות המקומית על פי החלוקה החדשה, ללא תמורה שהם תונים מכל מבנה גדר וחפץ, זה סעיף לגיטימי לכתוב אותו בתוכנית, החוק כותב את זה שהתוכנית יכולה לקבוע שהקניית הבעלות תעשה באמצעות החלוקה, ולכן הסעיף הזה הוא תואם את הוראות החוק וכן אפשר לכתוב אותו בתוכנית.
איכות סביבה, יש פה כמה דברים, אחד, תנאי ליתר בנייה יהיה חיבור מערכת הביוב המרכזי של כך וכך לשפדן, שתיים, תנאי לאישורית תר בנייה יהיה קבלת אישורי גודרים איכות סביבה, וג'תנאי ליתר בנייה יהיה ביצוע סקר פייס 2 במתחמים א'וב'. אז נתחיל מהתנאי הראשון, מה דעתכם? אתם מכירים תנאים דומים כאלה בוודאות. תראו, הבעיה בסעיף הזה, שזה תנאי ליתר בנייה המשמעותי, שגם אחרי שיגיע היתר בנייה העשירי, וכבר המערכת כבר מזמן תהיה מחוברת לשבדן, עדיין יצטרכו להריץ את הבן אדם, לקבל אישור שיש חיבור למערכת הביוב המרכזית, מיותר לחלוטין.
אם רוצים, אפשר לכתוב שזה תנאי ליתר בנייה ראשון, ולא בטוח שגם בסעיף של איכות סביבה, יכול להיות שזה סעיף שמתאים יותר לשלביות, אבל בכל מקרה, נוצר פה תנאי שהוא מאוד מאוד מאמיס אחר כך, על היתרים הבאים. כאשר המערכת כבר מחוברת, ולכן צריך לשים לב על הניסוח בעניין הזה. תנאי לאישור יותר מנייה יהיה קבלת אישור עוגוד ערים לחוץ סביבה, אז כאן קודם כל תשימו לב ששוב, צריך לדאוג כמה זה נכון שאנחנו נותנים, הופכים את איגוד הערים או את המשרד הגן הסביבה במקרה הזה, אם הוא לא גורם מאשר, הופכים אותו מגורם עושר מידה לגורם מאשר, ואנחנו גם כותבים כאן אישור עיגוד ערים, כאשר יכול להיות ש...
מחר המשרד להגנת הסביבה יחליט שהוא פועל באופן אחר בהתנהלות שלו מול הרשויות המקומיות, ואולי זה יהיה גוף אחר, יהיה נכון יותר לכתוב, אם רוצים התייחסות של משרד הגנת הסביבה, אז לכתוב את המשרד להגנת הסביבה ולהשאיר את הפרוצדורות של איך זה יעשה בפועל, לנוהלים, לכל מיני מקומות אחרים שהם לא בתוך התוכנית. הסעיף השלישית, נאי ליתר בנייה, יהיה ביצוע סקר פייס 2, ואו אז... הבעיה העיקרית בו שאני לא מצאתי בתוכנית הזאת, שום מקום שכתוב מה זה סקר פייס 2, אני מניחה שחלקכם שעוסקים בנושא יודעים להגיד מה זה, אבל אי אפשר, תוכנית צריכה להיות כזאת שעדיין בן אדם מן יושב יכול לקרוא אותה, ופחות או יותר להביא מה כתוב בה, ואם יש דבר כזה אז צריך לדאוג שזה תפור וקוהרנטי, ויש הגדרה של מה זה סקר פייס 2, או אולי הוא לא צריך להיות בכלל בתוך ה... תוכנית אולי צריך לכתוב את זה בצורה אחרת או שאולי אפשר לעשות את הסקר הזה בשלב התוכנית אתם זוכרים שמה שאפשר לעשות בשלב התוכנית אז כדאי לעשות בשלב התוכנית אז אלה ההתייחסויות לגבי סעיף ג'אתם כמובן מוזמנים להעיר אם יש לכם מעבר למה שאמרתי או דברים אוקיי, עד פה, אני רוצה להודות לחבריי לצוות, ולכם שהזנתם ולמשתתפים בדיון, ואני בטוחה שכשזה יהיה תוכניות שאתם תעבדו עליהן, שתביאו אתם, אז יהיה לכם עוד יותר מוחשי, וככה בעבודה הפרונטלית תוכלו להתעמק יותר ביישום של ההנחיות של היום.
ישי, תודה רבה. תודה רבה, שרון. אליך. תודה רבה.
תודה רבה על ההדרכה המצוינת, כרגיל. תודה רבה לכל המשתתפים. תודה לחברי צוות וחושבות שכולם, בנוכחות כליה נמצאים כאן.
תודה למיכל, ביטרני, שרון, אופר, שירי ו... תודה, אני קושט את אוסנת אלרון כאן בפורום, אז תודה אוסנת שהייתה חברה מן המניין בצוות, של צוות העבודה לאורך הזמן, ועל אלדר גם שחבר בצוות, אם תספסתי עוד מישהו, אז תודה לכולם. תודה על הילה שמנצחת על האופרציות.
תודה על הילה שמארגנת לנו את כל האופרציה הזאת, ותמשיך לעשות את זה. ויש סוף שבוע שקט ונעים וניפגש במפגשים פרונטליים, החל מספק תודה ולפת. תודה רבה. תודה.